להמשיך להתגלגל: ספורט אתגרי על כסא גלגלים | סמול טוק

אליס ואלי מזור, מה את עושה עם כסא הגלגלים שלך?
“הספורט שבו אני עוסקת כיום נקרא ‘צ’ר-סקייטינג’, החלקה אתגרית על כסאות גלגלים”.

איך הגעת לזה?
“גבי היה בסיכון מהחלקה אגרסיבית על רולר בליידס מגיל 15 ונהיגת האמרים בצבא, והדרדר כתוצאה מתאונת דרכים. אני סובלת ממכאובי הגוף, אך איני מגדירה עצמי כנכה אלא כ’יכולה אחרת’. זו היתה החלטה של רגע, של לחזור להחליק ולא משנה על איזה כלי, העיקר להחליק”.

מה מדליק אותך בצ’רסקייטינג?
“כשאני שם על הרמפה, זה רק אני והגלים עשוי הבטון, אני והחופש שלי. השלווה שמציפה אותי אינה דומה לשום דבר אחר. כיף לי ללמוד בכל פעם מחדש כמה אני מסוגלת. כשאני מחליקה, אני לא מרגישה חולה, נכה, מוגבלת או סובלת, אני עצמי בצורה הטהורה ביותר, והמהנה ביותר”.

אילו תגובות את מקבלת?
“כשרואים אותי על הכסא, מתלבשת בשלל המגינים והקסדה, נקשרת אל הכסא בשלוש רצועות הבטיחות המאפשרות לי לנווט את הכסא בתזוזות קלות בלבד, כשמבינים שהתוכנית שלי כוללת גלישה חסרת מעצורים אל תוך תהומות השיפועים בסקייטפארק, לרוב משתחררת איזו צווחה או אנחת פחד אמיתית וכנה, מלווה בכפות ידיים שחוסמות את הפה, ומבט מבוהל וקרוע לרווחה”.

את לא חוששת מפגיעות ופציעות?
“יכאב לי גם במיטה בלי לזוז וגם אם אני אחליק, אז עדיף להנות בדרך, אם כבר. לא?”

מה החלום שלך?
“שעוד יגיעו ימים שונים בהם הארץ תמלא צ’רסקייטרים, ובכל סקייטפארק יהיה כתוב ‘הכניסה מותרת לרולרבליידס, סקייטבורד וכסאות גלגלים'”.

________________________________

ראיון גולמי:

“אני משתמשת בכסא גלגלים כחצי שנה, מתוכם מחליקה על רמפות בסקייטפארקים בארץ חודש ושבוע בדיוק”.

מאיזו נכות את סובלת? זה תוצאה של פציעת ספורט?
“איני ‘סובלת מנכות’, אני סובלת ממכאובי הגוף, אך איני מגדירה עצמי כנכה אלא כ’יכולה אחרת’ משום שאיני מרגישה מוגבלת אלא פשוט מסוגלת באופן שונה מעט, אדפטיבי. אפשר לומר שמצבי הדרדר כתוצאה מתאונת דרכים לא צפויה בה החליק הרכב שלי בסיבוב חד אל עבר גדר הפרדה על פתח תהום… התאונה פגעה בגבי שהיה קודם לכן ‘בסכנה’ בשל שנים של החלקה אגרסיבית על רולר בליידס, ושירות צבאי כנהגת האמרים קרבית. כמו כן נפגעו מספר עצבים ויכולתם לתפקד באופן ראוי, עוד לא ברור אם כתוצאה מבעיה נוירולוגית או ישירות כתוצאה מאותה תאונה, אך היכולת שלי ללכת באופן יציב ותקין, לרקוד, לרוץ, ואפילו לבצע פעולה פשוטה כעמידה, כמו גם התחושות שהמוח שלי משדר לשרירים ולעצבים בגוף נפגמו ואינם כשהיו בעבר. התוצאה היא כאבים שונים במקומות שונים ברחבי הגוף, לעיתים חזקים עד כדי התעלפות, שורפים, חודרים כמחטים וסכינים, מטרידים כמאות נמלים הזוחלות על הגפיים, ולפעמים אם מדובר בתקופת ‘התקף’ אף משותקות לחלוטין – אני עשויה לקום יום בהיר ולרצות להוריד רגליי מהמיטה אל הרצפה הקרה, רק שהרגל הימנית אינה מגיבה, והתחושה אינה קרירות מבורכת שלאריחים אל רגליים יחפות ביום חם, אלא של איבר שאינו שייך לגופי, כבד, רדום בצורה משונה, ובעצם – משותק. בינתיים הרופאים לא בדיוק יודעים מה ניתן לעשות כדי לעצור את המצב או לשפרו, ואני מבחינתי מנסה כל תקווה אפשרית להפסקת הסבל היומיומי שבו אני חיה ב-4 השנים האחרונות. חלק מזה היה להתמסר שוב ומכל הלב לאהבה הישנה שלי – הרמפות, והפעם עם תשוקה ואש חדשה ואחרת בוערת עד לב שמיים”.

