הימנעות מדבש היא תמיכה בפשיזם! // אביעד שמיר

דבורה. צילום: עולם המאקרו של עלא יונס
אני לא נוהג להתווכח על זכויות בעלי חיים, כי זה נושא מאוד סבוך ואין בו אמת אוניברסלית. אני רק מבקש להסיר מהרשימה את הדבורים ולאפשר לטבעונים לאכול דבש.
למה? כי לדבורה אין זכויות. זה חרק שחי במערכת בה חשיבה עצמאית היא בלתי אפשרית וכל הפועלות מועסקות בתנאי עבדות בידי מלכה לכל חייה, כאשר הזכרים המעטים מוחזקים כעבדי מין בתוך הרמון. רוב הזכרים הם צאצאים ישירים של המלכה, אז תחשבו על זה לרגע. הכוורת היא מערכת פשיסטית שתתקוף כל איום במתקפת קמיקזה ותגן בחרוף נפש על המלכה ששולטת בפועלות ללא עוררין וללא אפשרות של מי מהן לקרוא עליה תיגר. דבורה פועלת תמות בתוך שמונה חודשים, לרוב הרבה לפני, ללא תנאי פרישה או הקלה כלשהי בכמות העבודה המוטלת עליה. המלכה, אגב, יכולה לחיות על גיל חמש שנים וכל עוד היא בחיים, אף דבורה אחרת לא יכולה להעמיד צאצאים.
מה שאני בעצם אומר זה שלתמוך בזכויות הדבורים ובו זמנית להשאיר אותן תחת שלטון אוטוקרטי-פשיסטי שכזה, זה כמו לתמוך באזרחי צפון קוריאה על ידי לחיצת יד לקים ג’ונג-און.
אביעד שמיר הוא חידונאי בעיתונים “ישראל היום” ו”ניקוי ראש ענק” ומבקר סרטים בבלוג “בשביל הזהב” ובפודקאסט “שורה שניה באמצע“. שמיר כתב על דברים שחשבנו ב-1999 בגליון אפריל 2011




אני לא נוהג להתווכח על זכויות עבדים, כי זה נושא מאוד סבוך ואין בו אמת אוניברסלית. אני רק מבקש להסיר מהרשימה את הכושים האפריקאים ולאפשר לאנשים להעסיק עבדים שחורים.
למה? כי לכושי אין חיים. הוא חי בתנאי רעב ומחלות בג’ונגל. הוא ימות בגיל צעיר בלי לקרוא אפילו פעם אחת מחזה של שייקספיר.
מה שאני אומר זה שלתמוך בזכויות עבדים שחורים ובו זמנית להשאיר אותם לחיות בג’ונגל האפריקאי, זה כמו לתמוך בזכויות דבורים בלי לדרוש להפריד אותן מאורח החיים הטבעי שלהן בכוורת, מה שהיה מכחיד אותן מיד.
אני חייב להגיב בנושא מסויים . איך שולחים אליך מייל או נייד . מאוד חשוב ותופתע .