התרעת הפיגוע המפוברקת שקידמה את הסדרה “חדר מלחמה” של יאיר לפיד


עידו קינן

ימים ספורים לפני תחילת שידור הסדרה “חדר מלחמה”, שיאיר לפיד יצר עבור “רשת” ב-2004, הופץ אימייל-שרשרת ובו מסמך שסומן כ”סודי ביותר”. המסמך, שנחתם על ידי “חמ”ל רוה”מ”, התריע מפני חוליית מפגעים בדרך לפיגוע. חלקים מהמכתב צונזרו בפסים שחורים, ולא אפשרו לדעת איפה הפיגוע אמור להתרחש. המסמך הופץ באימייל עם טקסט מקדים, ונראה כאילו עבר מספר פורוורדים.

האימייל הופץ עבור “רשת” על ידי הפרסומאי ערן גפן, אז מנכ”ל חברת הפרסום האינטראקטיבי Y&R. הוא התייעץ עם המגה-ספאמר דאז אמיר גנס איך לשלוח אימייל בתפוצה המונית כך שייראה כאילו הוא אימייל שרשרת אותנטי.

המסמך המפוברק שהופץ לקידום הסדרה "חדר מלחמה" של יאיר לפיד

מודעה של חדר מלחמה

מרשת מסרו אז כי “הוחלט לקדם [את הסדרה] באמצעות הגולשים, שרשת רואה בהם קהל יעד אסטרטגי לסדרה. רשת שיתפה פעולה בקמפיין זה עם חברת האינטראקטיב Y&R. הלוגו של חדר מלחמה בראש המכתב היה ברור, ולכן הקשר לתוכנית התברר לגולשים תוך שעות ספורות”.

חשבתי אז, ואני חושב עד היום, שאם היו מוסיפים צחוקים מוקלטים לסדרה, היא היתה הופכת מדרמה בינונית לקומדיה מוצלחת. והנה פארודיה שהלמו עשה אז על המסמך המפוברק:

פארודיה של הלמו על המכתב המפוברק של חדר מלחמה

[עדכון 22.2.2013 2:29] שלחתי לדוברת של יאיר לפיד, נילי רייכמן, שלוש שאלות:

1. האם יאיר לפיד היה מודע לכך שהולכים להפיץ התרעת פיגוע מפוברקת כדי לקדם את הסדרה?
2. האם אישר להשתמש בשיטה זו, או לחילופין ניסה למנוע זאת?
3. האם אחרי הפרסום פעל או התבטא נגד שיטה זו?

רייכמן סירבה להשיב: “צר לי, אך הגורם הרלבנטי למענה לפנייתך היא חברת ‘רשת'”. [\עדכון]

אחרי הקיפול: שתי הכתבות שלי בנושא, שפורסמו ב-nrg מעריב.

פאניקה! עכשיו! סתם! הזכיינית “רשת” הפיצה באינטרנט מסמך מפוברק של ‘חמ”ל רוה”מ’ על חוליית אל-קאעידה, כדי לקדם את הסדרה החדשה של יאיר לפיד

זכיינית ערוץ 2 רשת הפיצה אתמול מסמך מפוברק שהוצג כנייר סודי שדלף מהחמ”ל של ראש הממשלה, ונושאו חוליית מחבלים שנמצאת בדרכה לפיגוע. המסמך הופץ כדי לקדם את הסדרה החדשה של הזכיינית, “חדר מלחמה”.

“לא יאומן מסמך סודי ביותר!”, נכתב בכותרת האימייל. השולח העלום מספר: “הגיע אלי מסמך סודי ביותר שהודלף מתוך החמ”ל של משרד ראש הממשלה. פשוט מצמרר עם איזה דברים מתמודדים שם מידי יום… […] מדהים!”.

לאימייל צורף המסמך האמור, שכותרתו “הנדון: חוליית מפגעים בדרכה ל”, כשהמשך המשפט כאילו מצונזר, כמו מילים רבות נוספות במסמך. הוא מדבר על חוליית מפגעים שקשורה לאל קאעידה, אשר נמצאת בדרכה לפיגוע לא קונבנציונלי. המסמך מסווג “סודי ביותר”, ונכתב שהוא נשלח מ”חמ”ל רוה”מ” אל “יחידות תפוצה א'”. קוראים חדי-עין ישימו לב שהכוונת על הלוגו של “חדר מלחמה” זהה לכוונת על המילים “חמ”ל רוה”מ” במסמך המזויף.

ההודעה הופצה בין הגולשים אתמול בניסיון לנצל את הפורוורדיה ליצירת באז סביב הנושא. האמת על המסמך אמורה היתה להיחשף בימים הקרובים, בסמוך לעליית הסדרה לשידור.

