חותמות יוניקוד, הנפשות גיף ושירת טוויטר עם עלמה אלורו // יוצרשת


עידו קינן

יוצרשת - קליק לארכיון המדור. צילום: Pixelated Mural, by iandavid - Ian Westcott (cc-by-nc-sa); עיבוד: עידו קינן

פרפר אסקי. יוצרת: פלורה סטייסי פרפר שציירה פלורה סטייסי ב-1898 הוא היצירה הוותיקה ביותר שהשתמרה שעשויה כולה תווי מכונת כתיבה. עם בואם של המחשבים והתקשורת האלקטרונית נולדה האחות הדיגיטלית של אמנות מכונת הכתיבה, היא אמנות ה-ASCII, שעושה שימוש בסדרה האמריקאית הסטנדרטית בת 128 התווים. זו שימשה כאמצעי ויזואלי חלופי לתמונות, כשהיה בלתי אפשרי או קשה מאוד להפיץ קבצי תמונות כבדים. עלמה אלורו, אמנית ישראלית בת 32 שמתגוררת בברלין, מציירת באמצעות יוניקוד, תקן שמכיל למעלה מ-100 אלף תווים ומפעילה קבוצת פייסבוק סודית בת אלפי חברים שיוצרים יצירות כאלו.

עלמה אלורו. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

“כבר הרבה שנים שאני מתעניינת בתת-תרבות אינטרנטית של אנשים שמשתמשים ביוניקוד כדי לעשות כל מיני תבניות מעניינות”, מספרת אלורו ל”פירמה”. “החבר’ה מהמפלגה הפיראטית הישראלית ביקשו ממני לעשות סדנא במסגרת תערוכת ‘אלובייקט‘ שהם אצרו בנושא פיראטיות והעידן הדיגיטלי. בדיוק חזרתי מפסטיבל אמנות הרשת והתרבות הדיגיטלית טרנסמדיאלה בברלין, שם יצרתי חותמות דיו של יוניקוד מפטרנים ש’גנבתי’ (קופי פייסט) מהקבוצה בפייסבוק” – מהלך שמחזיר את היצירה מהווירטואליה לעולם הגשמי של דיו על נייר. “זה נתן לי השראה לעשות את ‘שירת היוניקוד‘, שירה בסימני יוניקוד בלבד. אני קוראת לזה ‘סדנת שירה אבסטרקטית‘, כי הרעיון הוא שזה לא נראה כמו כלום, זה נראה כמו שירה, כמו איזשהו טקסט שאתה לא יכול לקרוא אותו”.

חותמות יוניקוד של עלמה אלורו. צילום: עלמה אלורו

יצירה מהפרויקט Further Abstract של עלמה אלורו “נראה לי שהתבקשתי פעם אחת לעשות אנימציית גיף ודי התאהבתי בפורמט הזה”, היא מספרת על ז’אנר קבצי התמונות המונפשים שבו יצרה את פרויקט הנט-ארט הראשון שלה, Further Abstract. “יותר עניינה אותי התנועה מאשר לספר סיפור. וגיף, בגלל שזה לופ אינסופי, פחות שם דגש על המובן הקולנועי ויותר עוסק בצד החזותי של האנימציה, המחקר החזותי של איך פריים אחרי פריים אחרי פריים יוצר תנועה, ומה אפשר לעשות עם זה”. אלורו מציירת את הפריימים ביד, סורקת אותם וממעטת לבצע בסריקות עיבוד גרפי – “אני מנסה לשמור על אותנטיות של התוצאות שיוצאות מהסריקה עצמה”.

“ויש את המוזיקה, שזה עולם אחר לגמרי”, אומרת אלורו. היא וג’ניפר צ’אן – “אנחנו חברות קרובות, מספרות סודות אחת לשניה, אבל היא גרה בשיקגו. הקשר המרכזי הוא צ’טים, וגם הקשר היצירתי הוא פינג-פונג ברשת” – הקימו להקה/שת”פ בשם “אלפא גרלז“. השתיים הוציאו את השיר והקליפ FALSE IMPRESSION, שמבוסס על ציוצים בטוויטר. אלורו: “אני לוקחת מה שמוצא חן בעיניי מהטוויטר שלה, עושה מזה שיר ושולחת לה, לה יש רעיון לווידאו, אני מצטלמת ושולחת לה, היא עורכת. אנחנו מאוד שונות. היא עושה וידאו טראשי כזה, כמו רימיקסים של שירי פופ ביוטיוב, ואני עושה מוזיקה, אני לא כל כך הארדקור רשת כמו שהיא. ואז יש את הפינג-פונג הזה, וזה מכניס אותי בסוף לעולם הזה של נט ארט”.


התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון 4.2014 של מוסף פירמה של גלובס


תגובות

פרסום תגובה