צפו: (צפו:) (צפו::))
באינטרנט, 2012 היתה ללא ספק שנת ה”צפו”. למעשה, “צפו:”. לא שנת האייפון או הפייסבוק או הוויקיליקס, כשנים קודמות; לא השנה של העיתונות המקוונת, של חומת התשלום, של האייפד, של הטוקבק – שנת הצפו: אם כן, זו הייתה השנה שהייתה, צפו:
צפו: עובד מקדונלדס מציל חייה של פעוטה (וידאו). צפו: היטלר מגיב על רומן דנה ספקטור-דן שריג (סאטירה). צפו: 20 שיאי עולם בעירום (לא ליד הבוס). צפו. זה התחיל בבלוגיה אבל עכשיו יש צפו בכל כלי תקשורת שלא מכבד את קוראיו. בגוגל יש חמישה מיליון תוצאות ל”צפו:” צפו בוואלה: השגרירה המצרית מכה מאבטחת בשדה התעופה. צפו בחדשות ערוץ 7: אלדד ובן ארי מדברים ערבית. צפו בגלובס: על אילו מניות ממליץ מי שקורא “להיכנס עמוק לשוק”?
צפו: לא בכדי מבדילה בין המילים צפו וטפו רק אות אחת. הנה וידאו. מצאנו אותו מונח על רצפת האינטרנט ואנחנו לא מרימים אותו משם, רק “מביאים אותו לכם”, יענו מביאים אותה לכם בלינק, בלי להגיד כלום ובלי להוסיף כלום, רק לפעמים מעתיקים את התוכן לשרת הווידאו שלנו כדי שתראו פרסומות ואת הלוגו שלנו. להוסיף את הלוגו שלנו זה גם משהו שרץ טוב השנה. זה דבר שהולך טוב באינטרנט, התוכן הזה של הצפו:, מיקסום של השקעה אל מול העלויות. המילה צפו: עצמה כל כך אינטרנטית בעצמה: קצרה ואלימה, מצווה, כלומר קוראת לפעולה, לא משאירה מקום לתהיות. צפו: כדאי לכם, זה חומר טוב, זה דיילות מתפשטות במסגרת תדריך הבטיחות ב”אייר סינגפור”.
(מרגש).
צפו: שלוש דקות ואתם מבודרים. צפו: להיט ויראלי: שיר הציצי. הנה התחרמנתם והתבדרתם. אבל עכשיו אתם משועממים שוב, אז אתם יודעים מה, צפו: ברגעי “הצונאמי” בקניון במודיעין. הנה התבדרתם וגם אתם יודעים מה הולך עכשיו בחדשות. יכול להיות שיש לכם תואר שני במדע המדינה, אבל אתם כבר לא יכולים לקרוא כתבות שיש בהן יותר מ-500 מילה. יכול להיות שאתם עושים עכשיו תואר במדעי המדינה, אבל למרבה הצער יש אינטרנט אלחוטי חינם בקמפוס, ואפשר לצפות: גם בלי ווליום. 500 מילה זה הרבה בעצם, גם שתי פסקות זה מכביד כבר, זה לא אינטרנטי ומי שכותב ככה לא מבין את העולם של היום. צפו: תקלת הזיקוקים הגדולה (לא לרגישים). צפו: להרבה יותר התראות מפייסבוק בקרוב. צפו: מוכרת את הבתולים למרבה במחיר. בכלל, אין זמן לקרוא כי אחרי שצפיתם: מצפים מכם שתגיבו: בעמוד הפייסבוק שלנו: ואולי גם תשתפו: עם חבריכם בעמוד הפייסבוק שלכם. אולי בעצם צריך להגיד צופו: צופו על הרוח הקלילה בין הרבה דפים נצפים, דלגו, קוראים-לא-קוראים, מרחפים כדבורים, נוגעים בעלה כותרת, מלטפים אבקן, יונקים מעט שבמעט צופ: ולא נוחתים בשום מקום, ולא מוצאים דבר שיש לו ערך תזונתי – מרחפים, עד שהכנפיים מתעייפות והגיע הזמן לחזור לכוורת.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
מהמוצדקים שבפוסטים.
why so serious?
אבל עכשיו באמת אני חושב שנגעת והבחנת בתופעה והיטבת לכתוב עליה.
רדידות התוכן/המיקרוקונטנט הם אכן הדיבור החדש. יכול להיות שזה טוב, יכול להיות שזה רע – נראה כאילו זה מעציב אותך וחבל.
יחד עם זאת אני רוצה לשאול אותך: האם בכתבות גדולות, ואפילו במאמרים אקדמאים, אתה לא חושב שמרבית הקוראים קוראים רק את כותרות המשנה והפתיחה והסיכום? המיקרו קונטנט וסרטוני הוידאו הם פשוט האבולוציה המתבקשת לכך או אם תרצה המוטציה שיצרה המציאות.
[…] מתוך חדר 404: […]