יותר מששמרו ישראל על השבת, שמר שר הכלכלה על רשימת היתרי העבודה בשבת

לאילו מעסיקים מותר להעביד עובד יהודי בשבת? התשובה נמצאת בידי שר הכלכלה נפתלי בנט מהבית היהודי, שמוסמך לתת היתרי העסקה כאלו. אולם משרדו מסרב, בנימוק משפטי משונה, להעביר את הרשימה לידי ח”כ תמר זנדברג ממרצ.

האיסור על העסקת יהודים בשבת מוגדר בחוק שעות עבודה ומנוחה, שמסמיך את השר האחראי לתת היתר להעביד עובד ביום המנוחה השבועי שלו. לפי אתר משרד הכלכלה, ההיתרים ניתנים “אם הוא [השר] משוכנע שהפסקת העבודה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור”.

ביולי בשנה שעברה ביקשה זנדברג מבנט מידע בנושא, ובין השאר את הרשימה של מעסיקים בעלי היתר כזה. במשרד הכלכלה חיכו עד דצמבר להשיב לה שיש היתרים כלל ענפיים, שנוגעים לכל המועסקים בענף מסוים, כמו מפעלים רפואיים, שמירה, סדרנות בבתי כנסת וטיפול בבעלי חיים; ויש היתרים מיוחדים, שניתנים לחברות או גופים באופן פרטני, וכיום נמצאים בידי 281 גופים. שמות הגופים לא נמסרו.

אפיית חלה לשבת. צילום:  ChameleonsEye/Shutterstock

אפיית חלה לשבת. צילום: ChameleonsEye/Shutterstock

זנדברג המשיכה בפניות למשרד כדי לקבל את המידע. עוד חצי שנה עברה, והחודש התקבלה תשובה – סירוב להעביר את המידע. “מעיון בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר ‘מסירת מידע על ידי הממשלה לכנסת וועדותיה’ (להלן-ההנחיה) עולה כי לא ניתן להיענות לפניה”, כתבה לה עוזרת השר ליאת טליה. “לפי ההנחיה, חוק יסוד: הממשלה וחוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת קובעים במפורש את זכותה של ועדה של הכנסת לדרוש מנושאי משרה בשירות המדינה וברשויות ציבוריות אחרות למסור לה מידע וידיעות שבידם על פעילות הגוף שבו מכהנים, ואשר דרוש לה לשם מילוי תפקידיה, יחד עם זאת ההנחיה קובעת בסעיף 6 כי הזכות לקבלת מידע אינה מוקנית לחבר כנסת מן השורה, גם אם הוא מכהן כחבר ועדה של הכנסת או אף כיושב ראש ועדה. הסמכות והזכות לדרוש מידע היא של ועדה כגוף, בהחלטת ועדה, ולא של חבר ועדה (בג”ץ 337/83 ח”כ חיים רמון נ’ שר המשפטים, פ”ד לז(3)418). ההנחיה לא קובעת חריגים – מקרים בהם רשאי חבר כנסת לבקש מידע כחבר כנסת מן השורה. ההנחיה קובעת מפורשות כי ‘הזכות לקבלת מידע מוקנית לכנסת כגוף, ולוועדה של הכנסת, בהחלטת ועדה, ואין זכות זו קנויה לחבר כנסת מן השורה'”.

“אני באמת לא יודעת מה יותר מדהים פה: העובדה שבמשך כמעט שנה אי אפשר לקבל תשובה לשאלה הפשוטה והלגיטימית הזאת, או הנימוק לסירוב”, אומרת ח”כ זנדברג. “זה אחד מכלי העבודה הבסיסיים שיש לנו. ההסבר המפותל הזה הבהיר לי שכנראה יש שם מה להסתיר. אני לא יודעת את מי זה יביך – את שר הכלכלה או את הציבור החילוני”.

דוברת משרד הכלכלה, שירה קוה, מסרה בתגובה: “המדובר במידע המחייב פנייה דרך חוק חופש המידע, וזאת מאחר ומדובר במידע הנוגע לצדדים שלישיים וחברת הכנסת זנדברג מוזמנת לפנות בדרך זו. באשר לפנייתה כחברת כנסת, כפי שהיא נענתה, על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, גם לח”כ אין סמכות לקבל מידע ללא פניה כמקובל”.

זנדברג עובדת עם תנועת תיקון והקליניקה לזכויות עובדים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב על חקיקה שתגן על עובדים שמופלים בגלל סירובם לעבוד בשבת. בעקבות הסירוב שקיבלה, הקליניקה הגישה בשבוע שעבר בקשה לקבל את הרשימה לפי חוק חופש המידע. עם זאת אומרת זנדברג: “חבל לי שנגיע לחוק חופש המידע בהקשר הזה. החוק לא נועד למנוע מידע, כשרק באמצעות שימוש בחוק או בעתירות אפשר יהיה לקבל אותו. החוק נועד ליצור בסיס נורמטיבי שרשויות המדינה אמורות לעבוד לאורו ולנרו. אבל אם צריך, נהפוך את המקרה הזה לטסט קייס. הרשימה הזאת תהיה. אני מצפה מהשר שאליו פניתי גם לעשות סדר במשרד שלו, ולדאוג שתשובות מוזרות ומביכות כאלו בשבילו, ומדהימות כאלה בשבילנו כציבור, לא יצאו משם יותר”.


התפרסם במקור במדור “תוצרת הארץ” בגליון 18.4.2014 של מוסף הארץ


תגובות

פרסום תגובה