👽 הקונספירציה נגד אלכס ג’ונס 🎉 פייסבוק חגגו בטעות רעידת אדמה קטלנית🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נושא ראשי

ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.

אלכס ג’ונס 📸 Sean P. Anderson (cc-by)

תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.

שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.

שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).

לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.

מצנזרים את אלכס ג'ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג'ונס
מצנזרים את אלכס ג’ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג’ונס

אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:

הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.

מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.

החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.

הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.

מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.

כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.

בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.

* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.

» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.

» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.

» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.

פיצ'ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה

(אגב, אפשר גם לבלבל את הפיצ’ר הזה בכוונה, כפי שגילתה מזל טוביאנסקי המסכנה)

פיצ'ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי
פיצ’ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,1 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מודעות הפייסבוק הנסתרות נחשפות

פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.

אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.

באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:

בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק] אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר. (אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל) כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
מודעה נגד המשטרה בפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מזל טוב לחברת אפל, שהגיעה לשווי שוק של טריליון דולר, ותנחומים לפייסבוק, שהדוח הרבעוני שלה הביא למחיקת 19% מערכה, שהם 119 מיליארד דולר.

» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.

» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.

» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.

» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.

» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם  “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: הדר בן יהודה, הלל סטולר, דרור מרמור)

📘 עשור בפייסבוק בספר של 4.5 קילו 👮 פושעי דיגיטל לדין! 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הביוגרפיה שלכם בפייסבוק

USER 723981391 הוא ספר עצום, 2500 עמודים ששוקלים 4.5 קילו, מלא בעשר שנות מידע אישי שפייסבוק אספו על רוני ארצי, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר. פייסבוק מספקת את המידע בלחיצת כפתור, וארצי הורידה, עימדה והדפיסה אותו כספר שהגישה כעבודת הגמר שלה בשנקר, כדי להדגים את כמות ואיכות המידע שהרשת החברתית מחזיקה על משתמשיה. אנחנו מדברים עם ארצי בפינה על יצירתה.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה: ספשל פשיעה

» אסירים בחלק מבתי הכלא בארה”ב רשאים להחזיק טאבלט. באיידהו הם יכולים לשלוח אימיילים למשפחה וחברים, לרכוש מוזיקה ולשחק במשחקי וידאו. 364 אסירים במספר בתי כלא באיידהו ניצלו פירצת אבטחה בשירות התשלומים לאסירים JPay ווהוסיפו לחשבונותיהם סכום כולל של 225 אלף דולר. מג’ייפיי נמסר כי “בעוד הרוב המוחלט של המשתמשים עושים שימוש בטכנולוגיה המאובטחת שלנו בצורה נאותה, אנחנו כל הזמן משפרים את המוצרים שלנו כדי למנוע כל נסיון של שימוש לרעה”. שירות בתי הסוהר של איידהו יעלה לדין משמעתי את האסירים המעורבים, והם עלולים לאבד זכויות ולקבל סיווג מסוכנות גבוה יותר.

» אבל האסירים הם לא הרעים היחידים בסיפור, והגניבה שלהם היא כסף קטן. ג’ייפיי מספקת לשירות בתי הסוהר של ניו יורק טאבלטים לאסירים. החברה הכניסה כמעט 9 מיליון דולר ב-5 שנים מחוזה שבו המדינה לא משלמת דבר. מבדיקת ארגון Prison Policy Initiative עולה שהמודל העסקי של החברה הוא אספקת טאבלטים “חינמיים” לאסירים תוך כבילתם לשירותים שגובים מהם תשלומים מנופחים. בין השאר, ג’ייפיי משתלטת על שירותי הבנקאות של האסירים, ומוסיפה עמלות על שירותים כמו הפקדת כספים – על הפקדת 10 דולרים לחשבונו של האסיר גבתה החברה בין 3.15 ל-4.15$; מוכרת “בולים” לשליחת הודעות דמויות אימייל במחיר של 35¢ לבול; מציעה שירות וידאו-צ’ט ב-9$ לחצי שעה; מוכרת שירותי מדיה כמו מוזיקה וספרים דיגיטליים במחירים גבוהים ממחירי השוק; ומעבירה את יתרת החשבון של אסירים משוחררים בכרטיס דביט עמוס עמלות, ובהן עמלת שירות חודשית, עמלה על בדיקת יתרת החשבון וקנסות על אי-פעילות), או בצ’ק תמורת עמלה של 10$.

» זוג בני 60 ומשהו מפאלו אלטו, קליפורניה, התעוררו לילה אחד ומצאו פורץ רעול פנים בחדר השינה שלהם. הפורץ לא דרש כסף או תכשיטים, אלא להשתמש באינטרנט האלחוטי שלהם. הם סירבו. הגבר קפץ מהמיטה, הדף את הפורץ דרך המסדרון החוצה מהבית ודיווח למשטרה, שעצרה את האיש, בן 17. המשטרה גילתה שלילה קודם לכן, אותו איש נמצא מסתובב ליד בית אחר בפאלו אלטו. כשהדיירים יצאו להתעמת איתו, בן ה-17 ביקש להשתמש בווייפיי שלהם כי נגמרה לו חבילת האינטרנט. הם סירבו, והוא ברח מהמקום על אופניים שגנב מחצרם.

