🗯️ כבוד הנשיא טראמפ, תמחק את הפרופיל שלך! » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דונלד טראמפ, האיש שלפי אתרי חדשות של הימין-החלופי מכהן כנשיא ארה”ב, צייץ בטוויטר: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*”

ציוץ שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחק מטוויטר: ""תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים)   היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*"

מאוחר יותר מחק טראמפ את הציוץ. מי שחשב שהמחיקה נבעה מחרטה על ההסתה נגד כלי התקשורת כנראה עסוק מדי ברעיית עדר החד-קרנים המעופפים שלו מכדי להבחין שהנשיא העלה מחדש את הטקסט כשהוא מתוקן – נטול רווחים מיותרים והמילה “חולני” וכולל עוד מספר כלי תקשורת שהנשיא שכח להסית נגדם: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, אן.בי.סי ניוז, איי.בי.סי, סי.בי.אס, סי.אן.אן הכושלים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי!”

חופש הביטוי חשוב מאוד לאומה האמריקאית, שהכניסה אותו לחוקה שלה, וההגנה עליו נרחבת, כך שהוא מאפשר מצד אחד לשרוף את הדגל האמריקאי ומצד שני להגדיר כלי תקשורת כאויבי האומה (ולהעליב ולהשמיץ מאות אנשים וגופים). אבל חופש הביטוי אין משמעותו חובה לתת במה לביטויים כאלו, וטוויטר, לו רצתה בכך, יכולה היתה לפעול נגד התבטאויות של טראמפ אם אלו מפירים לדעתה את תקנון השימוש.

ארגון זכויות האזרח הוותיק ACLU, שנאבק בין השאר נגד החלטות ומדיניות של טראמפ, סבור שאסור לפגוע בחופש הביטוי של נשיא ארה”ב בטוויטר. מומחה לחופש הביטוי בארגון, בן וויזנר, אמר לניו יורק טיימס בדצמבר: “העולם היה במצב הרבה פחות טוב לו טראמפ סולק מטוויטר. לפני הבחירות, במהלך הבחירות ואחרי הבחירות, כולנו לומדים דברים מאוד חשובים על טראמפ מהדרך שבה הוא מתנהג במדיום הבלתי מסונן הזה, כך שהשיח והדמוקרטיה שלנו לא היו מפיקים תועלת מחסימת ערוץ הביטוי הזה עבור טראמפ, מה שהיה גורם לכך שהגירסה היחידה שלו שהיינו רואים היא זו שהמפעילים שלו אישרו”.

יש אקטיביסטים שחושבים אחרת. לורה איי. גומז, מייסדת ומנכ”לית Atipica ולשעבר אחראית לוקליזציה בטוויטר, ואלן קיי. פאו, סמנכ”לית גיוון והכללה במרכז קאפור, פרסמו בסוף ינואר בבלוגייה “מדיום” מכתב פתוח לג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, שכותרתו “@ג’ק היקר: הגיע הזמן להשעות את דונלד טראמפ מטוויטר”. לדבריהן, “@realdonaldtrump מוציא את המירע מטוויטר – החברה, הפלטפורמה, ומשתמשיה. הוא משתמש בכישורי המניפולציה שלו ובפלטפורמה שלך להתבריין על אחרים, ולהסית תומכים להטריד אנשים – הן בטוויטר והן בחיים האמיתיים”. בין השאר, מנו השתיים ציוצים של טראמפ נגד הלוחם לזכויות אזרח וחבר בית הנבחרים האמריקאי ג’ון לואיס, השחקנית מריל סטריפ, מנהיג ארגון העובדים צ’אק ג’ונס ולורן באצ’הלדר, תלמידת קולג’ בת 18 ששאלה אותו באירוע בחירות פומבי שאלה שלא מצאה חן בעיניו.

השאלה היתה “אני רוצה לקבל משכורת זהה לזו של גבר, ואני חושבת שאתה מבין את זה. אז, אם תהיה נשיא, האם אישה תרוויח אותו שכר כמו גבר והאם אזכה לבחור מה לעשות עם גופי?” (השאלה השנייה נגעה להתנגדות טראמפ למימון הפלות על ידי המדינה). טראמפ השיב לה: “את תרוויחי אותו דבר אם תעשי עבודה טובה באותה רמה, ואני במקרה פרו-לייף [מתנגד להפלות, ע”ק]”. בהמשך כתב בטוויטר: “האישה הצעירה השחצנית שתיחקרה אותי באופן נבזי באירוע No Labels אתמול היתה חברת צוות של ג’ב [בוש, שהתחרה בטראמפ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, ע”ק]!. *האם הוא יכול להביס את רוסיה וסין?*” באצ’הלדר, שהודתה שהיתה מתנדבת במטה של בוש אבל שבדעותיה היא ליברלית, ושלעולם לא היתה שואלת שאלה שתולה, סיפרה שבעקבות הדברים קיבלה איומים. בראיון לוושינגטון פוסט שנה לאחר מכן אמרה שאחרי הציוץ, אנשים החלו להתקשר אליה ולהשאיר הודעות מאיימות בעלות אופי מיני, וכך גם באימייל ובהודעות הפייסבוק שלה. לדבריה בראיון לסי.אן.אן, “אני חושבת שהיום הכי גרוע היה כשמישהו אמר את הכתובת שלי והם אמרו שהם יבואו והם יאנסו אותי”.

בטוויטר השעו לצמיתות את כתב אתר הימין-החלופי ברייטבארט, מיילו ייאנופולוס, בעקבות מה שהגדירו כהסתה של עוקביו להטריד אנשים, ספציפית לאחר שכתב נגד השחקנית לזלי ג’ונס, ומתקפות של אוהדיו עליה גרמו לה לעזוב את טוויטר. אולם החשבון הפרטי של טראמפ עדיין פעיל. בתגובה לכתבה בנושא באתר העיתון USA Today, מסרה החברה לקונית: “כללי טוויטר חלים על כל הפרופילים”.

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. איור: Anonymous (cc0)

יש בעיה נוספת עם מחיקת ציוצים של הנשיא – דבר שטראמפ עצמו עשה הפעם ובמספר הזדמנויות בעבר, בעיקר כדי לתקן שגיאות כתיב, ושטוויטר ורשתות חברתיות אחרות עשויות לעשות אם יחליטו להחיל עליו את אותם כללים שחלים על שאר המשתמשים. הבעיה, כפי שהסבירה כתבה בפורבס, היא חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שקובע שרשומות רשמיות של הבית הלבן צריכות להיות פומביות, ועל הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם לשמור עליהן כל עוד הם בתפקיד, ולהעבירם לארכיונים הלאומיים כשהם עוזבים. עדכון לחוק מ-2014 מבהיר שרשומות כוללות גם אימיילים ומגוון סוגים של תקשורת אלקטרונית, ונותן לארכיבר של ארה”ב את הסמכות לקבוע מה נחשב לרשומה פדרלית. כך שמחיקה של ציוץ יכולה להוות הפרה של החוק הזה, כפי שהיתה הסתרת האימיילים על השרת הפרטי של שרת החוץ הילרי קלינטון, שטראמפ הרבה להזכיר במערכת הבחירות ואף לאיים עליה במאסר.

