יהודים, תכירו // סמול טוק

עמיחי בנעט משדך בין תלמידים יהודים בישראל וברחבי העולם, כדי שיקבלו נקודת מבט שונה זה על זה ועל עצמם

מהם בתי ספר תאומים?
“זו רשת שהסוכנות היהודית מפעילה ואני הרכז שלה, שדרכה יש קשרים בין בתי ספר יהודיים בישראל ובעולם היהודי. בתי הספר נמצאים בכל רחבי הארץ והעולם, אנחנו אוהבים לומר שבכל יבשת חוץ מאנטרקטיקה, ובכל הגילאים – יסודיים, חט”ב ותיכוניים, מכל הסוגים מבחינה דתית, בישראל גם ממלכתי וגם ממ”ד, ובעולם מכל הזרמים היהודיים”.

אילו פעילויות מחברות בין התלמידים?
“יש שמשווים אותנו לשדכנים. אבל להבדיל משדכן, שאולי מגיע לחתונה לכל היותר אבל אחרי זה הזוג הצעיר ממשיך לבדו, במקרה שלנו, מכיוון שבתי הספר מאוד עסוקים בהרבה מאוד פעילויות, אנחנו מלווים אותם לכל אורך הדרך, גם בשידוך, גם בתכנון וגם בביצוע. יש שלושה סוגי פעילות: פעילות סינכרונית, בשידור חי, כמו למשל שיחות וידאו וסקייפ, דברים שנעשים בזמן ששתי הכיתות או הקבוצות מול מחשב; פעילות א-סינכרונית, שנעשית ביחד, באופן שיתופי, אבל לאו דווקא בשידור חי – הם יכולים ללמוד דברים ביחד, לעשות פרויקטים ביחד, להכין עבודות ביחד. בזמן שאנחנו היינו צעירים, הלמידה השיתופית היתה בקבוצות בכיתה. היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את הקבוצות גם במרחקים של אלפי ק”מ אחד מהשני, ואנחנו פועלים בשת”פ עם מינהל התקשוב במשרד החינוך; הסוג השלישי הוא המפגשים פנים אל פנים, ממש בעולם האמיתי. זה נעשה בערך במחצית מבתי הספר. היתרונות של מפגש פנים אל פנים הם שהם באמת נפגשים בעולם האמיתי, מתארחים אצל המשפחות, הקשרים נהיים הרבה יותר חזקים. אחד החסרונות כמובן שזה יקר, צריך לטוס או לישראל או מישראל לביה”ס בעולם היהודי”.

ממתי אתם פעילים ומה ההיקף?
“כמובן שקשרים בין יהודים זה לא המצאה של הסוכנות היהודית. יחידת השותפויות בסוכנות קיימת כמעט 20 שנה באופן ממוסד, והקשרים בין בתי הספר פעלו ופועלים מאז. כל שותפות יכולה ליזום קשרים בעצמה, הרבה יזמו את הקשרים האלו, היו בערך 180 זוגות של בתי ספר. ואז אמרנו, ניתן לבתי הספר את הכלים לעשות את התוכנית הזאת חזקה יותר. ראינו את היוזמה שהגיעה מהשטח, לפני שלוש שנים הקמנו את הרשת, והיום יש 250 זוגות בשותפויות הקיימות בין רשויות מקומיות בישראל לבין קהילות בחו”ל, ועוד 50 בשאר העולם, בין השאר בבריה”מ לשעבר, דרום אמריקה, מזרח אסיה והונג קונג. בשנה האחרונה הגענו לבערך 40 אלף תלמידים בישראל ובעולם. בשיתוף משרד החינוך אנחנו מעבירים למורים בבתי ספר תאומים השתלמות מקוונת, שבה אנחנו מעבירים את הפרספקטיבה של העם היהודי, מה שנקרא היום עמיוּת יהודית (Jewish peoplehood), המכנה המשותף של מי ששייך לאותו עם, וגם את הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים להם ליצור ולהעשיר את הקשרים האלה”.

מה המטרה ארוכת הטווח של הפעילות הזאת?
“המטרה, וזה גם מתממשק עם המטרות והיעדים של הסוכנות היהודית בכלל, היא ליצור קשרים בין יהודים בישראל ובעולם. יש פה כביש דו-סטרי – זה חשוב שיהודי התפוצות יהיו בקשר עם ישראל, והקשר הכי טוב לדעתנו הוא הקשר הישיר עם ישראלים, בנוסף לזה שבונים בניינים ונוטעים עצים בישראל; ולא פחות חשוב זה הקשר של הישראלים עם יהודי התפוצות. ישראלי ממוצע לא נתקל בחיי היומיום ביהודי התפוצות, אין לו צורך אפילו לחשוב עליהם. אחת המטרות העיקריות של הפעילות שלנו היא להכניס למודעות של הישראלי את יהודי התפוצות, ואחת מהדרכים בשביל ישראלי ליצור קשר עם יהודי התפוצות זה לעשות תוכנית שבה הוא יכול לראות את החיים, חיי היומיום, החיים היהודיים, בעולם היהודי, ודרכם ההסתכלות שלו החוצה יכולה לגרום להסתכלות שלו פנימה. אנחנו עומדים עכשיו לפני פסח, ולמי שמסתובב בישראל קשה לפספס את העובדה שפסח נמצא, בין אם זה בגלל שיש מצות בחנויות או חומרי ניקוי ובין אם זה שיש חופש. בעולם זה מאוד שונה. כשאני מסתכל החוצה מהחלון אני מסתכל בעצם על יהודי התפוצות ואיך הם חיים את החיים היהודיים שלהם, שיכולים להיות דומים לחיים בישראל, או מאוד שונים. החלון הזה יכול להפוך למראה, ואז אני מסתכל פנימה על דברים שאני לא חושב עליהם ביומיום, בין אם זה הזהות היהודית, הישראלית, האישית שלי, חלק מהקהילה שלי, דברים שבאמת בישראל הם לא כל כך קיימים”.

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 3.4.2015

20 באפריל, 2015 | בנושאים סמול טוק