️ מתי משרד הספורט יכיר בגיימינג? • מלחמת האזרחים האמריקאית באינטרנט • רבע לדיגיטל בגלצ

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

התוכנית המלאה

צפו: אנשים משחקים במחשב

דיברנו עם יעל כהן, גיימרית מקצועית ומנהלת קבוצת Legions שמתחרה השנה באליפות ישראל בספורט אלקטרוני. בשנה שעברה היא היתה קפטנית של הקבוצה שזכתה במקום השני, וב-2015 המאמנת של נבחרת ישראל בספורט אלקטרוני; ועם יואב סוכן, שהוא ושותפו עידו ברוש מארגנים את אליפות ישראל בספורט אלקטרוני – משרד הספורט סירב לומר מדוע התחום הזה לא מתוקצב – וגם מקימים את מתחם “הייפר לאונג'” לגיימרים בתל אביב.

עוד בנושא:

שחקי שחקי: נשים נגד הטרדות ואיומים בגיימינג

מלחמת האזרחים באינטרנט

מלחמת האזרחים הבלתי מוכרזת בארה”ב מתנהלת בעיקר באינטרנט, עם התפרצויות, לעתים אלימות, לעתים קטלניות, באקסווב. בשבוע שעבר ערכו פעילי ימין ובהם אלט-רייט ונאו-נאצים מצעד בשרלוטסוויל, ומולם הפגינו פעילי שמאל ובהם בלאק לייבז מאטר ואנטיפה. מחבל – החשוד הוא ג’יימס אלכס פילדז ג’ונייר, שמזדהה עם הנאצים – נסע עם מכוניתו לתוך הפגנת השמאל, דרס למוות מפגינה בשם הד’ר הייר ופצע 19 אחרים.

אתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי “דיילי סטורמר” פרסם כתבה על הייר, שאותה כינה בכינויי גנאי מיזוגיניים, ועל מותה במה שכינה “תקרית זעם הכביש”. הסטורמר מנהל את הדומיין שלו בחברת גודדי. ארגון Sleeping Giants פנה בטוויטר למנכ”ל גודדי, בלייק אירווינג: “כמנכ”ל שעמל קשות לשיוויון בגודדי, אנחנו מקווים שתשקול מחדש את העסקים שלך עם אתר שמפרסם דברים כאלה. תודה”. תוך שלוש שעות השיב החשבון הרשמי של גודדי שהדיילי סטורמר קיבל 24 שעות להעביר את הדומיין שלו לספק אחר, לאור הפרת תנאי השימוש.

Sleeping Giants מתמחה ב”עצירת תקשורת גזענית וסקסיסטית על ידי עצירת כספי הפרסום שלה”. הארגון מיידע חברות שהפרסומות שלהם מופיעות באתרי ימין קיצוני כמו ברייטברט ודיילי סטורמר, ואלו יכולות לפעול להסרת הפרסומות או להיכנס לרשימה השחורה של החרם.

איירבנב הסירו רשומות השכרת חדרים לבאי ההפגנה, גם כן בנימוק של הפרת תנאי השימוש – שדורשים מהמשכירים “לקבל אנשים ללא הבדל גזע, דת, מוצא לאומי, אתניות”, בין השאר. משתתף כתב בקבוצת דיון בדיילי סטורמר שמארגני ההפגנה “השתלטו על כל האיירבנבים באזור מסויים” וכי היתה התארגנות של “‘אובר נאצי’ ו’ואן שנאה’ לסייע בשינוע האנשים שלנו לפי הצורך”.

הימין הקיצוני בארה”ב מפתח חלופות לשירותים של עמק הסיליקון הליברלי, שיש בהן סובלנות לדעות הבלתי פוליטיקלי קורקטיות, הקיצוניות, הגזעניות, ולעתים המסיתות והמביאות להטרדות ולפגיעות של ממש, סיפר הלוס אנג’לס טיימס. ביניהן אפשר למנות את הרשת החברתית גאב ואת פלטפורמות מימון הקהל וויסרצ’ר, הייטריאון ו-Counter.Fund. לצדן אפשר לציין את המטבעות הקריפטוגרפיים כדוגמת ביטקוין, שלא נוצרו במפורש עבור הימין הקיצוני אך יכולים לשמש אותו למסחר ולתמיכה בפעילים כאשר פלטפורמות מימון ותשלומים ובנקים בוחרים לחסום אותם.

כל השירותים האגנוסטיים לדעות משתמשיהם יכולים, כמובן, לשמש גם את השמאל הקיצוני ושאר אנשים וארגונים שהימין הקיצוני לא בהכרח מחבב, כמו מדליף מסמכי ה-NSA אדוארד סנואודן ואתר ההדלפות וויקיליקס.

עוד בנושא:

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-15.8.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

🚶 בית לנווד דיגיטלי 🚌 צאו מהאוטובוס 🔍 אי אפשר לברוח מגוגל 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

האמנית זיו שניידר תספר על בתים לאחד ונוודים דיגיטליים שתיעדה בפרוייקט האמנות Watertight • עודד קרמר, מיוצרי “אוטובוס הבריחה” של גוגל, יספר לנו על המיזם • וגם: המשתתפים באוטובוס הבריחה מבינים שאי אפשר לברוח מגוגל

האמנית זיו שניידר הציגה בפסטיבל פרינט סקרין את הפרוייקט Watertight. בשיחה עם העורכת אחינעם קפון סיפרה: “הפרוייקט שאני מציגה זו סדרת פורטרטים של דירות יחיד בניו יורק. אני עושה ביקורי בית וסורקת האינדיבידואל בסביבה שלו בסריקה תלת-ממדית, וזה מוצג בדגם תלת-ממד בצנצנות מים. עניין אותי הסוג הזה של מחייה והשינוי במגורים. אנשים שחיים לבד זה משהו שבעיקר קיים בחמישים השנים האחרונות, פחות היה קיים בהיסטוריה האנושית, יש כל מיני צורות מחייה שנוצרות כדי להיות פיתרון לזה. יש גם נזילוּת שנדרשת מבנאדם שגר לבד. זה הרקע הפילוסופי. ואז מבחינת טכנולוגיה יש את האספקטים שהם לא מציאותיים, התוכנה יוצרת אותם. זה נראה מאוד אורגני, אבל זה בעצם תוצר של האלגוריתמים של התוכנת סריקה. אני מצלמת בחיישן – האנשים עומדים ולא זזים ואני פשוט מטיילת בחדר עם החיישן. זה לא פנימה החוצה כמו 360, אלא לעבור בכל הפינות. אחרי שאת סורקת זה לא באמת תופס באופן מושלם, מראות והשתקפויות, ואז יש חורים. אז יש בתוכנה פונקציה של לסגור את המודל. ומה שקורה זה שזה נראה מאוד אורגני וגורם לפורטרט להראות כמו קונכייה. בהתחלה המטרה הייתה לתעד בצורה ריאליסטית, אבל פשוט זרמתי עם התוכנה”.

ישראל כ”ץ הביע עניין?

בשנה שעברה, גוגל צרפת הפעילה חדר בריחה (אסקייפ רום) שכדי לפתור את החידות בו צריך להשתמש בשירותים ומוצרים של גוגל. גוגל ישראל יצרה חוויה דומה, אבל באוטובוס בריחה, שנסע ברחבי ישראל. עודד קרמר, אחד מיוצריו, סיפר לנו על הקשיים והאתגרים בעבודה.

אוטובוס הבריחה של גוגל ישראל. צילום: עידו קינן, חדר 404

אוטובוס הבריחה של גוגל ישראל. צילום: עידו קינן

לבריחה מגוגל חפשו בגוגל

ביום חם מאוד הצטרפתי לשלהבת טנור, מור חזן, נופר קרן זיגרון, אורן ויינטראוב ורעות מור בנסיון לצאת מאוטובוס הבריחה של גוגל בתל אביב. לפי ההודעה לעיתונות, “פיצוח אתגר הבריחה מבוסס על פתרון חידות המתאפשר בעזרת שימוש באחת מחמש האפליקציות החינמיות של גוגל: תרגום, תמונות, מפות, חיפוש ודרייב”. אבל חברי הקבוצה, שפיצחו את האתגר בכמחצית הזמן שהוקצבה להם, הבינו שגוגל לא באמת צריכה לפרסם את שירותיה.

משתתפים באוטובוס הבריחה של גוגל ישראל. צילום: עידו קינן, חדר 404

משתתפים באוטובוס הבריחה של גוגל ישראל. צילום: עידו קינן

ההשתתפות באתגר הבריחה מהאוטובוס הצריך חיטוט בפרטים אישיים של הדמויות מהעלילה שנכתבה עבורו, פרטים שנשמרו בשירותים השונים של גוגל. החיטוט הזה הזכיר למשתתפים שגוגל יודעת ושומרת עלינו המון מידע, ושלברוח מהאוטובוס של גוגל זו מטאפורה לבריחה מהשליטה של גוגל, ושל תאגידי הטכנומידע האחרים, על חיינו ועל פרטיותנו.