דוברת הארכיונים הלאומיים, מרים קליימן, אמרה בחודש שעבר לסוכנות AP שהציוצים של טראמפ, כמו כל תקשורת אלקטרונית שנוצרה או התקבלה על ידי הנשיא או צוותו, נחשבים לרשומות נשיאותיות וצריך לשמרם למטרות היסטוריות, אבל הסוכנות עדיין דנה בשאלה אם הממשל יידרש לשמור ציוצים ששונו או נמחקו, וטרם קיבלה החלטה בנושא. בינתיים, גורמים חיצוניים אחרים מתעדים את כל הציוצים של טראמפ, ובהם גם אלו שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


הףאפנינג: מורשע שלישי בגניבת תמונות העירום של הסלברטיאיות, ‍המפיצים טרם נתפסו » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

תמונות וסרטוני עירום פרטיים מחשבונות אייקלאוד וג’ימייל של עשרות סלבריטאיות, ובהן ג’ניפר לורנס, קייט אפטון, קירסטן דאנסט ואריאנה גרנדה, ומאות נשים לא-מפורסמות נגנבו על ידי פרצנים ופורסמו באתרי פורומים ובהם 4צ’אן ורדיט על ידי מתגלצ’ים ב-2014 בפרשה שכונתה “סלבגייט”/”הףאפנינג“. השבוע הורשע ונידון למאסר גור-האקרים נוסף בפרשה, אולם האחראים לפרסום התמונות ברשת טרם אותרו.

המורשע הטרי הוא אדוארד מג’רזיק, בן 29 מאילינוי, ארה”ב, בן לשני שוטרים משיקגו. הוא ניהל במשך כשנה בין 2013-2014 הונאת דיוג (פישינג), שבה שלח לקורבנות, ובהם סלבריטאיות ומכרים מחייו הפרטיים, הודעות אימייל שהתחזו להודעות מהתמיכה הטכנית של אפל וגוגל. בנימוק של אבטחת מידע, התבקשו הנמענים להיכנס לג’ימייל ואייקלאוד ולהיכנס לחשבונותיהם עם שם ומשתמש וסיסמה, אולם למעשה היו אלה אתרים מזוייפים שהעבירו את פרטי הגישה לידי מג’רזיק.

במסגרת עיסקת טיעון, מג’רזיק הודה והורשע בסעיף אחד של גישה לא מורשית למחשב מוגן להשגת מידע, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא חמש שנות מאסר. הוא נידון לתשעה חודשי מאסר בכלא פדרלי ולתשלום 5700 דולר לכיסוי מחצית מעלות שירותי הייעוץ שקיבלה אחת מקורבנותיו המפורסמות, ששמה לא פורסם. המפורסמת האמורה וקורבן מפורסמת נוספת ביקשו ממשרד התובע הכללי האמריקאי שמג’רזיק יפצה אותן גם על עלות הסרת התמונות מאתרים שונים, אולם בית המשפט לא קיבל בקשה זו, בנימוק שאי אפשר להטיל את מג’רזיק את האחריות על עלות הסרת התמונות.

ספריות עם תמונות עירום של מפורסמות מהדלפת ףאפנינג

מג’רזיק הוא, כאמור, הפושע השלישי שנכנס לכלא בפרשת הףאפנינג. ביולי אשתקד, אנדרו הלטון, בן 29, הודה והורשע בעבירה פדרלית של האקינג, ונידון לשישה חודשי מאסר ולקנס של 3000 דולר. הלטון הריץ הונאת דיוג שהריץ במשך שנתיים, ממרץ 2011, ובה פרץ ל-363 חשבונות אפל וגוגל.

באוקטובר אשתקד הורשע ראיין קולינס, בן 36, בפשע של פריצה למחשב ובסעיף אחד של גישה בלתי מורשית למחשב מוגן ונידון ל-18 חודשי מאסר, לאחר שהודה במסגרת עיסקת טיעון שהריץ במשך שנתיים הונאת דיוג דומה ואסף תמונות וסרטונים אישיים של הקורבנות מלפחות 50 חשבונות אייקלאוד ו-72 חשבונות ג’ימייל. הוא הפעיל גם הונאת סוכנות דוגמנות כדי לשכנע קורבנות לשלוח לו תמונות עירום.

אף אחד משלושת המורשעים לא הורשע בהפצת התמונות ברשת. דובר מטעם משרד התובע הכללי בלוס אנג’לס מסר השבוע לשיקגו טריביון שהחקירה בנושא נמשכת.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


The Eagle has Logged-In • טראמפ משתלט על הנכסים הדיגיטליים של אובמה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אתרי חדשות טוענים שדונלד טראמפ הושבע אתמול לנשיאות ארה”ב, כשהוא מחליף את ברק אובמה, הנשיא ה-44, אשר כיהן שתי קדנציות בתפקיד. במסגרת חילופי השלטון הועברו נכסי הדיגיטל של ממשל אובמה לידי ממשל טראמפ.

כך היה בטוויטר. Potus, ר”ת רשמיים של נשיא ארה”ב – President of the United States of America, שימשו לפרופיל הטוויטר הנשיאותי הממלכתי @potus. אובמה היה הנשיא הראשון שהשתמש בפרופיל הזה, ואתמול, ביום עזיבתו, עדכן אותו בפעם האחרונה עם ארבעה ציוצי פרידה.

עם עזיבתו של אובמה, הועברו תכניו ועוקביו לארכיון תחת שם המשתמש @potus44, שנמצא באחריות מנהל הארכיונים והרשומות הלאומי (NARA). טראמפ קיבל את Potus כשהוא ריק מציוצים אך עדיין מחזיק בעוקבים שעקבו אחרי החשבון כשהיה בניהולו של אובמה. NARA הפעילו את אותו נוהל עם החשבונות של סגן הנשיא, @VP, ואשת הנשיא, @flotus.

אבל לפי דיווח של Marketing Land, יש גולשים שביטלו את המעקב אחרי החשבונות הללו לקראת חילופי השלטון, וגילו שטוויטר החזירה להם את המעקב, בהם גם אנשים שחסמו את אותם חשבונות. יש גם דיווחים של אנשים שטוויטר הוסיפה אותם לעוקבי הנשיא למרות שמעולם לא עקבו אחרי @potus. מנכ”ל טוויטר הגיב לגולשים בנושא, ופרופיל התמיכה הטכנית של טוויטר פרסם כבר שלושה ציוצים שאומרים שהנושא בבדיקה וייפתר, אבל טרם מסר הסבר.

חשבון התמיכה הטכנית של טוויטר מצייץ על התקלה במעקב אחר @potus

עוד לפני שצייץ בטוויטר הנשיאותי, טראמפ הצליח לפדח. החשש מהשתתפות הנמוכה באירוע ההשבעה היה נקודה רגישה אצל טראמפ. ימים ספורים לפני האירוע, הוא פרסם בתשלום בפייסבוק סרטון הזמנה לאירוע לצעירים בניו יורק ובניו ג’רזי (ואולי מקומות נוספים), וכן באינסטגרם. צילומי אוויר מההשבעה של אובמה ושל טראמפ זו לצד זו הראו שאובמה הביא הרבה יותר משתתפים.

הטוויטר הרשמי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ב-20.1.2017, עם תמונת שער מאירוע ההשבעה של ברק אובמה ב-2009

טראמפ הרבה להשתמש בטוויטר הפרטי שלו במהלך הבחירות, ובטוויטר הנשיאותי צייץ עד כה ארבעה ציוצים שקשורים להשבעתו. לפני כן שינה את תמונת הפרופיל לתמונתו שלו, ואת תמונת השער לתמונה של אמריקאים באירוע ההשבעה. אבל לא אירוע ההשבעה שלו. המתגלצ’ת מדיסון מ’ ק’ גילתה ש”תמונת השער של @POTUS היא מההשבעה של אובמה. אפשר לדעת את זה לפי העובדה שיש שם אנשים”. התמונה היא מאירוע ההשבעה של אובמה ב-2009, וצולמה על ידי סוכנות גטי אימג’ז. במגזין GQ הראו שתמונת השער נחתכה בדיוק מעל למקום שבו סימן המים של גטי היה מופיע, לו התמונה נלקחה מאתר גטי על ידי אדם שאין לו חשבון באתר ולא הסדיר את זכויות השימוש בתמונה.

