בירה אחרי המלחמה: מתגייסים להציל את מועדון “עשן הזמן” | סמול טוק

צחי גולדברג, בעלי המועדון-פאב-חנות-ספרים “עשן הזמן”, תן לי בירה עוד חודשיים, ושתהיה קרה.
“בעקבות המלחמה והטרור והמצב שקורה פה בבאר שבע, ולא בפעם הראשונה, העיר די משותקת, רוב הלקוחות שלנו לא נמצאים בעיר או לא יוצאים מהבתים. אנחנו פונים ללקוחות שלנו שנמצאים מחוץ לעיר ומציעים להם להמשיך לקנות אצלנו מרחוק – חצי גולדסטאר, שלושה ספרים בחמישים שקלים, כרטיס חבר להופעות במהלך שנה שלמה – כדי שהתזרים שלנו יחזיק מעמד. אנחנו תלויים בעצמנו ובלקוחות שלנו בלבד, מבקשים שימשיכו לקנות אצלנו, יקבלו זיכויים דרך המייל ויממשו את הקניה ברגע שהם יחזרו לכאן, כשיהיו ימים טובים יותר”.

מאיפה הרעיון?
“מאבי עדאקי, מוזיקאי שסיים פרויקט שבו הוא אסף כסף באינטרנט כדי להוציא אלבום אולפן ראשון. הוא החליט דרך האינטרנט לשתף את הקהל העתידי שלו במימון האלבום – הוא היה צריך סכום מסוים ושם רשימה של סכומים, סכום שמקנה לך אלבום בנדקמפ, סכום שמקנה לך אלבום פיזי, סכום שמקנה אלבום וכרטיס זוגי להופעה. הוא לא ביקש הלוואה, הוא מכר מראש את האלבום שאנחנו רוצים לשמוע”.

המקום פתוח כרגע?
“הוא פועל בעשירית מהקיבולת הרגילה שלו, גם כי אין הרבה אנשים וגם כי אי אפשר לעשות אירועים גדולים – קשה עד בלתי אפשרי לקחת שמונים אנשים למקלט בזמן קצוב. אנחנו ממשיכים עם ההופעות הקטנות, בהנחה שעל כל 30 איש יבואו עשרה, ואת ההופעות הגדולות אנחנו מבטלים”.

מתי התחלתם את הגיוס?
“ביום שני, ותוך שעתיים גייסנו את הנזק בכיס שנגרם ביום רביעי [תחילת מבצע “עמוד ענן”; ע”ק], כשבאו להופעה 10 אנשים והיה ערב מת. אנחנו מקווים שזה יחזיק אותנו באוויר בחודשיים האלה, בהנחה שמדובר בחודשיים”.

בעוד חודשיים יגיעו המון אנשים ויממשו זיכויים, אבל לא יכניסו כסף חדש.
“לאו דווקא. קודם כל, אנשים, כשהם כבר פה, הם קונים עוד. חלק מהדברים זה אנשים שפשוט התגייסו לקנות דברים כדי לסייע לעסק להמשיך לתפקד. ספרים אני תמיד יכול להביא עוד, ולגבי הסחורה שאנחנו נצטרך לתת לאנשים כי הם קנו אותה – זה הרבה יותר טוב מאשר לקחת הלוואה בריבית קצוצה מהבנק. זה המשך היחסים עם הלקוחות שלנו כשהם נמצאים בצפון או במילואים, כל אחד באשר הוא. אנחנו לא מבקשים מאנשים להכניס לנו כסף שהוא מחוץ ליחסים הרגילים של קניה ומכירה – לא מדובר על תרומה, ואנחנו מקווים שלא נגיע למצב שנזדקק לזה”.

איך הסתדרתם בעבר?
“כשאתה לא יכול לשלם ארנונה בזמן, מע”מ, שכירות, את הצ’קים שכבר בחוץ, אתה לא יכול לתפקד, וזה פוגע בך בהמשך מבחינת אשראי. בפעם הקודמת שזה קרה, לפני עופרת יצוקה, המקום הפסיק לתפקד והיו כמה חודשים בלי פעילות וכמעט נאלצנו לסגור. יצאנו מהבור הזה בעבודה קשה מאוד. לא ניכנס לזה שוב. עסק קטן שמשותק בזמן מלחמה, אין מי שיעזור לו. כשאתה בא לבנק, הוא מעדיף להפיל את מסגרת האשראי ולקחת ריבית כפולה על האוברדראפט, מחלקת הארנונה נכנסת לאטרף של גביה ושולחת מעקלים לכל מקום. אנחנו לא מצפים לשיתוף פעולה של הרשויות”.

מה אתה מאחל לנו?
“אני מאחל שכולם יחזרו הביתה מהר, ושייפסק החרא הזה”.

נכתב ב-19.11.2012, לפני הפסקת האש, והתפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 23.11.2012

23 בנובמבר, 2012 | בנושאים סמול טוק