התרעת החירום החמורה ביותר שלא היתה, והגופים הבטחוניים שניסו להתנער מהאחריות לה
במשטרה לא יודעים שהם שלחו את ההודעה, בפיקוד העורף לא רצו לקחת אחריות על מערכת המסרים שבשליטתם, ובאתר העירייה אין זכר לתרגיל הבטחוני שגרם לכל הבלגן מלכתחילה
“התרעת חירום: חמורה ביותר”, טרטרו הטלפונים הסלולריים באזור ירושלים אחר הצהריים אחד באמצע פברואר. “החרא הזה גרם לכל המסדרון פה לצפצף כאילו אין מחר”, עדכנה שרון ממשרדה בפייסבוק, ולמחרת כתבה בטוויטר: “דיייייי כברררררר ירושלים עם ההתראות האלההההה. שלישי בתוך עשר דקות. סליחה, רביעי בתוך עשר דקות”. התרעת החירום החמורה ביותר הודיעה לנמענים על תרגיל משטרתי, שבמסגרתו הרכבת הקלה הושבתה לשעתיים וחצי, ורחוב יפו נסגר לתנועה מהשוק מערבה. אחד הנמענים, תומר אלון, כתב בפייסבוק לעיריית ירושלים: “תודה על ההתקף לב. אין ספק שהוא היה מוצדק”.
ההתרעות נשלחו באמצעות מערכת “מסר אישי”. זו לא עושה שימוש בסמסים שנשלחים למספרי טלפון, אלא מתבססת על מערכת Cell Broadcast שקיימת בטלפונים חכמים, שמאפשרת להפיץ הודעות לאנטנות הסלולריות באזור מסויים, ומהן לכל הטלפונים הסלולריים שמחוברים לאותם תאים. המערכת מיועדת להתריע מפני מצבי חירום כמו אסונות טבע, כמו גם היעלמות חשודה של ילדים שדורשת פעולה מהירה (מה שמכונה בארה”ב Amber Alert).
מי ששלח את ההתרעות על התרגיל הירושלמי עשה זאת בחובבנות שגובלת ברשלנות פושעת. ההודעות נשלחו, כאמור, כ”התרעת חירום” שהיא “חמורה ביותר”, דרגה שאמורה להיות שמורה למצבי חירום אמיתיים, ולא לתרגילים מנומנמים. ההודעות נשלחו בעברית בלבד, כאילו אין אוכלוסיות דוברות שפות אחרות ותיירים. ההודעות גם לא היו חתומות על ידי אף גוף בטחוני. באחת מהן נכתב כי “ניתן לקבל פרטים באתרי האינטרנט של משטרת ישראל מחוז ירושלים, עיריית ירושלים וחברת סיטי פס [מפעילת הרכבת הקלה בירושלים; ע”ק]”. אולם באתרים הממלכתיים, של המשטרה ושל עיריית ירושלים, לא היה כל מידע נוסף. דווקא באתר המסחרי של סיטי פס היתה הודעה על התרגיל המשטרתי. פיקוד העורף, הגוף הצה”לי שמוציא התרעות על מצבי סכנה ואחראי על חילוץ והצלה, מציג בדף הראשי של אתרו את “הודעות פיקוד העורף”, שהעדכנית שבהן היא הפניה לדוח סיכום הנחיות התגוננות למבצע צוק איתן.
שימוש לא אחראי במערכת התרעות כזאת, בשגגה או בזדון, עלול להביא להיסטריית המונים ולאסון, כפי שהעולם למד בעת שידור תסכית הרדיו “מלחמת העולמות” של אורסון וולס, שהתחזה לשידור רדיו אותנטי על פלישת חייזרים ממאדים לכדור הארץ. בעיה נוספת היא אפקט הזאב, זאב – “אני סבלתי מבערך חצי שעה של התראות בלתי פוסקות”, הסבירה הנמענת שרון. “בשלב כלשהו העדפתי לבטל בטלפון התראות חירום וככה כשבאמת תהיה סיבה להתראת חירום אני לא אקבל אחת”.
מזל שמצב החירום שהוכרז בהודעות היה פיקטיבי, משום שנסיון להתחקות אחר שולח ההודעה נתקל גם כן בהתנהלות חובבנית, ברשויות שלא מודעות זו לפעולתה של זו ובביורוקרטיה מיותרת. התחלנו בדוברות משטרת ישראל, שם שמעו “רכבת קלה” וישר הפנו אותנו לאגף התנועה. “אני דוברת אגף התנועה, אני אמונה על התחום הבינעירוני, אז אין לי מושג על מה אתה מדבר, פנית לבנאדם הלא נכון”, אמרה לנו רפ”ק גלית בן ברוך, שניסתה לעזור, והפנתה אותנו לאותם שלושה גורמים שאליהם הפנתה ההתרעה – דוברות הרכבת הקלה, דוברות העירייה ומחוז ירושלים של המשטרה (“יש למחוז ירושלים תנועה משלהם”). עוזרת דובר משטרת ירושלים, גלית זיו, לא ענתה לטלפון וביקשה לסמס לה. עד כה לא התקבלה תשובה לסמס הזה. במקביל כתבנו לדוברות המשטרה באימייל. גם שם הפנו אותנו לדוברות מחוז ירושלים. אימייל לדוברות ירושלים נענה ב”ההודעה הנ”ל הופצה ע”י פיקוד העורף נא לפנות אליהם”.
