“כשאני כותב אני מתגעגע לתכנות ולבניית פלטפורמות. כשאני מתכנת, אני מתגעגע לכתיבה” // ראיון עם פול פורד, מחבר המסה “מהו קוד?”

עיתונאים יכולים לספר לעצמם שהם כותבים עבור הקוראים שלהם ומשרתים את האידיאל הנעלה של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אבל הם כותבים קודם כל, אם לא בעיקר, עבור העורך שהזמין מהם את הכתבה. במקרה של הכתבה What is Code? של הכתב והמתכנת פול פורד, הנמען הזה גלוי לחלוטין. “אני צריך להבין איך קוד עובד”, אמר עורך בלומברג ביזנסוויק ג’וש טירנגל לפורד. “אני רוצה לעשות גליון על קוד. הייתי רוצה שתכתוב מאמר. נסה להסביר לי איך תכנות ותוכנה וכל הדברים הללו עובדים בעולם האמיתי”. “אמרתי, ‘בטח’, ואז דחיינתי במשך חצי שנה”, מספר לי פורד. “היו טיוטות קטנות ששלחתי לו. בכל פעם שעדכנתי אותו איפה אני, הוא היה אומר, ‘טוב, תמשיך’. לבסוף אחרי כמעט שנה, הוא אמר, ‘טוב, תקשיב, אנחנו ניתן לך את כל הגליון, זה נושא עצום, נעשה את המיטב שלנו להסביר אותו”. כך הפך מאמר של 2000 מילה למשימה של שנה וחצי, התנפח ל-38 אלף מילה והשתלט על גליון שלם של ביזנסוויק.

ראיון עם פול פורד ב”רבע לדיגיטל” בגלץ >>

לא פחות מעניינת מהכתבה הארוכה והמרתקת היא הגירסה המקוונת שלה באתר המגזין. הפורמט המקובל של כתבות באתרי עיתונים מודפסים הוא לקחת את גירסת עיסת העצים המתים, לסחוט ממנה את הטקסט לתוך האתר, להוסיף לינקים, לתבל עם תמונות ולפזר קצת סרטונים מוטמעים מלמעלה. בביזנסוויק החליטו להפוך את הכתבה למגרש משחקים אינטראקטיבי של מולטימדיה, שיעשה שימוש בקוד מחשב, נושא הכתבה, כדי לאייר את הנושא ולהדגים את היכולות שלו.

רובוט כחול עם הערות מעצבנות, שמזכיר בהתנהגותו את “קליפי” המנוח של מיקרוסופט וורד, מלווה את הקריאה בכתבה המקוונת, כולל הערות על קצב הקריאה של הקוראים בסיום הכתבה. בגוף הכתבה עצמה יכולים הקוראים להתאמן בכתיבת קוד, ולקבל משוב אם כתבו כמו שצריך או לא. הם יכולים לבחור או לפסול שורות קוד בממשק דמוי טינדר, ולגלות אם הצליחו לבחור בשורות שכתובות טוב ולפסול את השורות שכתובות רע. הם יכולים לעבור על שורות קוד ולנסות למצוא בהן באגים, ולגלות אם צדקו. פיסקה שמסבירה איך מתכנתים עוקבים אחרי שינויים בקוד משתנה מול עיניו של הקורא כדי להדגים את החשיבות שבמעקב אחר שינויים. אפיקומנים, כלומר צ’ופרים והפתעות, מסתתרים בכתבה ומחכים לגיקים שיתאמצו לחפשם (למשל, נסו להקיש את קוד קונאמי). תעודת גמר מחכה למי שצולח את המאמר כולו.

צוות האתר העלה את הקוד של הכתבה לקהילת שיתוף וניהול פרוייקטי הקוד GitHub, שתרמה לתיקונים בו, שכללו הוספת קרדיטים ולינקים חסרים לציטוטים שפורד הביא בכתבה. פורד עצמו שיתף שם חומרי גלם מהכתבה, כולל קוד שכתב עבור הכתבה ותמונות שנפסלו לשימוש בה כי היו כל כך גרועות.

פורד אומר שלא היה עולה בדעתו לבקש גירסה מקוונת ברמה כזו, כי זו השקעה גדולה מצד המו”ל, ונותן את הקרדיט המלא לצוות הווב של בלומברג: “הם הקשיבו לי וקיבלו את הדעות שלי, אבל הם גרמו לאתר הזה ולמאגר ה-GitHub לקרות. בכנות, היה לי מאוד קשה לא לעבוד על האתר ולהתמקד רק בטקסט, כי הרגשתי שהאתר הוא איפה שהעניין שלי נמצא. היו לי הרבה הזדמנויות לתת משוב, התחלתי לתכנת חלק מהאתר עם הצוות ומהר מאוד הבנתי שלא יהיה לי זמן, והם לקחו את זה על עצמם ועשו עבודה מצויינת”.

