למה הוסר סרטון “סעמקום” שלעג לפרסומות של סלקום?

תמונה מהסרטון "פרסומות תכל'ס - סעמקום"

סרטון מדובר בשם “פרסומות תכל’ס – סעמקום”, פארודיה סאטירית על פרסומת של סלקום, הוסר מיוטיוב בטענה לפגיעה בזכויות יוצרים (תוכלו לצפות בו בעותק אחר כאן).

העותק שהוסר:

העותק החדש:

הסרטון מציג אנשים בלוויה, כשלפתע המת קם לתחייה, מוציא את ידו מהקבר ואז מתחבק עם קרוביו ומכריו. זו ביקורת על הסרטים המשפחתיים הנצלניים של “משפחת סלקום”, שבאחד מהם נראית אישה במהלך לידה ואחר כך עם תינוקה הטרי. הן הפרסומת והן הסאטירה משתמשות בביצוע של “זה קורה”, שכתב והלחין שמוליק קראוס.

את הסרטון הסאטירי יצרו אנשי מיזם הפרסום “תכל’ס”, לירון עטיה, הקומיקאי גדי וילצ’רסקי ורועי מישר, שותף ובעלים של חברת ההפקות Look & Listen. מישר אמר לדה-מרקר:

המטרה הראשונה שלנו היא מחאה – לפני חשיפה ולפני רווח כלכלי מהסרטון. המחאה היא לא ספציפית נגד סלקום, כי היא רק סוג של סיפטום. המהלך הזה נעשה בהמשך למחאה הגדולה של 2011 נגד ההון-שלטון ונגד הקשר בין חברות גדולות ותאגידים לבין השלטון. יש פה קשר של שתיקה. אני מעמד ביניים ולא מתיימר להרוויח כמוהם. אני גר בשכירות. לא התעשרתי מהעניינים האלה. לכן אני כן רוצה לצאת נגד שקרים. סלקום משמשת בשיטה מאוד נמוכה שמזלזלת באינטליגנציה של הצופים. מוכרים לנו שטויות במסווה של רגשות. זה משהו שאני לא אוהב”.

אנשי “תכל’ס” עדכנו הבוקר בדף הפייסבוק שלהם כי הסרטון הוסר.

לפי ההודעה שמופיעה ביוטיוב, “סרטון זה אינו זמין עוד עקב תביעת זכויות יוצרים של hadar heather galin galler”. הדר גלר היא בעלים-משותפים של חברת Loud & Clear, שעוסקת בקלירנס, כלומר הסדרת זכויות לשימוש במוזיקה בפרסומות, סרטים, סדרות וכיוצא בזה.

שאלתי את גלר למה ומטעם מי ביקשה את ההסרה, ומה הקשר לסלקום. היא השיבה: “מטעם בעלי הזכויות בשיר. זה לא קשור לסלקום, זה קשור לזכויות מוסריות ביקש רק להסיר כעת עד לבירור מעמיק מטעם יורשי שמוליק קראוס. סלקום לא קשורים לזה בשום צורה צר לי. […] נעשה שימוש ביצירה של שמוליק קראוס שלא מקובל על יורשיו ברמה המוסרית ובתור זו שעובדת עם העיזבון הפניה ליו טיוב יצאה ממני בשם בעלת הזכויות וביקשנו להסיר את המוסיקה בלבד. […] זה ענין בין שני ה[צ]דדים לפתור בינהם הקשור למוסיקה בלבד. והכל יפתר ביננו הכל בסדר… יש בחוק זכויות יוצרים סעיפים שונים וזכויות שונות …”.

יצויין כי בעוד האפשרות להסיר רק את המוזיקה קיימת ביוטיוב מאז 2009, במקרה הנוכחי בקשת ההסרה נגעה לסרטון כולו, ולא רק לפסקול שלו.

[עדכון 14:29] וילצ’רסקי מ”תכל’ס” אמר לוויינט: “יש הבדל בין פרסומת מסחרית לבין סרטון פארודי ביוטיוב. החוק והמשפט מאוד ברורים בעניין הזה. אם ניקח את החוקים שחלים על סרטון מסחרי בטלוויזיה ותחיל אותם על יוטיוב אז אתה יכול לסגור את יוטיוב. אם הצלחנו לעצבן את סלקום, שמישהו שם טרח… זה מעלה חיוך. כנראה שעשינו משהו נכון”. בוויינט דיווחו כי וילצ’רסקי אמר ששותפיו ליצירה מנסים להסדיר את עניין השימוש בזכויות. [\עדכון]