עסקת בספורט/ספורט אקסטרים לפני כן? איזה?
“בהחלט! בגיל 15 התחלתי להחליק על רולרבליידס על גבי רמפות, אהבתי את הספורט האגרסיבי וההישגי הזה שאפשר לי להגיע למצב מדיטטיבי מרוכז ונטול הפרעות, את השניות האלו שבהן אתה נמצא באוויר מרחף בלי משקל בלי דאגות, את הריגוש האולטימטיבי ברגע של ה’דרופ’ – השניה בה אתה מזנק אל תוך השיפועים שמחכים רק לך לכבוש אותם כל פעם ופעם מחדש… הגובה, החן בעת ההחלקה, והיכולת להסתגל בכל פעם ולהתגבר על הפחד הראשוני וההגיוני הזה – אז הבנתי שהכל בראש שלנו, שהכל אפשרי. ייצגתי את ישראל מספר פעמים בכמה תחרויות רולר בחו”ל, העיקרית מבינהן היא תחרות מוקדמות ה-X-GAMES – אולימפיאדת משחקי האקסטרים העולמית, התחרתי פעמיים בהן פעם יחידה עליתי לגמר, אך לא השתתפתי שכן נפצעתי בנפילה בערב התחרות. כנראה שזה לא היה היעוד שלי, דאז”.

איך קוראים לספורט שאת עוסקת בו, ואיך הגעת אליו?
“הספורט שבו אני עוסקת כיום נקרא ‘צ’ר-סקייטינג’ (CHAIRSKATING), החלקה אתגרית על כסאות גלגלים, בעולם ניתן למצוא תיעוד לגבי ספורט זה גם בשמות HARDCORE SITTING או EXTREME WHEELCHAIR SKATING, כולם שמות וכינויים לתענוג המרוכז הזה. אני אחת משתי בנות יחידות בקבוצה של כ-10 צעירים היושבים על כסאות גלגלים ברחבי העולם, ועוסקים בספורט מעניין ומאתגר זה. כרגע אין עוד צ’רסקייטרים מלבדי בישראל למיטב ידיעתי אך אני מתכוונת לשנות זאת”.

אילו מסגרות קיימות לספורט הזה?
“כרגע אין כל מסגרת מסודרת התומכת בצ’רסקייטרים, כאן או בעולם בכלל, ישנן מספר עמותות שונות המקדמות מדי פעם אירועים מיוחדים לקהל משתמשי כסאות הגלגלים, אך עדיין אין ארגון מוכר לתחום או מיסוד של תחרויות רבות בעלות כמה מדרגים כבשאר ענפי הספורט האתגרי האדפטיבי ושאינו כזה. ישנה תחרות אחת באופק שרבים מחבריי נלהבים לקראתה, היא תערך בעוד כחצי שנה בארה”ב – בחוף וניס באחד מאתרי ההחלקה המפורסמים בעולם! מלבד תחרות עיקר הפעילות היא יחידנית כמו בכל תחום החלקה אתגרי אחר שאינו משופע בנותני חסות: חבורות חבורות מתאמנים יחדיו, מתגברים על מכשולים ומחסומים, מעודדים אחד את האחר להתקדם ולהשתפר – ומבצעים טריקים ותרגילים מרשימים ועוצרי נשימה, וכמובן שנופלים מפעם לפעם, וקמים וממשיכים הלאה בחיוך.

