פייסבוק עלולה להטות את תוצאות הבחירות, הספד ללנארד נימוי וראיון עם מנהלת רוטר.נט // רבע לדיגיטל
פרידה מלנארד נימוי
לנארד נימוי, שגילם את הקצין ספוק בסדרה ובסרטי “מסע בין כוכבים” מת בחודש שעבר. אורי אביב, מייסד מועדון המעריצים הישראלי של מסע בין כוכבים, סטארבייס 972, מספר על השחקן, שהיה גם צלם ומוזיקאי והשראה לדורות של גיקים.
הרוטרית ועתיד עיתונות האזרחים של רוטר.נט
אתר רוטר.נט, שהתפרסם בזכות פורום הסקופים הסוער שלו, נמצא איתנו כבר כמעט 20 שנה. הוא נוסד על ידי הטינאייג’ר דאז נעם רוטר, נוהל על ידי אביו הרב ישעיהו רוטר, ועם מותו של האב ב-2012 עבר לניהולה של בתו רעות ברק, שכותבת שם בכינוי “רוטרית”.
מותו של ישעיהו רוטר דווח ברוטר.נט עוד בטרם המשפחה קיבלה הודעה רשמית, אולם ברק מדגישה שהפרסומים הללו לא הגיעו למשפחה, משום שמנהלי פורום הסקופים הקפידו למחוק את ההודעות, בהתאם לכללים.
בשנה שעברה פרסם יונתן אוריך ראיון עם ברק ב”מקור ראשון”. מוקדם יותר החודש השתתפה ברק בכנס התקשורת “מחוץ לבועה”, וחזרה משם כועסת:
גדלתי בבית, שהמשפט ” לא נותנים קרדיט לרוטר” הפך למין בדיחה כזו שאומרת שאף פעם לא מזכירים מי עשה באמת את העבודה.
“כל הכלים שטופים, ולא נותנים פה קרדיט לרוטר” , “הכנתי 3 עוגות ולא נותנים פה קרדיט לרוטר” , “הרמתי מסיבת הפתעה ולא נותנים פה קרדיט לרוטר”כשנכנסתי לנעליים הגדולות מדי של אבא שלי, כבר לא הפריע לי שלא נותנים קרדיט לרוטר.
הפריע לי שלמרות שרוטר היא במה שכל עיתונאי לא רק מכיר אלא משתמש בה, בקושי תמצא מילה טובה על רוטר. תמצא בעיקר ההפך, וגם אם מתפלקת לה כתבה טובה, תמיד נמצא בה את ה”אבל”.עד היום לא הבנתי מה הקטע. היום נפל האסימון, ואני מאוד שמחה לשתף אותו אתכם.
[…]
הניו מדיה פוגעת בכיס של העיתונאי, כי היא מפרסמת סיפורים שהעיתונאי לא יכול לפרסם גם אם הוא מאוד רוצה, כי העורך למשל חסם אותו, או כי זה לא מתאים לאג’נדה של האתר.“עיתונאי, זה לא מקצוע מבוקש היום” אמר ראש החוג לתקשורת פרופסור גבי וימן “כי כל אחד יכול להיות כתב, מפרסמים משהו בפייסבוק, מעלים תמונה וזהו”
הסברתי להם, שהעם, קהל הקוראים, הוא קצת יותר חכם ממה שעושים ממנו, כולם יודעים להתייחס לוואטסאפ בהתאם, כולם יודעים שיש 50% סיכוי שההודעה שקיבלו זה קשקוש אחד גדול. וכאן נכנס רוטר לתמונה, עם חוכמת ההמונים, כשיש הרבה עיניים על ההודעה, וכל אחד יכול לתת פיסת מידע, רמת האמינות של ההודעה עולה ל-80% או יורדת ל-20%. ואז מחכים לשלב השלישי, לשלב שבו העיתונאים מאשרים סופית אם זה נכון (כי אם זה לא נכון זה לא יופיע)
העיתונאים פשוט סירבו לקבל את העובדה שלקהל הקוראים יש הגיון בריא. סרבו לחלוטין. הגדיל לעשות פרופסור וימן שאמר שחכמת ההמונים זו רמת העיתונאים הנמוכה ביותר, לטענתו העיתונאי לא צריך להקשיב להמון, אלא להכתיב דרך ולכפות אותה על הקוראים.