[עדכון 21:24] עו”ד יהונתן קלינגר מפרשן: “יש כאן, לפחות לדעתי, מקרה קלאסי של חוסר הבנה של פרודיה. בית המשפט היה מקבל את הטענות לשימוש הוגן אם היצירה היתה מותחת ביקורת על השיר, אבל לא אם היו משתמשים בשיר כדי למתוח ביקורת על משהו אחר. בית המשפט העליון בארצות הברית דיבר על מקרה דומה עם השיר oh, pretty woman של 2live crew. שם נתנו לנתבעים הגנה תחת דוקטרינת השימוש ההוגן כי השיר שלהם היה פארודי. כאן, פשוט מאוד, לא צוחקים על השיר”. [\עדכון]

סלקום נגד סאטירה

החשד לא נפל על סלקום במקרה. ב-2009 הביאה סלקום להסרת סרטון מאתר הסרטונים הישראלי “פליקס”. כך זה תואר אז ב”העין השביעית”:

בשבוע שעבר החלה להיות משודרת פרסומת של חברת סלקום שהפיק משרד הפרסום מקאן-אריקסון. בפרסומת נראים חיילים שמחים ומלאי מרץ מקפיצים כדורגל שנזרק אליהם מעבר לחומת ההפרדה. מישהו מן העבר השני (בעולם הסכריני של הפרסומת לא קיימים פלסטינים) מחזיר את הכדור, ומשחק הכדורגל מתפתח לחגיגה של נעורים וחיילות קופצניות. אין מלחמה, אין סכסוכים, אין ערבים. הפרסומת עוררה התנגדות ודיון ציבורי שהגיע עד ל”וושינגטון פוסט” ול”ניו-יורק טיימס“.

[…] מלבד דרישות לחרם צרכנים על המפעילה הסלולרית, אפשר היה למצוא בפליקס, אתר הסרטונים של תפוז, גם סאטירה נוקבת: הגולש hippie witch doctor העלה גרסה ערוכה של הפרסומת, שבה בכל פעם שהכדור עובר לצד השני של הגדר, הוא פוגע בראשו ובגופו של פלסטיני כפות שראשו מכוסה, המתכווץ בפחד ובכאב.

“אפשר היה למצוא”, משום שהסרטון הסאטירי הוסר מפליקס. הנהלת האתר צינזרה אותו, וכעת מופיעה במקומו הודעה האומרת שהסרטון “לא עמד בתנאי התקנון”. בתפוז מודים שההסרה באה עקב פנייה של סלקום. “קיבלנו פנייה מסלקום בבקשה להסיר את הסרטון. לאחר התייעצות עם יועצינו המשפטיים וקבלת חוות דעתם החלטנו להיענות לבקשתם והסרטון הוסר”, אומרים שם.

מדוע ביקשו בסלקום למחוק את הסרטון הסאטירי מהרשת? “ביקשנו להסיר את הסרטון שעשה שימוש בתכנים שלנו ללא אישורנו ובצורה לא הולמת”, אומרים בסלקום. כלומר, לא מדובר במשטרת מחשבות, אלא פשוט בשמירה על החוק.

עו”ד יהונתן קלינגר הסביר אז ל”העין השביעית”: “לפי הלכת דודו גבע של בית-המשפט העליון – שניתנה כשנטען שגבע הפר את זכויות היוצרים על הדמות של דונלד דאק – כשמשתמשים ביצירה כדי למתוח עליה ביקורת, אין מקום לטעון שמדובר בהפרה של זכויות יוצרים. נכון שכאן מדובר בשימוש בהיקף משמעותי מאוד של היצירה, אבל נגד זה יש לשקול את הפגיעה ביצירה המקורית ובערך המסחרי שלה, ופה הפגיעה שולית”. על הטענה של סלקום שיוצרי הסרטון הסאטירי לא קיבלו את רשותה הוא אמר: “כל היופי בשימוש הוגן הוא שאין צורך לקבל את אישורו של בעל היצירה”.

הפרסומת הסאטירית ההיא הוסרה מפליקס, אך אפשר לראותה עד היום ביוטיוב:

למרות שלא התבקשו להגיב על “סעמקום”, בסלקום בחרו בכל זאת לשלוח תגובה ל-ynet שבה פיארו את הפרסומות שלהם. בתגובה על הסרת הסרטון נמסר מיועצת התקשורת של החברה, יפעת רובינשטיין ממשרד רני רהב: “החברה מעולם לא ביקשה להסיר את הסרטון המדובר”.

תגובות

תגובה אחת לפוסט “למה הוסר סרטון “סעמקום” שלעג לפרסומות של סלקום?”

  1. סהר on 20 באפריל, 2014 09:07

    סעמקום !!!

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.