“כאן בינתיים עד שיהיו עוד צ’רסקייטרים שכמותי, אני מבלה את זמני עם חבריי הסקייטרים (סקייטבורד) והבליידרים (רולרבליידס) שזוכרים אותי מחליקה עוד מהימים ההם, והם ששים לעזור ולתמוך בי בכל מה שאזדקק – תמיד שמים לב אם אני נופלת וצריך לעזור לי לקום, או בעזרה ביציאה ממתוך הרמפה – הרי מדובר ברמפות שאינן לכניסה לבית או לעסק – בין 2.5 ל-3.4 לאלו ה’נמוכות’ יחסית. אני פועלת במרץ בשיתוף עם חברת ‘סגול שיקום ישיר’ שאימצו אותי אל ליבם ואיפשרו לי לקבל כיסא גלגלים חזק במיוחד ההולם את השימוש המיוחד שלי בו, על מספר פרויקטים שונים לקידום ושינוי דעת הקהל והחברה בישראל לגבי ‘נכויות’ וקשיים. אחד הפרוייקטים שכבר מותר לספר עליו בקווים כלליים הוא מחנה אימונים ‘יכולים אחרת’ לצעירים ולצעירים ברוחם שבו נעבוד בכיף על שיפור שליטה בכסאות גלגלים, נלמד כיצד לפול (כי זה עשוי לקרות לכולם וכדאי לדעת איך לפול כדי לקום) כיצד לבצע תרגילים פשוטים שיסייעו ברכישת עצמאות רחבה יותר, וכלים להתמודדות עם מכשולים שונים- על השיפועים השונים במתחם הרמפות, ובחיים עצמם לאחר מכן… שהרי החיים שלנו הם סקייטפארק אחד גדול – וזה לא משנה אם אנחנו עומדים או יושבים – החלק החשוב והקשה ביותר הוא ללמוד לקבל, להסתגל ולהמשיך להתגלגל הלאה”.

מה מדליק אותך בצ’רסקייטינג?
“הכל!!! אבל אני חושבת שבעיקר העובדה שכשמחליקים -אין רעשי רקע מבפנים או מבחוץ, כשאני שם על הרמפה, זה רק אני והגלים עשוי הבטון, אני והחופש שלי – השלווה שמציפה אותי אינה דומה לשום דבר אחר, הריגוש והאושר שבכיבוש גבעה בתרגיל זה או אחר הוא רגע שאני ממליצה לכל אחד בעולם לחוות, זוהי הדרך שלי להארה, המדיטציה הטבעית והברוכה ביותר שחשתי אי פעם, וכיף לי ללמוד בכל פעם מחדש כמה אני *מסוגלת* וכמה שהחיים שדומים מאוד למסלול ההחלקה שאני אוהבת כל כך, מפתיעים ומרגשים ומדהימים בו זמנית, גם אם לפעמים נופלים ומשתטחים על הבטון – כשאני מחליקה, אני לא מרגישה חולה, נכה, מוגבלת או סובלת, אני עצמי בצורה הטהורה ביותר, והמהנה ביותר. זה המקום הפרטי שלי, השער אל הלב”.