האתר הרשמי של הבית הלבן זכה גם הוא לעיצוב מחדש, שבמסגרתו נעלמו מהאתר תכנים על התחממות גלובלית, על זכויות הקהילה הגאה, על המאבק לזכויות אזרח בהיסטוריה האמריקאית, מדיניות פדרלית לגבי בעלי מוגבלויות ועוד.

באתר בדיקת השמועות סנואופס מסבירים שהתכנים אמנם לא זמינים במקום שבו הופיעו בעבר באתר, אבל זה כי הם הועברו לארכיון של ממשל אובמה באתר, בכתובת ObamaWhiteHouse.gov. הממשל החדש, אומרים בסנואופס, טרם העלה כמות משמעותית של תכנים לאתר. אבל אפשר להניח, וזה ייבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, שבאופן טבעי ממשל טראמפ לא יקדיש עמודים באתר לקידום סוגיות שאין חלק מהאג’נדה שלו.

[עדכון 22:47] כפי שדיווח הוושינגטון פוסט,

רגעים ספורים בלבד אחרי שהנשיא טראמפ נשבע אמונים לתפקיד ביום שישי, האתר הרשמי של הבית הלבן הוחלף לאוסף של התחייבויות מדיניות – והיעדרן – ששרטטו את קווי המתאר הכללים של ראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ, כולל התמיכה הנלהבת באכיפת חוק ובזכותם של בעלי נשק להגן על עצמם, ההיעלמות של עמוד המדיניות של הבית הלבן היושא על שינויי האקלים והיעדר בולט של כל הנחיה לגבי ה-Affordable Care Act [חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אובמהקר; ע”ק] של הנשיא הקודם ברק אובמה.

חיפוש climate change באתר הבית הלבן, 20.1.2017. תמונה: סנואופס.קום


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


פירצות סייבראבטחה בשב”ס, צה”ל והמשטרה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

איציק זוארץ דיווח ב”מבט” ב-10.1.2017 שפרצנים פרצו בשבועות האחרונים למחשבים של שב”ס בבתי כלא בטחוניים, ובהם שיטה, נפחא ורמון, ובין השאר למחשבים של רופאים, שמכילים מידע רפואי סודי ורגיש על אסירים. לפי הדיווח של מבט, בפריצות מעורבים אתרי אינטרנט מכתובות IP ברוסיה (הסבר מפורט יותר לא ניתן). תגובת שב”ס מדגימה התנערות מאחריות בתירוצים בטחוניים: “מטעמים מובנים, שירות בתי הסוהר מנוע ממסירת פרטים בנושא”.

צה”ל דיווח השבוע על מבצע “ציידים ברשת” שניהל נגד יחידת הסייבר של החמאס. זו יצרה פרופילים בפייסבוק של נשים ישראליות מפוברקות, שיזמו שיחות עם חיילים או ענו לחיילים שפנו אליהם, ניסו להוציא מהחיילים מידע בטחוני מסווג ולגרום להם להתקין על הסלולרי אפליקציות וידאו-צ’ט. האפליקציות היו למעשה רוגלות שאיפשרו שליטה במכשיר ואיסוף מידע ממנו – הן פסיבי, מידע שכבר קיים על המכשיר, והן אקטיבי, על ידי הפעלת המצלמה והמיקרופון, התקנת אפליקציות נוספות וגישה לחיישני מידע בזמן אמת, למשל חיישני המיקום. צה”ל דיווח על עשרות סמארטפונים של חיילים שהדביקו את עצמם ברוגלות הללו.

פעיל יחידת הסייבר של החמאס, מתחזה כאישה, משכנע חייל צה"ל להתקין אפליקציית וידאוצ'ט, שהיא למעשה רוגלה. תמונה: דובר צה"ל

וכאן בחדר 404 דיווחתי על פירצת אבטחה באתר “איפ”א ישראל”, סניף ישראל של ארגון השוטרים הבינלאומי, שחשפה פרטים מלאים, אישיים ומקצועיים, על שוטרים, אנשי שב”ס, משמר אזרחי ומג”ב. דובר איפ”א ישראל, ד”ר ערן ישראל, אמר לי: “היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה”. בפועל, הפירצה נסגרה רק למחרת גילוייה. המשטרה לא הגיבה בנושא.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


בעיית הסייבראבטחה של הנשיא טראמפ • הנשיא הבא, מארק זאקרברג? » האחראי על האינטרנט

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג, 2009. תמונה: שגיא חמץ (cc-by-nd)הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

נשיא חברתי

מארק זאקרברג נושא את עיניו לפוליטיקה.

ביום חמישי הכריז מייסד ומנכ”ל פייסבוק בפוסט שפרסם בפרופיל שלו כי “האתגר האישי שלי ל-2017 הוא לבקר ולפגוש אנשים בכל אחת ממדינות ארה”ב עד סוף השנה. ביליתי כבר זמן משמעותי במדינות רבות, ולכן אצטרך לנסוע לכ-30 מדינות השנה כדי לעמוד באתגר זה”. לדבריו, “אחרי שנה סוערת, התקווה שלי לגבי האתגר הזה היא לצאת החוצה ולדבר עם אנשים על איך הם חיים, עובדים וחושבים על העתיד. […] אני נרגש לחקור עוד מארצנו ולפגוש עוד אנשים כאן. עם כניסתי לאתגר הזה, נראה שאנחנו בנקודת מפנה בהיסטוריה. במשך עשורים רבים, טכנולוגיה וגלובליזציה הפכו אותנו ליעילים ומחוברים יותר. זה יצר יתרונות רבים, אבל עבור אנשים רבים זה גם הפך את החיים למאתגרים יותר. הדבר תרם לתחושת פער גדולה יותר מכזו שחוויתי אי פעם בחיי. אנחנו צריכים למצוא דרך לשנות את המשחק כך שישרת את כולם”.

הדברים שלו לא רק נשמעים כמו נאום של פוליטיקאי, אלא מהדהדים את מסע הבחירות של דונלד טראמפ, שדיבר אל האנשים שעתידם הכלכלי ספג תאונת פגע וברח מידי הקידמה הטכנולוגית – אף שהפתרונות של השניים לבעיה ודאי יהיו שונים.

זאקרברג, שבעוד שנתיים יגיע לגיל 35, שבו הוא יכול להתמודד לנשיאות ארה”ב, שיגר בחודשים האחרונים סימנים נוספים לשאיפות הפוליטיות שלו. באפריל נשא נאום בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק, וניצל אותו למתוח ביקורת ישירה על טראמפ בלי להזכיר את שמו, כשדיבר על “אנשים ואומות שפונים פנימה, נגד הרעיון של עולם מחובר וקהילה גלובלית. […] אני שומע קולות מפוחדים קוראים לבנות חומות ולהרחיק אנשים שהם מסמנים כ’אחרים’. אני שומע אותם קוראים לחסום ביטוי חופשי, להאט הגירה, להפחית מסחר, ובמקרים מסויימים בעולם לחסום גישה לאינטרנט. נדרש אומץ לבחור בתקווה על פני פחד”.

F8 Keynote

This speech was personally important to me and I spent a lot of time writing it. Even if it's unusual for a CEO to address world issues and lay out a 10 year roadmap to improve them, I care deeply about connecting the world and bringing people together, so I wanted to put this out there. It's different from any other speech I've given.