בראיון מקדים שערך איתה איתמר חדד עבור “רבע לדיגיטל” אומרת ברק שהרשתות החברתיות והוואטסאפ רק הגבירו את ההייפ סביב האתר: “מאז עידן הוואטסאפ והפייסבוק נהיו כמה רמות של אמינות. פעם כל ידיעה שהתפרסמה היתה אמינה מבחינת הקהל, וכשהתחילו הפייסבוק והוואטסאפ אנשים הבינו שלא הכל נכון. רוטר הוא מקום של חוכמת ההמונים – מישהו מקבל משהו בוואטסאפ – הדרך לדעת אם זה נכון היא להיכנס לרוטר ולהצליב מידע. מאז הוואטסאפ והפייסבוק יש יותר אנשים שנכנסים לרוטר ולהצליב מידע, ולתת ידע”.
על המשך ניהול האתר והמקום אליו היא רוצה לקחת אות אמרה ברק: “אני נורא מנסה לשמור עליו בצורה שאבא שלי הקים אותו ובשביל מה שהוא הקים אותו, שזה בראש ובראשונה אתר דתי ומקום שבו אפשר להעלות ידיעות שלא מקבלות מספיק מקום, או לא מופיעות בכלל בתקשורת המסורתית”. היא הוסיפה כי רוטר הוא “במה לכולם, כל אחד יכול להיות כתב, זו במה לאלה שבשאר כלי התקשורת לא אפשר לפרסם”.
ועוד על העתיד, האם רוטר יהפוך לכלי תקשורת של ממש, עם כתבים ועורכים? “נכון להיום, אין מחשבה כזאת להפוך כלי תקשורת. אבל אם יקומו מחר גולשי רוטר ויגידו ‘אנחנו רוצים להקים טלוויזיה’ – זו הבמה שלהם. זה לחלוטין מקום לגולשים להשמיע את דעתו”.
פייסבוק יכולה להטות את תוצאות הבחירות
רשתות חברתיות מאפשרות לאנשים להתחבר, להיחשף ולדבר עם אנשים מכל מיני סוגים. אלא שהנטייה של אנשים להתחבר לאנשים דומים להם יוצרת בועות, שבהן אנשים נחשפים לדעות דומות לשלהם. חוקר הניו מדיה ויועץ התקשורת ארד אקיקוס, מסביר שבועות-הפייסבוק הללו מקלות על אנשים להתבצר בדעותיהם, בלי שאלו יאותגרו על ידי דעות שונות ומנוגדות.
בעיה נוספת בפייסבוק היא עידוד ההצבעה. פייסבוק פיתחה כלי בשם “voter megaphone” (מגאפון מצביעים), כפתור שמאפשר למי שהצביע בבחירות לדווח על כך לחברבוקיו באמצעות עדכון שיוצג להם בפיד, במטרה לעודד אותם גם כן להצביע. במחקר (פדף) שפורסם במגזין נייצ’ר על כפתור ההצבעה נטען שהוא גרם ללפחות 340 אלף איש להצביע בבחירות 2010 בארה”ב. במאמר במאד’ר ג’ונס מזהיר הכותב מיכה ל’ סיפרי כי פייסבוק יכולה להשתמש בכלי הזה להטות את תוצאות הבחירות, על ידי בחירה להציג את עדכוני ההצבעה לאנשים עם דעה פוליטית מסויימת, ולהסתיר אותו מאנשים עם דעה מנוגדת. לא רק זאת – גם ניסוי בהגדלת מינון האקטואליה הקשה בפיד של חלק מהגולשים הראה עליה של מעורבותם החברתית ואת שיעור ההצבעה בקרבם, כשפייסבוק לא סיפרה לגולשים שהיא מבצעת בהם ניסויים, כתב סיפרי.
פייסבוק הודיעה שתפעיל את כפתור ההצבעה בבחירות הקרובות בישראל. לשאלתנו נמסר מדוברות פייסבוק כי הכפתור “יופיע אצל כל מי שבגיל בחירה”. מאחר שהשימוש בפייסבוק לא שווה בקרב כל קבוצות האוכלוסיה, המדיניות הניטרלית-לכאורה מהווה למעשה הטייה לטובת הקבוצות שכן מחוברות לפייסבוק. בארה”ב של 2013, לפי בדיקה של פרויקט פיו, היו בפייסבוק יותר נשים מגברים, יותר צעירים ממבוגרים ויותר תושבים אורבניים מאשר כפריים. בישראל של 2015 אפשר לשער שיש בפייסבוק יותר צעירים ממבוגרים, יותר חילוניים מדתיים, יותר ליברלים משמרנים ויותר עשירים מעניים.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.