מימון מבוזר לקנסות בית משפט ומעצרים עתידיים של פעילי המחאה החברתית

פעיל המחאה החברתית משה מנקין מגייס תרומות באתר המימון המבוזר “מימונה” לכיסוי קנס משפטי.

מנקין הואשם בתקיפת עובד ציבור ובאיומים, שוחרר בערבות עצמית של “1500 שקל בלבד, ללמדך לכאורה על חומרת אותו אישום”, כלשונו של השופט שמאי בקר (מ”ת 8005-08-12). אחר כך הגיע מנקין להפגנה תוך שהוא מפר צו הרחקה, והערבות שלו חולטה. את הכסף הזה הוא מנסה לגייס בעזרת הציבור.

מנקין כתב בעמוד גיוס הכסף:

אנחנו קבוצה לא מבוטלת של אזרחים שמוכנים להעצר , להיות מואשמים בכל מיני דברי כזב, לחטוף מכות ( חטפנו המון עד כה ), ולהיות אלו שכן עומדים במקרה שדברים מסתבכים..

עזבנו עבודות, או דחינו את חיינו הפרטיים, ולכולנו איך נאמר, שלא כסף הוא הדבר החשוב ביותר, והעשייה יוצאת מנקודת הנחה שזה בקרוב עוד ישתלם לכולנו ואסור להפסיק להאבק על העתיד שלנו

כאן אתם/ן , ההמונים נכנסים ..
יש עוד היבט שאפשר לעזור, והוא ההיבט הכספי..
אם לא בזמן ופעילות, ובגלל אילוצים שונים מוצדקים יהיו אשר יהיו, אז אפשר בכיסוי של קנסות בעקבות פעילות
השימוש בכלי של מימונה הוא בכדי להוות התרמה ממוקדת לפרוייקט, אתרים כאלו רבים קיימים בעולם והם עובדים מצויין בגיוס כספים, או במקרה שלנו , המשך סיוע למאבק החברתי של הפעילים .

רוצים להשתת[ף] בניסוי ( בכיסוי ) ?

תמורת 20 שקל תקבלו תודה, 50/75 יוסיפו לכם קליפר של “דור האמת”, ו-150 שקל יתנו לכם “ואוו תודה וחיבוק :) + קליפר של “דור האמת” מעריך את התרומה :)”. עד כה, 22 משקיעים שמו 1445 שקל.

ההצלחה של מנקין עשויה להיות קצרת מועד. חוק העונשין התשל”ז-1977 אוסר התרמה לתשלום קנס:

252. התרמה למען תשלום קנס

הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית-משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו – מאסר ששה חדשים.

252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת
(א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, “תאגיד” – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

(תודה, הלמו ורעות כהן)

[עדכון 23.8.2012 9:19] כתב לי אדם שהציג את עצמו כתובע בהכשרתו, שביקש שלא אציין את שמו:

אני לא מכיר את האירוע בגינו השית ביהמ”ש על מר מנקין את הקנס, אבל לפי התיאור שלך – לא מדובר פה בקנס שהינו אסור לתשלום על ידי אדם אחר, אלא בחילוט ערבות עצמית – אשר שונה במהותה מהטלת קנס.

זאת, הן במישור הרעיוני, לפיו ביהמ”ש מעוניין, בהטלת ערבות (כספית או עצמית) – להגביל את מעשיו של נאשם ו/או להבטיח את התייצבותו לדיונים בעניינו, וחילוט של ההפקדה הזאת אין בו כשלעצמו כדי להוות ענישה על המעשים אותם ביצע מלכתחילה (במקרה זה, למחוקק לא חשוב אם אדם יתייצב לדיונים וישמור על תנאי שחרורו עקב חשש מחילוט הכספים כלפיו או מחילוט כספיהם של אחרים המסייעים בידו להשתחרר מן המעצר. אגב, אם לא היה כך, בתי הכלא היו מלאים באנשים חסרי אמצעים שלא היו יכולים למלא אחר תנאי שחרורם…), ולהבדיל מכך, הטלת קנס נועדה לשמש כרכיב עונשי, במסגרת הרשעתו של אדם במיוחס לו בכתב האישום (ובמקרה זה המחוקק לא רצה שאדם ירצה את עונשו באמצעות אדם אחר);

והן במישור המעשי – לפיו בהטלת קנס, ביהמ”ש מוגבל לסכומים מסוימים וכן יכול הוא לקבוע כי הקנס יומר, באם לא ישולם, במאסר בפועל – ועוד הבדלים רבים שאינם באים לידי ביטוי במסגרת “מוסד” הערבות העצמית, שנוגעת, למעשה, רק לשלב המעצרים, ולא לדיון העיקרי בתיק.

אז על אף הניסוח הקלוקל של מר מנקין – גיוס הכסף כשלעצמו לא מהווה עבירה על החוק.

22 באוגוסט, 2012 | בנושאים 404 

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.