את לא חוששת מפציעות ופגיעות במסגרת הפעילות שלך?
“אצל רוב האוכלוסיה ישנו דימוי שגוי ולא כל כך הוגן של משתמש בכסא גלגלים – לרוב מדובר בדימוי מאוד שברירי ונזקק, אולי עם מטפל צמוד שדוחף את ידיות הדחיפה (שאינן קיימות על הכסא הפרטי שלי למשל) אולי יראו בעיני רוחם אדם חלש, או עצוב. כשרואים אותי על הכסא, מחייכת מאוזן לאוזן, מסיעה את עצמי במהירות ובנוחות נפלאה ממקום למקום, כששמים לב שאני מתלבשת בשלל המגינים והקסדה, נקשרת אל הכסא בשלושת רצועות הבטיחות המאפשרות לי לנווט את הכסא בתזוזות קלות בלבד, כשמבינים שהתוכנית שלי כוללת גלישה חסרת מעצורים אל תוך תהומות השיפועים בסקייטפארק, לרוב משתחררת איזו צווחה או אנחת פחד אמיתית וכנה, מלווה בכפות ידיים שחוסמות את הפה, ומבט מבוהל וקרוע לרווחה.

“אחרי סיבוב או שניים במתחם לחימום עצמי ומתיחות, אני לרוב עושה ‘סיבוב מודעות’ בין הספסלים, להרגיע את הנוכחים ולהסביר כי למרות שאני ישובה על כסא מתגלגל, הסיכון בלהחליק על כל כלי אחר (רולר בליידס, סקייטבורד ועוד) אינו שונה כלל ועיקר מהסכנה העומדת בפניי כצ’רסקייטרית, ובלבד שאחליק כאשר אני מוגנת לגמרי בסט מלא של מגיני גוף, קסדה מתאימה וחזקה ושלל רצועות בטיחות לעיגון עצמי אל הכסא, אני מסבירה לרוב כי הכאבים שאני סובלת מדי יום ביומו מעצם המחלה והמכאובים שבחיי, קשים בהרבה ונרואיים בהרבה מכאב הנפילה על הרמפה, כשאיני מצליחה “לנחות, תרגיל זה או אחר… אם לא נופלים ולא יודעים כיצד לפול, אי אפשר להתקדם הלאה, ולקום בחיוך ולהמשיך להתאמן, לדחוף רחוק יותר וחזק יותר”.

מה החלום שלך?
“החלום שלי מפוצל לשני חלקים – החלק האישי וההישגי שלי כספורטאית אקסטרים אתגרית אדפטיבית בו אני מקווה להתחרות בתחרות המיועדת הקרובה מעבר לים, ועד אז להספיק ללמוד כמה וכמה תרגילים מרשימים ומהממים כאן ב’מתחם הבית’ בישראל. על הכוונת לחזור לתרגיל האהוב עלי מימי ההחלקה על הרולרבליידס, BACKFLIP, סלטה אחורנית, הפעם עם הכסא. החלום האולטימטיבי בסופו של דבר הוא להשלים את מה שהתחלתי אז ולהתחרות במשחקי האקסטרים ה-X-GAMES העולמי, כצ’רסקייטרית גאה ומאושרת.

“חלק נוסף הינו היעוד החברתי, מבחינה החדרת מוטיבציה לשינוי מודעות דראסטי בנוגע לניידות, שינוי הגישה החשוב וההכרחי כלפי ‘נכויות’, שימוש בעזרים כדרך חיים ושיקום, יחס לשונה בקהילה ועוד, כמו גם תקווה שעוד יגיעו ימים שונים בהם הארץ תמלא צ’רסקייטרים ובכל סקייטפארק יהיה כתוב:הכניסה מותרת לרולרבליידס, סקייטבורד וכסאות גלגלים.

“חשוב לי שיבינו שזו היתה החלטה של רגע – של לחזור להחליק, ולא משנה על איזה כלי, העיקר להחליק, ושאני עושה את זה למרות הכאבים. זה לא כזה קל וכל פעם שאני יוצאת לשם ומגיעה לרמפות אני גאה בעצמי שהצלחתי לזוז מהמיטה. כי יכאב לי גם במיטה בלי לזוז וגם אם אני אחליק, אז עדיף להנות בדרך, אם כבר, לא?”

_________________
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 17.8.2012

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•