בג”ץ על המאגר הביומטרי: רשות האוכלוסין תחויב להודיע שההצטרפות אינה חובה

ברשות האוכלוסין מנתבים מבקשי תעודות זהות למאגר הביומטרי, מבלי לשאול לרצונם או להסביר שההצטרפות וולונטרית. רשות האוכלוסין: “עובדי הרשות אינם משכנעים את הציבור”. בג”ץ הורה לרשות לתקן את פרסומיה // עידו קינן וג’וני זילבר

מעדויות של אזרחים שביקרו בסניפי לשכות האוכלוסין עולה שברשות לא תמיד מספרים את כל האמת בנוגע לכניסה למאגר הביומטרי. בג”ץ פסק הבוקר בעתירת התנועה לזכויות דיגיטליות כי רשות האוכלוסין תחוייב לשנות את פרסומיה בנושא וליידע את הציבור כי המאגר נסיוני, הכניסה אליו התנדבותית ואין פגיעה בזכויותיו של מי שלא יצטרף.

תעודות הזהות הביומטריות הושקו ביולי אשתקד כניסוי בן שנתיים, שבסיומו יוחלט אם להפוך את המאגר הביומטרי לחובה, או לבטלו ולהשמיד את כל המידע שנשמר בו. לרשות האוכלוסין, שתומכת במאגר, יש אינטרס להכניס לתוכו כמה שיותר אזרחים כדי להכריז על “נצחון” בתום הניסוי. מי שהוכנס למאגר הביומטרי לא יכול לחזור בו ולצאת משם, אלא אם יוחלט לבטל את המאגר. קמפיין אגרסיבי של רשות האוכלוסין למאגר כלל מודעות המתחזות לכתבות באתרי חדשות, מגיבים בתשלום בכתבות, בפורומים ובפייסבוק, פרסומאים שמתחזים לאנשי המאגר, פרסומות בטלוויזיה וברדיו ומודעות בשלטי חוצות. מהעבר השני, התנועה לזכויות דיגיטליות השיקה באחרונה קמפיין נגדי במימון-קהל, שנועד להזהיר מסכנות המאגר.

פרסומת של רשות האוכלוסין לתעודות חכמות והמאגר הביומטרי

“בהנפקת תעודת זהות חדשה בסניף משרד הפנים בתל אביב עושים כל מאמץ לכוון את הפונים לתעודת המאגר הביומטרי”, מעיד י”א (שביקש שלא נציין את שמו המלא), שביקר בסניף בחודש שעבר. “קיבלתי בלי ששאלו אותי על העדפתי מספר המתנה לתור של הנפקת התעודה הביומטרית, ורק אחרי ששאלתי נשלחתי לתור של התעודות הרגילות. תור זה מוקם בחדרון נידח ומאובק, שממוקם מחוץ לאולם המרכזי, ושנדרש מאמץ למצאו. היתרון הוא שאל מול תור של יותר ממאה מספרים לפני, בחדרון המאובק התקבלתי מיד, פשוט כי לא היה שם אף אחד. החסרון הוא שעם היענות כזו נפלאה לתעודות הביומטריות, בוודאי יתארו את הניסוי המאגר הביומטרי כהצלחה מסחררת”. לדבריו, “ייתכן שאם הייתי מחכה בתור המפלצתי ומגיע לסופו הפקידה היתה מעמידה בפני את הברירה בין ביומטרי לרגיל. עם זאת, אני מניח שאדם סביר שלא מכיר את הנושא היה מתפלץ מהמחשבה של לעבור לתור אחר, ועוד לשלם על כך 120 ש”ח”.

שירן בן-יהודה, שביקרה באותו יום בלשכת האוכלוסין בחיפה, סיפרה בפייסבוק: “אנשים שמגיעים למודיעין כדי לקבל מספר לתור ליצירת ת.ז. חדשה ונשאלים האם יש להם שתי תמונות. אם אין להם, הפקיד אומר להם שיעשו ת.ז. ביומטרית ושיצלמו אותם בפנים מבלי להסביר להם מה זה בכלל ומה ההבדל בין זה לבין ת.ז. רגילה. לפי מה שראיתי, מדובר במבוגרים ובעולים”.