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-27.6.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

🙏 ירושלים הספקולטיבית לנצח נצחים 👷 הבוט ואנחנו 😐 אל תחייך, אתה במאגר הביומטרי 🎙️ רבע לדיגיטל

ירושלים הספקולטיבית לנצח נצחים הבוט ואני אל תחייך, אתה במאגר הביומטרי ️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

האם בעתיד כל שירות שנקבל יהיה דרך בוטים? שירה ויינברג תספר על כך | מושון זר-אביב ידבר על מיזם התיירות הספקולטיבית בירושלים | וגם: למה רשות האוכלוסין החליפה פעמיים את דוגמן תעודת הזהות הביומטרית?

להאזנה באתר גלצ »

ירושלים של וירטואליה

במסגרת שבוע העיצוב ירושלים יצרו מושון זר אביב ושלו מורן את “תיירות ספקולטיבית“, חווית מציאות רבודה קולית שבה המשתתפים מטיילים בירושלים ומאזינים דרך אפליקציית תיירות רגילה (Tales and Tours) לסיורים מוקלטים שבהם המדריכים מספרים להם על ירושלים כפי שהיא עשויה/עלולה להיות.

שלו מורן (מימין, באוזניות וחולצה לבנה) ומושון זר אביב (משמאל) בסיור "תיירות ספקולטיבית" בירושלים. צילום: עידו קינן

שלו מורן (מימין) ומושון זר אביב (משמאל) בסיור “תיירות ספקולטיבית” בירושלים. צילום: עידו קינן

בין כותבי ההדרכות: יעל ברתנא, אמילי עמרוסי, שהרה בלאו, בועז לביא וחגית קיסר.

הבוט קדימה בזעם

שירה וינברג, מנהלת מוצר במיקרוסופט, עובדת על קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט. לדבריה בראיון למפיקה אחינעם קפון, “אני לא חשבת שנפסיק במאה אחוז את הקשר האנושי בשירותי הלקוחות, אבל יותר ויותר נחליף את המענה של אנשים אמיתיים במערכות ובוטים. כבר היום הרבה יותר נוח לנו לעשות הרבה דברים מול מערכת – אפליקציה, בוט. אני קובעת את הטורים לוטרינר במייל, למשל, והיה לי עוד יותר נוח אם זה היה בוואטסאפ. זה יותר קל מאשר בטלפון. ככל שהטכנולוגיה והבינה המלאכותית מתפתחות, הבוטים יודעים לעשות את הדברים טוב יותר – לא המערכות האוטומטיות שמתסכלות אותנו הרבה פעמים. בעיניי, ממש בכל מקום נוכל למצוא בוט – כל נותן שירות הוא מקום מאוד טבעי להכניס בו בוטים: בעיות טכניות, לקבוע תורים ולעשות בירורים. בעצם בכל אפליקציה אפשר להכניס חלק מהישומים בבוט. למשל מוביט – אם היה לי בוט של מוביט בוואטסאפ הייתי כותבת לו ושואלת איך להגיע ומתי לצאת והוא היה כותב לי בחזרה”.

הפנים המתחלפות של המאגר הביומטרי

רשות האוכלוסין אוספת את תמונות הפנים של אזרחי ישראל עבור תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים, שהחל מתחילת יוני הם חובה. במסגרת האיסוף נתקלה הרשות במכשול לא צפוי – היא נאלצה להחליף את תמונת הגבר שעל דוגמת תעודת הזהות הביומטרית שבפרסומיה בתמונת דוגמן אחר, ולאחר מכן בתמונה של דוגמן שלישי.

הדוגמן הראשון של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן הראשון של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן הראשון שהופיע על התעודה ביקש למשוך את זכויות השימוש בתמונתו מסיבות מקצועיות. הרשות בחרה בתמונת פנים של דוגמן שני, מחייך. אולם זו יצרה בעיה: אזרחים שהגיעו להוציא תעודות התלוננו שאם אסור לחייך בצילום שלהם בתעודת הזהות, כפי שהפקידים אומרים להם, מדוע הדוגמן בתעודה לדוגמה מחייך?

הדוגמן השני של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן השני של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הרשות נאלצה להחליף את התמונה פעם נוספת, הפעם בתמונת דוגמן חמור סבר. זה רק נשמע כמו משל על המאגר הביומטרי.

דוגמה של דרכון ביומטרי. תמונה: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

דרכון ביומטרי עם הדוגמן השלישי. תמונה: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-13/6/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

🎂 מניפולציות בחסימות פייסבוק 🚧 הצנזורשת בארץ לא תעבוד 🐉 יחס הסינים לחומת האש הגדולה 🎙️ רבע לדיגיטל בגלצ

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

תוצאות פיילוט לא-רשמי לחסימת אתרים בישראל: כשל

אתר ההזרמה הפיראטי “סדרות.TV” חסום “חסימה מוחלטת” לגולשים בצו בית המשפט המחוזי ת”א מאז דצמבר 2016, כך לטענת זיר”ה, הגבל עסקי שמאגד חברות תוכן ומבצע בשמן פעולות למאבק בהפצה לא מורשית של סדרות, סרטים ומוזיקה, ולהסברה נגדה. הטענה לחסימה ההרמטית, אף שנעשתה באמצעות תביעה משפטית, מגיעה מתחום ההסברה, משום שבפועל האתר אינו חסום, מסביר רן בר-זיק באתרו “אינטרנט ישראל”.

שיתוף קבצים. תמונה: Kevin Gipson (cc-by-nc-nd)

שיתוף קבצים. תמונה: Kevin Gipson (cc-by-nc-nd)

“שלושה חודשים אחרי, ניסיתי לבדוק מה שלום אותה חסימה – וגיליתי שהאתר לא התפוגג ונעלם”, סיפר בר זיק לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון. “בדקתי כמה קשה לעקוף את החסימה ויצרתי סרטון על איך עוקפים את החסימה באורך שתי דקות. אפילו לאמא שלי לקח 43 שניות לעקוף את החסימה, בלי להתקשר אלי. אמרתי תראו מה זה חסימה. אני חושב שחסימות זה דבר נורא ואני לא צורך תכנים פיראטים בכלל, יש לי נטפליקס. היום החסימה היא לכל מיני אתרים מפוקפקים, אבל זה מתחיל בסדרות ואז זה יעבור לאתר חינוכי שמראה איך לעקוף את החסימה, ואז ימשיך לחסימה של האתר של ההוא שמעז להתנגד לזה. כי כשמתחילים בחסימות אתרים לא יודעים איפה זה נגמר. כמו בפייסבוק – שהתחילו לחסום גם אנשים שמשתפים מתכונים לעוגות. יש עניין שקוראים לו נייטרליות רשת – אם מישהו עושה משהו רע, תתבע אותו. לא חוסמים. כמו שמישהו יעשה לי גרפיטי ואני אעשה חוק שאסור צבע שחור”.

הרפתקאות דוד אריה בחומת האש הסינית

כדי להתנגד הצהרתית או מעשית לצנזורה צריך להרגיש שיש צנזורה ושזה לא בסדר. זו המסקנה שהגיע אליה הסופר והתסריטאי ינץ לוי בעקבות ביקור בסין, שמוקפת בחומת האש הגדולה – הכינוי למאמצי הצנזורשת העצומים שהשלטונות שם משקיעים בצינזור המידע שעובר דרך האינטרנט מהעולם אל הסינים, ובינם לבין עצמם.

“אני מחבר הספר ‘הרפתקאות דוד אריה’. הספר תורגם לסינית, והצליח מאוד, כך שנסעתי לשם, יצאתי לסיורים והעברתי הרצאות בבתי ספר”, סיפר לוי לאחינעם קפון. “בסין יש צנזורה רחבה ברשת. הם לא חשופים לגוגל, פייסבוק, יוטיוב – יש שני מיליון אנשים בממשלת סין שמסננים תוכן, נוסף על צנזורה גורפת. הם חיים בעולם טכנולוגי מקביל שיש בו למשל את וויצ’ט – המקבילה לוואטסאפ ופייסבוק. פגשתי כמובן גם אנשים שעוקפים את זה, אבל רוב האנשים לא טורחים, וזה לאו דווקא מחוסר ידע. אנשים שגדלו בחברה דמוקרטית עם חינוך לדמוקרטיות היו ככל הנראה מתנגדים לכל חסימת ידע בפניהם. היינו מתרעמים גם אם לא היינו רוצים להיות בפייסבוק. אבל רוב הסינים לא עושים ביג דיל. העמדה הדמוקרטית של אם אני רואה משהו שמפר זכויות אז אני מתרעם, כל הביקורתיות האקטיבית הזו, אין אותה. בסין אי אפשר להכנס לניו יורק טיימס כי היתה [כתבה על מקורות הכסף של משפחת ראש הממשלה היוצא וון ג’יאובאו ב-2012]. באפל הסכימו להסיר את האפליקציה של הניו יורק טיימס מהחנות שלהם.

