מולטיאורגזמות לכולן! // סמול טוק

איך הגעת לעסוק באימון אישי להעצמה מינית לנשים?
“קראתי כתבה שלפיה מחקרים חדשים קובעים שגודל הדגדגן משפיע על אם אישה יכולה או לא יכולה לחוות אורגזמה, וכמה בקלות היא תעשה את זה. מה שהרגיז אותי היה ההנחה הלא נכונה שיש נשים לא יכולות לחוות אורגזמות – לא כל אחת רוצה ומן הסתם זה לא חובה, אבל מי שרוצה יכולה; והתחושה שנוצרה לי אחרי שקראתי את זה, שהיתה שזה נורא מעייף, העניין של האורגזמות, ואולי כדאי לוותר על זה וחבל על הזמן, ושיש משהו שאני לא אחראית עליו, גודל הדגדגן, שקובע אם אחווה אורגזמות. רונה בר. צילום: שירה גרטנר בעבר הייתי מהאנשים שהיה הכי קשה להם לחוות אורגזמה בעולם, בגלל מיליון סיבות, וזה השתנה אצלי, אני היום מולטיאורגזמית ועזרתי להמון נשים להגיע לשם. ישבתי כל הלילה וכתבתי את המאמר ‘בנות לא גומרות‘, שהתפרסם ב’טקסלאט’. יש שם את כל הידע הטכני הבסיסי של איך עושים את זה, איך הגוף עובד, בשפה הכי נגישה שיכולתי. התחלתי לקבל הודעות בפייסבוק ששואלות האם אני עדיין מטפלת, התחלתי לענות על שאלות של המון גולשות, שחלקן הגיעו אלי לפגישת היכרות והתחילו לעבוד איתי. תוך שבועיים לא היה לי מקום ביומן וצירפתי את טל רבי, השותפה שלי”.

מה מיוחד בהרצאות המיניות שאת מעבירה?
“הרעיון הוא לפתח שיח מיניות נשית בריא וטוב, להבדיל מרוב מה שקורה היום ברשת ובכלל, שהוא די מדכא עבור נשים. לפחות ממה שלי יצא להיתקל, גם כשעושים כתבות וראיונות פרו-מיניות נשית, זה נעשה בצורה שמדכאת נשים, שמראש מניחה שנשים הן בעייתיות, שלנשים יש בעיות במיניות שלהן, שיש קשיים מאוד גדולים שצריך להתגבר עליהם – כל השיח הוא נורא כבד או מדכא או מקרבן. אני מאמינה שנשים הן לא שונות מגברים בנושא הזה, ועל זה צריך לדבר. הרעיון הוא לפתח שיח ששם מיניות נשית על השולחן בצורה טובה ובריאה, שיש מקום לשאול ולקבל תשובות, שהוא טוב, שהוא לא מקטין, שהוא אומר לנשים, ‘בואו תחוו את המיניות שלכן, זה סבבה'”.

איך עושים את זה?
“מפגשים אישיים, הרצאות, סדנאות וערבים לנשים ולזוגות, שבהם מדברים בצורה סקסית, קלילה ומשחקית על מיניות נשית וזוגית ותקשורת מינית, זה בשיתוף קהל ומעודד את הבנות לדבר ולשתף ולשאול. השבוע אני והשותפה שלי טל העלינו אתר בשם ‘בראש אישה‘, שמתעסק במיניות נשית מנקודת מבט של נשים. הוא כולל המון ידע שלנו, וגם פתוח לשיתוף קהל, שיתופים של הבנות, גם שאלות וגם סיפורים, מקום לשיח פתוח. זה שילוב של עבודה טכנית, פרקטית והדרכה מינית – אני נותנת שיעורי בית של ‘לכי תאונני ככה, לכי תעשי ככה, תנסי את זה ואת זה’, יש הרבה דרכים לשפר חוויה של אורגזמה, בשילוב של עבודה אימונית-טיפולית שנוגעת באישי של כל אחד. אני יכולה לתת את עצמי כדוגמה: הרבה שנים חוויתי מיניות ממקום של קושי, כיוון שלא העזתי לדבר על זה שאני לסבית עד גיל יחסית מאוחר. כשהתחלתי לעבוד בתחום, אחרי חצי שנה בערך יצאתי מהארון והיתה לי המון הקלה. בעבודה עם נשים אתה מגלה שלכל אחת יש איזשהו סיפור שבדרך עצר אותה, כי החינוך או החברה או הנורמה היום עדיין מכניסים מיניות נשית לטאבו ולכן יוצרים את כל המחסומים האלה. אני עוזרת לשחרר אותם”.

אם את צריכה לתת עצה כללית בתחום הזה, מה היא?
“הרבה יותר תשומת לב לגירוי חיצוני, לדגדגן. ברמה הטכנית זה אומר להשקיע בזה את הזמן שצריך, את הבדיקה והגילוי מה בדיוק מתאים לך. כדי להגיע לשרשרת אורגזמות אנחנו מדברות על חצי שעה של גירוי חיצוני. ברמה הרגשית-נפשית-פסיכולוגית, לשחרר את התחושה שזה אסור, ש’הוא יורד לי כבר חצי שעה, תיתקע לו הלסת’, כל הדברים שאנחנו מלבישות על זה, ופשוט להיות שם וליהנות מזה”.

יש טעם לחנך גברים בתחום הזה?
“בעיניי כן. כי גברים שמנטלית מסוגלים לפרגן את זה לבנות זוגם יאפשרו להן לפרגן את זה לעצמן, ומן הסתם חיי המין הזוגיים שלהם יהיו טובים יותר. אסייג את זה שאם מישהי לא רוצה, אז גם הפרטנר הכי מפרגן בעולם לא יוכל לעזור לה, כי זה משהו שמתחיל אצלה. אבל יש מקום גם לזה שגברים ידעו את זה, שסקס עבור נשים הוא יותר מחדירה, בדרך כלל רוב הנשים נהנות יותר מחדירה כשמשקיעים במסביב. יש מקום שידעו את זה, ישקיעו בזה, יתנו לזה מקום. מבחינתי האידיאל הוא שזה יהיה במערכת החינוך בשיעורי חינוך מיני. אני מניחה שזה יקח עוד זמן”.

https://www.youtube.com/watch?v=EljUD91wmHk

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”

19 באוקטובר, 2014 | בנושאים סמול טוק