“אני שאלתי אותו, למה אתה לא מסביר להם שיש הבדל, ומפנה אותם לעשות ת”ז ביומטרית כאילו זה מובן מאליו”, סיפרה לי. “אז הוא אמר, ‘מה את רוצה, אין הבדל’. אמרתי, ‘מה זאת אומרת אין הבדל? אתה אומר להם לחסוך את העניין של התמונות. הוא אמר שהמאגר ממילא סגור לשנתיים. אמרתי, ‘מה זה קשור, הם צריכים לדעת לאיזה מאגר הם נכנסים, איזה שימוש המדינה תעשה? זה סגור לשנתיים, אבל מה יקרה אחרי שנתיים?’. הוא אמר, ‘זה שטויות, המאגר סגור עכשיו'”.

במסגרת תנאי הניסוי, פקידי לשכות האוכלוסין מחוייבים להסביר לאזרחים שבאים להוציא תעודה כי הוצאת תעודה ביומטרית אינה חובה, לתת להם מסמך שמסביר את פרטי הניסוי ולענות על שאלות בנושא, ונאסר עליהם להבטיח טובות הנאה כלשהן למוציאי תעודות ביומטריות לעומת מוציאי תעודות רגילות. בנוהל 3.2.0010 ל”קבלת בקשה למסמך נסיעה ביומטרי חכם” נכתב כי “על העובד [של רשות האוכלוסין] לוודא תחילה כי המבקש קיבל את דף ההסבר על התהליך הביומטרי, ומסכים לנטילת אמצעים ביומטריים והכללתם במאגר וחתם על ההסכמה לביצוע ההרכשה (ב-2 עותקים). במקרים בהם נדרש הסבר נוסף, על הפקיד לתת הסבר נוסף בהתאם לנשאל”.

העדויות הטריות מצטרפות לעדויות נוספות שפרסמנו כאן. באוגוסט אשתקד דיווחנו על בני זוג בשנות השבעים לחייהם, שהגיעו להוציא דרכונים בלשכת האוכלוסין בראשון לציון. לטענת בתם, השניים שוכנעו להוציא דרכונים ביומטריים בעורמה ותוך הבטחת טובת הנאה של הנפקת דרכונים תוך פחות מיממה. ברשות האוכלוסין טענו בתגובה לפניית הבת כי “התהליך נעשה לבקשתם, מתוך רצונם החופשי, ללא הפעלת לחץ ולאחר שנתנו לכך את הסכמתם”, והכחישו כי הבטיחו הנפקה מהירה.

עוד דיווחנו כי משה הלוי ביקר בלשכת האוכלוסין בעכו, וגילה שטופס ההסכמה להצטרפות למאגר הביומטרי מוסתר מהציבור. “את כל הטפסים שלהם מחלקים בכניסה ורק את הטפסים של הביומטרי לא מחלקים בכניסה”, סיפר הלוי ל”הארץ”. “ביקשתי מהפקידה לקרוא לפני שאני חותם, אבל היא לא רצתה לתת לי עותק מחוץ לדלפק. אמרה לי לקרוא לידה”. מבדיקת “הארץ” עלה כי הטופס לא מופיע בעמודי “המעבר לתיעוד ביומטרי חכם” באתר רשות האוכלוסין ולא במנוע החיפוש של האתר. העותק היחיד, שאותר בחיפוש מעמיק שערך האקטיביסט ערן ורד, הוא בעמוד 16 מתוך 37 במסמך נוהל קבלת בקשה לדרכון ביומטרי, אשר מיועד לעובדי הרשות. מהרשות נמסר אז כי “הטופס אינו טופס חסוי או סודי והוא מופיע בצו הביומטריה הניתן לעיון הציבור, מעבר לטופס שנמסר במעמד החתימה על תיעוד ביומטרי חכם”.