אתר הספר "הרפתקאות הדוד אריה"

אתר הספר “הרפתקאות הדוד אריה”

“אחת הסיבות שהם לא מתנגדים לזה, מעבר להלך הרוח הלא דמוקרטי, הוא שההשקעה של ממשלת סין באזרח – תשתיות וחינוך – גבוהה מאוד, הרבה יותר גבוהה מבארץ. הרבה סינים אינטלקטואלים באים ואומרים, ‘אתה באמת חושב שאפשר לקיים דמוקרטיה עם כל כך הרבה אנשים?’. בשלטון בסין מאמינים שהם יכולים לשלוט בהלך הרוח של הציבור דרך הצנזורה. רואים את הפחד מחופש המידע גם במדינות דמוקרטיות. ראש הממשלה שלנו משתמש בפייסבוק יותר מבתקשורת החופשית, לגורמים בשלטון יש קושי עם חופש המידע.

“הספר שלי לא היה צריך לעבור שינוי בשביל סין – ספר ילדים הוא עובר מתחת לראדר. לא צנזרו אותי. וגם יש להם אימג’ של ישראל כמקור ליצירתיות מאוד גדולה וחלק מהעניין הוא היצירתיות הישראלית. בכל בית ספר שהגעתי אליו עבדו איתי על איך לעודד יצירתיות בילדים. באופן כללי בבתי הספר בערים – הציוד הטכנולוגי הוא משהו שלא רואים בארץ. מסך חכם, יש כיתות שילדים משתמשים באייפדים, יש מחשבים ברחבי בית ספר, ולומדים גם שימושי מחשב, ראיתי בית ספר עם שיעור מדפסות דיגיטליות ורובוטיקה. ומדובר בבית ספר יסודי”.

פייסבוק מודה:

פייסבוק מסרבת לגלות את הסיבות לחסימה שגויה של משתמש בולט, המיליארדר הסיני הגולה גואו וון גואי (郭文贵), בנימוק שהדבר עלול לחשוף את מערכת החסימות למניפולציות.

פרופיל הפייסבוק של גואו וון גואי

פרופיל הפייסבוק של גואו וון גואי

גואו הוא מיליארדר סיני שמתגורר בארה”ב ומתבטא נגד השלטון הסיני. לאחרונה פרסם גואו האשמות בשחיתות נגד בכירים במפלגה הקומוניסטית השלטת בסין, ובשבוע שעבר הגישה ממשלת סין לאינטרפול בקשה למעצרו. לפי דיווח של העיתונאי פול מוזור בניו יורק טיימס, פייסבוק השעתה ביום שישי את הפרופיל של גואו.

גואו התלונן על החסימה בטוויטר שלו, ובין השאר כתב: “מה זאת אומרת, פייסבוק חסמה אותי? הם כנראה נבהלו מאוד! האם זה יחסום את הגילויים שלי? זה ממש מפוקר. זה מעניין מאוד. הפחד והדאגה שלהם גורמים לי לחשוב שהערך של הראיות המגוונות שלי גדול משדמיינתי”, כך לפי תרגום שפורסם בטיימס.

אחרי שגואו התלונן בפומבי, דוברת מטעם פייסבוק אמרה שהמערכות האוטומטיות של החברה השעו את גואו בטעות, ושמרגע שהחברה יכלה לחקור את הטעות, היא השיבה את הפרופיל לקדמותו. היא אמרה שקשה יהיה לקבוע את הסיבה המדוייקת להשעיה, וכי פרסום הסיבות יאפשר לאחרים לבצע מניפולציות על המערכת. בתגובה לספקולציות של מגיבי טוויטר של גואו, שלפיהן ממשל סין מפעיל אוסף חשבונות מדיה חברתית לדווח על חשבונות של אנשים כמו גואו כדי לגרום להשעייתם, מסרה הדוברת מטעם פייסבוק כי החברה לא מסירה תוכן פשוט על סמך מספר הפעמים שהוא דווח.

(יש חשיבות למילותיה המדוייקות של הדוברת, אבל הניו יורק טיימס עצמו הביא את דבריה בציטוט עקיף:

A Facebook spokeswoman said that the company’s automated systems had erroneously suspended Mr. Guo’s account and that once the company was able to investigate the error, it had restored the profile. The precise reason for the suspension would be difficult to determine, the spokeswoman said, adding that publicizing the reasons could allow others to manipulate the system. […] The Facebook spokeswoman said the company does not remove content based simply on how many times it has been reported.

ביקשתי מכתב הטיימס את מילותיה המדוייקות של הדוברת, ואביא את הדברים כאן אם אקבלם).

לפייסבוק יש, אם כן, בעיית אבטחה. במקום לפתור אותה, החברה מסתירה את מהותה, בתקווה שגורמים עויינים לא יגלו אותה ולא ישתמשו בה לרעה. זה נוהל אבטחה גרוע, מאחר שהוא יוצר תחושת שאננות כוזבת אצל הגוף הבלתי מאובטח, בזמן שגורמים עויינים עלולים לגלות את הליקויים ולעשות בהם שימוש בלי ידיעתו ובלי ידיעת הציבור. בפייסבוק מסתמכים על הנוהל הזה, ומשתמשים בו כתירוץ לא לספר לגולשים מדוע נחסמו, כשהם משמרים את העמימות לגבי תנאי השימוש שלהם ויוצרים אפקט מצנן של פגיעה בחופש הביטוי של המשתמשים החוששים להיחסם.

בחודשים האחרונים, משתמשי פייסבוק בישראל חווים גלי חסימות, ופייסבוק מסרבת לספק הסברים ברורים ומועילים. המניפולציות על מנגנון החסימה האוטומטי עשויות לספק חלק מהתשובה. מפייסבוק ישראל לא התקבלה תגובה כי לא התבקשה תגובה כי אני לא טורח לפנות אליהם לאור העובדה שהם מחרימים אותי, ובפעם הבודדת שהם השיבו לפנייה שלי בחודשים האחרונים, התשובה הגיעה אחרי הדדלייין ויותר מיממה אחרי פנייתי, ובמקום תגובה על השאילתה שלי קיבלתי שאלת הבהרה מטופשת שהם יכלו לבדוק בעצמם, ולתחושתי הם השיבו רק כדי שהם יוכלו לומר לפרוטוקול שהם השיבו לפנייה שלי.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: עמית פומפס; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-25.4.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

👩‍ נשים והפער הדיגיטלי ⌚ עיצוב מותאם מגדר 👫 VR לגישור בין גברים לנשים? 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מעיין אלכסנדר, מומחית ובלוגרית לאינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי, על הפער הדיגיטלי בין גברים לנשים | ענת כץ-ארוג’אס, מומחית למגדר וטכנולוגיה ולפיתוח מוצרים טכנולוגיים מנקודת מבט נשית, תסביר מה היתרונות והחסרונות בעיצוב מותאם למגדר | האם מציאות מדומה יכולה להוות גשר בין נשים לגברים?

רוזי המתכנתת. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

רוזי המתכנתת. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)




עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


🍕 מאבק עובדים בפייסבוק של דומינוס פיצה 💉 טכנולוגיה לזכויות רפואיות 🏠 בוט לפליטים והומלסים 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

רועי נוימן מספר על מאבק העובדים שהגיע לפייסבוק של דומינו’ס פיצה. שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה, מדבר על העתיד הטכנולוגי של זכויות החולים. וגם – הבוט שעלה מיליונים לעיריות ניו יורק ולונדון עוזר עכשיו להומלסים ופליטים:

פיצה פיצוי

שביתות, הפגנות ושיבושים במסגרת מאבקי עובדים מכוונים לא רק למעסיקים או ללקוחות, אלא לתקשורת ולדעת הקהל. לכן יועץ התקשורת של התאגדות עובדי דומינו’ס פיצה, רועי נוימן, מכוון אותם לרשת. אחרי פנייה למשפיעני רשת שישתפו את המאבק בפייסבוקים שלהם, המאבק הגיע לקיר הפייסבוק של דומינו’ס. בין הפוסטים השיווקיים של דומינו’ס והשאלות והתלונות של הגולשים, פעילי המאבק הציפו את הדיונים בתלונות על יחס הרשת לעובדים, כפי שסיפר לנו בתוכנית.

הרשת השיבה לחלקם בתגובה כללית, שבה היא לא מתייחסת לטענות בטענה שהיא מנועה מכך כי הדברים נמצאים בערכאות, טוענת שמדובר בקמפיין שקרי של ההסתדרות והנוער העובד והלומד, ומבהירה שמדיניות ההבלגה הסתיימה וכעת היא תחסום גולשים, מה שאכן עשתה.

