לישון עם הדגים, להבריח את הדייגים // סמול טוק

מרינה גרודינסקי הולכת לגור בספינה באינטרקטיקה כדי להגן על דגים מפני דייג בלתי-חוקי

מה את עושה באנטרקטיקה?
“ארגון ה’סי שפרד’ התפרסם בחלק הזה של בעולם בזכות הקמפיינים האנטרקטיים נגד ציידי לווייתנים. השנה היפנים נאלצו, בהוראת בית המשפט הבינלאומי בהאג, להפסיק את ה’מחקר’ שהם טוענים שהם עושים כשהם יוצאים לאנטרקטיקה בכוונה לצוד 1035 לווייתנים כל שנה. מדובר, אגב, ב-27 שנות ציד למטרת מחקר, שבמהלכן פורסמו שני מחקרים מדעיים בלבד (לאחרונה היפנים כבר הציגו את התוכנית הרב-שנתית הבאה, שלפיה הם יצודו 333 לווייתנים בשנה. סי שפרד יחכו להם באנטרקטיקה עם ארבע ספינות).

“אנחנו הולכים לנצל את השקט הזמני של הלווייתנים ולצאת בקמפיין ‘אייספיש‘, שיתמקד בעבריינים אחרים שפועלים באותם ‘אזורי הצללים’ (shadowlands), כפי שמכנים את האזורים האלה בסי שפרד, בגלל היותם מרוחקים ולכן יקרים למדי מבחינת עלויות אכיפת החוק בהם. השנה נצא להגן על דג השן הפטגוני (Patagonian toothfish) והאנטרקטי (Antarctic toothfish). הדגים האלה מוכרים יותר בשם השיווקי שלהם: הבס הצ’יליאני. זהו דג ענק, שמגיע בבגרותו ל-2.2 מטר אורך ולמשקל 150 ק”ג. בגלל הנטייה שלהם להישאר באותו אזור, ובגלל ההתבגרות המאוד איטית שלהם – הם מגיעים לבגרות מינית רק בגילאי 13-17 שנה – הדג הזה מאוד פגיע לדיג יתר. ומנגד שני, הדיג שלהם כל כך רווחי, עד שספינה עם 1500 טון דגים עליה, קצת יותר מ-9000 דגים, שזה נחשב לשלל רגיל, תרוויח כ-83 מיליון דולר, ולכן הדג הזה מאוד מבוקש על ידי העבריינים. הוועדה לשימור חיי הים האנטרקטיים (CCAMLR) פרסמה רשימה של 6 ספינות שחשודות בדייג לא חוקי. העבריינים מחליפים את שמות והדגלים (כלומר מדינות רישום) לעיתים קרובות מאוד. הן רשומות על כל מיני חברות קש, מה שהופך את איתור המפעילים של הספינות האלה לבלתי אפשרי. כתבנו כתבה מפורטת על דייג עברייני של דג השן הפטגוני באתר אנונימוס. השורה התחתונה היא שהשנה ננסה לתעד את העבריינים, אם יהיה צורך, לא נהסס לחסום אותם ולהתעמת איתם, וציוד לא חוקי שיימצא יוחרם ויושמד”.

איך הגעת לזה?
“בישראל אני פעילה באנונימוס לזכויות בעלי חיים, והתפקיד שלי בעמותה בסביבות שנת 2006 היה לענות על מיילים. המייל של אנונימוס היה ברשימות תפוצה של כמה וכמה ארגוני זכויות בעלי חיים וסביבה בחו״ל, וביניהם גם ה’סי שפרד’, שקיים מ-1977. כך נחשפתי ב-2006 לראשונה לפעילות שלהם, למדתי עליהם עוד, ומאוד אהבתי את מה שהם עושים. באיזשהו שלב התחלתי לחשוב על הצטרפות לפעילות שלהם, אבל לקח לי זמן להתבשל עם זה. רק במרץ 2014 סוף סוף שלחתי טופס הצטרפות, וביוני קניתי כרטיס טיסה למלבורן והצטרפתי לצוות שעובד על תחזוקת הספינות. שם קבלתי פרטים על הקמפיין הקרוב. למרות שעבדתי מאוד קשה, ובאתי בתקופה מאתגרת במיוחד (Dry dock של ״סטיב אירווין״. הספינה נלקחה למספנה בטסמניה, הוצאה מהמים ועבדנו עליה כחודש וחצי כל יום, לפעמים 12 שעות עם הפסקות מעטות), לא היה לי מובן מאליו כלל שיזמינו אותי להצטרף לקמפיין – מעל 5000 איש מכל רחבי העולם שולחים בקשות להצטרף לפעולות הארגון, ובפועל יוצאות השנה שתי ספינות עם 61 פעילים. יצאנו מוולינגטון בניו זילנד לכיוון האוקיינוס הדרומי עם הספינה ‘סם סיימון’, על שמו של יוצר סימפסונס המופלא, שתורם רבות לפרוייקטים שקשורים לזכויות בעלי חיים, וגם שילם על הספינה הזאת”.