באוקטובר אשתקד דיווחנו כי עלי מוגרבי, שביקר בלשכת האוכלוסין בוואדי ג’וז – היחידה שפתוחה בפניו, כערבי תושב מזרח ירושלים – העיד שאולץ להוציא תעודה ביומטרית, לאחר שהפקידים במקום אמרו לו שאין אפשרות להנפיק תעודה רגילה. לפי תלונה של המוקד להגנת הפרט, במקרים נוספים הסתירו פקידי אותה לשכה מהפונים את העובדה שהם רשאים לסרב להצטרף למאגר הביומטרי. מהרשות נמסר אז בתגובה מלאת סתירות כי “באי הלשכה נשאלים כבר בעמדת המודיעין האם שמעו על הפרויקט ומקבלים חומרי הסברה מתאימים בשפתם (ערבית). […] אף עובד אינו מפעיל ‘לחץ’ על באי הלשכה ובוודאי שאינו כופה עליהם לקבל תעודה חכמה”. ברשות אמרו שהתלונה הספציפית תיבדק, אולם בבירור שנערך שלושה שבועות אחרי הגשת התלונה נמסר כי היא עדיין בבדיקה. עד היום, ארבעה חודשים אחרי שהוגשה התלונה, לא נמסרו תוצאות הבדיקה, אם היתה כזאת.

תעודת זהות חכמה. מתוך האתר הרשמי

מרשות האוכלוסין נמסר: “על פי סעיף 3(א) לצו, על עובדי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה להציע לכל תושב הפונה לקבלת שירות (כל שירות ולא רק מי שבא לבקש תעודת זהות או דרכון) את האפשרות לקבל מסמכי זיהוי ביומטריים. בהתאם לכך, עובדי הרשות אינם משכנעים את הציבור ומונחים להסביר לפונים על התיעוד החדש ולתת עלוני מידע הקיימים בלשכות בשפות שונות. הדבר חל גם על הציבור המבקש שירות בלשכת הרשות במזרח ירושלים. נציין כי לעיתים, ועל פי שיקול הדעת של מנהל הלשכה, עובדי הלשכות נותנים שירות גם בחדרים נוספים המצויים במתחם הלשכה, זאת על מנת לווסת את העומסים הרבים בלשכות ובכדי לתת שירות מהיר עד כמה שניתן לציבור”.

עו”ד יהונתן קלינגר, יועמ”ש התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתגובה לגילויים: “מעשיהם של משרד הפנים מנוגדים לחוק ולתקנות, ומראים שיש לפחות מראית עין של הטעיית הציבור, כפי שטענו עוד בעתירתנו לבית המשפט העליון על חומרי התעמולה של משרד הפנים. על פי צו הניסוי הביומטרי, עובד משרד הפנים חייב אמנם להציע לכל אדם את התיעוד הביומטרי, אך הוא מחויב לשמור על מידה של אובייקטיביות ולהציג לו את העובדה שאין חובה להצטרף למאגר הביומטרי. עובד משרד הפנים שלא יעשה כן, ושלא יודיע לציבור שאסור לפגוע בזכויותיהם על פי כל דין עקב בחירתם שלא להצטרף למאגר, לא רק שמסייע בפגיעה בפרטיות, אלא עובר על הוראות הצו. לאור האמור כאן, התנועה לזכויות דיגיטליות תחל פניה לשר הפנים לחדילת העניין, ואם זה יתעלם, אף תשקול עתירה לבית המשפט העליון כדי להפסיק את הפרת החוק הבוטה”.

“למה לא אומרים שזה פיילוט ואין חובה?”

