לאיפה קשה יותר להכניס אופניים: לאוטובוס או לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב?
שרית מיכאלי נוסעת מזה כמעט עשור על קו תל אביב ירושלים, כשאת הנסיעה הבינעירונית היא עושה בדרך כלל באוטובוס ואת הנסיעות בתוך הערים באופניים שהיא לוקחת איתה. “פעם אגד היו גובים מחיר של חצי כרטיס על אופניים, היום כבר לא. זה גם אקולוגי וגם בריא וגם נעים”, היא מספרת. מבין שתי הערים הגדולות, דווקא בזו שמשווקת את עצמה כעיר מתקדמת וירוקה היא נתקלה בקשיים: “בתחנה המרכזית בת”א, מאז שהתחלתי לרכוב היו דורשים שאציג היתר כניסה. כנראה היה איזשהו חוק בתחנה שצריך היתר אופניים לאנשים שעובדים שם, כדי למנוע מאנשים לקשור שם אופניים ולהסתובב איתם. הוויכוח שלי היה שאני לא רוכבת בתחנה אלא לוקחת אותם על האוטובוס”.
הוויכוחים לא הועילו, ומיכאלי התרצתה והוציאה אישור. “זה לא כזה מסובך, אבל זה מצריך להגיע למשרד של הקב”ט, לחכות שהוא יהיה שם, כי הוא מסתובב הרבה. זה ניג’וז אבל זה אפשרי. זה אומר שאנשים שלא משתמשים בתחנה באופן קבוע והשומר בכניסה מבקש היתר, אין להם מושג מה לעשות, חוץ מלחכות שהקב”ט יגיע ויאשר להם, זה לוקח המון זמן, הם עלולים להפסיד את האוטובוס”. מיכאלי מספרת שכשביקשה להוציא אישור לפני שמונה שנים, דרשו ממנה חמישים שקלים. היא סירבה לשלם, התעקשה וקיבלה את האישור בחינם.
גם עמיתתה לעבודה, אסנת סקובלינסקי, נוסעת על קו ת”א-י”ם באוטובוסים ואופניים, וגם היא מעוכבת שוב ושוב. “הפיאסקו של הכניסה לתחנה המרכזית הוא עוד דוגמה לאופן שבו שבילי האופניים בתל אביב הפכו לאקט שיווקי חסר תוכן”, היא אומרת. “אחד מהכלים הכי חשובים לעידוד רכיבה על אופניים הוא יצירת ממשק בין רכיבה עירונית לתחבורה הבינעירונית. עיריית תל אביב הציבה מתקן תל אופן ממש מול הכניסה לתחנה המרכזית אבל לא דאגה לאף שביל אופניים שמגיע או מוביל ממנה לחלקים אחרים בעיר”.
סקובלינסקי פרסמה את המקרה בפייסבוק, שם ראתה אותו עו”ד גבי לסקי, חברת מועצת עיריית תל אביב מטעם מרץ. לסקי פנתה בתלונה למנכ”ל התחנה, מיקי זיו, וזה הסביר לה כי “לאחרונה רבו המקרים של רכיבת רוכבי אופניים בתחום התחנה תוך סיכון ציבור באי התחנה, כמו גם סיכון רוכבי האופניים אשר רוכבים בשטחי התחנה”. אולם הוא הסכים להתפשר: “בעקבות קבלת מכתבך שונתה המדיניות, כך שלרוכבי אופניים תימסרנה הנחיות מתאימות בכניסתם לתחנה, ומבלי שיידרשו להצטייד בהיתר”. בשיחה עם מוסף הארץ הוא אישר: “ינתנו הנחיות לאלו שבאים עם האופניים ולא תהיה גביה של כסף”.
המדיניות החדשה לא הגיעה עדיין אל השטח, מעידה סקובלינסקי: “למרבה הצער, כשבאתי עם האופניים ביום רביעי בבוקר, אחרי שהמכתב כבר יצא, שוב השומר שאל אותי אם יש לי אישור. אמרתי לו שכבר לא צריך, שיש לי מכתב של מנהל התחנה שמאשר את זה. הוא שאל אם יש לך אותו עלי. אמרתי שלא. הוא אמר בקשר, ‘יש פה מישהי עם אופניים שטוענת שהיא נוסעת לירושלים’. האיש בצד השני אמר לו, ‘אם היא נראית לך אמינה – תכניס אותה'”.
התפרסם במקור במדור “תוצרת הארץ” ב”מוסף הארץ”, 21.2.2014
תגובות
תגובה אחת לפוסט “לאיפה קשה יותר להכניס אופניים: לאוטובוס או לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב?”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
בפעם היחידה שניסיתי להעלות אופניים מתקפלות לקו 25 (תוך ת”א) הנהג אמר שיש על כך איסור. מה הנוהל? רק לבינעירוניים אפשר להעלות, כשיש תא מטען?