הספמת? שלם בקלפי // ג’וני זילבר
אני לא הולך להצביע היום. כן, חשוב להצביע. לא, אני לא הולך להצביע. אני לא אצביע כי יש לי חוק חדש: מועמד שמספים את הנייד שלי – לא מצביע לו. נכון לעכשיו זה אומר שאני לא מצביע למרצ, לירוקים, לעבודה, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, וגם, למרות שאני רשום רק כתושב תל אביב, אני מתכוון לא לממש את זכותי הדמוקרטית בערים הרצליה (שם לא אצביע לדחליל של יש עתיד עפרה בל ולמישהי בשם מיכאלה זידנר (?)), חולון (לא זוכר, ולא בא לי לחפור בסמסים) ובת ים (כנ”ל).
ילדותי? סבבה. עקשן? סבבה. לא מצביע.
כשחברי הכנסת שלנו, חתולים חולי סוכרת סוג A, חוקקו את חוק הספאם, הם השאירו לעצמם ולתעמולה הפוליטית שלהם חור בחוק שאפשר להעביר דרכו משאית זבל. ומשאית זבל זה מה שצריך כדי לנקות את הנייד שלי מהרעש האלים והדוחפני שלהם. יש משהו גועלי במיוחד בלנסות להשתלט על תיבת הסמס שלי ב”מסרים” שלכם. כשמספימים לך את המייל, טוב, מייל אפשר לכבות. אבל הצפצוף של הסמס חודר לך ישר לתוך הבטן הרכה של הפרטיות. אפשר להיות אדישים למייל אבל סמס תמיד מקפיץ אותך: סמסים מגיעים מחברים, מקולגות. הם מכילים מסר מיידי (איפה אתה? מחכים לך?) וצריכים תשובה במיידי (אני באמ:פם בלי ארנק ועם שטר של עשרים. לקנות חלב – או קונדומים?) וכשאתה נדחף לי לאפיק התקשורת הזה כי אתה!!! צריך!!! להגיד!!! לי!!! משהו!!! דחוף!!!?!!!1 – אתה מת בעיני.
מת.
כתושב תל אביב מעניין אותי במיוחד הרעש האלים והכוחני של ניצן הורוביץ, שמבטיח לנקות את העירייה מהכוחנות של רון חולדאי (חולדאי, דרך אגב, לא מסמס לי). בשבועות האחרונים מחקתי כל כך הרבה סמסים מניצן שאני מתחיל לשאול את עצמי אם יצאנו לדייט גרוע. נדמה לי שעד היום בצהריים עוד תכננתי להצביע לו. אבל אז התחיל טרטור סמסי הבחירות לטרטר במלוא עוצמתו. לדירה שלי פלשה כל האנרגיה הרעשנית וכל ההמולה המקולקלת של פעילים שרופים בטישירטים עם סיסמאות בחירות וכתמי זיעה. ומה אתם יודעים: כל סמס שלישי – הורוביץ. בסמס המאה הבנתי: לא רוצה להצביע לאיש הזה. לא לו ולא לאף אחד שטקטיקת הניצחון שלו היא לפרוץ לי לדירה בתופים ומחולות ולצעוק “צא להצביע! צא להצביע! צא להצביע!”
ילדותי? נו פרובלם. עקשן? אוקי. אני תורם במו עקשנותי לאימפריית הרשע של חולדאי? אין בעיה. יש לי השגות לגבי השלטון הנאור ומלא הפרפרים שיביאו איתם הבולדוזרים המטרטרים שמרעישים לי את הטלפון כל היום. אבל יודעים מה, סבבה. תכינו לי סטיקר, “תרמתי במו ידי לאימפריית הרשע ולא הצבעתי היום!” אני אדביק אותו. כי אני. שונא. ספאם.