באוקטובר אשתקד הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות עתירה לבג”ץ בבקשה להורות לרשות האוכלוסין ולשר האחראי עליה, שר הפנים גדעון סער, לגנוז את הקמפיין הביומטרי בטענה שיש בו הטעיה ושהוא מהווה מסע תעמולה שנועד לקדם אידיאולוגיה שנמצאת במחלוקת פוליטית.

דוברת רשות האוכלוסין, סבין חדד, מסרה אז בתגובה: “הטענות המועלות בהודעה משוללות כל יסוד ואינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוק הביומטריה. אי לכך נעמיד דברים על דיוקם. חוק הביומטריה מבהיר חד משמעית כי במהלך תקופת המבחן תפעל רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות כלי המדיה השונים במטרה להביא לידיעת הציבור את קיומה של תקופת במבחן, קיומה של תעודת הזהות הביומטרית וקיומם של מסמכי הנסיעה הביומטריים […] ראוי להבהיר כי בתום תקופת המבחן ניתן יהיה לבחון את הצלחת הפרויקט רק אם ישתתפו בו תושבים רבים ככל שניתן […] הפרויקט הביומטרי אינו נושא פוליטי וכל ניסיון להפכו לכזה לא יצלח […] הקמפיין כולו הוא מפורט וברור מאד, אינו מסתיר דבר מהציבור. נהפוך הוא, הקמפיין כמוצר כולל מביא לציבור את כל המידע שניתן למסור בנושא, לפני שיחליט האם ברצונו להשתתף בתקופת המבחן”.

הבוקר התקיים דיון בעתירה. השופטת מרים נאור אמרה בדיון: “נדמה לנו שלמנוע כליל פרסומת אין שום עילה. יחד עם זאת, כשצפיתי באופן אישי בטלוויזיה בתשדיר הזה אמרתי בלבי, למה לא אומרים שזה פיילוט ואין חובה? ולכן הצעתנו היא שבפרסומות עתידיות, ככל שיהיו כאלו, תיכלל איזו פיסקה שמבהירה שבשלב הזה אין חובה להשתתף בזה ושמדובר בפיילוט או כל ניסוח דומה ובכך יבוא לציון גואל”.

אחרי דיון בין הצדדים, שבו לא הגיעו להסכמה, קבעה נאור כי בכל פרסום תופיע הבהרה שמבוססת על סעיף 2ב’ בצו המאגר הביומטרי. סעיף זה קובע כי “רשות האוכלוסין תפרסם באמצעים שונים, ובכלל זה באתר אינטרנט ובלשכות רשות האוכלוסין ובאמצעי התקשורת, מידע בדבר תקופת המבחן, מסמך הזיהוי הביומטרי שיינתן בתקופת המבחן בהסכמתו של התושב, אופן הבקשה לקבלת מסמך זיהוי ביומטרי, האפשרות להכללת אמצעים או נתונים ביומטריים במאגר הביומטרי, וכן מידע בדבר קבלת מסמך זיהוי שאינו כולל אמצעים או נתונים ביומטריים, ואי שלילת זכויותיו לפי כל דין של תושב שלא הסכים להיכלל בתקופת המבחן”.

פרופ’ קרין נהון, אחת מהעותרים, מסרה בעקבות ההחלטה: “ביהמ”ש הוכיח שהוא אינו קונה את ההטעיות של משרד הפנים, בכל הקשור בניסוי המאגר הביומטרי, האדם הסביר שהולך ללשכת האוכלוסין ומוציא תעודת זהות לא אמור להכיר את כל הסכנות והכשלים בניסוי. מן הראוי, במצב שהמדינה אפילו לא החליטה אם להקים מאגר ביומטרי או לא, שהאזרחים ילכו בעיניים פקוחות ולא יוטעו להיכנס למאגר הביומטרי”.