It's about why connecting the world is more important now than ever. It's about having the courage to choose hope over fear. This isn't about any one person or country. It's a worldview about connecting all people and nations. And it's a roadmap to help get there.

I hope that after you watch this you're as optimistic about the future as I am.

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, April 12, 2016


סימן נוסף הוא התקרבות לדת, שכפי שיאיר לפיד יכול להסביר, הוא שלב חשוב בהכנה למועמדות לראשות ממשלה. בכריסמוכה בירך זאקרברג את נתיני פייסבוק בכריסמס וחנוכה שמחים, ולשאלת גולש אם הוא כבר לא אתאיסט – הגדרה עצמית שפעם הופיעה בפרופיל שלו – השיב: “לא. גודלתי כיהודי ואז נכנסתי לתקופה שבה פקפקתי בדברים, אבל עכשיו אני מאמין שדת היא מאוד חשובה”.

הסימן המובהק ביותר קשור לכסף וכוח: בדיווחים למשקיעים ובמסמכים שנחשפו במסגרת הליך משפטי התגלה שזאקרברג דאג להכניס סעיף שיאפשר לו לא לאבד שליטה בפייסבוק גם אם יפרוש מניהול שוטף של החברה, לשנתיים או לפרק זמן בלתי מוגבל בכפוף לתנאים שונים, כדי לעבוד בממשל.

ציוץ ששווה מיליארדים

עד שזה יקרה, אם זה יקרה, יש מי שמודאג מהקשר בין הנשיא הנבחר הנוכחי והמדיה החברתית. דונלד טראמפ כותב בטוויטר בחשבון האישי שלו, @realDonaldTrump – את החשבון הרשמי של נשיא ארה”ב יקבל אחרי שיושבע ב-20 בינואר. 19 מיליון איש עוקבים אחרי הטוויטר של הנשיא הבא של ארה”ב, ובאתר באזפיד כינו את הפרופיל הזה “כלי התקשורת החזק ביותר בעולם כיום“.

ביום חמישי צייץ טראמפ לחברת טויוטה שהחברה לא תבנה מפעל חדש בבאחה, מקסיקו, אלא בארה”ב, או שתשלם מס גבול גבוה. הציוץ גרם לנפילה של המנייה ולצניחת ערך החברה ב-1.2 מיליארד דולר תוך חמש דקות. חודש לפני כן גילח מיליארד דולר משווי מניותיה של בואינג בציוץ שבו התלונן על מחירו המופקע, לטעמו, של מטוס אייר פורס וואן העתידי שהחברה בונה.

כוחו הרב של פרופיל הטוויטר הזה הופך אותו יעד לפרצנים, שירצו להשתמש בו לבצע מניפולציות בשוק ההון כדי לעשות רווחים או למוטט חברות. מאחר שטראמפ מתבטא בצורה מאוד עממית ולא נשיאותית, הקראקרים לא צריכים אפילו להקפיד על האנגלית שלהם כדי שהציוצים שלהם יישמעו אותנטיים. והם לא צריכים להגביל את עצמם לעקיצות כלפי חברות מסחריות – הם יכולים לנצל את הבמה לפרסם כל מסר שירצו, ולגרום למיליוני אנשים להאמין בו ולהפיצו הלאה. דברים כאלו קרו בעבר לא פעם, והציבור נפל בפח: ב-2013 פרצו קראקרים שהזדהו כסורים לפרופיל הטוויטר של סוכנות הידיעות AP וצייצו בשמה ל-2 מיליון העוקבים: “מבזק: שני פיצוצים נשמעו בבית הלבן וברק אובמה פצוע”. למשך שתי הדקות עד שפורסם שהציוץ מפוברק, מדד הדאו ג’ונס נפל ב-150 נקודות, והשוק איבד 136 מיליארד דולר.

הבעיה היא שלא ברור כמה מאובטח הטוויטר של טראמפ. החשבון מתעדכן ממספר מכשירים, ומומחה שניתח את השפה של הציוצים משער שטראמפ הוא זה שכותב מאנדרואיד, שנחשבת למערכת הפעלה בטוחה פחות בגלל אינספור גרסאותיה, ואילו אנשי צוותו מעדכנים מאייפון. רמת האבטחה על המכשירים של טראמפ ושל צוותו לא ידועה, אבל היא ודאי לא גבוהה כמו זו של המכשירים של הנשיא ברק אובמה – הבלקברי המאובטח שה-NSA בנה במיוחד עבורו לדרישתו, או הסמארטפון המאובטח והמוגבל שהוא שדרג אליו בהמשך. לא ברור לכמה מכשירים יש הרשאה לטוויטר של טראמפ, אילו אפליקציות אחרות קיימות עליהם והאם הן מהוות פירצות אבטחה. לא ברור לכמה ולאילו אפליקציות נתנו טראמפ ואנשי צוותו גישה לטוויטר של טראמפ, והאם הן בטוחות לשימוש. ולא ידוע אם יש לנשיא הנבחר ולצוותו נהלי אבטחה מחמירים לגבי ניהול מדיה חברתית כמו שיש לאובמה, שמיועדים למנוע השתלטות עויינת על הפרופילים שלו.

מה שכן ידוע, מבדיקה שבאזפיד עשו עם אנשי הניו מדיה של אובמה, הוא שטוויטר עצמה לא סיפקה שום אמצעי אבטחה מתקדמים עבור החשבונות של הממשל לעומת חשבונות של משתמשים פרטיים.

האם יש מקום לחשש? בטח. שני אנשים שמבינים משהו בטכנולוגיה, מנכ”ל גוגל סונדאר פיצ’אי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג, זכו שחשבונות הטוויטר שלהם ייפרצו. וטראמפ אינו מומחה לטכנולוגיה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


לקראת טראמפ: יוזמה לגיבוי מידע סביבתי ממשלתי ועותק של ארכיון האינטרנט בקנדה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סיפורה של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, יהיה מי שיהיה זה שהשמיד אותה, מלמד אותנו לקח חשוב לגבי שימור ידע: יש כאלו הרואים בו סכנה, וחשוב לגבות אותו. הלקח הזה מיושם עכשיו לקראת כניסתו לתפקיד של הנשיא-הנבחר של ארה”ב, דונלד טראמפ.

בעיית המידע הממשלתי הדיגיטלי הנעלם עם חילופי השלטון לא התחילה אצל טראמפ. מארק אי. פיליפס, משנה לדיקן לספריות דיגיטליות באוניברסיטת צפון טקסס, בדק 4.49 מיליון הפניות למסמכי PDF שונים מאתר סוף הקדנציה של הנשיא ברק אובמה מ-2012, וגילה שארבע שנים אחר כך, בתום הקדנציה השנייה של אובמה, רק 17% מההפניות עדיין פעלו. בניו יורק טיימס מסבירים שמידע דיגיטלי פדרלי הוא שביר, אין חוק שמגן עליו, אין מכונות אוטומטיות שמתעדות אותו עבור ההיסטוריה, והרשות הלאומית לארכיונים ופרוטוקולים הודיעה כבר ב-2008 שאין בכוונתה לקחת על עצמה את התפקיד.