תלונות על יחס דומינו'ס פיצה ישראל לעובדים, בדיון בפייסבוק של דומינו'ס, 3.2017

תלונות על יחס דומינו’ס פיצה ישראל לעובדים, בדיון בפייסבוק של דומינו’ס

“יש פה עובדים שהפרופיל שלהם זה אנשים מאוד צעירים – תחשוב מי עושה את השליחויות, מי עושה את הפיצות, זה חבר’ה בני 18-20, לכן נורא נורא קשה להם לדעת איפה לא משלמים להם, מה מגיע להם ומה לא מגיע להם”, אמר נוימן בתוכנית. “בגלל שזה עובדים נורא צעירים היתה להם בעיה נורא קשה להיחשף. הם נורא מפחדים, והרשת מה שנתנה דרך המון פעילים חברתיים זה לתת פנים לאנשים האלה, שאחרת הם לא יכולים לדבר. חבר’ה בני 18 לא ילכו ויתראיינו בתקשורת, מפחד מוצדק שמעסיק שהוא הרבה יותר גדול והרבה הרבה יותר חזק מהם יחפש אותם בכל מקום”.

המאבק הגיע לשלב שבו הם כבר לא חוששים, או [שהם] מוכנים לקחת את הסיכון הזה.
“התהליך הזה של אנשים שהתחילו להגיב, שהיו שם גם הרבה עובדים ופעילים חברתיים, הוא תהליך שהוא קרה מעצמו ברשת. זה קורה כל פעם ברשת, מנסיון שלי, שאתה נותן לאנשים פלטפורמה לבוא ולהשתתף במאבקים, הם תמיד באים ומשתתפים. זה דבר אורגני שהוא קורה מעצמו, הוא לא תמיד מהונדס”.

סמנכ”ל השיווק של דומינו’ס, עידו פרידמן, אמר בראיון לאייס שדומינו’ס שכרה חברת ניטור פעילות רשת, שאת שמה לא חשף, וסיפר ש”מסקנתה של אותה חברת ניטור הייתה שלמעט 3-4 פוסטים שאינם קשורים ישירות להסתדרות או לשולחיה, כל שאר הטקסטים והממים בנושא המחאה נכתבו על ידם, או על ידי משרד המדיה החברתית שהיא שכרה. […] הם ניצלו את החוק הכי אלמנטרי בפייסבוק שהוא על פניו WIN WIN סיטואיישן מבחינתם – אם נמחק פוסטים, יגידו שמשתיקים אותם, ואם לא יימחקו – אז הם ימשיכו לשבש לנו את החיים”.

פרידמן נשמע כל כך מופתע, שאני תוהה אם הוא יודע שכשוועד עובדי חברת החשמל מכנס עובדים לאסיפת הסברה, ההסברה היא לא באמת המטרה של הכינוס הזה, אלא שיבוש העבודה לצרכי משא ומתן; ושהמחלה שתקפה 25 טייסי אל על ב-24 שעות לא גרמה למשרד הבריאות לשלוח אפידמיולוגים בחליפות אב”כ לאסוף דגימות ולבודד את הנדבקים.

פרידמן ציין כי “אם תעלה מחאה אותנטית כזו או אחרת, של אדם שרוצה להגיד משהו, כמובן שאתן לו לומר את דבריו. לא אתן יד למחאה לא הוגנת לקמפיין שמתנהל נגדנו”.

דומינו'ס פיצה מגיבה בפייסבוק שלה על טענות על יחסה לעובדים

דומינו’ס פיצה מגיבה בפייסבוק שלה על טענות על יחסה לעובדים

דומינו’ס פיצה ישראל מסרו בתגובה ל”רבע לדיגיטל”:

דומינו’ס פיצה פועלת בשקיפות ובהגינות אל מול לקוחותיה ועובדיה. זאת הסיבה לכך שלמרות השקרים וההכפשות, הרשת הקפידה לא למחוק, או לגעת בכל תגובה של ההסתדרות. במשך למעלה משלושה חודשים ניהלה הסתדרות הנוער העובד והלומד מסע הכפשות פיקטיבי באמצעי הדיגיטל של דומינו’ס, שלשמו היא אף שכרה את משרד המדיה חברתית של מר רועי נוימן. אין מדובר במחאה אותנטית, למרות שלל הניסיונות השקריים של רועי נוימן וחבריו להציגה ככזאת. זהו עוד שלב במאבק ההסתדרות, המבוצע הפעם תוך ניצול ציני של כללי הרשת בנושאי שקיפות והצפת הרשת בפייקניוז. לאור כך הוחלט כי גולשים מטעם ייחסמו.

מיצינו

לציון יום זכויות החולה דיברנו עם יו”ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, שדיבר על תפקידה של הטכנולוגיה במיצוי הזכויות. בשיחה מקדימה עם עורכת התוכנית אחינעם קפון אמר: “מטרת היום היא פעם בשנה לעלות את נושא זכויות החולה על סדר היום הציבורי. השנה אנחנו מתמקדים במימוש זכויות בעזרת מערכות טכנולוגיות. אנחנו אוהבים לשמוע על מערכת דיגיטלית שעושה רפואה טובה יותר, יש רובוטים ותרופות בהתאמה אישית, אבל כשמגיעים לזכויות החולה, ועל שיפורים שעולים כסף, אין מספיק התלהבות מצד מערכת הבריאות לעשות את זה. אנחנו חושבים שאחד הפתרונות לזכויות החולים זה שימוש בטכנולוגיות. לדעת מה מגיע לנו זה קשה. למשל פינוי באמבולנס – מי שמתפנה באמבולנס ונשאר לאישפוז, הקופה משלמת לו. אלה כללים ברורים שהקופה יודעת אותם מצוין. הקופה יודעת האם אושפזנו או לא, ולכן אין מניעה טכנית להתחשבנות ישירה בין הקופה למד”א. ואני, כמבוטח לא צריך לדעת את כללי הזכאות. הצעירים יודעים לדרוש את זכויותיהם. זה פוגע בחלשים, שלא יודעים. דבר נוסף, זה מערכת שתיתן לנו באופן יזום מידע. למשל, לחולים כרוניים מגיע 12 טיפולי פיזיותרפיה. לא מגיע לי אחרי זה יותר מהקופה. אבל מתברר שבשלוש קופות מגיע לנו עוד. אף אחד לא אומר לי. תן לי התראה עם הזכות שלי. היות והמרוויחים היחידים מכך יהיו אנחנו, אין לקופות החולים אינטרס להשקיע כך. בגלל זה צריך רגולציה. ח”כ איציק שמולי פועל עכשיו לחייב את קופות החולים להשתמש במערכות דיגיטליות שיקרבו את הזכויות לחולים. ‘ישראל דיגיטלית’ היא התגשמות הפנטזיה – הרעיון אומר לעשות תקשורת בין כל הגופים, למשל אתה מגיע לביטוח לאומי ומקבל אחוז נכות. המידע יועבר לרשות המקומית, וההנחה שאתה צריך לקבל תקרה אוטומטית. זה עוד נמצא בשלב מאוד ראשוני, וזה דורש הרבה כסף”.

בוטים לזכויות אדם

DoNotPay עלה לעיריות לונדון וניו יורק מיליונים רבים של פאונדים ודולרים בעשרות אלפי קנסות חנייה מבוטלים בחודשים הספורים לקיומו – הוא הוקם באוגוסט 2015 לשירות הלונדונים ופעיל ממרץ 2016 בניו יורק. ג’ושואה בראודר, סטודנט בריטי בסטנפורד, יצר את הבוט המשפטי במקור לשימוש עצמו ומקורבים, לאחר שבגיל 18 קיבל 30 קנסות חניה בלונדון וסביבתה. הבוט שואל את הנקנסים מספר שאלות כדי לברר אם יש עילה לערעור על הקנס, ואם כן, מדריך אותם כיצד להגיש את הערעור. בהמשך הרחיב בראודר את הבוט לדרישות פיצוי על איחורים ברכבות ובטיסות, ותביעות ביטוח אובדן כושר עבודה.

דר-רחוב מול חלון ראווה, דיזנגוף סנטר, תל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

דר-רחוב בת”א. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

אחרי ההצלחה בתחום הזכויות הצרכניות, בראודר הרחיב את פעילות הבוט לתחום זכויות האדם והאזרח – הוא פתח גירסה לסיוע לאנשים שמפונים מבתיהם, וגירסה מבוססת פייסבוק צ’ט שמסייעת לפליטים להגיש בקשות הגירה לארה”ב ולקנדה, ומעמד פליט בבריטניה.


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


🕶️ הרשת האפלה והטובה ♻️️ מחשבים את קיצם 🚯 הפסולת לסל תרבות 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

יובל אור, כוכב הסרט “הרשת האפילה”, מספר על הדארקנט – האם היא באמת מפוקפקת כמו שמציגים אותה? • ורד ירוחם, במאית-שותפה של הסרט “שאריות”, מדברת על הסוף המפתיע של רבים ממוצרי הטכנולוגיה שאנחנו זורקים • וגם: ההתמודדות המקורית של הניו יורקרים עם פסולת אלקטרונית

אור באפלה

אל תוך הרשת האפלה (2016) הטריילר from Zygote Films on Vimeo.

