In Your Facebook!

קברניטי פייסבוק ייסדו את כפתור הלייק כדי ליצור אווירה משפחתית וידידותית למפרסמים, אבל אומת הרשת לא ממש התחשבה והפכה את האתר לאחת הזירות המשמעותיות להפצת שנאה. כך (בין היתר) נולד הלינצ’טרנט, שכבר הספיק להפוך לאובססיה לאומית

“עבדנו על זה יותר מארבעה חודשים. זה האמצעי לחייך לאנשים ולגרום להם לחייך אליך. חששנו בהתחלה ששימוש יתר בלייקים יחסל את השימוש בכתיבת מילים, ולבסוף התוצאות הראו שהאנשים ממשיכים לכתוב”. כך תיאר ג’ארד מורגנשטרן, ממציא כפתור ה”לייק” של פייסבוק, את המצאתו, בראיון לידיעות אחרונות. למרות הביקוש העצום והמחאות הרבות, אין בפייסבוק כפתור דיסלייק. זו החלטה מודעת של בעלי האתר, שרוצים ליצור סביבה חיובית, כזו שנחשבת כמתאימה לכל המשפחה ומושכת מפרסמים.

אבל זה לא משנה לאומת הרשת, שעשתה מה שהיא תמיד עושה: מתעלמת מהמטרה המקורית של הפלטפורמה ועושה בה שימוש כרצונה. וכך, כפתור “לייק” – “מחבב” בעברית – הפך למסמן של טווח רחב הרבה יותר של רגשות, שבהם אהבה, אדישות, התרגשות ושנאה. לפעמים זה “ביג לייק”, לעתים אחרות זה “לייק למה שכתבת, לא לכתבה ששיתפת”, ופעמים זה “חבל שאי אפשר לעשות לייק פעמיים”.

קצת דם לקינוח, בבקשה

בגירסה האחראית והמדוללת שלו, הלינצ’טרנט הוא בסך הכל כלי די חיובי להנחלה ושמירה על נורמות חברתיות, במקום שבו לא נכון או לא אפשרי להשתמש בחוק ובאכיפה. מי שנתקל בהתרחשות בעייתית יכול לתעד אותה ולספר עליה. חברבוקים יכולים להגיב ולדון בטענה של המפרסם המקורי, לתמוך בדעתו או לחלוק עליה. הם יכולים לשתף את המידע כדי ליידע או להזהיר את חבריהם, וכן הלאה. הבעיה היא שיש מי שנואש מהרשויות, מקצב ומאיכות טיפולן בבעיות, ופונה ללינצ’טרנט. לא תמיד מי שמפרסם את המידע ראשון הוא זה שאחראי ללינצ’טרנט – לפעמים כדור השנאה מתגלגל מעצמו, מלייקים שהופכים לשיתופים שהופכים לשיימינג שהופך ללינצ’טרנט – התנפלות אינטרנטית המונית על אדם או ארגון בגלל דברים שעשו או אמרו.

לינצ’טרנט מביע חוסר הסכמה קיצוני, טינה, שנאה ורצון לפגוע ולהעניש. לכאורה הלינצ’טרנט מנוגד ללייק. אבל להגיד את המשפט הזה משמעותו להתעלם מחדוות הלינץ’, מה”יורים וצוחקים”. הלינצ’טרנט לא מסתכם בטקסטים מרושעים, כועסים, שונאים ומסיתים, אלא הופך את קורבן הלינצ’טרנט למם, שישעשע אנשים על חשבונו זמן רב אחרי שהזעם המקורי ישכך. רק קצת דם לקינוח הדבש, מבקשים הילדים מיהונתן לפני שהם עורפים את ראשו בשיר של יונה וולך. רק קצת דבש לקינוח הדם, מלקק ההמונטרנט הזועם את שפתיו בהנאה גלויה.

דיסלייק בפייסבוק

הלינצ’טרנט הוא הקצנה של רגשות שליליים, הצד השני של ההגזמה ברגשות חיוביים, אומרת ד”ר כרמל וייסמן מהתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב: “בעיני אלו שני הצדדים של אותו מטבע: הנחמדות הסכרינית והמזוייפת שבה אנחנו מראים רק את מה שטוב וכיף בפייסבוק, והצד האפל שבמסגרתו אנחנו מאפשרים לעצמנו לשחרר את הארס שלנו בחסות התיווך ללא הרסן של המבט בעיני המותקף. אני מקווה שהקוטביות הזו היא עדיין בבחינת חבלי לידה של השימוש השוטף בצורת תקשורת חדשה ובמת שיח ציבורי חדשה (תגיד ש-20 שנה זה לא חדש, אבל במונחים של הסתגלות גופנית-קוגיטיבית יש הטוענים שאנחנו עדיין די נאנדרתליים), אז אני מרשה לעצמי לקוות שנלמד לאזן ונשתמש ברשת בצורה יותר נאמנה לעצמנו וכתוצאה מזה הרבה פחות דרמטית”.