מיזם שמנסה לשמר חלק מהמידע הוא End of Term Web Archive (ארכיון הווב של סוף הכהונה), ששותפים בו המלכ”ר ארכיון האינטרנט (The Internet Archive), גופים ממשלתיים (ספריית הקונגרס, משרד ההוצאה לאור של ממשלת ארה”ב) ואקדמיים (ספריות אוניברסיטאות צפון טקסס, סטנפורד, ג’ורג’ וושינגטון וקליפורניה). מטרתו לשמור עותקים של עמודים של אתרי ממשל לקראת סיום כהונת נשיא אחד ואחרי כניסתו לתפקיד של הנשיא שאחריו, כדי לאפשר בחינה של השינויים בהם. הציבור יכול לסייע על ידי הצעת עמודי אתרים פדרליים לאירכוב כאן. לצד הקציר התקיים באוניברסיטת טורונטו האקתון “אירוע אירכוב גרילה“, שנועד בין השאר לאתר מאגרים בלתי נגישים, למפותם, לבנות סקריפטים שינגישו אותם לזחלני-ווב (webcrawlers), שיוכלו לארכבם, ולשתף את הכלים הללו עם קבוצות אחרות. חוקרים באוניברסיטאות נוספות פועלים לקיים האקתונים ותוכניות שימור מידע אחרות, לפי דיווח של מאד’רבורד.

דונלד טראמפ. תמונה: Matt Johnson (cc-by-nc)

בעיית מחיקת המידע הממשלתי עם חילופי השלטון אמנם קדמה לטראמפ, אבל יש החוששים שהוא יחמיר אותה – למשל, מדענים שעוסקים באיכות הסביבה. טראמפ מכחיש את ההתחממות הגלובלית (“הרעיון של התחממות גלובלית נוצר על ידי ועבור הסינים כדי להפוך את הייצור האמריקאי לבלתי תחרותי”, צייץ בטוויטר ב-2012), ביקש פרטים של מדעני רשות הגנת הסביבה שעסקו בנושא (וחזר בו לאחר שסורב) ורוצה למנות את סקוט פרואיט, מכחיש התחממות גלובלית וידיד של תעשיית דלקי המאובנים, לראשות EPA (סוכנות הגנת הסביבה). בהקשר האלכסנדרי, חוששים המדענים שממשל טראמפ יעלים מאתרים ממשלתיים מסמכים מדעיים שלא תומכים בעמדה שלו בנושא.

לחשש הזה יש ביסוס – הנשיא הרפובליקני הקודם, ג’ורג’ וו. בוש נהג כך. לפי דוח שפרסם ה-Government Accountability Project ב-2007 (פדף), ממשל בוש באופן שיטתי שינה הודעות לעיתונות של מדענים, הציג באופן מטעה ממצאים מדעיים לבית הנבחרים ומחק מידע מאתרים ממשלתיים או הזניח את עדכונו, דבר שיכול לגרום למידע להפוך לבלתי נגיש.

פרופסורים שעוסקים בתחום, ואשר דיברו עם כתב Motherboard שלא לייחוס, אמרו שפקידים שעובדים במחלקות מדע ממשלתיות פונים באופן פרטי למדענים ומפצירים בהם להוריד עכשיו עותקים של כל המחקרים שהם יכולים, כדי שלא יאבדו גישה אליהם בהמשך. רוברט פטרסון, מנהל שותף של מעבדת המידע האורבני בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת טקסס, אמר למאד’רבורד: “המינויים [של טראמפ] עויינים לשינויי אקלים, אז אני חושב שיהיה חכם מצד אנשים להוריד את המידע המדעי שהם צריכים שיהיה זמין עכשיו, כי אחר כך אולי תצטרך להגיש [בקשת חופש מידע] להשיג אותו”.

שרתים של ארכיון האינטרנט. תמונה: Scott Beale / Laughing Squid (cc-by-nc-nd)

ארכיון האינטרנט, שכאמור שותף באירכוב המידע המדעי הפדרלי, מתכוון גם ליצור עותק גיבוי של ארכיון הווב שברשותו, שמכיל פטהבייטים רבים של עמודי רשת שנאספו במשך שני עשורים, ולשמור אותו בקנדה. בסוף נובמבר כתב בבלוג ארכיון האינטרנט מייסדו, ברוסטר קייל, על הלקחים של הארכיון מהסיפור של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה: “השנה הצבנו לעצמנו יעד חדש: ליצור עותק של האוספים הדיגיטליים של הארכיון האינטרנט במדינה אחרת. אנחנו בונים את ארכיון האינטרנט של קנדה כי, אם לצטט את חברינו ב-LOCKSS, ‘הרבה עותקים שומרים את הדברים בטוחים'”.

הצורך בעותק הזה התחדד כשטראמפ נבחר, כפי שכתב קייל: “ב-9 בנובמבר באמריקה, התעוררנו לממשל חדש שמבטיח שינוי רדיקלי. זו תזכורת ברורה לכך שארגונים כמו שלנו, שנבנו לשרוד לאורך זמן, צריכים להיות ערוכים לשינויים. עבורנו, זה אומר לשמור את החומרים התרבותיים שלנו בטוחים, פרטיים ונגישים באופן מתמשך. זה אומר להתכונן לרשת שעשויה לעמוד בפני מגבלות גדולות יותר. זה אומר לשרת מבקרים בעולם שבו מעקב ממשלתי לא הולך לשום מקום; ואכן, נראה שהוא יתגבר. לאורך ההיסטוריה, ספריות נלחמו נגד הפרות איומות של פרטיות – היכן שאנשים נעצרו רק בגלל מה שהם קראו. בארכיון האינטרנט, אנחנו נלחמים להגן על פרטיות הקוראים שלנו בעולם הדיגיטלי”.

טראמפ הביע תמיכה בצעדים נגד חופש האינטרנט, כשבין השאר אמר שכדי להילחם בגיוס אמריקאים לדאע”ש, הוא ידבר עם אנשים כמו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט: “אנחנו נדבר איתם על, אולי באזורים מסויימים, לסגור את האינטרנט הזה בדרכים מסויימות. מישהו יגיד, ‘או, חופש הביטוי, חופש הביטוי’. אלו אנשים מטופשים”. מידע שארכיון האינטרנט יאחסן בקנדה לא יהיה כפוף לחוקים של ארה”ב, וכך גופי האכיפה תחת טראמפ לא יוכלו, למשל, לדרוש מארכיון האינטרנט למסור להם פרטים על גולשי הארכיון או למחוק ממנו מידע. אולם חשוב לזכור גם שסימון אויב כמו טראמפ הוא כלי נשק במלחמה לגיוס כספי תורמים פטורים ממס לקראת סוף 2016.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


טרולים תומכי טראמפ שלחו לעיתונאי התקף אפילפסיה בטוויטר » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“זמן קצר אחרי שכתבתי כתבה לניוזוויק על איך שהאינטרסים העסקיים של דונלד טראמפ עלולים לחתור תחת הבטחון הלאומי אם ייבחר לנשיא, אחד התומכים שלו תקף אותי. הוא השתמש באינטרנט לעשות זאת”, כתב העיתונאי קורט אייכנוולד בכתבה בניוזוויק באוקטובר השנה (זהירות, סרטון באוטופליי).

אייכנוולד סובל מאפילפסיה, עובדה שאינו מסתיר ושהיתה ידועה לתוקפו, שתקף באמצעות פרופיל טוויטר תחת הכינוי “Mike’s Deplorable AF” (“דיפלורבלז” – בזויים – הוא כינוי הגנאי שהמתמודדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, העניקה לתומכי טראמפ). “נשאתי את האייפד שלי”, תיאר אייכנוולד, “מביט בתמונת הסטיל שבווידאו, ומבלי לחשוב, לחצתי על כפתור הפליי. הסרטון היה איזשהו סוג של אור מהבהב, עם עיגולים מרצדים ותמונות של פפה [צפרדע קומיקס שאומץ ברשת על ידי תומכי תנועת האלט-רייט בארה”ב] עף לכיוון המסך. הוא מה שנקרא אפילפטוגני – דבר שגורם להתקפים. למזלי, מאחר שעמדתי, פשוט הפלתי את האייפד לרצפה ברגע שהבנתי מה מייק עשה. הוא נחת עם פניו כלפי מטה על רצפת חדר השירותים”.