יובל אור נכנס לדארקנט ויצא משם עם הסרט “אל תוך הרשת האפלה”, שהוא התסריטאי והכוכב שלו. “הסרט התחיל בכלל כמסע שרצינו לצלול לתוך השווקים המוצפנים של הדארקנט”, סיפר בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון. “זה מה שעניין אותנו ואת ערוץ 1, ועם הזמן גילינו שזה עולם ומלואו – הרבה יותר עמוק מרק השווקים שמושכים הרבה תשומת לב בגלל הנשק, הסמים, הסחר בתמונות פדופיליה. מה שמצאנו מעבר לזה זה אנשים אידיאליסטיים שמנסים להקים סוג של עולם מקביל. שהשאיפה שלהם זה לצאת מהשלטונות שמנהלים לנו את החיים – דמוקרטי או דיקטטורי, זה לא כזה משנה להם. וזה בעצם הפך להיות לב העניין בסרט, איך האנשים האלה רואים את העולם שלנו, איך הם מנסים לבנות עולם חדש ואיך זה הולך להראות ואם זה הולך להיות בכלל.

“איתי לנדסברג, המנהל התיעודי בערוץ 1, נדלק על הנושא ורצה שנעשה לו סרט. חשבנו שמבחינת החוק יהיה קשה לצלם אותי עושה עברות – מזמין סמים, ודאגנו שהמשטרה תעצור אותי. באמת באחת הפגישות עם המשטרה לקראת צילומים הם הזהירו אותנו מלקנות דברים בדארקנט כי הם פתחו תיק פלילי נגד עיתונאית אחרת שעשתה את זה, והבנו שזה גם לא כזה מעניין – עשו מלא כתבות בנושא.

גולש בדארקנט. תמונה:Patrick Brosset (cc-by-nc-nd)

מתגלץ’ בדארקנט. תמונה:Patrick Brosset (cc-by-nc-nd)

“קודם כל דארקנט זה לא דבר אחד ויחיד, אבל המושג בעצם זה כל רשת מוסתרת שניתן לגשת אליה רק באמצעות תוכנות מיוחדות, לרוב תוכנת TOR שהיא הכי פופולרית לכניסה לדארקנט – גם מוסתרת וגם שהמידע שעובר שם מוצפן. TOR זה הכי קל והכי פופולרי, אבל יש מלא רשתות כאלה, ולצורך העניין כל צבא או כל ארגון חשאי בעולם גם משתמש או מקים סוג של דארקנט בעצמו, זה קשור אצלנו בראש למשהו פלילי אבל זה לא בהכרח.

“האנשים שנחשפנו אליהם רוצים לשנות את העולם, כל אחד בדרכו – יש חלק שמעורבים בביטקוין, מטבע וירטואלי חילופי, שבזמן שעבדנו על הסרט הערך שלו עלה מ-400 דולר ל-1200 דולר לביטקוין, זו הוכחה שיש לדבר הזה כוח, ולתנועה הזו כוח. זה כוח שבשנתיים שלוש האחרונות הולך ומתגבר. הם מעורבים לדוגמא בבניית דארקנטים שמאפשרים לתקשר באנונימיות ועובר דרך אפליקציות שמעורבות. זה פחות להפיל שלטונות – אלא יותר לחיות את החיים שלהם בצורה חופשית”.

הסרט המלא כאן.

מחשב יד שנייה מהזבל

מחשבים מושבתים, שישראלים זורקים לפח או מניחים ברחוב, הופכים למחשבים פעילים של פלסטינים, מגלה הסרט “שאריות”, שעוקב אחרי המסלול של החפצים שאנחנו זורקים, דרך אלטעזאכנים, שווקי פשפשים וסוחרים. במאית-שותפה של הסרט, ורד ירוחם, סיפרה בראיון מקדים לעורכת קפון: “הסרט מתאר את המסלול שעושים החפצים הישנים בבית – כורסה, ספה, מחשב. שמים אותם מתחת לבית והם נעלמים תוך שעתיים. מה קורה להם? להם הם נעלמים? חקרנו את זה וגילינו שיש מערכת שלמה של אנשים שמעבירים את החפצים, חלק גדול לשטחים, חלק לשווקי יד שנייה, ובשטחים יש סצנה מטורפת של מכירה פומבית מדי לילה – כל הסחורה שנאספת מכל הארץ נמכרת שם. אנחנו צילמנו בין 70 ל-100 משאיות ביום, מפוצצות סחורה. ואז יש שם חנויות שמתמחות – סלונים, ספות, טכנולוגיה וחשמל.

“אנחנו התמקדנו בשניים – אחד ששיפץ רהיטים, והכי התמקדנו במעבדת מחשבים – הם שם מקבלים הכל מהכל – כמויות שאין לתאר, ומשפצים ברמות הרבה יותר גדולות מחברות המקור. הם הרבה פעמים מלמדים את עצמם דרך סרטונים ביוטיוב. בעצם זה לא מיחזור, זה קיימוּת, זה לצרוך פחות – והם עושים את זה, נותנים לדברים סיבוב שני ושלישי. אבל הם שואפים להיות אנחנו ורוצים לקנות את הדבר החדש. הסרט מדבר על תרבות הצריכה, סוג של תרבות הפוכה. המוצר נזרק – אבל בעצם מתחיל חדש”.

סדנת היכרויות עם זבל אלקטרוני

אנחנו קונים מכשירים אלקטרוניים, משתמשים בהם וכשהם מפסיקים לעבוד ובלתי ניתנים לתיקון – זורקים אותם, כל זה בלי לדעת איך הם עובדים, איך וממה הם מורכבים ומה זה עושה לאיכות הסביבה. הפסולת האלקטרונית מהווה 2% בלבד ממטמנות הזבל בעולם, אבל אחראית לכ-70% מהפסולת הרעילה, לפי מנכ”ל Electronic Recyclers International, חברה שעוסקת במיחזור פסולת אלקטרונית.

במחסן הפסולת האלקטרונית גוואנוס בניו יורק יזמו את “חפירות יום רביעי”, אירוע שמשלב לימוד ואמנות סביב פסולת אלקטרונית. “‘חפירות יום רביעי’ הוא אירוע שמאפשר לציבור ולמתנדבים לפרק מוצרי אלקטרוניקה, כדי לראות מה יש בפנים”, אמרה יזמין מיהוג’ביץ’, מנהלת תוכניות בגוואנוס, לאתר ניו יורק סיטי לנז. “התחלתי את ‘חפירות יום רביעי’ כי רציתי שאנשים יבינו מה יש בתוך מוצרי האלקטרוניקה שלהם, […] שישאלו שאלות על דברים שאנחנו משתמשים בהם מדי יום אבל לא יודעים מה הם, ממה הם מורכבים. […] אמנות היא דרך נהדרת עבור הציבור ומתנדבים להיכנס לתחום איכות הסביבה”.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאית: ?; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-???????. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


🎎 סכנת התלתפסות והצעצועים ☠️ מז”פסת תלת-ממד 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

צביקה גרינברג מדבר על הגבלת ייבוא מדפסות תלת ממד – האם אכן יש בהן סכנה? גל ביטנסקי מספר על הסכנה בבובות המחוברות לרשת, ועלולות להוות אמצעי ריגול. וגם – כשמדפסות תלת מימד עוזרות בפענוח פשעים:

ובלילה הייתי בובה מסוכנת

ב-2014 יצאה לשוק “קיילה דול”, בובה שמדברת ועונה על שאלות, באמצעות חיבור לאינטרנט ומציאת תשובות שם, בדומה לרמקולים החכמים עם העוזרים האישיים של אמזון וגוגל. באמצע פברואר, ה-Bundesnetzagentur, סוכנות הרשת הפדרלית הגרמנית, אסרה על מכירתה והורתה על הוצאתה מהחנויות מחשש שתשמש מתקן ריגול, וציינה כי פריטים המכמינים מצלמות ומיקרופונים עלולים לפגוע בפרטיותם של אנשים על ידי הקלטה ושידור שיחות המתנהלים בקירבת הבובה.

גם קלאודפטס הן בובות מחוברות, אבל לא חכמות במיוחד – הן מאפשרות להורים להקליט הודעה באפליקציה ולילדים להשמיען דרך הבובה, ולילדים להקליט הודעה דרך הבובה, שמושמעת להורים דרך האפליקציה.

קלאודפטס. תמונה מהאתר הרשמ

בניגוד לחשש התאורטי במקרה של קיילה, קלאדופטס עוררו חששות מעשיים: מומחה הסייבראבטחה טרוי האנט חשף שקלאודפטס שמרו הקלטות של ילדים והורים במאגר מידע לא מאובטח. פניות לחברה בנושא נענו לטענתו בהתעלמות, ובהמשך השתלטו פרצנים על מאגר המידע באמצעות כופרה. דיברנו על כך עם מומחה הסייבראבטחה גל ביטנסקי.

מישהו נתן לך תלתפסת להעביר?