מצוות השיווק של רשת נמסר בתגובה: “הסדרה ‘חדר מלחמה’ עוסקת בדילמות אקטואליות. לראשונה בערוץ 2, הוחלט לקדם אותה באמצעות הגולשים, שרשת רואה בהם קהל יעד אסטרטגי לסדרה. רשת שיתפה פעולה בקמפיין זה עם חברת האינטראקטיב Y&R. הלוגו של חדר מלחמה בראש המכתב היה ברור, ולכן הקשר לתוכנית התברר לגולשים תוך שעות ספורות. אנחנו מורידים את הכובע בפני הגולשים ועידו קינן על הפיצוח המהיר, להתראות בשבת הקרובה ב’חדר מלחמה'”.

מנכ”ל Y&R, ערן גפן, סירב להגיב על הידיעה.

(נרג, 29/12/2004)

חמ”ל דוא”ז. ערן גפן מ-Y&R שלח את המסמך המפוברק מ”חמ”ל רוה”מ” אחרי התייעצות עם הספאמר אמיר גנס. המטרה: “לפצח את ה-DNA של האימייל הוויראלי”

בשבוע שעבר הופץ באימייל “מסמך סודי” מ”חמ”ל רוה”מ”, שדיבר על ניסיון לסכל פיגוע. תוך זמן קצר התברר שהמסמך מפוברק, ושהפצתו נעשתה במסגרת קידום הסדרה החדשה “חדר מלחמה” של הזכיינית “רשת”.

האחראי על הפרסום מעורר המחלוקת הזה הוא ערן גפן, מנכ”ל חברת הפרסום האינטראקטיבי Y&R, שאחראית על הפרסום האינטרנטי של “רשת”. הוא מודה שהסוד היה ברור מדי (הלוגו במסמך הסגיר את הקשר לסדרה), ושהאימייל הופץ מוקדם מדי (ארבעה ימים לפני השידור), מכדי להישאר בסוד עד פרק הבכורה, אבל בכל זאת מרוצה מהרעש.

“מהר מאוד החלטנו לשבור את התבניות הרגילות של קמפיינים באינטרנט, שהן תבניות של באנרים שמובילים באתר, והחלטנו לצאת בקמפיין טיזרי חצי-מחתרתי, שהתלבש על ערוץ הפצת המידע הטוב ביותר ברשת: דיוור ויראלי”, סיפר גפן. “ידענו שזה מאוד מתאים לקידום מכירות של תוכן, בניגוד לקידום מכירות של מוצר. לנביעות לא הייתי מציע קמפיין כזה. זה התאים כמו כפפה ליד ל’חדר מלחמה’, שגם התכנים שלה וגם הקמפיין שלה עוסקים בחומרים הרגישים שמאחורי הקלעים של המערכת הבטחונית בישראל. החלטנו להפיץ מסמך שכביכול נכתב והודלף מחמ”ל ראש הממשלה, כשהמסמך עצמו נותן הצצה מסקרנת אל מאחורי הקלעים של מקום שלמעשה אינו קיים”.

הגנום של ה-FWD

החלטה ליצור אימייל ויראלי דומה להחלטה לזכות בטוטו – היא דורשת מאמץ וידע מסוים, אבל בעיקר הרבה מזל. גפן: “ידענו שאם אנחנו רוצים מייל שיעבו מגולש לגולש, הוא צריך להכיל פרט מעניין, שנוי במחלוקת, שמועה, מידע עסיסי – הדברים שעוברים במיילים מאחד לשני. אני מניח שיש מאות אימיילים שמופצים מדי יום, ורק בודדים הופכים לוויראליים. ניסינו לפצח את ה-DNA של האימייל הוויראלי”.

במסגרת ניסיונות הפיצוח פנה גפן לאמיר גנס, בעל חברת ניו אפרוצ’ וספאמר-על ישראלי. גפן: “רצינו שזה יופץ לכמה שיותר גולשים, והחלטנו להיוועץ באמיר גנס, ששמו נודע למרחוק כמפיץ הדואר הגדול בישראל. רצינו לדעת איזה אימיילים הופכים ויראליים. השתמשנו בו כדי להבין איזה מיילים אנשים פותחים, ואילו מיילים גם זוכים לעבור הלאה. החלטנו לא לעשות ספאם, אלא להפיץ למקורות שלנו”.

“הם רצו לדעת איזה אפשרויות יש כשמפרסמים בדואל, בעיקר באימייל ויראלי. איך לגרום לאימייל לעבור בין האנשים, ושלא ייראה כמו אימייל פרסומי”, מספר גנס. “נתתי להם שתי אופציות. אחת אנונימית לחלוטין, לא רק שהמייל נראה אותנטי, גם אי אפשר לדעת לעולם מה המקור שלו. בגדול, אפשר לעשות שכל מאה אנשים יקבלו פורוורד אחר עם שורת נושא שונה, עם שולח שונה, עם כתובת IP שונה, עם תוכן קצת שונה. כל בנאדם מקבל אימייל שונה. האופציה השני ההיא לעשות את זה פחות אנונימי, אבל שכל מי שייכנס לעומקו של עניין יבין שמדובר באימייל שיווקי. הם בחרו באופציה השניה”.

