אגד ודן מסרבים למסור שמות של נהגים – שהנהגים עצמם מחוייבים בחוק למסור לנוסע שמבקש – כי זו פגיעה בפרטיותם

חוק הגנת הפרטיות משמש לעתים גופים ציבוריים כתירוץ להימנע מהעברת מידע לציבור. אגד ודן משתמשים בו עכשיו כדי להימנע מלמסור שמות של נהגים שלהם. כמה זה מגוחך? מאוד.

נתחיל מהחוק. בעלי מוניות בישראל חייבים לקבוע במונית לוחית עם שמו של בעל המונית בעברית ובאנגלית ומספר רשיון המונית, כדי שהנוסעים ידעו מי מסיע אותם, ויוכלו לאתרו במקרה הצורך, למשל אם שכחו משהו במונית או קיבלו יחס בעייתי ורוצים להתלונן או לתבוע.

אוטובוסים מקבלים, משום מה, הקלה: “על הנהג להציג בפני הנוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי של החברה או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו”, אולם אין חובה לקבוע לוחית. המצב הוא שבמקרה של בעיה עם הנהג, הנוסע לא יכול לקחת את פרטיו מלוחית עם שמו, אלא נאלץ לבקש ממנו את הפרטים, ובכך להסתכן ביצירת עימות או החמרתו.

בחברות האוטובוסים אגד ודן מנצלים זאת לרעה: נוסע שלא ביקש מהנהג עצמו את פרטיו עלול לגלות שבחברה מסרבים למסור לו את הפרטים, כפי שאני גיליתי.

דן: “איננו מוסרים את פרטיהם האישיים של עובדינו לאף אדם פרטי”

ב-11/3 חיכיתי לקו 72 של חברת דן ברחוב שוקן בתל אביב. הקו עבר והנהג לא עצר בתחנה. פניתי לדן בפייסבוק וביקשתי את פרטיו של הנהג, כדי שאוכל להגיש עליו תלונה במשרד התחבורה. דן השיבו: “צר לנו על החוויה שחווית. תודה על ציון פרטי מספר הקו, מספר התחנה והשעה המדויקת. אנו מעבירים זאת לבדיקה מול המחלקה הרלוונטית”.

ביקשתי לקבל את שמו ואת תוצאות הבדיקה. דן השיבו: “חברת דן מטפלת משמעתית,בנהגים אשר אינם פועלים על פי הכללים אשר הוכתבו על ידי משרד התחבורה והנחיות דן. פנייתך בנוגע לנהג 7521 נבדקה מול הנהג והוא יוזמן לבירור משמעתי בנושא זה. כמו כן, עלינו לציין כי איננו מוסרים את פרטיהם האישיים של עובדינו לאף אדם פרטי. זכותך כמובן להגיש תלונה בעניין זה למשרד התחבורה”.

שאלתי אם שמו של הנהג מופיע על פורטן הכסף. דן השיבו: “שמו של הנהג אכן מופיע על פורטן הכסף ועל פי חוק הנהג מחויב לתת את פרטיו לנוסע שמבקש זאת ממנו”.

אז למה אתם לא מוכנים לתת לי את שמו, תהיתי, רק כי לא הצלחתי לעלות על האוטובוס? נשמע לי משונה. בדן חזרו על התשובה: “אנו כחברת דן איננו מוסרים את פרטיהם האישיים של עובדינו לאף אדם פרטי”.

הקשיתי: מדוע דן מסרבים למסור את פרטיו האישיים, כלומר שמו, כלומר פרט שמופיע על הפורטן וגלוי לכל נוסע, כפי שצריך להיות? אני אנסה שוב: אבקש לקבל את שמו של הנהג כדי להתלונן עליו במשרד התחבורה. דן לא השיבו יותר.