“אחד מחברי המייקרים, ושוחר הדפסות תלת מימד, גילה שהמדפסת שלו עוכבה במכס והוא צריך נספח חדש של תיקון להוראות ייבוא”, דיווח אלחנן מעין למגזין 3DZone.

בקובץ התקנות – שיעורי מכס, מס קנייה ותשלומי חובה 1807, שמדינת ישראל פרסמה ברשומות ב-9/1/2017, הופיע “צו יבוא חופשי (תיקון) התשע”ז-2017”, ובו סעיף שקובע כי “מדפסות תלת-מימד מוזנות ממתח נקוב העולה על 9 וולט, או מוזנות ממתח נקוב שאינו עולה על 9 וולט, אך מיובאות עם ספק כוח” ו”מדפסות תלת-מימד אחרות” דורשות “אישור ת”ר 60950″ מ”ביטחון פנים”.

אולם כשליאור פרדמן ביקש אישור מהמשרד לבטחון פנים הם לא ידעו במה מדובר, ושלחו אותו לברר במשטרה.

צ'ט בין ליאור פרדמן למשרד לבטחון פנים על אישור לייבוא תלתפסות

שוחחנו בתוכנית עם צביקה גרינברג, מנהל שיווק תלתפסות ב-3DSystems, שסיפר בראיון מקדים לעורכת אחינעם קפון: “היתה לי חברה במשך עשרים וחמש שנה שייבאה, כך שהייתי החלוץ גם בתוכנות ובמדפסות ובסורקים תלת ממדיים ואני מתעסק בכל הדברים שקשורים בכך. בעיות הרגולציה מחולקות לשניים: אחד דברים טכניים – עמידה בתקנים, קרינה חשמלית וכו’, שזה בדרך כלל על היצרנים הבין לאומיים, שעומדים בתקנים האלה. השנייה זה עניין היבוא – וכאן המדינה מכניסה את היד לכיס המייבאים, אבל זה נגיד עוד לגיטימי. העניין הבעייתי הוא התקנה לבטחון פנים, שזו הנקודה השנוייה במחלוקת. אם זה לא היה מעצבן, זה היה מצחיק.

“השאלה היא האם צריך תקן בכלל. הסיבה שהם רוצים תקן זה שאולי מישהו יעשה משהו שקשור לנשק. עכשיו, אני יכול לומר שהדפסה תלת ממדית זו השיטה הכי פחות מתאימה לנשק – יקרה, לא מדויקת, חומרים לא מתאימים, ומכל הדברים הדפסה הכי איטית ויקרה לייצור נשק. עוד אף אחד לא ייצר נשק. לעומת זאת – פטיש, צינור, אבן ומנטוס עם קוקה קולה זה הרבה יותר מסוכן. כתב של ערוץ 10 נכנס עם אקדח מודפס וזה גרר דיון בוועדת הפנים – לא ירה, התפוצץ ביד. זה פעולת יחסי ציבור של מישהו שמשווק מדפסות. הבעיה האמיתית היא לא ייבוא המדפסות אלא הרגולציה – מי יעשה, מי מבין, מי משתמש? הנשק האמיתי הוא התוכן – מדפסת תלת ממדית ניזונה מקובץ, ממידע, מתוכנה. את התוכנות מורידים באינטרנט.

“השאלה הנוספת היא על מה רוצים לפקח ואיך אפשר. אני לא יודע על מה – אם רוצים על הכניסה של המדפסות לארץ, או על איך משתמשים ביום יום. בשורה התחתונה יש בארץ אלפי מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בניינים, ואין עליהן מפקחים. מתים שם אנשים ואף אחד לא מפקח. מאיפה יביאו כוח לרגולציה?”

רובה עפרון מתלותפס. תמונה: Urbaxter (cc-by-nc-sa)

תלתפסה של רובה עפרון. תמונה: Urbaxter (cc-by-nc-sa)

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: “המשטרה דרשה להגביל מדפסות תלת-ממד אבל חזרה בה. לכן, אין פיקוח על ייבוא מדפסות תלת-ממד, והדבר אף הובהר למכס על ידי המשטרה ומשרד הכלכלה. אם ישנו יבואן הנתקל בבעיה, נשמח לעמוד לרשותו”.

עוד בנושא:

איך רובה פלסטיק הפך לסיוט הגדול ביותר של הממשל האמריקאי

רצח מ-2D ל-3D

במקום לפחד מתלתפסות וסריקות תלת-ממד, משטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים יכולים להשתמש בהן ככלי לפענוח פשעים.

בשנה שעברה דן בית משפט בריטי את לורנזו סיימון למאסר עולם על רצח של שותפו לדירה, ביתורו ודחיסת חלקי הגופה למזוודות שהשליך לתעלה. החשדות אומתו בסיוע חוקרים מאוניברסיטת וורוויק, באמצעות סריקת תלת-ממד ברזולוציה גבוהה של עצם שבורה שנמצאה בחבית שמן בחצר הבית ועצם בגופה, תלתפסת שני החלקים והצגת ההתאמה המושלמת ביניהם למושבעים במשפט.

חוקרים חבושים במשקפי תלת-ממד מסתכלים על סריקת עצמות הנרצח. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז

עצמות סרוקות בתלת-ממד. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז

דגם מתלותפס של עצמות הנרצח. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז

עותק תלת-ממדי של עצמות הנרצח. תמונה: אתר משטרת ווסט מידלנדז

שיטות דומות משמשות את המשטרה וחוקרים באוניברסיטת דרום פלורידה לזהות קורבנות בתיקים קרים, שנסגרו בלי שהפושע אותר.

במשרד השריף של גרין קאונטי, אוהיו, איתרו שיירי גופת אישה ביער ויצרו לפיהם מודל תלת ממדי של ראשה ופרצופה. פרסום המודל בציבור הביא לזיהויה הוודאי ולאיתור והרשעת הרוצחים. פרסום המודל בפומבי הביא לזיהויה הוודאי כטיפני דון צ’יימברז ולאיתור והרשעת הרוצחים.

שיחזור פניה של הנרצחת טיפני דון צ'יימברז על גבי עותק תלתפסת של גולגולתה. תמונה: משרד התובע הכללי של אוהיו

שיחזור פניה של הנרצחת טיפני דון צ’יימברז. תמונה: משרד התובע הכללי של אוהיו


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-14.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


פורים-זאת-בעצמכם • בחזרה לצעצועים • תחפושת באטמן שעובדת ️• רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

לכבוד פורים: שמרית טל על תחפושות טכנולוגיות בייצור עצמי • שראון פז על התהליך שעברו הצעצועים ממשחקים פיזיים לדיגיטליים – ובחזרה • ותחפושת באטמן עם גאדג’טים שבאמת עובדים:

מנוע, חיפוש

המאבק הגלוי בין קוני התחפושות לפורים לבין אלו שמכינים אותן בעצמם הסלים עם כניסתם לזירה של המייקרים, “אנשים\אמנים\טכנולוגים שמשחקים עם גאדג’טים ויוצרים איתם”, כפי שמגדירה אותם שמרית טל, מהפעילות המרכזיות בגיקון, עמותה לקידום תנועת המייקרים בישראל. בראיון לעררכת רבע לדיגיטל אחינעם קפון אמרה טל: “זה משהו שאני עושה כתחביב, נחשפתי לזה ואני מאוד אוהבת את זה, אנחנו משתמשים הרבה בטכנולוגיות שזמינות לאנשים פרטיים, כמו מדפסות תלת מימד וארדואינו – שהוא מיקרו קונטרולר, בגודל הארד דיסק שיש לו יכולת עיבוד והוא יכול לשלוט על אלקטרוניקה ואפשר לקנות אותו בכלום כסף. אפילו פתחתי עם סטודיו פור ריל קורסים של ארדואינו כדי להקל על אנשים ללמוד. היכולת הזאת נותנת לאדם להפעיל כמה מנועים במקביל, חיישנים, לבנות דברים סטייל רובוטים קטנים. בגלל שזה זול ובקוד פתוח אז קל ללמוד את זה, אפשר למצוא ברשת קודים שאנשים כתבו ובגדול אפשר לבוא בלי רקע וללמוד מהרשת. את זה התנועה שלנו מעודדת”.

תחפושות סטאר טרק ומפלצת הספגטי המעופפת במייקת'ון פורים של גיקון. תמונה באדיבות שמרית טל

מייקת’ון פורים של גיקון. תמונה באדיבות שמרית טל

פורים הנוכחי תפס את טל במצברוח מייקרי: “כשרציתי לעשות את התחפושת שלי בפורים – טינקרבל לוחמת עם כנפיים זזות – החלטתי לעשות משהו שונה. במקום לעשות את מה שאני עושה תמיד, שזה לעבוד בבית שלי במשך חודש עד שהוא נראה כמו איזו מעבדה, אמרתי, די, אני לא רוצה, וארגנתי האקתון – אירוע שבו עושים מרתון של כמה שעות על מנת ליצור משהו. יותר מייקתון מהאקתון. הרעיון היה שיבואו אנשים בכל מיני תחומים וניצור תחפושת.

