שימו לייק בקלפי!
“בעקבות הפניות הרבות אשר מגיעות ללשכתי אני מודיעה על כך שאיני מתמודדת בבחירות לכנסת ה-19 מסיבות אישיות”, כתבה בפייסבוק ח”כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ועמיתה שר התיירות סטס מיסז’ניקוב כתב כחצי שעה אחריה: “הודעתי הבוקר על פרישתי מהחיים הפוליטיים” (עוד חצי שעה וראש מפלגתו, שר החוץ אביגדור ליברמן, הספיד אותו: “אני מצר מאד על פרישתו של השר סטס מיסז’ניקוב, חברי לדרך מזה 14 שנים, מהחיים הפוליטיים”). סגן שר החוץ דני איילון, שבניגוד לשניים לא קיבל מליברמן חבל לתלות את עצמו, כתב באותו ערב: “היום קיבלתי מיו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הודעה כי לא אשובץ ברשימת ישראל ביתנו לכנסת הבאה”.
כשעיתוני הנייר מגיעים לידינו הם כבר לא מעודכנים. במערכת הבחירות הנוכחית, אפילו אתרי החדשות לא עומדים בקצב, ואת הטלנובלה הפוליטית מקבלים בפייסבוק, ישירות מפי הסוס הפוליטי. ציפי לבני, למשל, הקדימה להשקת “התנועה” את פרסום הלוגו והסלוגן שלה כתמונת שער בפייסבוק. הממיסטים מיהרו ללעוג לשם ולעיצוב הגנריים, ובכך עשו לה שירות והפיצו את דבר הקמת התנועה בקרב הגולשים. נראה שלבני למדה משהו מראש הממשלה בנימין נתניהו, שמאז “ביבי גאמפ” הפך למלך הממים הפוליטיים-מדיניים, עם משולש האיומים ודוגרי והברווז הגרעיני והפצצה מהסרטים המצויירים באו”ם.
לפני השקת התנועה, הן יו”ר העבודה שלי יחימוביץ’ והן ראש יש עתיד יאיר לפיד הציעו לה חברות בפייסבוק. יחימוביץ’ כתבה: “הי זאת שלי. אני קוראת לציפי לבני לחבור אלי ואל מפלגת העבודה, ולהימנע מהקמתה של מפלגה חדשה שתלקט קולות ממפלגות המרכז הקיימות, תגדיל את הפיצול במרכז, ותפגע בסיכוי להחליף את נתניהו. אני רוצה לספר לכם, שמאז פרישתה של לבני, הצעתי לה מיוזמתי, כמה וכמה פעמים, לחבור אלי. ההצעות שהצעתי לה היו מאוד מכבדות ומכובדות”. לפיד, שאמר במרץ שלא דיבר עם לבני ולא יחבור אליה, כתב יום אחרי יחימוביץ’: “בימים האחרונים היו לי לא מעט שיחות עם ציפי ליבני. היא קיבלה הצעה להיות מס’ 2 ברשימת “יש עתיד” ולהיות שותפה מלאה בכל ההחלטות החשובות”.
אחרי שעמיר פרץ הודיע שהוא עוזב את העבודה לטובת התנועה (“היום יצאתי לדרך שמשנה את הזירה ונותנת סיכוי של ממש להחלפת ממשלת נתניהו”), לפיד ויחימוביץ’ שינו את עורם: “העריקה של פרץ לליבני זו הפוליטיקה הישנה בגירסה הכי מכוערת שלה. כל מי שמפסיד בבחירות במפלגה שלו מיד מצטרף למפלגת האופורטוניסטים החדשה” (לפיד), “אנו נפרדים בהקלה מאדם שניסה לחבל במפלגה דווקא בשיא הצלחתה ובשיא האמון שהציבור מביע בה, וכשל בנסיונו זה […] אשר ללבני – מדובר בשפל פוליטי נוסף ובאיסוף פליטי פליטים באופן שאין בו ולו שמץ של אידיאולוגיה” (הודעה מטעם העבודה בדף של יחימוביץ’).
“צחוק מהעבודה…”, הגיב יו”ר קדימה שאול מופז. הגולש מתן אוסקר השיב לו: “חחח זה כאילו אתה רואה את הסקרים הגרועים ואומר לעצמך..על הזין שלי לפחות אני אצא מצחיק בפייסבוק”. הלעג לשאול “בית לא עוזבים” מופז מוצדק, אבל מסתתרת שם גם תובנה עמוקה יותר, שעוזרת לפענח את תעלומת תזזית ההתפלגויות וההתמזגויות והחבירות וההדחות והפרישות וההקמות חסרת התקדים הזאת. פרשנים פוליטיים אולי יראו שם את גלי ההדף של רעידות האדמה של הקמת קדימה, ההתנתקות והתפטרות אהוד אולמרט בעקבות חקירות המשטרה. אני חושד שהפוליטיקאים מטרילים ומטרללים את המערכת כאמצעי להישאר בתודעה קצרת הטווח של ציבור הפייסבוחרים ממש עד יום הבחירות.
חייבים להגיד לזכות הפוליטיקאים שאין כמעט צנזורה של תגובות בעמודי הפייסבוק שלהם.