שלט מושחת בתחנת אוטובוס, רחוב בוגרשוב, תל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404  (cc-by-sa)

שלט מושחת בתחנת אוטובוס, רחוב בוגרשוב, תל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

את תוצאות הבירור לא קיבלתי אלא חודשיים לאחר התלונה, ורק אחרי שפניתי כעיתונאי “הארץ” וביקשתי תגובה בנושא הסתרת השמות. “הנהג זומן למשרדנו ומסר את הסברו, ע”פ עדותו אינו זוכר את המקרה. במערכות הממוחשבות והטכנולוגיות הנמצאות ברשותנו, עלו הממצאים באופן חד משמעי על עצירת האוטובוס נשוא פנייתך בתחנות הממוקמות ברחוב שוקן”, נמסר מפניות הציבור של דן (זה לא נכון, ולא הייתי לבד בתחנה, כך שיש עד נוסף למקרה).

דובר דן, איתן פיקסמן, מסר: “לאור ממצאי הבדיקה כפי שבאים לידי ביטוי במכתב, סבורים אנו כי אין מקום למסור את פרטי הנהג”. שיקול דעת זה לא היה נתון בידי הנהג לו הייתי עולה לאוטובוס – לפי החוק, הוא היה נדרש להציג לי תעודה מזהה.

אגד: “על פי דין אגד מנועה מלמסור את שמות הנהגים”

גם באגד נהגו באופן דומה. לפני שנתיים פירסמה הבלוגרית Rabinova תיעוד וידיאו של נהג אגד, שלדבריה קילל נוסע וסירב למסור את פרטיו: “הזקן, שעדיין לא הצליח להתיישב, ביקש מהנהג פרטים. הנהג, שהקפיד להתעלם מהקשיש עד לשלב הזה, המשיך באותה הטקטיקה. פשוט הלא שם עליו. מה כבר יעשה הקשיש? ואודרוב, שישב כבר וייתן להתחיל הנסיעה. בגלל ההתעלמות, התעקשתי שיוציא לי כרטיס. רציתי לשלם על הנסיעה למרות שהיא נסיעת מעבר (תשעים דקות). לא רצה. ביקשתי שם, מספר נהג. כלום. דרשתי שם, מספר נהג. ושוב כלום. רק שהנהג שכח שזה 2012 פה ושלהתחבא בעידן הדיגיטלי – אי אפשר. שלפתי סמארטפון ואיימתי: ‘תן לי פרטים או שאני מצלמת’. הנהג בחר שוב להתעלם ואני בחרתי לצלם. כל אחד והנשק שלו. אלא שאז, באותו הרגע, נחצה הגבול. הנהג העיף את היד שלי. באלימות. ניסיתי שוב. הנהג המשיך. ביותר אלימות ועם פחות בושה” (באגד הכחישו את הסיפור).

דובר החברה, רון רטנר, עלה אז לשידור בתוכנית “יהיה בסדר” בגל”צ להתמודד עם סוגיית הסתרת השמות ואמר: “על הפורט של כל נהג מוטבע שמו ומספרו האישי. גם בכרטיס שהוא נותן לאותה נוסעת רשום שמו ומספרו האישי”.

בניגוד לדבריו, שם הנהג לא רשום על כרטיס הנסיעה, ובמקרה של נסיעת המשך כלל לא מונפק כרטיס כזה. ולגבי הפרטים על פורט הכסף — בשני אוטובוסי אגד בינעירוניים שנסעתי בהם החודש (11/5, קווי 405) לא הופיע שם הנהג על הפורט. אגד הגיבו לפנייתי בפייסבוק לגבי היעדר השמות: “צר לנו לאכזב אותך אולם תקנות התעבורה לא מחייבות הצגת שם קבועה של נהג אוטובוס על פורט המטבעות או בכל מיקום אחר, במיוחד בעידן דיגיטלי שבו ניתן לאתר אותו בקלות על פי הנתונים המודפסים בכרטיס”.