“היום, בגלל שהטכנולוגיות נגישות, בעצם אפשר להרים את היצירה שלך לרמה הרבה יותר גבוהה מפעם – שנה שעברה רציתי להיות חיילת מסטארוורז וחיפשתי באינטרנט וזה היה יקר והתבאסתי מאיך שזה נראה – בגד גוף וקסדה ושם זה נגמר, אבל אני רציתי שריון. אפשר לעשות בתלת מימד, אפשר גאדג’טים של הקולות, אפשר חרב של ג’דיי שתוכל להשמיע קולות אם היא זזה או נוגעת במישהו. למשל, היה מישהו שזכה בגינס על התחפושת שעשה עם הכי הרבה גאדג’טים עובדים של באטמן – הוא בנה לבד. אפשר לשדרג את היצירה באופן כללי. אין איזו תחרות שמאגדת תחפושות טכנולוגיות, אבל התגובות ברחוב מאוד מגניבות. למשל במידברן, אחת הקהילות הכי חובבות תחפושות, בלילה אתה רואה את כולם עם תחפושות מנצנצות ולדים ופייברגלאס – הקהילה היחידה שאני מכירה שמקדמת תחפושות טכנולוגיות.

“זה נגיש לכולם. לי באופן אישי אין ידע טכני – הגעתי לזה בלי ידע טכני בכלל. לא למדתי בכלל. אבל כל היופי של העולם הזה זה שהוא באמת נגיש אם אתה רוצה ומשקיע לחפש אותו. אתה כן צריך להיות אדם שאוהב ללמוד. יש אפליקציות וחנויות שאת יכולה להזמין בתלת מימד, אבל גם מעבדות קהילתיות ברחבי תל אביב שבהן אפשר ללמוד וגם אנשים פרטיים שישמחו לעזור. המטרה שלי בסופו של דבר היא לבנות מדפסת תלת ממד. אני מכירה לפחות עשרה אנשים עם מדפסת תלת מימד בבית. כשזה יהיה יותר נגיש גם אני אקנה”.

אפשר להצטרף לפעילות בקבוצת הפייסבוק של גיקון.

לט’ס גט פיזיקל

אחרי המעבר מצעצועים ומשחקים פיזיים למשחקי וידאו וירטואליים, המטוטלת חוזרת למשחקים פיזיים משודרגים טכנולוגית. משחק כזה הוא ספירו, כדור שאפשר לתכנת, לשלוט בו באמצעות אפליקציה סלולרית ולהשתמש בו בתור בקר לשלוט בדברים אחרים:

דיברנו על כך עם שראון פז, מעצב התנסותי וראש המחלקה לניו מדיה בביה”ס מוסררה בירושלים. בראיון מקדים לעורכת קפון אמר פז: “הנקודה הראשונה היא המתח בין העולם הפיזי לווירטואלי – אחרי הרבה שנים שהיתה התפתחות גדולה בעולמות הדיגיטלים, ו-VR ואמצעים מסכיים שבהם אנחנו משתעשעים, יש איזה רנסאנס למשחקים פיזיים, ויש טרנד שלם של לקיחת משחקים מהעולם הווירטואלי והפיכתם לפיזיים. למשל, לקחנו את המשחק ספייס אינוויידרז וביצענו אותו בחיים האמייתים עם רחפנים ותותח לייזר שיורה ופוגע ברחפנים. זה משהו שקורה יותר ויותר. הדבר השני שקורה יותר ויותר, בדיוק הצגנו אותו בתערוכה בדבלין – תערוכה שהתעסקה ברובוטיקה. פתאום טכנולוגיה נוכחת פיזית בחיים שלנו – היא הופכת לישות בחיים שלנו, והדוגמא הבולטת אולי זה [השואבק הרובוטי] האיי-רובוט – טכנולוגיה היא חלק משמעותי בחיים שלנו אבל פתאום, בפעם הראשונה, הטכנולוגיה היא מן חיית מחמד ויש לה נוכחות פיזית. אף אחד לא קרא למסך מחשב בשם, ואני מכיר הרבה אנשים שנותנים לאיירובוט שמות. הרובוטים תופסים נוכחות בעולם.

“הפן השני והיותר מעניין הוא מה הרובוט יודע לעשות – זה מערכת היחסים. מי שהקדימו את זמנם היו הטמגוצ’י, מה שהיה גאוני זה שפתאום היה לך משהו שהפך להיות יישות בחיים. הדבר הזה הוא פיזי, בניגוד למשחקים כמו פארמוויל נגיד. יש צעצוע שנקרא קוזמו, רובוט קטן שיש לו סדרה שלמה של אינטרקציות שממש מפתחות יחסים – הוא יודע לזהות את הפנים שלך, וצוחק, יש לו איכויות קונדסיות, נותן לך כאפות חוזר אחורה וצוחק. אנחנו הצגנו רובוטים שמתבוננים בך ובעצם מחקים אותך דרך פילטר של שלוש דמויות. כמו להסתכל במראה ולראות אותך גבוה ורזה או נמוך ושמן, רק ברובוט.

“אלה שתי המגמות – פעם היו משקיעים המון במשחקי מחשב וגרפיקה, מפלצת ממש של השקעה בזמן ובכסף, כשפתאום היום שולפים לך את הקוזמו הקטן והדיי פשוט הזה – שלוקח את זה בסיבוב.

“לגבי אבטחה, נכנסנו לסחרחרה סביב הכל הנושא של סייבר וביטחון, והגנה על הזהות והכל, ששכחו דבר מרכזי – האובייקטים נהיים קטנים וחזקים, והסכנה פתאום נהיית יותר פיזית או משמעותית מאשר שמישהו יידע את הפרטים הביומטריים שלך. השאלה שעולה היא שאלת האמון – מה צריך לקרות כדי שיהיה לי אמון ביצור הזה ואני אוכל להשאיר אותו בחדר עם הבן שלי. אנחנו הדור שחי עם הפחד שהרובוטים ישתלטו על העולם. זה ייפתר בטח ברמה הפסיכולוגית עם כל מיני מחוות וקולות חמודים שישכנעו שזה בסדר, ועם השתקה של התקלות. אבל זה חלק מהקידמה, אין מה לעשות”.

ספר השיאים של באטמן

קוספליי (Cosplay, קיצור של “costume play”, משחק תחפושות) הוא תרבות של התחפשות לדמויות מסדרות אנימה, סרטים, קומיקס וכיוצא בזה. ג’וליאן צ’קליי האירי יצר את תחפושת הקוספליי הראשונה שלו – דארת’ ויידר מבלון ועיסת נייר – בגיל 7. הוא המשיך בכיוון זה, נכנס לתעשיית הסרטים והפך לבונה מודלים, ארט דירקטור ויוצר אפקטים של יצורים.

בשנה שעברה הכין צ’קליי תחפושת באטמן, שאותה עיצב לפי החליפה ממשחק הווידאו “באטמן: ארקאם אוריגינז”, תליתפיס, יצר תבנית ויצק בגומי אוריתן גמיש. הוא לא הסתפק בכך והוסיף לה 23 גאדג’טים. בין הגאדג’טים: מכשיר מעקב בלוטות’ מגנטי לרכב, מצלמה, רימון כדוריות מיסב, מתקן אולטראסוני נגד כלבים ואקדח הלם של פעימה אלקטרומגנטית של 2000 ואט.

התחפושת זיכתה את צ’קליי בכניסה לספר השיאים של גינס 2017 על מירב הגאדג’טים הפעילים בחליפת קוספליי.


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-7.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


💔 פיתחו את הלב לקראקרים 💆 איזה חוש תרצו להשתיל? ⚕️ סנאפצ’ט של מנתח פלסטי » 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מה דעתכם להוסיף חוש נוסף לגופכם? ליביו בביץ, יזם וסייבורג, פועל למען החיבור בין אדם ומכונה, והתחיל בהוספת “חוש הצפון” לגופו – המאפשר לו לחוש מתי גופו פונה צפונה. לימור גרוסמן תזהיר מסכנת הפריצה למיכשור רפואי מתקדם שמושתל בגוף האדם. התוכנית המלאה תעלה פה בקרוב.