כמה זמן את הולכת להיות שם?
“עד היום, הקמפיינים של סי שפרד נמשכו כחודשיים-שלושה, וזה היה תלוי בעונת ציד הלווייתנים. היינו מגיעים לשם עם הציידים ועוזבים ביחד איתם. קמפיין ‘אייספיש’ הוא מאוד יוצא דופן וחסר תקדים, כך שקשה לומר כרגע כמה זמן הוא יימשך”.

מרינה גרודינסקי ליד הספינה סם סיימון. צילום: סי שפרד

איך מתמודדים עם הקשיים שכרוכים בשהות כזאת?
“אתגרים רבים וקשים לפנינו – לא רק הקור האנטרקטי וחציית האוקיינוס, אלא גם דברים כמו לחיות 30 איש בספינה קטנה יחסית. קשה למצוא כאן פרטיות או לברוח להיות לבד כשמתחשק, במיוחד אם מזג האוויר סוער ואסור לצאת לסיפון. עם זאת, ישנה הידיעה שכולנו כאן לאותה מטרה, כולנו מקריבים המון כדי להיות כאן, ואנחנו גם מוכנים לוותר על הנוחות האישית שלנו. ויש משהו מאוד מיוחד באווירה שנוצרת בקבוצה של אנשים שפועלים ביחד כדי להביא לשינוי חיובי בעולם, בין אם זה מתוך נכונות לשמר מינים בתוך המערכת האקולוגית, או סתם להציל חיים. בנוסף, לבקר באנטרקטיקה זו פריווילגיה של מעטים, וכולנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו ומרגישים ברי מזל בסך הכל.

“כמובן שגם הקור והמזג אוויר באנטרקטיקה הם קשים. אנחנו מצטיידים בלבוש תרמי – סינתטי, כמובן: צמר לא בא בחשבון, מכיוון שהספינות שלנו הן טבעוניות ולא נכנסים אליהן מוצרים או פרטי לבוש מהחי, וכותנה היא בעייתי מכיוון שכשהיא נרטבת, היא קופאת עם העור. למזלנו יש היום כל כך הרבה בגדים סינתטיים מחממים (פליז, למשל), שהינם גם זולים בהרבה מצמר או כותנה.

“אתגר נוסף הוא כמובן היריב האגרסיבי, שלא מהסס לצאת נגד כל אמצעי אכיפה הבינלאומיים. אנחנו מתכוננים לכל תסריט אפשרי. עד עכשיו הכרנו את הציידים היפנים, שיכלו לטעון שהם לא עבריינים כי בעצם יש איזו פירצה בחוק שמאפשרת להם לצוד למטרת מחקר. ועדיין, אלה אנשים שלחוק יש משמעות מספקת עבורם כדי לטרוח לחפש פרצות ולהצדיק את מה שהם עושים. השנה אנחנו יוצאים נגד עבריינים ממש, שלא טורחים לחפש הצדקה חוקית למעשים שלהם, ועוברים על החוק ביודעין”.

מה ההרפתקה הבאה שלך?
“ההרפתקאה הבאה כנראה תהיה לחזור לארץ ולהמשיך לקדם את המודעות לזכויות בעלי חיים, שעלתה כל כך יפה בשנים האחרונות. חלק די גדול מהאנשים שאיתי על הספינה הם טבעונים מטעמי אקולוגיה, ולאו דווקא הימנעות מהתעללות כסיבה ראשונית. גיליתי שגם מי שהגיעו ממקומות שיש בהם משקים, שבמונחים של הארץ ייחשבו להומאניים, מפסיקים לצרוך מוצרים מהחי בגלל ההשלכות האקולוגיות הבלתי הפיכות של תעשיית מזון מהחי. ואם כבר טבעונות, ממש שמחתי לגלות שפעילים מחו״ל עוקבים בעניין רב אחרי מה שקורה בארץ, ורוצים לראות גם אצלם את השינוי שחל בארץ בשנים האחרונות”.


התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 9.1.2015


תגובות

תגובה אחת לפוסט “לישון עם הדגים, להבריח את הדייגים // סמול טוק”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 23 בפברואר, 2015 10:20

    נהדרת. כל הכבוד לך.

פרסום תגובה