פוליטיקאים קרועים, דהויים, מצהיבים // רפי מן מתעד כרזות פוליטיות
שוב מתכסים הקירות ולוחות המודעות בכרזות בחירות. שוב מישיר אלינו הפוליטיקאי הישראלי את מבטו, נחרץ ומנהיגותי. שוב סיסמאות בנות שתיים, שלוש או ארבע מילים – נושאות מסר שיווקי המבקש לשבות את ליבנו.
זו תמצית הפוליטיקה החדשה: דמותו הפוליטיקאי ותדמיתו דוחקות את המפלגה, אמירות חדות-ניסוח אך מעורפלות-תוכן מחליפות את האידיאולוגיה.
כשהיא נוצצת ומבטיחה, ואחר כך בלויה ומושחתת, הכרזה היא מטפורה למציאות של חלומות ואכזבות, תקוות ומפחי-נפש, חיבוקים ונטישות.
לא נגעתי, רק צילמתי. אני עוקב עם המצלמה אחרי הכרזות ערב הבחירות ובעיקר אחריהן. אז הן נהפכות לתזכורת עגומה לימי ההתלהבות הגדולים, כשגדודים של מועמדים פיזרו הבטחות, ואנחנו כל כך רצינו להאמין ששוב צפוי לנו שחר של עידן חדש. שיש פוליטיקה אחרת.
בכרזת הבחירות העכשווית אין כמעט טקסט, אבל בכל הקשור לטקסטורה, למרקם החיים הציבוריים, יש בה עולם ומלואו. היא לא רק אובייקט לדיון פוליטי, אלא גם מצג תרבותי, חברתי, היסטורי, אפילו אמנותי. אמנות שימושית, פוליטית.
כרזות הבחירות אינן רק חלק מהנוף הפוליטי שלנו. מבעדן מבצבצת גם הסביבה, חלודה, עזובה, מוזנחת. וגם היסוד האלים והבוטה שבתוכנו, זה שגורם לנו לכער את חוצות הערים ודרכי הארץ. להדביק את הכרזות תחת כל עץ רענן, להותיר אותן שם לנבול ולהתרפט, ולעתים גם להשחית אותן בחמת-זעם, כמו טוקבקיסטים בתחתית מאמר פוליטי באינטרנט.
“קרעי הבטחות” – מיזם צילומי של רפי מן, חוקר התקשורת, העיתונאי לשעבר ובעל הבלוג “הערות שוליים להיסטוריה“, יוצג בתערוכה “בחירות 2013”, שיזמה אורית גלילי-ויזל, ב”גלריה המרכזית” במתחם האמנות בקומה החמישית של התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, החל מיום חמישי ה-3.1.2012
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.