התקפי אפילפסיה עלולים להיגרם אצל הסובלים מהמחלה בעקבות חשיפה לאורות מהבהבים, ואלו יכולים לעבור כמובן דרך מסכים. לפי דיווח של CNN מ-1997, לפחות 617 ילדים שצפו בפרק בסדרה “פוקימון” ששודר ביפן סבלו מהתקף אפילפסיה. דיווחים חדשותיים מאותה תקופה סיפרו שעלילת הפרק עסקה ב”פצצת חיסון” שהופעלה כדי להשמיד וירוס מחשב, ושאחריה הופיעו חמש שניות של אורות אדומים מהבהבים בעיניים של הדמות פיקאצ’ו. הסיפור הופיע באחד הפרקים של הסימפסונז:

גם המתקפה המכוונת של גרימת התקף אפילפסיה דרך הרשת אינה תקדימית, למרבה הצער. ב-2008 דווח בוויירד כי טרולים השתמשו בסקריפט כדי לפרסם מאות הודעות שמכילות גיפנימציות מהבהבות כדי לגרום למיגרנות ולהתקפים בקרב משתתפי קבוצת דיון באתר קרן האפילפסיה. אחר כך השתמשו בג’אווה סקריפט להעביר גולשים מהקבוצה לעמוד עם תמונה שנועדה לעורר התקפים הן אצל אפילפטים עם רגישות לתמונות והן אצל אלו עם רגישות לתבניות. הקרן נאלצה לסגור את האתר זמנית, למחוק את ההודעות הפוגעות ולחזק את האבטחה באתר.

“אני כותב זאת ביודעי שזה יעורר עוד התקפות מקוונות נתעבות ואלימות כלפיי”, סיכם אייכנוולד את טורו. “עכשיו כשחשפתי כמה קל לגרום לי נזק, עד שהבחירות יסתיימו אני לא אלחץ פליי על שום סרטון בלתי קרוא שאקבל. זה פשוט מסוכן מדי”.

הציוץ האפילפטוגני ש-@jew_goldstein צייץ לקורט אייכנוולד, בדיווח בלעדי של גוד מורנינג אמריקה

הציוץ האפילפטוגני של “ג’ו גולדסטין”, כפי שדווח ב”גוד מורנינג אמריקה”

התחזית של אייכנוולד התממשה לפני שבוע, כשהותקף על ידי הטוויטריסט @jew_goldstein, בהנפשה שלדברי אייכנוולד רצה מבלי שהוא אפילו הקליק עליה. אייכנוולד דיווח בשורת ציוצים: “להגנתי העצמית, אני נוטל חופשת טוויטר קצרה. אבלה את הזמן עם עורכי הדין שלי ורשויות אכיפת החוק במציאת 1 מכם. אמש, בפעם השניה, בזוי שמודע לכך שיש לי אפילפסיה צייץ אלי הבהוב ועליו המסר ‘מגיע לך התקף’. זה עבד. זה לא הולך לקרות שוב. אשתי מבועתת. אני… נגעל. כל מה שאצייץ בימים הקרובים הם העתקים של מסמכים מההתדיינות המשפטית, דוחות משטרה וכו’. ברגע שנגיש את התביעה, נוציא לטוויטר צו עשה למסירת מסמכים טוויטר כדי לקבל את זהות האדם שהיה מעורב במתקפה חוצת המדינות הזאת. כרגע, המשטרה מנסה לברר אם זו עבירה פדרלית כי נראה שהיא חוצת מדינות. מתקפה כזאת לעולם לא תקרה שוב בלי השלכות משמעותיות. האיש הזה ילך לבית המשפט, והוא ישלם מחיר. ואם מישהו מכם ינסה זאת שוב אי פעם, אני אדאג שזה יקרה לכם. אנונימיות מקוונת לא מגינה על פושעים. בשביל זה יש צווי הבאה. אתם עומדים בפני חקירה פלילית ותביעה. אז אם מישהו מהאחרים חושב לנסות את המתיחה ה’חמודה’ הזאת, חישבו על ההשלכות. הן יהיו חמורות”.

השבוע הגיש אייכנוולד בקשה לבית המשפט המחוזי של דאלאס להורות לטוויטר למסור לו את פרטיו של “ג’ו גולדסטין”, כדי שיוכל לתבוע אותו על תקיפה וסעיפים נוספים.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


סרבני ההייטק נגד המאגר המוסלמטרי של טראמפ » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

לפני שנתיים פרסמו גיל סלוביק ואסף וול ברכת חנוכה שבה ביג מק מוגש בסופגניה במקום בלחמניה. השנה בורגר קינג ישראל מוכרת את הדרעק הזה.

מקסופגניה. תמונה: nonews.co.il - גיל סלוביק ואסף וול בורגר קינג בסופגניה. תמונה: בורגר קינג ישראל

זו תזכורת שמה שרץ כבדיחת רשת ב-2014 יכול להפוך למציאות המפחידה של 2016.

ואפרופו דונלד טראמפ, הנשיא-הנבחר של ארה”ב הודיע במספר הזדמנויות שהוא מתכוון ליצור מאגר נתונים ובו מרשם של כל המוסלמים במדינתו – שמוסלמים יחוייבו להירשם בו. בתוכנית שחשף בטעות יועצו קריס קובאץ’ נחשפה כוונה ליצור מאגר מידע על מהגרים ממדינות מוסלמיות, כמו זה שפעל מאז פיגועי הטרור של 11 בספטמבר 2001, והושעה ברובו ב-2011.

האם חברות טכנולוגיה ישתפו פעולה עם הממשל האמריקאי החדש בהקמה ותחזוקה של מאגרי מידע כאלו, או שיסרבו בטיעון מוסרי? אתר החדשות אינטרספט פנה לתשע חברות טכנולוגיה ושאל: “האם [החברה], אם תקבל פנייה מממשל טראמפ, תמכור טובין, שירותים, מידע או ייעוץ מסוג כלשהו לסייע ביצירת מרשם מוסלמים לאומי, פרויקט שהועלה טנטטיבית על ידי צוות המעבר של הנשיא הנבחר?”

טוויטר היא החברה היחידה מבין התשע שהשיבה בשלילה מפורשת: “לא”. החברה הפנתה לפוסט בבלוג שלה, שמציין שיש לה מדיניות נגד שימוש של מפתחים חיצוניים ב”מידע של טוויטר למטרות מעקב. נקודה”.

מיקרוסופט מסרה: “אנחנו לא הולכים לדבר על השערות בשלב זה”. עוד מסרה החברה לינק לפוסט בבלוג של החברה, שבו נכתב כי “אנחנו מחוייבים לקדם לא רק גיוון בקרב כל הגברים והנשים שעובדים כאן, אלא […] תרבות משתפת. […] חשוב לאלו שבממשל ובמגזר הטכנולוגיה להמשיך לעבוד יחד כדי ליצור איזון שמגן על פרטיות ובטיחות ציבורית במה שהם עדיין זמנים מסוכנים”.

בוז אלן המילטון, המעסיקה לשעבר של מדליף מסמכי NSA אדוארד סנואודן, סירבה להשיב.

פייסבוק, גוגל, אפל, SRA International ו-CGI לא השיבו. לא השיבה גם IBM, חברה שההיסטוריה שלה, כפי שתוארה בספר “IBM והשואה”, היתה ההשראה להעלאת השאלה.

