אמנות נגד טייפונים // סמול טוק

גל ויניקוב רודפת אחרי טייפונים בפיליפינים, ומטפלת בילדים שנפגעו מהם באמצעות אמנות

איפה את?
“אני נמצאת בגיוואן (Guiuan) במחוז מזרח סמר באי סמר אשר בפיליפינים. מדובר באחד המחוזות העניים יותר, אם לא העני ביותר, במדינה. בנובמבר 2013 פגע הטייפון ‘יולנדה’ בפיליפינים עם רוחות במהירות 235 קמ”ש וגלים של עד 4 מטרים, וגיוואן היתה הנקודה הראשונה שנפגעה, כשאזורים שלמים נמחקו לחלוטין, כיוון שרוב התושבים גרים בבתים העשויים מדיקטים ופחונים. אני נמצאת פה מטעם ‘נתן – קואליציית ארגוני הסיוע הישראלים’ (שפעילותו מאורגנת ומרוכזת על ידי ארגון ‘ברית עולם‘), שלאחר יולנדה שלח משלחות סיוע פסיכו-סוציאליות להתמודדות עם פוסט טראומה. בהמשך הוא התמקד בפרוייקט שבו אני עובדת – גל ויניקוב. צילום עצמימרכז קהילתי בברנגיי (שכונה) פגנמיטן, אחד העניים ביותר, שבו נפגעה כמות גדולה של אנשים. המרכז הקהילתי מתמקד בעבודה בתחומי האומנות השונים עם ילדים בכל הגילאים, ומרכז פעילות יומיומית אשר מספקת תעסוקה לילדי הכפר, פיתוח מיומנויות ויכולות, ומרחב בטוח לבלות בו את שעות אחר הצהריים”.

באילו קשיים נתקלת?
“הקשיים הם רבים – החל מביורוקרטיה מול גופי העירייה השונים וכלה בפנייה לאוכלוסייה בתחום שאינו מוכר להם – אומנות כאמצעי מרגיע ומהנה, ולא רק דרך להעסקת ילדים. בהתחלה היה קשה לרתום את המבוגרים לעניין. קושי נוסף הוא העבודה עם קבלני הבניין המקומיים, ובכלל כל מוסר העבודה הפיליפיני, עמידה בזמנים וכאלה. כמו בכל עבודה עם ילדים, לוקח זמן לשכנע אותם להיפתח ולשתף פעולה, אבל את המחסום הזה עברנו מזמן ועכשיו הברנגיי הוא כמו המשפחה שלי, קהילה של ממש”.

לאן את ממשיכה משם?
“הייתי פה בחודשים יוני-יולי-אוגוסט ביחד עם עדי ארגוב, ציירת ומורה לאומנות, ובחודש אוקטובר חזרתי בגפי על מנת להשלים את המשימה – סיום המבנה והעשרת תכני המרכז. בתחילת דצמבר הגיע אלינו טייפון רובי וכל המשימה שלי תפסה כיוון חדש לגמרי, שעליו אפשר לקרוא בפוסטים שלי בפייסבוק. כרגע לגיוואן שלום ואנחנו לקראת יציאה להערכת מצב באזורים הפגועים אשר נכון להיום הינם מנותקים לחלוטין, הן מתקשורת והן מדרכי הגעה”.

למה את עושה את זה?
“מאז ומתמיד חלמתי על זה. כשהייתי קטנה ראיתי בערוץ הילדים ילד שמחלק אורז בסומליה והיה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. גם במהלך התואר שלי, ממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, הבנתי שעבודה הומניטרית היא התחום שאליו אני שייכת. יש כל כך הרבה עבודה בעולם, כל כך הרבה אנשים שצריכים עזרה, לרוב לא מאוד מורכבת, וזה נראה לי פשוט טריוויאלי ללכת לעשות את העבודה הזו. לא מרגישה גיבורה גדולה, אני באמת ובתמים אוהבת את מה שאני עושה”.

אחרי הקיפול: “יומני הטייפון” של ויניקוב.


התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 2.1.2015]]]


תגובות

פרסום תגובה