מחפשים מתחת לפנס: אם זה לא בגוגל זה לא קיים

חברה להגנה על זכויות יוצרים, שפועלת בשירות אולפני קולנוע, חברות מוזיקה וחברות שמשדרות אירועי ספורט, הגישה לגוגל בקשה להסרת תוצאות חיפוש. הבקשה לא עסקה באתרים שמאחסנים, משדרים בסטרים, מאפשרים להוריד, מסייעים לשתף או מפנים לחיפוש תכנים של לקוחות החברה באופן לא מורשה תוך פגיעה בזכויות היוצרים שלהם. הבקשה נגעה לפרסום בקשות הסרת תכנים שאחד מהלקוחות הגיש. החברה ניסתה להשתמש לרעה בהגנות החוקיות על זכויות יוצרים כדי להסתיר מידע מהציבור. גוגל סירבה לבקשה ודיווחה עליה לציבור, בהשמטת שם החברה ולקוחותיה.

הפרסום הופיע בדברי הסבר לדוח שקיפות חדש שגוגל פרסמה בסוף מאי, שעוסק בהסרת תכנים מתוצאות החיפוש מסיבות של זכויות יוצרים. הדוח מצטרף לדוח מלפני שנתיים, שמפרט בקשות הסרת מידע ובקשות מסירת מידע שגוגל קיבלה מממשלות.

הדוח של גוגל כולל בקשות שהוגשו דרך הטופס המקוון (למעלה מ-95% מכלל הבקשות), הגופים המבקשים והאתרים והעמודים שגוגל התבקשה להסיר. גוגל מדווחת שצייתה ל-97% מבקשות ההסרה בין יולי לדצמבר 2011. שיאנית ההסרות, עם למעלה מ-2.5 מיליון בקשות הסרה מיולי 2011 עד מאי 2012, היא מיקרוסופט, שגם לה יש מנוע חיפוש, בינג.

הדוח מזכיר לנו שמנועי החיפוש הם לא כלי נייטרלי ומושלם, אלא זירת קרבות (טכנולוגיים, חוקיים, מסחריים ואחרים) שמייצגת רק חלק ממה שקורה ברשת. מה שמנועי החיפוש לא רוצים או לא יכולים להציג לנו נרחב הרבה יותר ממה שכן: הם לא כוללים את הרשת העמוקה (תכנים שמנועי החיפוש לא יכולים להגיע אליהם או לא יכולים לאנדקס אותם, כמו עמודים שנוצרים דינמית לפי בקשה, פורמטים לא-טקסטואליים שהטכנולוגיה עדיין לא יודעת לתרגם למילים, איים שאף עמוד חיצוני לא מקשר אליהם ותכנים שנגישים רק לחברים רשומים ו/או רק בתשלום), הרשת האפלה (אתרים שמונעים מהמנועים לאנדקס אותם, רשתות מחתרתיות שפועלות מתחת לרדאר של האינדקסים ושל רשויות החוק) והרשת המסוננת (תכנים שמנוע החיפוש נדרשים או בוחרים להסיר). אנחנו לא נראה גם את התכנים שמסנני “החיפוש הבטוח” מסירים, אלא אם הגדרנו למנוע החיפוש לא לסנן, ולהציג לנו גם אותם; ואת כל האתרים שמגיעים לעמוד השני והלאה של תוצאות החיפוש, שרוב מוחלט של הגולשים לא טורחים לדפדף מעבר לו.