בדצמבר 2012 פרסם הניו יורק טיימס באתרו את כתבת המולטימדיה Snow Fall, שסיפרה את סיפורה של מפולת השלגים בהרי הקסקייד של וושינגטון בפברואר אותה שנה, תוך שהוא משלבת בין טקסט, וידאו, מצגות ומפות מונפשות. הכתבה זיכתה את העיתון בפוליצר לכתבות מגזין ב-2013, וכותרתה הפכה למונח, “Snow Fall moment”, שמשמעותו הרגע שבו כלי תקשורת מפרסם כתבה שעושה שימוש מתקדם ומעורר השראה בכלים דיגיטליים להציג סיפור עיתונאי. הכתבה המקוונת What is Code כבר כונתה הסנואו פול מומנט של ביזנסוויק, לצד השוואה מחמיאה ומלחיצה אפילו יותר באתר ביזנס אינסיידר, שהשווה אותה ל”הירושימה“, המסה של ג’ון הרסי על העיר הירושימה, שפורסמה על פני גליון שלם של המגזין ניו יורקר שנה אחרי שארה”ב הטילה עליה פצצת אטום.

פורד מצטנע כשהוא שומע את ההשוואה: “אני חושב ש’הירושימה’ הוא אחד הדברים הכי חשובים שנכתבו אי פעם. אני שמח שאנשים אהבו את זה, אבל כתיבה על עולם התכנות שונה מאוד מהכתיבה על המתקפה האטומית על הירושימה זמן קצר אחרי שקרתה. מה שקרה לי זה שאמרו לי, ‘אתה הולך לקבל את הגליון המלא, הוא יהיה רק המאמר שלך’. הלכתי לספה, שמתי שמיכה מעל הראש ונאנחתי לרגע, כי ידעתי שישוו אותי לדברים האלו. זה מאוד חריג שגליון שלם של מגזין מוקדש לך. במובן הזה הייתי מאוד חרד. לא היו לי תקוות להגיע לרמות הללו – הירושימה היא פיסת עיתונות נפלאה על אירוע מאוד חשוב. זה משהו מאוד מאוד שונה. אבל העובדה שלא השפלתי את עצמי מרגישה כמו נצחון עצום, והעובדה שאנשים אוהבים את זה ומגיבים בצורה נורמלית היא באמת נפלאה”.

מה הבאת מעולם התכנות לתוך כתיבת הכתבה הענקית הזאת?
“כמתכנת אני משתמש בכלי תכנות. השתמשתי כלי עריכה של מתכנתים שנקרא Emacs, ובתוכו השתמשתי במצב עריכה שנקרא wordmode, וכתבתי את הכל כמתווה מובנה עם המון דוגמאות קוד לביצוע. בעולם האמיתי של המו”לות, יכולים כמובן לקבל רק מסמכי וורד, אז הייתי צריך להשאיר את התכנות על סף הדלת כשהגשתי את הכתבה. אבל עד אותה נקודה, עד רגע ההגשה, זו היתה עבודה של מתכנת וכותב, וכשביזנסוויק היו מוכנים לפרסם, חזרתי להיות כותב לחלוטין”.

פורד נאבק בכתיבה. “יש קטע עם כותבים, שאתה מסתתר מהדדליין ומצפה מכולם לשכוח ממך”, הוא מספר על המריבות שלו עם העורך טירנגל. “הוא היה מצייץ לי בטוויטר – ‘תפסיק את ספירלת הבושה, תגיש את זה’ ודברים כאלה. זה היה קצת משחק, אבל גם תזכורת לכך שהוא הקדיש תשומת לב צמודה לכך, ורצה שזה ייגמר”. חלק מהחומרים בכתבה מגיעים מספר שפורד מאחר בשנה את הדדליין שלו – והוא עוד ביקש הארכה של חודש על הספר בגלל העבודה על הכתבה.

@ftrain End the shame spiral. Turn. It. In.

— Josh (@Tyrangiel) March 15, 2015

הכתיבה והתכנות עברו אצל פורד במשפחה – אביו היה כותב, וגם נהג לתכנת בבייסיק, שפת תכנות שמשמשת ללימוד תכנות. האם תכנות מספק יותר מכתיבה, אני שואל אותו, והוא משיב: “כשאני כותב אני מתגעגע לתכנות ולבניית פלטפורמות, כי אתה זוכה לראות תגובות של אלפי אנשים, במיוחד בווב, אתה רואה מה הם עושים, וזה מעניין. כשאני מתכנת, אני מתגעגע לכתיבה. אני צריך לעשות את שניהם או שאני לא מרוצה”.

יש לך טיפים מעולם התכנות לעולם העיתונות ולהיפך?
“אני מקווה שהכתבה עונה על זה ברמה מסויימת. הקטע שכולם אומרים שאתה צריך ללמוד לתכנת – אני חושב שהדבר החשוב יותר הוא שאתה צריך להבין איך העולם הזה עובד וכמה הוא גדול. זה בלתי נמנע. אם אתה מדווח על סיפור על שוק העבודה באמריקה, אתה צריך להבין את אובר ועולם שיתוף הנסיעות, וזו פלטפורמת תוכנה. אם אתה מדווח על מו”לות, אתה צריך להבין את אמזון ואיך היא מוכרת ספרים, וגם זו פלטפורמת תוכנה. עבודת העיתונאים עדיין חשובה, אבל במקומות מסויימים היא איבדה את הקשר עם איך דברים באמת עובדים, בעיקר אונליין. צריך יותר ידע, לא תכנות, אלא על איך תוכנה עובדת, וזה יכול מאוד לעזור לך”.

---

התפרסם בגליון 8.2015 של מוסף פירמה של גלובס

---

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•