פורצים ללב שלך

מיכשור רפואי ומידע רפואי מהווים אתגר לגורמי סייבראבטחה, שצריכים להגן מפני גניבת מידע ושיבוש פעילות של מיכשור רפואי חיצוני וכזה שמושתל בגוף האדם. בסוף 2016 פרסם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מסמך המלצות להתנהלות עם מיכשור רפואי (פדף), ובינואר השנה הזהיר כי מכשור לבבי (קוצבי לב, דפיברילטורים ומכשירי סנכרון-מחדש) מתוצרת חברת סיינט ג’וד מדיקל חשוף לפריצות. באזהרה כתב המינהל כי “הפירצות הללו, אם ינוצלו לרעה, עלולות לאפשר למשתמש בלתי מורשה, כלומר מישהו שאינו הרופא של המטופל, לגשת מרחוק למכשיר הלבבי המושתל בעל יכולות ה-RF [תקשורת בתדרי רדיו להפעלה מרחוק, ע”ק] […] משדר ה-Merlin@home שעבר שינוי עלול לשמש לשנות את פקודות התיכנות של המכשיר המושתל, מה שעלול לגרום להתרוקנות סוללה מהירה ו/או להחלה של קצב לב או שוקים בלתי מתאימים”. ה-FDA לא כותב זאת במפורש, אבל משמעות הדבר היא פוטנציאל של גרימת נזק לחולים עד כדי מוות.

כבר ב-2007, ג’ונת’ן ריינר, הקרדיולוג של של סגן נשיא ארה”ב דאז דיק צ’ייני, החליף את קוצב הלב שלו וניטרל את האפשרות לשלוט בו אלחוטית, מחשש להתנקשות בידי האקרים. שנים אחר כך, הסדרה “הומלנד” הציגה קראקר שמתנקש בנשיא ארה”ב על ידי פריצה מרחוק לקוצב הלב שלו.

לב חולה. איור: רינה מימון

לב חולה. איור: רינה מימון

דיברנו על כך בתוכנית עם לימור גרוסמן, מנכ”לית חברת סלסטייה, שתציג בכנס MEDinISRAEL של מכון הייצוא בתחילת מרץ. סלסטייה הסבירה שבניגוד למחשבים, סמארטפונים ו-IoT, במיכשור רפואי אי אפשר לעבור למתחרים – יש אנשים שמושתל בהם מיכשור רפואי חיוני, שהחלפתו תדרוש ניתוח, וגם במקרה כזה לא בטוח שתימצא חלופה משום שהיצרנים עשויים ליהנות ממונופול על המיכשור הספציפי, שמוגן בידע טכנולוגי בלעדי, בפטנטים או בסף כניסה גדול מדי לחברות מתחרות.

בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, אמרה גרוסמן: “ה-FDA הוציאו הזהרה נגד קוצבי לב, והנושא הזה הוא חלק מנושא גדול יותר – IoT. היום כל מה שקשור לבית חכם, ערים חכמות, לתפעול בוויירלס – אפשר להניע את הרכב מהבית, מהעבודה להדליק את המזגן, לכבות חשמל – אז גם בעולם הרפואה יש דברים שנכנסים ועובדים בוויירלס ושהכל בשליטה חיצונית. זה יוצר סכנות, כמו משאבת אינסולין שהאקר פרץ אליה ובגלל שהשתלט עליה הוציא כמה אינסולין שהוא רוצה. אפשר להשתלט על הקוצב לב, לרוקן ממנו סוללה ולשנות נתונים. אבל, חשוב לדעת, אלה היו מה שנקרא ‘האקרים טובים’ – לא נגרם נזק, אלא הם הראו את החור באבטחה וקיבלו על כך הרבה כסף בתמורה, ובעקבותם הוציאו תיקון. זה כמו מה שהיה עם הג’יפים של סיאט – סרטון שרואים איך משתלטים על הרכב. שיחקו עם הווליום של הרדיו, חלונות, מזגן, לקחו את הרכב הצידה ושלטו באוטו לגמרי. הנושא הזה משמעותי מאוד. למשל אם ראש ממשלה נכנס לקבל טיפול רפואי או נפשי, תאר לך שמישהו מצליח לפרוץ ולקבל את המידע. עושה מזה מטעמים. צריך להעלות את רמת האבטחה. הרבה חברות אמרו שלא בא להן, ואין לך הרבה אפשרויות אחרות – יש כמה מונופולים ששולטים בשוק. אבל ברגע שה-FDA נכנסו וביקשו לסדר את נושא האבטחה ולעשות רגולציה, זה מחייב את החברות היצרניות. בסוף דצמבר התחילו לסדר את הנושא, כך שעוד אין מסמך מסודר”.

“החלק השני באבטחה רפואית, שעושה הרבה הדים, הוא העניין של הכופרה – בבית חולים בהוליווד השתלטו על השרתים ועל המידע וביקשו כופר. ויש כאלה הרבה, גם בארץ. זה נהפך להיות משהו ברמה חודשית – דואר אלקטרוני שיכול להתחזות לפקח של בית החולים, פותחים קובץ מצורף והדרך לשרתים היא קצרה. היום יש בתי חולים מסודרים עם גיבוי מסודר, מקסימום יש השבתה, אבל בית חולים אחד באירופה, לפני חודש, ביטל למעלה מאלפיים פציינטים שהיו אמורים להגיע כי תקפו לו את השרתים.

“המטרה היא לא לגרום להיסטריה, אלא למודעות. אנשים צריכים לשמור על הגנה, בפרט אם יש להם ציוד רפואי בבית. בבית חולים האחריות היא של בית החולים, אבל כשיש בבית אז גם החולה צריך לשים לב”.

בתוכנית הזכתי את מרי מואו, מומחית סייבראבטחה, שאחרי שהושתל בה קוצב לב החלה לחקור פירצות אבטחה במיכשור רפואי. הנה הרצאה שלה בנושא:

חוויה רבחושית

ליביו בביץ לא מתכוון להסתפק בחושים שקיבל מהטבע. החברה שלו, סייבורגנסט, מייצרת חוש נוסף – חוש הצפון (North Sense). מכשיר שמוצמד באמצעות ברגי טיטניום שמפורסנגים לחזה שלו רוטט כאשר בביץ פונה לכיוון צפון. מכשיר זו הופך אותו, לדבריו, לסייבורג. בראיון לחגי כהן ב”עלונדון” סיפר בביץ: “עד לפני חודש היו בעולם שני אנשים בעלי חושים מלאכותיים (שניים מהשותפים בחברה): האמן ניל הרביסון, שהוא אמן עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים, כשהאנטנה מחוברת ללוויינים בחלל ולאינטרנט. ניל הוא סייבורג (אדם שבגופו רכיבים מלאכותיים) ידוע, והראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. השנייה היא מון ריבאס – אמנית בעלת שני שתלים בזרועותיה המאפשרים לה לחוש פעילות סיסמית של כדור הארץ והירח. העובדה שאני וסקוט התקנו את ׳נורת׳ סנס׳ מכפילה למעשה את האוכלוסייה של הסייבורגים בעולם, ועכשיו כשניתן להזמין את המוצר, אוכלוסיית הסייבורגים תגדל באופן משמעותי”.

ליביו בביץ, מייסד-שותף ומנכ"ל סייבורגנסט. צילום באדיבות בביץ

בוביץ עם השתל נורת’סנס. צילום באדיבותו

עוד הסביר בביץ: “המכשיר הוא בעל חיישן שרוטט בכל פעם שהגוף פונה צפונה ומהווה פלטפורמה לשינוי תודעתי. המכשיר הוא מעטפת חיצונית והוא עובד כמו ה׳התנייה של פבלוב׳. ברגע שאתה מקבל סימן, אתה יודע שמשהו קורה. ברגע שאני מסתובב צפונה המכשיר רוטט והמוח שלי מתרגל לכך שהרטט הזה קורה רק כאשר אני פונה צפונה ולא בשום צורה אחרת. כשאת מתחילה לקבל מידע חושי לגבי המיקום שלך, זה משהו שמתווסף לתפיסת המציאות שלך. אנחנו פחות מתעניינים בשימושים המעשיים של ׳נורת׳ סנס׳ ויותר איך זה ישפיע על הפקת הנאה מהמציאות שלנו”.

אחורי הקלעים

משתמשי רשתות חברתיות מרבים להציג את החלקים היפים בחייהם – בילויים עם חברים, אוכל טוב, חופשות בחו”ל. ד”ר מת’יו שולמן מראה את אחורי הקלעים:

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

שולמן הוא מנתח פלסטי בניו יורק סיטי, שמתעד בטוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם את הניתוחים הפלסטיים שהוא מבצע במטופליו. סלב-מנתחים-פלסטיים-של-סלבים הרגילו אותנו לתמונות יחצנות של של דוגמנים ושחקניות; בניגוד אליהם, שולמן מציג מנותחים אלמונים, ולא חוסך בהסברים פלסטיים, תמונות של איברי גוף חתוכים וסרטונים מדממים ממהלך הניתוחים עצמם.

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

“אני משתמש בסנאפצ’ט כי אני חושב זה כיף. חשוב לאנשים לראות איך ניתוחים פלסטיים אמיתיים נראים”, אמר שולמן בראיון למאד’רבורד. “אני רוצה שאנשים יראה, אולי זה יותר מדמם ממה שחשבתם, או יותר משעמם ממה שחשבתם, או שהניתוח יותר מקיף ממה שחשבתם. יש פער גדול של חלל מידע, ואני חושב שאנחנו ממלאים את החלל הזה עבור אנשים”.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.2.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


לדף הבא →