פייסבוק חוסמת אזכורים למתחרה טסו, אבל משאירה תמונות של אישה עם הרוצח שלה // האחראי על האינטרנט
So Tsu me
פייסבוק חוסמת כל אפשרות לשתף לינקים לרשת החברתית Tsu.co. פייסבוק מחקה למעלה ממיליון סטטוסים שבהם הופיעו לינקים כאלו, ומונעת ממשתמשיה לפרסם לינקים אל סו (כך מבטאים את שמה של הרשת המתחרה) בסטטוסים ובהודעות פרטיות במסנג’ר, וכן ברשת החברתית מבוססת הצילומים אינסטגרם, שבבעלות פייסבוק.
סו משתפת את משתמשיה ברווחים מפרסום – 45% מהרווחים הולכים אל המשתמש שכתב את הסטטוס שעליו הוצג הפרסום, 45% לשרשרת החברים שהזמינו אותם וזה את זה להצטרף לסו, והרשת שומרת 10%. המודל הזה מתמרץ משתמשי סו לשתף לינקים לסטטוסים שלהם, בין השאר בפייסבוק, כדי להגדיל את חשיפתם, ולטענת פייסבוק, הדבר הופך למטרד ספאם.
פייסבוק היתה המקור ליותר מ-2500 כניסות ביום לסו. ב-25.9 חסמה פייסבוק את אזכורי סו לחלוטין. “אנו דורשים מכל האתרים והאפליקציות שמתחברים לפייסבוק לציית למדיניות הפלטפורמה שלנו”, מסר דובר פייסבוק לאתר מאשבל. “אנו לא מרשים למפתחים לתמרץ שיתוף תוכן על הפלטפורמה שלנו משום שזה מעודד שיתוף מספים ויוצר חוויה רעה לאנשים בפייסבוק”. ב-CNN דווח כי פייסבוק התנו את ביטול החסימה בכך שסו לא תאפשר למשתמשים לפרסם תכנים בו-זמנית בפייסבוק ובסו – ככל הנראה הכוונה היא לפרסום תכנים בסו וקידומם בפייסבוק באותו קליק.
בסו הסבירו שהם לא משלמים למשתמשיהם לקדם את התכנים בפייסבוק, ועל כן לא עוברים על התקנון של פייסבוק. “אנחנו פרסונה נון גרטה”, אמר ל-CNN מייסד סו, סבסטיאן סובצ’ק. “אתה יכול להקליד שם כל מיני אתרים מפוקפקים, ואתה יכול להגיע אליהם. אבל לא אנחנו. אנחנו לא קיימים”.
(תודה, רויטל סלומון)
זוכרת את התמונות המרגשות עם החבר שרצח אותך?
והנה תכנים שפייסבוק לא ממהרת להוריד, או לא מורידה בכלל. המקרים הובאו בבלוג “אבק דיגיטלי” של ורד שביט, ואני מביא את הדיווח שלה משם:
****
בדצמבר 2011, לפני שאנטוני TJ קנטה בן ה-20 התאבד, הוא העלה לטיימליין שלו תמונה עם אקדח. זה אימג’ כה מצמרר שהייתם מצפים מפייסבוק מיד להסיר את התמונה, נכון? אז זהו שלא. המשפחה והחברים פנו פעמים רבות עד שהרשת החברתית נענתה לבקשה (כתבה, כתבה).
לקח לפייסבוק כחודש להסיר את התמונה של TJ מכוון אקדח כלפי עצמו, כך שרוב משפחתו וחבריו נחשפו אליה – מראה שיתקשו לשכוח, לצערם. אמו אמרה מפורשות שזה “שובר את לבי לראות שהתמונה עדיין שם“.
באוגוסט 2014, דניאל ריי וולף, חייל מרינס לשעבר, העלה לפייסבוק תמונות בהן הוא מתעד את התאבדותו. חבריו הגיבו וניסו לתמוך בו, אבל הוא הצליח להתאבד (כתבה, כתבה). על הטיימליין שלו נשארו שבע תמונות קשות במיוחד לצפייה, אז היינו מצפים שפייסבוק תסיר אותן מיד, לא? אז לא.
חבריו הגיבו בזעם: “פייסבוק תסיר תמונה של ישבן חשוף או חזה חשוף במהירות. איך התמונות האלו מסוכנות יותר מאשר איש צעיר שפוגע בעצמו ומתאבד?”. אחרי יומיים שבהן התמונות היו גלויות ופייסבוק השיבה לפניות מחבריו כי לא תסיר אותן כי “אינן מפירות את הכללים” – פייסבוק הסירה את הפרופיל כולו: ובכן, פייסבוק, לא זה הפיתרון אליו קיווינו.
הולי גזרד נרצחה על ידי אשר מסלין בפברואר 2014. אנחנו עכשיו בנובמבר 2015, ומשפחתה עדיין נאלצת לראות בפרופיל שלה תשע תמונות שלהם יחד, כיוון שהרוצח הוא בן זוגה לשעבר, הפרופיל של הולי הונצח כך שהמשפחה נעולה מחוצה לו, ופייסבוק מסרבת להסיר את התמונות “כי היא משאירה את הפרופילים של המתים המונצחים כפי שהם”. באמת, פייסבוק? יש לאנשים שעובדים אצלכם מושג מה זה להתמודד עם רצח של בן/ת משפחה? אתם באמת חושבים שיותר חשוב לשמור על הפרופיל כפי שהוא מאשר להסיר תמונות של הנרצחת עם האיש שרצח אותה ונשפט למאסר עולם? הרי המשפחה והחברים מתרחקים מהפרופיל שלה מאז כדי לא לראות את התמונות האלו. את מי המדיניות הקשוחה והאחידה שלכם משרתת בדיוק?
בני המשפחה כמובן לא פנו לפייסבוק בבקשה להנציח את הפרופיל שלה – אדם זר כלשהו עשה זאת, פעולה שאני ממליצה בחום להימנע ממנה. תשאירו למשפחה את ההחלטה האם להנציח את הפרופיל או לא.
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
