הפרטיות הפכה למטבע שאנחנו משלמים בו כדי להיות חלק מהחברה המקוונת // 1984

"1984". איור:  Gwendal Uguen (רשיון cc-by-nc-sa)

ויטה קיירס ראיינה אותי ואחרים לשבועון “טיים אאוט” על הספר “1984” של ג’ורג’ אורוול. למיטב זכרוני לא אמרתי שום דבר על פיהוק, אבל ככה היא שמעה את זה ובסוף זה דווקא יצא משפט מעניין אז אני עומד מאחוריו:

החזון שלו התממש בפיהוק כמעט מפחיד. אנחנו מחזיקים היום בכיס מכשיר שבזמן שהוא מעניק לנו גישה למידע, הוא מאפשר לממשלות ולתאגידים לעקוב אחרינו ולאסוף מידע עלינו. אולי הפספוס הבולט של ‘1984’ זה שהוא חזה שממשלות יהיו אלו שיעשו שימוש לרעה במידע, והוא לא לקח בחשבון את הכוח ההולך וגובר של התאגידים: החל ממיקרוסופט, דרך גוגל ועד פייסבוק. הפרטיות הפכה בזמן מאוד קצר מזכות שהיא כמעט מובנת מאליה למטבע שבו אנחנו משלמים כדי לקבל שירותים שונים ולהיות חלק מהחברה המקוונת. אני לא חושב שאפשר ללכת אחורה, אבל אני חושב שכמו שהטכנולוגיה מאפשרת לחדור לפרטיות שלנו – יש טכנולוגיות שמאפשרות להגן על הפרטיות שלנו, והתחרות בין שני סוגי הטכנולוגיות האלה מאפיינת כבר היום את העולם שבו אנו חיים.

תגובות

תגובה אחת לפוסט “הפרטיות הפכה למטבע שאנחנו משלמים בו כדי להיות חלק מהחברה המקוונת // 1984”

  1. יובל on 26 במרץ, 2014 23:57

    תקראו את הזה של זהבה גלאון ותמשיכו להצביע מרצ.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.