כשנדחפים לך לתיבה באלימות כזאת, אתה שואל את עצמך אם הם לא מבינים איזה אקט פולשני זה לסמס, ולסמס, ולסמס שוב. אם הם לא מבינים – הם צריכים ללמוד. אבל העניין הוא שאני חושב שהם יודעים, ועל הזין שלהם. הם יודעים שהם מפריעים ודוחפים ולא נעימים וזה לא מפריע להם, ובעיני זה מאוד מזכיר את החוויה של לגור בתל אביב. גם הזה שצופר לך מתחת לחלון בשתיים בלילה יודע שהוא מפריע לך ועל הזין שלו. וגם הפקח שכותב לך דו”ח בשנייה שנגמר לך הפנגו. וההוא עם הג’יפ על המדרכה. וגם חולדאי. ולכן אם יצא שגם אתם עוד לא הצבעתם, אני מזמין אתכם לשקול לא להצביע, ובמיוחד לא להצביע להורוביץ, כי התל אביביות שהוא מביא לטלפון שלי היום, וכנראה יביא איתו לעירייה, לא שונה בשום כלום מתל אביב של חולדאי.
יפה, אז בעצם מכל הסיבות שיש בעולם, הקריטריון שלך למועמד זה אם הוא שלח לך אסמס. יפה, ואני מקווה שתכיל את אמות המוסר שלך גם לבחירות הלאומיות, כי תכלס אני לא רואה הבדל, ואני בכלל בעד אחוז הצבעה קטן ככל האפשר. תהיה הסיבה הדבילית אשר תהיה.
אגב, בהנחה ויש לך מכשיר אנדרויד ואפליקצית אסמס נורמלית, אין שום בעיה לחסום מספרים והודעות. אבל גם אם תצליח, אני מפציר בך לא ללכת להצביע, כי רק ככה נגיע לאנשהו.
*תחיל, כמובן.
זה פחת “על הזין שלו” ויותר כי הוא חושב שזה חשוב מספיק כדי להצדיק את ההטרדה. שזה “על הזין” בתוספת התנשאות בריאה.
קיבלתי את האסמסים האלו, וכמות יותר גדולה גם מהירוקים. בוא נהיה כנים – “אני שונא ספאם” זה קריטריון די עלוב להצבעה בבחירות, וכנראה התירוץ הכי ארוך שקראתי ל”לא אכפת לי מספיק כדי לצאת להצביע”.
סליחה, אבל אתה לא חי לבד בעולם. זה נחמד שאתה חושב שאתה פתית שלג מיוחד והכל, אבל ראית את אחוזי ההצבעה בת”א? ביזיון.
אנשים לא הולכים להצביע, ואם סמס זה מה שיגרום להם להצביע – אז הוא צריך להישלח.
האפאתיות של אנשים כמוך היא מה שמביאה לתוצאות כ”כ מאכזבות בכל זירה פוליטית שאני רק יכולה לחשוב עליה בישראל.
אנשים פה עושים ימים כלילות – מתנדבים, יוצאים לרחובות, כותבים עצומות, חוטפים מכות משוטרים ומה”סיירת הירוקה”, משקיעים זמן וכסף כדי לשנות דברים (כן, גם לטובתך), ואתה לא יכול אפילו לטרוח לחסום מספר בנייד, לטובתך האישית?
לאן המדינה הזו הגיעה, שמשהו כ”כ פשוט יגרום לך לא להצביע למועמד?
ויותר מזה – לא להצביע למועמד, לקטר על זה בבלוג, ולא לכתוב על זה, לדוגמא, על עמוד הפייסבוק של המועמד או באימייל למטה שלו, או בסמס חוזר.
אתה טוען שזה מפריע לך, אבל עושה ממש כלום כדי שזה ייפסק. אני בטוחה שיש דברים במדיניות של חולדאי שגם מציקים לך, ואתמול עשית ממש כלום כדי שייפסקו. אתה מעניש בזה רק את עצמך.
תחליטי, אורטל. או שאני לא חי לבד בעולם או שאני מעניש רק את עצמי. אי אפשר שניהם.