שלט בחירות של דונלד טראמפ. תמונה: Tony Webster (cc-by-nc-nd)

בינתיים, אנשי הייטק חותמים על עצומה שכותרתה Neveragain.tech (לעולם לא עוד.טק):

אנחנו החתומים מטה עובדים של ארגוני וחברות טכנולוגיה שמבוססים בארה”ב. אנחנו מהנדסים, מעצבים, מנהלים עסקיים, ואחרים שעבודתם כוללת ניהול או עיבוד מידע על אנשים. אנחנו בוחרים לעמוד בסולידריות עם מוסלמים אמריקאיים, מהגרים וכל האנשים שהחיים והפרנסה שלהם מאויימים על ידי מדיניויות איסוף המידע המוצעות של הממשל הנכנס. אנחנו מסרבים לבנות מאגר נתונים של אנשים המבוסס על אמונותיהם הדתיות המוגנות בחוקה. אנחנו מסרבים לתת יד לגירוש המוני של אנשים שהממשלה מאמינה שאינם רצויים.

השכלנו את עצמנו בהיסטוריה של איומים כאלו, ובתפקיד שטכנולוגיה וטכנולוגים מילאו במימושם. ראינו איך IBM שיתפה פעולה בדיגיטציה ובייעול של השואה, ותרמה למותם של שישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים. אנחנו זוכרים את כליאתם של יפנים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. אנחנו מכירים בגירושים ההמוניים שזירזו את הזוועה שהמילה ג’נוסייד נטבעה לתאר: רציחתם של 1.5 מיליון ארמנים בטורקיה. אנחנו יודעים שג’נוסיידים הם לא רק זכרון מהעבר הרחוק – בין השאר, רואנדים משבט הטוטסי ומוסלמים בוסניים היו קורבנות בימי חיינו.

החותמים מסרבים לקחת חלק ביצירת מאגרי הנתונים, ומתחייבים לפעול בחברות ובארגונים שלהם להקטין את איסוף ושמירת המידע שיאפשרו פילוח דתי או אתני, להקטין מאגרים קיימים, להשמיד מאגרים מסוכנים, לקדם נהלי אבטחת מידע ופרטיות, לדרוש הליכים חוקיים נדרשים מול בקשות מידע ממשלתיות, לפעול לתקן שימושים לא אתיים/לא חוקיים במידע, לדבר בפומבי או להלשין (whistleblow) אם התיקון לא מועיל, לפעול חוקית נגד שימושים כאלו, להתפטר ולא לציית לדרישות לשימושים כאלו, להעלות מודעות ולשאול שאלות על שימוש אחראי והוגן במידע ובאלגוריתמים מעבר לארגונים ולתעשיות הספציפיות שלהם.

בין מאות החותמים אפשר למצוא אנשים מגוגל, מיקרוסופט, לינקדאין, אקמאי, גיטהאב, סיילזפורס, אוטומטיק, אינדיגוגו, אדובי, אובר, סלאק, וויקימדיה, איירביאנבי, פטראון וציינג’.אורג.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


אפלייה בוטה בארה”ב: בוטים לא יורשו לרכוש כרטיסים להצגות, הופעות ואירועי ספורט » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דקה אחרי שנפתחה מכירת הכרטיסים להופעה של יו2 במדיסון סקוור גרדן בניו יורק ב-2014, איש אחד הצליח לשים את היד על יותר מאלף כרטיסים – 1012 במספר, למרות שהמפיקים הגבילו את המכירה ל-4 כרטיסים לאדם. בסוף אותו היום, הוא ואדם נוסף, שניהם ספסרים, צברו יותר מ-15 אלף כרטיסים להופעות של הלהקה ברחבי ארה”ב. ב-2013 רכש ספסר 520 כרטיסים להופעה של ביונסה במרכז ברקליס בניו יורק בשלוש דקות. ספסר אחר רכש ב-2012 522 כרטיסים להופעה של וואן דיירקשן בג’ונז ביץ’ בחמש דקות. גם כרטיסים להופעתו של האפיפיור פרנסיס פרנציסקוס בסנטרל פארק ב-2015, שחולקו חינם, נשאבו על ידי ספסרים ונמכרו באלפי דולרים למעריצים נלהבים. שלושה ספסרים רכשו ב-2012-2014 יותר מ-140 אלף כרטיסים להופעות בניו יורק.

הנשק של הספסרים הללו ודומיהם הוא בוטים (bots), תוכנות שמחקות התנהגות אנושית, אשר מבצעות את הקניות במהירות על-אנושית, כשהן עוקפות הן את האנשים שרצו לקנות כרטיסים במחיר הנקוב, והן את האמצעים שנועדו למנוע עקיפות כאלו. עכשיו המחוקק האמריקאי מנסה למנוע מהם גישה לכרטיסים.

ספסרים בארה”ב מוכרים כרטיסים יד-שנייה במחירים שמגיעים בממוצע ל-150% מהמחיר המקורי, מגיעים לעתים ל-1000% מהמחיר המקורי – ובמקרה אחד ידוע על כרטיס שנמכר ב-7000% מהמחיר המקורי. גם כרטיסים לאירועים חינמיים נשאבים על ידי ספסרים, שמוכרים אותם אחר כך בכסף, והופכים את האירועים מכאלו המיועדים לכלל הציבור, לכל המקדים להירשם, לכאלו המיועדים רק למי שיכול להרשות לעצמו לשלם על כך, למרבה במחיר.

התופעה הנרחבת זכתה לדוח (פדף) של התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, בתחילת ינואר. “הבעיה היא לא פשוט שהביקוש לכסאות טובים גדול מההיצע, במיוחד לאירועים המבוקשים ביותר”, כתב שניידרמן בדוח, סיכום של חקירה שארכה שלוש שנים. “הכירטוס, אם לומר זאת בבוטות, הוא משחק מכור”. לצד הכרטיסים השמורים למקורבים ולמכירות מיוחדות, הבעיה הגדולה היא בוטים. לפי הדוח, לא רק שהספסרים עם הבוטים מייבשים את השוק של הקונים הראשוניים ומפקיעים מחירים מהקונים המשניים – הם כל כך בטוחים בהצלחתם שהם מציעים למכירה “כרטיסים ספקולטיביים” – כרטיסים שהם טרם קנו, משום שהמכירה טרם נפתחה. אלו מסכנים את כספם של הקונים ומעלים את המחירים בשוק.

“מוכרי הכרטיסים חייבים לטפל במגיפת הבוטים”, קבע הדוח של שניידרמן. “השימוש בבוטים הוא הסיבה העיקרית שניו יורקרים לא יכולים להשיג כרטיסים במחיר הנקוב. בעוד התעשייה מפתחת פתרונות טכנולוגיים ארוכי טווח לבעיה, צריך לנקוט בצעדים להפחית את השימוש בבוטים בטווח הקצר”. עוד כתב שניידרמן כי “על המחוקק לפעול. בעוד אין סיבה שהתעשייה תחכה לפעילות חקיקתית כדי ליישם את הרפורמות לעיל, המחוקק צריך לפעול להבטיח שהרפורמה תהיה משמעותית ומתמשכת”.