זה נכון לבחור בשיטה הוויראלית?
“יש מקרים רבים שבהם פרסום כזה הוא יותר יעיל, למשל כשמדובר במייל שהוא לא פרסומי לחלוטין – ‘הנה המוצר, תקנה אותו’, אלא נותן עובדות לציבור, כמו מייל פוליטי. זה עניין של תקציב – אני מניח שלרשת אין בעיה של תקציב. מה שהניע אותם היה לא לגרום לפאניקה ממש. מיד רואים שיש שם משהו פרסומי. הם היו יכולים בלי בעיה לעשות את זה אנונימי לחלוטין”.

סופרלטיבים חסרי פרופורציות

“מעטים המיילים הפרסומיים שהופכים להיות ויראליים באמת”, מודה גפן. “מסתבר שיש תורה שלמה סביב הנושא הזה, לדוגמה: חשוב לכתוב בשפה יומיומית, עם שילוב חסר פרופורציות של סופרלטיבים כמו ‘מדהים’, ‘לא ייאמן’, על מנת שזה ייראה כמו שחבר העביר לך, ולא פרסומת שקופירייטר העביר לך. גם את הפורוורדים הוספנו מראש. התגברנו על הפיתוי, ושכנענו את הלקוח להתגבר על הפיתוי, לחתום ‘רשת’, ‘חדר מלחמה’. רצינו לשמר את המסתורין”.

“את הטקסט כתבו מנהל הקריאייטיב צור גולן וקופירייטר בשם עמית גל. הקפדנו להשתמש במונחים מהעולם הזה, כמו ‘NSA’, ‘יירוט’ וכו’. הקפדנו למחוק ולצנזר כל שם של אדם או מקום. בכוונה כתבנו את המסמך בתוכנת וורד רגילה, לאחר מכן המסמך קומט, קופל, ישב אצלי חצי יום בכיס, נח בשמש עוד חצי יום, ונסרק בסורק ביתי, ממש כמו מסמך שמישהו סרק והפיץ, כדי לתת לזה מראה אותנטי”.

לא חששתם להפחיד את הגולשים?
“ראינו באימייל הזה מעין חידה בלשית לגולשים. כולם יודעים שהחומרים שמקבלים במייל אינם בהכרח אמינים. מייל זה לא עיתון מעריב, ואין לי ספק שמרבית הגולשים התייחסו למייל בספקנות, ויחד עם זאת בסקרנות. לטובת הבודדים שלקחו את המייל ברצינות, וחשבנו על כזו אופציה, הקפדנו שהתאריך בראש המכתב יהיה תאריך של חודשיים לפני יום ההפצה, כך שלא תהיה התראה חמה. אגב, אם זה היה תאריך ההפצה, זה היה מופץ הרבה יותר. אם זה לא היה רשת אלא גוף אחר, יכול להיות שהיינו יותר נועזים. הלכנו על הגבול הדק שבין לייצר עניין ותשומת לב לבין לייצר פאניקה ולדרוך על בהונות במשרד ראש הממשלה”.

ממשרד ראש הממשלה, אגב, נמסר שלא הגיעה אליהם אף פניה בנושא המסמך. ייתכן שהמסמך לא יצר פאניקה, או שהוא פשוט לא הגיע למספיק אנשים. גפן מספר שמספר עותקים של האימייל הגיעו לאנשי המשרד מבחוץ, אבל אין לו נתוני הפצה מדוייקים, משום ש-Y&R בחרה שלא להשתמש בשיטות המאפשרות איסוף מידע כזה. “אני צופה שגם המייל הזה יעשה סיבובים. מישהו ישלח אותו במשרד, וכולם יגידו לו, ‘טמבל, זה של חדר מלחמה'”.

(נרג, 5.1.2005)

תגובות

5 תגובות לפוסט “התרעת הפיגוע המפוברקת שקידמה את הסדרה “חדר מלחמה” של יאיר לפיד”

  1. ש on 21 בפברואר, 2013 19:05

    אז למה עכשיו, בעצם?

  2. צפריר כהן on 24 בפברואר, 2013 19:13

    האם עידו קינן אישר הפרסומות שרצו באתר nrg בעת פרסום הכתבות שלו שם (חלקן היו מטרידות למדי)? האם ניסה למנוע זאת?

  3. עידוק on 24 בפברואר, 2013 20:47

    לא אישרתי, לא ניסיתי למנוע. אתה חושב שליאיר לפיד לא היתה שום נגיעה לצורה שבה תקודם הסדרה שלו?

  4. עידוק on 24 בפברואר, 2013 20:52

    ולמה הוא לא עונה על השאלה הלגיטימית הזאת?

  5. צפריר כהן on 24 בפברואר, 2013 23:04

    די ברור לי שהמשכת לשלוח כתבות לעיתון (כתבה שנייה בהפרש של שבוע). לכן ברור לי שלא הסתייגת מהנוהג האמור. זה המאמר שלך. אתה כתבת אותו.

    יכול להיות שעשית את זה בגלל שככה כולם עשו (בגלל שיועצי השיווק של העיתון טענו שאין דרך אחרת) ולא הייתה דרך מעשית להתנגד לכך בלי לקפח את פרנסתך.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.