בסך הכול ילדים קטנים

“השנאה השולטת ברשת לא נובעת מהאנונימיות של המשתמשים, אלא מכך שהם מתקשים להבין שמאחורי הכינויים עומדים אנשים בשר ודם בדיוק כמוהם”, כתבה וייסמן לפני חודשיים במאמר במוסף זה. בפייסבוק אין אנונימיות – רשמית, התקנון אוסר שימוש בכינויים ובשמות בדויים; וממילא הרשת מוצפת במקרים של הסתה מפורשת (למשל לגזענות) ואיומים ברצח בשמות מלאים. אחת הסיבות האפשריות לכך היא התפיסה האינפנטילית של המשתמשים את עצמם: ילדים קטנים אומרים את האמת, בלי להתחשב בחוקי הנימוס, הטאקט והפוליטיקלי קורקט ומבלי לחשוש מההשלכות החברתיות והמשפטיות.

הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין ופעיל בולט בפייסבוק, אומר: “פייסבוק הוא פיטר פן. הוא מייצר סביבה של נעורי נצח. זו סביבה שבה מפרגנים באופן מופרז, וקושרים קשרי חברות מדומיינים עם אנשים שאתה מכיר באופן קלוש. זו סביבה שנוטה יותר ויותר לתמונות ולסרטונים, ופחות למילים. כמו בגיל 16.

“יש הרבה חן בהתנהלות הנערית הזו. אמנם, יש פוליטיקאים שמדדים בה כמו סבא זקן במסיבה של כיתה י’; אבל מהרבה אנשים הנעורים הכפויים הללו מוציאים טוב. ומי שיש לו היכרות עמוקה עם פייסבוק, יכול לפעמים גם להערים עליו ולהכריח אותו להתבגר. אבל כמו ילד, דעת הקהל בפייסבוק נוחה מאוד להיסחף בלהט נעורים אחרי אופנות, חלקן חשובות ורובן מקושקשות. וזה לפעמים קצת מפחיד, לראות את הפיד שלך נתקף בטירוף, כמו חבורה של ילדים שמחליטה למרר את חייו של אומלל הכיתה, בצדק או שלא בצדק”.

מראה מראה שעל הקיר

דורי בן ישראל, פרסומאי ובעל בלוג הפרסום “מזבלה”, לא מוכן לתת הנחות לחברה האנושית, ומסביר שהיא מרושעת בפייסבוק כי היא מרושעת מחוץ לפייסבוק. “פייסבוק היא המראה של החברה ומייצגת את פנינו האמיתיות. ה-CORE של פייסבוק הוא EVIL כשם שה-CORE של האנושות הוא יותר רוע מטוב. התרומה של פייסבוק לתופעת הלינץ’ החברתי היא בעיקר בכלים ובבמה שניתנו לכל אחד מאיתנו. הרשת החברתית הפכה כל אחד, גם כאלו אשר אינם ‘סלבריטאי רשת’  עם אלפי חברים ועוקבים, לכלי MASS MEDIA עם היכולת להפיץ מידע, זדוני או חיובי, למאות אלפי אנשים בטווח זמן קצר מאוד. לגולשים יותר קל לבצע לינץ’ חברתי בפייסבוק מכמה סיבות; המצערת שבהן היא שלרוב הלינץ’ החברתי הוא כלי ליצירת אהדה וירטואלית וצבירת קהל מעריצים סביב אותם אנשים, לרוב קבועים, אשר החלו את הלינץ’. אותם אנשים מגדירים את עצמם ומוגדרים על ידי אחרים כ’טרולים’, ‘אמרגני מניפולציות בפייסבוק’ וכו’. סיבה נוספת ומצערת לא פחות היא שאנשים לא מבינים את ההשלכות של מעשיהם, בעיקר ברמה המשפטית, שכן למיטב ידיעתי, לא קיים עוד תקדים משפטי של ממש בנושא ומאידך גם עוד לא שמעתי על אדם שנדקר בעקבות טרוליזם בפייסבוק”.

תקדימים משפטיים לא בהכרח ירתיעו את הלינצ’טרנטאים, כפי שלא הרתיעו את האנשים שנגדם בוצע הלינצ’טרנט. באופן אירוני, יכול להיות שהדרך היעילה ביותר להילחם בלינצ’טרנטים היא לבצע לינצ’טרנט במבצעי לינצ’טרנטים. ברמן, שנאת חינם לכולם על חשבוני.

התפרסם באתר בית אבי חי בפרויקט ט’ באב, 15.7.2013

10 ביולי, 2014 | בנושאים 404 

תגובות

תגובה אחת לפוסט “In Your Facebook!”

  1. יותם on 10 ביולי, 2014 09:34

    לא הבנתי, מה הפואנטה שאתה מנסה להעביר פה?

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.