בין השאר, שניידרמן הציע לבטל את האיסור על “כרטיס נטול-נייר בלתי ניתן להעברה”, שכדי להיכנס איתו להופעה הלקוח חייב להציג תעודת זהות או את כרטיס האשראי שאיתו נרכש הכרטיס; לאכוף ענישה פלילית על שימוש בבוטים; ולהחזיר את מחירי המקסימום על כרטיסים מסופסרים כמכפלה של המחיר הנקוב, מגבלה שהיתה קיימת בניו יורק עד 2007 ובוטלה בתקווה להיטיב עם הלקוחות. מגבלה זו תגביל את מחיר המקסימום של הכרטיסים המסופסרים, ולא תאפשר לספסר בכרטיסים לאירועים חינמיים.

רכישת כרטיסים באמצעות בוטים כבר היתה בלתי חוקית בניו יורק, אולם העבריינים נענשו רק בקנסות קטנים. בחודש שעבר חתם המושל אנדרו קוומו על החוק S.8123/A.10713, שאוסר לא רק על רכישת כרטיסים באמצעות בוטים, אלא גם מכירת כרטיסים בידיעה שהם נרכשו על ידי בוטים, והופך זאת לעבירה מסוג עוון דרגה א’ (class A misdemeanor), שעלולה להביא למאסר ולקנס. מנואל-לין מירנדה, יוצר המחזמר הפופולרי “המילטון” שגם משחק בו, היה שותף לקידום החוק. “אני רוצה שאתם תוכלו להיות שם כשהמסך עולה”, כתב על כך במאמר בניו יורק טיימס, “אתם לא צריכים לריב עם רובוטים רק כדי לראות משהו שאתם אוהבים”.

ב-12 מדינות בארה”ב יש חוקים נגד בוטי-כרטיסים, וכעת יש נסיון לחוקק נגדם ברמה הפדרלית. הצעת החוק Better Online Ticket Sales Act of 2016 (ר”ת BOTS Act 2016) אושרה בבית הנבחרים ובסנאט, וכעת עושה את דרכה לאישורו של נשיא ארה”ב ברק אובמה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


ריגול בלי גבול – ארה”ב מרגלת אחרי המגיעים לגבולות ומסירה גבולות לריגול ברשת » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

גבולות ללא גבולות

בתחילת אוקטובר הגיע צלם העיתונות הקנדי עטור הפרסים אד או (Ed Ou) לארה”ב, לסקר עבור רשות השידור הקנדית (CBC) את המחאה של הילידים-האמריקאיים נגד הנחת צינור הנפט דקוטה אקסס (Dakota Access Pipeline – DAPL). סוכני ה-CBP (רשות המכס והגנת הגבולות – U.S. Customs and Border Protection) עיכבו את או בגבול, החרימו את שני הטלפונים הניידים שלו ואמצעי דיווח אחרים ומנעו ממנו להיכנס למדינה.

הסוכנות לא היתה סגורה על הסיבה שנתנה לעיתונאי הקנדי כשביקש לדעת מדוע הוא נעצר. לדברי או בראיון לוושינגטון פוסט, סוכן אחד אמר לו ששמו היה מסומן כ”person of interest” ברשימת מעקב של ארגון אכיפת חוק ששמו לא צויין, אבל מאוחר יותר אמר שהימצאות שמו ברשימה הזאת לא היתה הסיבה הרשמית למניעת כניסתו. הסוכנים נתנו לאו טופס שמציין שכניסתו נאסרה לפי סעיף 212(a)(7)(A)(I)(I) לחוק ההגירה והאזרחות (Immigration and Nationality Act -INA), אולם סעיף כזה לא קיים. סעיף 212(a)(7)(A) עוסק בכלל במהגרים, ואו אינו מהגר ולא ביקש להגר למדינה, כך לפי מכתב (פדף) של ארגון זכויות האזרח ACLU, שמסייע לאו משפטית נגד ה-CBP.

במהלך העיכוב, הסוכנים דרשו מאו לפתוח את הסלולריים שלו כדי שיוכלו לבצע בהם חיפוש. הוא סירב, בנימוק שיש לו מחוייבות אתית להגן על מקורותיו העיתונאיים. הסוכנים לקחו את הטלפונים איתם למקום שבו לא ראה מה הם עושים בהם, וכשהוחזרו כמה שעות מאוחר יותר, ההיה ברור שהיה נסיון להתעסק עם כרטיסי הסים שלהם ואולי ליצור העתקים שלהם. הם היו מוצפנים, כך שלא ברור כמה מידע הסוכנים הצליחו להוציא מהם.

ה-ACLU פנה לרשות ודרש ממנה הסברים על מעשיה, השמדה של את ההעתקים של הסימים והתחייבות להימנע מהפרעה לאו בעבודתו בעתיד. במכתב מעו”ד יו הנדיסייד מ-ACLU נכתב: “אנחנו מאמינים שהרשות ניצלה את בקשת הכניסה של או כדי ליזום מסע דיג אופורטוניסטי של מידע רגיש וסודי שמר או אסף בפעילויות העיתונאיות שלו”.

המסקנה הזאת נובעת מכך שאם או כבר היה בתוך ארה”ב, סוכני רשויות חוק שהיו רוצים לחפש בסלולריים שלו היו צריכים להשיג צו בית משפט. אולם בגבולות של ארה”ב, המדינה טוענת שיש לה זכות לבצע חיפושים כאלו בלי צו או אפילו חשד למעשים אסורים, גם על זרים וגם על אמריקאים. וההגדרה של הגבולות בהקשר הזה היא רחבה – 100 מיילים מהגבול לתוך היבשת.

סייברספייס ללא גבולות

ובינתיים ביבשת: סמכויות החיפוש והפריצה של הרשויות למחשבים התרחבו בימים אלו. עד כה, שופטים פדרליים יכלו להוציא לבולשת הפדרלית (FBI) צווי חיפוש למחשבים שנמצאים בתחום השיפוט של בית המשפט שלהם בלבד. החל מיום חמישי נכנסו לתוקף שינויים בכלל 41 של סדר הדין הפלילי הפדרלי, והם מאפשרים לשופטים להוציא צווי חיפוש שמאפשרים רשות לגשת למחשבים מרחוק בכל תחום שיפוט, כולל מעבר לים. כך יתאפשר לחקור חשודים שמשתמשים בטכנולוגיית אנונימיזציה להסתיר את מיקום המחשב שלהם, וכן לחקירות של בוטנט/זומבים – רשתות של מחשבים שנפרצו בלי ידיעת בעליהם, ונשלטים על ידי קראקרים שמשתמשים בהם לבצע מתקפות שונות.

תומכי השינוי אומרים שהוא יסייע לחקירות מקוונות מורכבות. למשל, בחקירה בשם “Playpen” (“לול תינוקות”), שבה ה-FBI החדיר תוכנת מעקב למחשביהם של חשודים בפורנוגרפיית ילדים בכל רחבי ארה”ב, כמה מהחשודים הצליחו לפסול את הראיות בטענה שהם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של הצו שאישר את המעקב. השינוי בכלל 41 ימנע מצבים כאלו בעתיד.

מתנגדי השינוי טוענים שהוא רחב מדי, מסכן את פרטיותם של אזרחים חפים מפשע; מסכן את המחשבים, הסמארטפונים ושאר ההתקנים האלקטרוניים נשואי המעקב, שכדי לחדור אליהם ולעקוב אחריהם צריך להשתמש בחולשות ופירצות אבטחה או להחדיר אליהן תוכנות כאלו, אשר עלולות לשמש גם גורמים עויינים; יאפשר לרשויות האכיפה לעשות שופינג ולבחור שופטים נוחים באזורים מרוחקים מאלו שבהם התבצע הפשע לכאורה; ויהווה הפרה של חוקים בינלאומיים בנוגע לסוברניות (אם המחשב שעליו מתבצע המעקב נמצא מחוץ לארה”ב).


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת ענבל תמיר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


לדף הבא →