קלות האיתור הופרכה כשביקשתי מאגד את השמות וסורבתי בנימוק ש”כמי שבקי ומאוד חרד לשמירה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי, הנך בוודאי יודע שעל פי דין אגד מנועה מלמסור את שמות הנהגים”. שמות הנהגים – אותם שמות שלפי החוק הם מחוייבים לתת לכל נוסע שמבקש זאת, ושלעתים מופיעים על הפורטן – הופכים פתאום למידע פרטי שאגד לא סתם מסרבת למסור, אלא מנועה מלמסור על פי חוק!

כרזה של אגד. צילום: Majento (רשיון cc-by)

בתגובה לפנייתי לדוברות שלח רטנר תגובה דומה למה שנכתב בפייסבוק, שגם לפיה — ובניגוד לדבריו לפני שנתיים על הצגת השם על הפורט — “תקנות התעבורה מחייבות נהג רכב ציבורי להזדהות במידה שנדרש לכך על ידי נוסע, אולם אינן מחייבות אותו להציג את שמו באופן קבוע על פורט המטבעות או בכל מיקום אחר ועל כן, לא מדובר בעבירה על תקנות התעבורה או חלילה בעבירת משמעת”. עוד מסר דובר באגד: “בעבר, בשל קושי בזיהוי נהגים, היה נהוג להדביק תגית שם ומספר אישי על לוח הכרטיסים. אולם כיום, עם המעבר לעידן הדיגיטלי, אין בכך צורך משום שהנתונים האישיים של כל נהג מודפסים בתדפיס הנסיעה או ניתנים לאיתור בעת קריאת נתוני השימוש של כרטיס הרב־קו (המבוצעים אך ורק באישור הלקוח). אגב, גם במידה שלא בוצע תיקוף במערכת הכרטוס יכול אגד לאתר כל נהג באמצעות מערכת ניהול ציי הרכב, המבוססת על GPS”.

משרד התחבורה: שתיקה

לאור עמדתן החמקנית של דן ואגד, הפתרון הוא בתיקון תקנות התעבורה כך שגם נהגי אוטובוס יחויבו להציג לוחית עם שמותיהם. מה אומרים על כך במשרד התחבורה בראשות השר ישראל כץ, האחראי על אסדרת התחבורה הציבורית? כלום. המשרד התעלם מפנייתי בנושא.

שר התחבורה ישראל כץ. צילום: דיויד פיינשטיין, ירושלים

שר התחבורה ישראל כץ. צילום: דיויד פיינשטיין, ירושלים

לפני שנתיים מסר משרד התחבורה בתגובה ל”יהיה בסדר”:

משרד התחבורה קבע תקנות ברורות בנוגע להזדהות נהגי תחבורה ציבורית. על פי התקנות, ‘נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני הנוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרישיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו’.

מפעיל התחבורה הציבורית הוא הנושא באחריות להתנהגותו של הנהג, לכן, הצגת שמו על גבי קבלה אינה מורידה ואינה מעלה לעניין זה.

בנוסף חשוב לציין כי נהג אוטובוס פועל במסגרת חברה ובכל תלונה או פנייה ניתן לפנות ישירות לחברה שאמורה לטפל בנושא.

למשרד התחבורה אין כוונה להוסיף תקנה מעבר לזאת שפורטה בתגובה.


התפרסם בגירסה הרבה יותר קצרה במדור “תוצרת הארץ” ב”מוסף הארץ”, 23.5.2014


תגובות

תגובה אחת לפוסט “אגד ודן מסרבים למסור שמות של נהגים – שהנהגים עצמם מחוייבים בחוק למסור לנוסע שמבקש – כי זו פגיעה בפרטיותם”

  1. דורון on 31 באוקטובר, 2017 08:51

    נתקלתי בתופעה דומה בקו אחד. הנהג סירב להזדהות ולעג להכרזתי שפניתי למדור תלונות. מסרתי את פרטי הנסיעה והאוטובוס אך טענו שלא ניתן לאתר את הנהג. בהעדר פרטי נהג רואה את דן אחראית. מענין מי משלם את דוחות התנועה שנהג קיבל….יש לחיבם להציג פרטי נהג ולו בקוד שימנע טענת אי זיהוי נהג

פרסום תגובה