“רק לפני ארבעה חודשים יצאה התרעה לכל גני העירייה באשדוד, ‘שימו לב, טה טה טה’, ישר פנו לפיקוד העורף. מסתבר שזה קב”ט בעיריית אשדוד”, סיפרה לנו דוברת פיקוד העורף, רס”ן צופיה מוסקוביץ’. אולם בניגוד לדבריה, לקב”ט בעיריית אשדוד אין, למרבה המזל וככל הידוע, גישה למערכת “מסר אישי”, שנמצאת בשליטתו של פיקוד העורף.
“המערכת היא מערכת שלנו, שבעתיד אמורה לשמש את כל גופי הבטחון בישראל, ולהתריע על כל מיני דברים שקורים בסמסים [לא מדויק. כאמור, המערכת לא משתמשת בסמסים אלא בהודעות מערכת סלולריות; ע”ק]”, אמרה לנו עדי, עוזרת דוברת פיקוד העורף, באחת מהשיחות הרבות שלנו עם אנשי הדוברות השונים של הצבא. “פנה אלינו רב פקד” – בהמשך בדקה ועדכנה שמדובר ברפ”ק עוזי זית, שחיפוש ברשת מעלה שהוא קצין חירום מחוזי במחוז ירושלים – “בבקשה להשתמש במערכת ולכתוב את הסמס הזה. אישרנו לו להשתמש במערכת. […] זו הודעה של המשטרה, לא אנחנו כתבנו אותה”
המערכת נמצאת בשליטה בלעדית של פיקוד העורף?
“כרגע היא שלנו”.
בבקשת התגובה הרשמית שאלנו את המשטרה ואת צה”ל מי אחראי על שליחת ההודעות ב”מסר אישי”, מדוע נשלחה התרעה בדרגת חירום חמורה ביותר על תרגיל שגרתי, מדוע שולח ההודעה לא מזדהה ולמה אין הפניה לאמצעי קשר ותקשורת מסורתיים עבור נמענים שאינם גולשים באינטרנט, כמו מספר טלפון, סמס ופקס.
חמישה ימים אחרי פנייתנו הראשונה לצה”ל, חטיבת דובר צה”ל מסרה תגובה שחציה לא לציטוט וחציה לא לייחוס, כלומר בפועל – אין תגובה. למחרת ולאחר שהתעקשנו, נמסר מדו”ץ: “מערכת ‘מסר אישי’ מאפשרת הפצת התראות והנחיות מבוססות מיקום בטכנולוגיית Cell Abroad. בעת האירוע, המערכת מעבירה הודעות לאנטנות הסלולריות הנמצאות במרחב המבוקש. ייעוד המערכת הוא לשמש את גופי הבטחון השונים במצבים של חירום וחירום שבשגרה, ופיקוד העורף הוא הגוף אשר מורשה ונגיש לשליחת התרעות ממערכת ‘מסר אישי’. האירוע המדובר הוא תרגיל ראשון בו נעשה שימוש במערכת ‘מסר אישי’ של פיקוד העורף. להבא יוקפד לציין את שם מוסר ההודעה”.
מהמשטרה לא נמסרה תגובה.
התפרסם במדור “תוצרת הארץ” ב”מוסף הארץ”, 6.3.2015
תגובות
2 תגובות לפוסט “התרעת החירום החמורה ביותר שלא היתה, והגופים הבטחוניים שניסו להתנער מהאחריות לה”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
בקשר לעברית, דוקא אפשר להבין – רוצה שהמרכזיה תוצף במאות דוברי רוסית וערבית? מי יענה וירגיע?
טוב שיש תרגיל, אבל מוזר שצריך תרגיל כדי לגלות כזה חוסר תיאום מוחלט. ברגע אמת, רמת הבלגן הבסיסית גבוהה בכמה סדרי גודל, המצב יהיה גרוע בהרבה.
[…] אותי ביניהם – המשטרה, פיקוד העורף והעירייה – ולא ידעו לענות לי. התפלאתי אז שחברות הסלולר נותנות גישה למערכת הזו, […]