[עדכון 12:00] מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה:

בדיון שהתקיים הבוקר בבית המשפט העליון, בנושא קמפיין המעבר לתיעוד ביומטרי חכם של רשות האוכלוסין וההגירה, ביהמ”ש לא קיבל את טענות התנועה לזכויות דיגיטליות , לפיהן המדינה אינה רשאית לפרסם לציבור אודות הפרויקט באופן שמעודד להשתתף בו.

בית המשפט העליון הוביל את הצדדים לפשרה לפיה העתירה תימחק, ובכל פרסום בנושא יופיעו עיקרי סעיף 2(ב) לצו לפיו הפרויקט מצוי בתקופת מבחן במהלכה יונפקו מסמכי זיהוי ביומטריים לתושבים המעוניינים בכך וכי הנתונים הביומטריים יכללו במאגר הביומטרי. כמו כן יצוין בפרסומים, כי מי שלא יבחר לבקש תיעוד ביומטרי חכם במהלך תקופת המבחן, יוכל להמשיך לקבל את מסמכי הזיהוי הרגילים מבלי שישללו זכויותיו.

יצוין כי האמור כבר כלול בחומרי ההסברה המצויים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה ובאתר האינטרנט של הרשות.

19 בפברואר, 2014 | בנושאים 404 

תגובות

3 תגובות לפוסט “בג”ץ על המאגר הביומטרי: רשות האוכלוסין תחויב להודיע שההצטרפות אינה חובה”

  1. שם on 19 בפברואר, 2014 11:49

    היחצנים שלהם עושים חרא של עבודה. לא נחשפתי לפרסום חיובי אחד סביב המאגר הזה – כל הפיד שלי מלא בטכנופובים ושטופי קונספירציות שמזיינים את השכל על כך שפושעים יתחילו להתחזות אלינו עם סוכריות גומי או משהו בסגנון…
    הם כמובן עושים את זה בפייסבוק. ב public עם תמונת פרופיל עדכנית ואלבום של כל המשפחה על השרתים של צוקי…

  2. עמרי on 19 בפברואר, 2014 12:18

    ואם היחצנים שלהם, שהכסף הטוב ביותר שלך יכול לקנות – עושים חרא של עבודה, מה זה אומר לך?

  3. שם on 20 בפברואר, 2014 11:18

    ל-1.

    למה אתה מתלוננן על פרסומים וטכנופובים?

    צריך להבין מספר דברים:

    1. “אין לי מה להסתיר, ולכן אין לי בעיה לתת” היא גישה שגויה מיסודה. כמעלים לך מס הכנסה את לא אומר “אני ממילא עובד, תקחו עוד קצת” – אתה מתעצבן.
    2. לא צריך מאגר ביומטרי בשביל להנפיק תעודה חכמה. הנתונים הביומטריים הם נתונים שאם הם דלפו, זה “אבוד” – אתה לא יכול להחליף טביעת אצבע, ואתה לא יכול להחליף פנים. כשהנתונים האלה נמצאים אך ורק על תעודה, שנמצאת בידיים שלך, האחריות על בטחונם בידיך (ואפשר למזער את הסיכון במקרה שאתה מאבד את הנתונים על ידי הצפנה וקידוד שלהם). ברגע שיש מאגר, האחריות על הנתונים האלה – שהם בילתי ניתנים להחלפה – נתונים בידיו של מישהו אחר (שיחד עם הנתונים שלך אחראי לאלה של עוד 6-7 מיליון אזרחים אחרים) – הוא יכול להליף אותם בהירף עין, בתמורה לכסף (כמו במקרה של מירשם האוכלוסין) או סתם כי “בא לו” (במקרה של סודות הגרעין ומורדכי וענונו) ואתה לא יכול לעשות דבר שימנע את זה.
    3. טביעות אצבע ונתונים ביומטריים נוטלים מ*פושעים* – אתה לא עשית שום דבר רע – אין שום סיבה שבעולם שתידרש למור את הנתונים האלה.

    זה שאלה של כן לתת או לא לתת – זו חובה להתנגד למאגר הזה.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.