צב פיוס: תלמידים סעודים לומדים פיית’ון עם תוכנה ישראלית

שפת התכנות לוגו, שהיתה נפוצה בישראל בשנות השמונים, פותחה בסוף שנות השישים ב-MIT ככלי מודולרי, אינטראקטיבי וגמיש ללימוד תכנות. היא מורכבת משדה פקודות וממסך גרפי, שבו סמן משולש שמכונה “צב” מצייר בהתאם לאותן פקודות. לוגו היא הבסיס הרעיוני לתוכנת PythonTurtle, שמלמדת ילדים (וגם מבוגרים) לתכנת בפיית’ון באמצעות צב (שהפעם נראה כמו צב) אשר מצייר בהתאם לפקודות התוכנה. הפצת פיית’וןטרטל בחינם ברשיון קוד פתוח ואינטואיטיביות השימוש בה הפכו אותה לפופולרית מאוד, והביאו אותה עד למערכת החינוך בערב הסעודית. לא ברור אם בסעודיה יודעים שהם משתמשים בתוכנה שפותחה על ידי יהודי-ישראלי, מפתח הווב רם רחום.

“פייתון היא אחת מהשפות הפופולריות בסטארטאפים, נכנסה חזק מאוד בשנים האחרונות. אני עובד בסטארטאפים, וכל העבודה שלי היא בפייתון”, מספר רחום. “כשאתה רוצה להיכנס לעולם הזה וללמוד לתכנת, יש הרבה דברים טכניים לעשות – אתה צריך להתקין תוכנה, לקרוא טוטוריאלז, לקרוא הסברים, דברים לא עובדים, צריך לתקן – המון תסכולים קטנים, שאני מפחד שמרחיקים אנשים מעולם המחשבים והתכנות. המטרה שלי עם התוכנה הזאת היתה לתת לבנאדם, ובמיוחד לילדים, ללמוד לתכנת ולקבל פידבק חיובי עם כמה שפחות התעסקויות טכניות, כמה שיותר לתת להם חיזוק. בגלל זה התוכנה היא גרפית. כשהם משתמשים בתוכנה הם מציירים עם צב ציורים על המסך, משהו שיכול להיות יותר כיף להם מתרגילים יבשים של תכנות. המטרה היא להביא את הילדים כמה שיותר מוקדם למצב של סיפוק וכיף, כמה שפחות תסכולים, כדי שיהיה להם יותר מוטיבציה להמשיך”.

ההבדל המהותי בין לוגו לבין פיית’וןטרטל? רחום: “תוכנת הלוגו שהיתה בשנות ה-80 לימדה שפה דידקטית בשם לוגו, שכל המטרה שלה היא ללמד את הילדים את העקרונות של לתכנת, ואז הם צריכים ללמוד שפה אחרת אם הם רוצים באמת לתכנת. אמרתי, בוא נעשה תוכנה שכבר מלמדת אותם שפה אמיתית, פיית’ון, שזה בדיוק מה שאנשים משתמשים בתעשיה”.

PythonTurtle בפעולה

“אנשים אהבו את זה”, מעיד רחום על עיסתו, אחרי שעבד באופן לא-מקצועי עם ילדים ומבוגרים על התוכנה, והיה בקשר עם הורים ומורים שהשתמשו בה ללמד ילדים. “אחת מההחלטות החשובות שעשיתי בתוכנה היא כמה שפחות מילים. כשמסבירים לילדים איך לתכנת, כמה שפחות הסברים ומילים, וכמה שיותר דוגמאות בתמונות, וקוד, איך הקוד עושה את מה שיש בתמונה. חלק מהמטרה של זה היתה שזה נוכל לשמש גם מדינות שלא דוברות אנגלית, בלי לתרגם את זה לכל מיני שפות. המטרה היתה לעשות תוכנה שתעזור להרבה אנשים, ולא לחשוב על להרוויח כסף. היא חינם באינטרנט, בקוד פתוח, וכל אחד יכול להוריד אותה”.

