אח גדול, מחזה קצר מאת חנוך לוין // אפרת בן צור

אישה מחרבנת. איור: R8R (cc-by-nc)

יוֹנָה פּוֹפּוֹךְ: “מתי יפסיק להיות לי קקי בבית הזה?”.

כְּלָמנסֵעַ: “די, אתה סתם, לא באמת יש לך קקי, לא באמת אתה כל הזמן רוצה לדבר על קקי”

פוגרה: “הוא סובל מתסביך אנאלי”

טיגלך: “אני נכנס, נותן לחיצה ויוצא, מה. נכנס, לחיצה, ניגובית, ויאללה”.

מלכת אמבטיה: “הלוואי עלי”.

יוֹנָה פּוֹפּוֹךְ [מדגים הליכת פינגווין]: “אני הולך ככה, על קצות האצבעות אני הולך אחרי הקפה, ככה, שלא ייצא לי בלי כוונה מהתחת”.

______________________
(השראה)

2 ביוני, 2014 | בנושאים 404

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.

מה זה פה?