סובלים מ-ADHD? בואו לרעות צאן // סמול טוק

סובלים מהפרעת קשב וריכוז? בואו לרעות צאן, מציע ליאור-יוסף שושן

מה טיפולי ברעיית צאן?
“קודם כל, האנרגיה הטבעית שבה המטופל חווה את החיבור שלו לטבע ישירות, ולבעל החיים. בנוסף יש את כל העניין של הלמידה, איך רועים את הצאן, איך חולבים, איך מטפלים במשק בבעל החיים. נוצר קשר בלתי אמצעי בין בעל החי, הגדי או הטלה, מול הילד או הנער או הבחור. זה מתאים בעיקר לילדים ונוער שסובלים מ-ADHD, היפראטקיביות, וכל אדם שמרגיש צורך להיות מחובר יותר לטבע ופחות למסך”.

איך מפיקים דבר כזה?
“ההפקה הכי טובה זה המשק והטבע, יוצאים למשק ולמרעה וחווים את כל החוויה המדיטטיבית של היקום. החווה שלי, ‘שירת העשבים‘, נמצאת במצפה יריחו. אני מדריך רכיבה טיפולית על סוסים, והחלטתי לעשות הסבה לבעל חיים יותר עדין. אני גם מגדל כבשים ועזים, אז החלטתי לשלב את זה בטיפול. זה נולד בעקבות הנסיון שלי כרועה צאן שכיר אצל אחרים, זה פתח אצלי וטיפל בי, ומזה הבנתי שאני יכול לטפל דרך זה באחרים, כי גם אני סובל מהפרעות כאלו ואחרות”.

מה קורה בטיפול כזה?
באים ומטפלים בצורה פיזית, כל מה שקשור לטיפול במשק ובחווה – נקיון, האכלה, יציאה למרעה, הפרדות, האכלה של הגדיים והטלאים הקטנים. הילד מקבל את היכולת שלו ללמוד להיות אחראי על בעל חיים, יכולת להתמיד, לקבל אחריות להוציא קבוצה של עזים למרעה ושהם חוזרים בראיאים ושלמים. יכולת הנהגה, זה הרעיון, לקבל אחריות וסמכות, לא להיות מובל אלא ללמוד להיות מוביל. אנחנו קונים את הטלה או הגדי עם המטופל, והוא עובר איתו תהליך מסע של גדילה. זה טיפול ארוך טווח ומתמשך, לפי מה שהמטופל מרגיש שהוא צריך”.

מה עם מבוגרים?
“מבוגרים גם יכולים, אבל הם יותר מחפשים את הפרקטיקה שבעשייה, יותר את המטרות מאשר את הדרך. ברעיית צאן, רוב העניין הוא הדרך, וילדים יותר מתחברים לדרך. המבוגרים מחפשים את ההשגות שיש בכל עניין. ‘אם תגדיר לי מה זה נותן לי ותוצאות מיידיות, אני אלך על זה’. ילד אוהב את כל העניין שמסביב, את ההתעסקות לשמה בלי מניפולטיביות שכלית. הטבע הוא אחד הדרכים להיות במגע ישיר ולא מניפולטיבי”.

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 13.6.2014

18 ביוני, 2014 | בנושאים סמול טוק