וככה היא הגיעה למקומות מעניינים.
“שחררתי את התוכנה בשנת 2009, ומאז ראיתי שהרבה אנשים הורידו אותה, כמעט 100K אנשים. בשנה שעברה שמתי לב בגוגל אנליטיקס שהרבה אנשים נכנסו מהערב הסעודית. זה נראה לי מוזר, כי בדרך כלל ממדינות ערביות אין הרבה ביקורים למשהו שקשור לתכנות”.


בפוסט בפייסבוק כתב רחום: “חקרתי קצת את העניין, וראיתי שכתבו על התוכנה שלי באיזה פורום בערב הסעודית. נכנסתי וניסיתי להשתמש ב-Google Translate כדי לקרוא מה כתוב, אבל הוא התקשה להבדיל בין דיבורים על PythonTurtle לבין דברי שבח לאללה, אז וויתרתי”.

בתקופה האחרונה חווה האתר קפיצה נוספת של הורדות מערב הסעודית. רחום כתב: “בימים האחרונים, יצא לי לדבר עם מורה מערב הסעודית בשם עדיל על PythonTurtle. הוא סיפר לי שהתוכנה נכנסה לפני כמה זמן לתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך בערב הסעודית! לכן משתמשים בה בכל התיכונים בערב הסעודית, כלומר כ-4,000 בתי-ספר ו-700,000 תלמידים”. רחום עצמו לא הצליח לברר זאת בוודאות. פוסטים על יום עיון לתלמידי כיתות י’, שבו הציגו להם את התוכנה, מופיע בשלושה אתרים רשמיים של משרד החינוך הסעודי.

אתה מקבל פניות מערב הסעודית עם שאלות?
“כן. אני לפעמים מקבל פניות – גם שאלות, גם בקשות לפיצ’רים – גם מערב הסעודית וגם ממקומות אחרים. השתמשו בזה גם בבתי ספר בבריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה. בדרך כלל כשאני שומע על זה זה במקרה. למשל כשבית ספר מסויין צריך התקנה מסוג מיוחד, אז הם מדברים איתי, ואז במקרה אני מגלה שהם משתמשים. אני מניח שיש בתי”ס שמשתמשים ולא צריכים אותי, אז אותם לא גיליתי”.

הוא לא יודע אם המשתמשים הסעודים יודעים שהוא ישראלי: “זו שאלת מיליון הדולר. אני לא יודע אם הם יודעים שאני ישראלי. השם שלי ישראלי, אני לא יודע אם עלו על זה. יש לינק לאתר שלי שכתוב בו שאני ישראלי, הלינק הזה הוא במרחק של לחיצה אחת מהאתר של פיית’וןטרטל, יכול להיות שהם גילו, אני לא יודע מה הם מרגישים לגבי זה”.

אני מניח שישראלי ממוצע שתשאל אותו על סעודיה ומתכנתים ישר יחשוב על “ההאקר הסעודי“.
“איך אני מרגיש עם זה שאני מחנך את הדור הבא של ההאקרים הסעודים? זה לא נעים… אני לא מרגיש טוב עם זה שאולי מישהו שיכול לעשות כזה דבר יהיה קשור לתוכנה שלי. אני לא רוצה לעזור לטרוריסטים, אבל אין לי כל כך מה לעשות. כמו שכשאתה משתמש בתוכנת קוד אתה יכול להשתמש בתוכנה של כל אחד ששחרר אותה, לא משנה מאיזו מדינה הוא, ככה גם הפוך, כשאתה משחרר קוד פתוח אתה לא יכול להגיד בנאדם א’ מקבל ובנאדם ב’ לא מקבל. זה החוקים של המשחק”.

התפרסם בבלוגיה של MindCET – מרכז חדשנות בחינוך מבית מטח

15 במרץ, 2015 | בנושאים 404 

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.