» עוד אדם שבעיות טכנולוגיות דרדרו אותו לפשע הוא צ’ארלס מייקל הייגר, בן 74, שבא לסניף חנות סלולר של ורייזון וויירלס בצפון קרוליינה ודרש שיפתחו כדי לעזור לו עם הסלולרי המקולקל שלו. משלא נענה, בעט בדלת ושבר את הזגוגית, ואז נהג את מכוניתו לתוך חזית החנות. איש לא נפצע. הייגר הואשם בתקיפה באמצעות נשק קטלני וגרימת נזק לרכוש.

» 492,689.59$ גנב תומאס סקוט טיילור, בן 38 מקנטאקי, בכרטיסי מתנה של אמזון בין דצמבר 2011 לאוגוסט 2017. טיילור עבד בחברת IntelliSurvey, שמעניקה כרטיסי מתנה של אמזון לאנשים שמוכנים להשתתף בסקרים שהיא עורכת עבור לקוחות. לטיילור היתה גישה למאגר הכרטיסים, והוא נהג לגנוב את אלו שהנסקרים לא השתמשו בהם, להוסיף אותם לחשבון האמזון שלו ולבצע באמצעותם רכישות באתר אמזון של מוצרים שקל למכור מחדש או לעשות בהם שימוש אישי, לטענתו כי הסתבך בחובות והימורים. למרות שהשתמש בחשבונו האישי בכמות עצומה של כרטיסי מתנה בשווי חצי מיליון דולר וביצע 3300 רכישות במשך שש שנים, אמזון לא הבחינה בהונאה.

בית המשפט גזר על טיילור 18 חודשי מאסר והחזרה של הסכום שגנב.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👔 לא מתקבלים לעבודה? אולי טינפתם בפייסבוק וטוויטר 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

פרסום דעות חריגות ברשת מזיק לקריירה

ציוצי הפדופיליה והאונס של ג'יימס גאן

[ ציוצי הפדופיליה והאונס של ג’יימס גאן ]

דברים שאתם כותבים ברשת עלולים לרדוף אתכם כשתחפשו עבודה, אפילו עשור מאוחר יותר, כפי שגילה השבוע ג’יימס גאן, במאי שני סרטי הזכיון “שומרי הגלקסיה” (Guardians of the Galaxy) שהכניסו יחד 1.6 מיליארד דולר. אתר הימין “דיילי קולר” העלה מהאוב ציוצים של גאן, הישנים שבהם מ-2008, שבהם הוא מתבטא לדברי הקולר בצורה גזענית, אנטישמית, הומופובית, ומתבדח על פדופיליה ואונס. בדיסני החליטו לפטר את גאן מבימוי הסרט השלישי בסדרה.

“אי אפשר להגן על העמדות וההצהרות הפוגעניות שהתגלו בפיד הטוויטר של ג’יימס, שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים של האולפן שלנו, ואנחנו ניתקנו את קשרינו העסקיים איתו”, מסר יו”ר אולפני וולט דיסני, אלן הורן. גאן צייץ לאחר מכן והסביר שהוא אדם שונה מאוד מזה שהיה בימים שבהם התנהל כפרובוקטור שמספר בדיחות פוגעניות. “לפרוטוקול, כשהשמעתי את הבדיחות המזעזעות הללו, לא יישמתי אותן בחיים. אני יודע שזו הצהרה מוזרה להצהיר, ונראה שזה מובן מאליו, ובכל זאת, הנה אני אומר אותה”.

שרשור ההתנצלות של ג'יימס גאן

[ שרשור ההתנצלות של ג’יימס גאן ]

לפני שבועיים פרסם איש הטכנולוגיה רן בר זיק שרשור על התבטאויות בעייתיות ברשתות חברתיות והשפעתן על סיכויי ההעסקה של כותביהן:

אנשים יורים לעצמם ברגל, מחסלים לעצמם את הקריירה ואפשרות תעסוקה עתידית ומקבלים תווית של לוזרים וכאלו שלעולם לא יועסקו. […] מכירים due diligence? נשמע משעמם ו’חשבונאי’ אבל זה תהליך שעוברים בכל מקרה של רכישה (חברה) או העסקה (אנשים). כל מי שעובד/עבד בחברה זרה עובר בדיקות רקע. ברמה שמתקשרים (כן, כן) לאנשים, למוסדות ולחברות כדי לאמת כל פרט. כן, גם בתפקידים ‘זוטרים’ יחסית. נשמע קטנוני? לחברה קל להשקיע 1000$ או 2000$ לחוקר פרטי מאשר להתמודד עם בעיות קשות ויקרות אח”כ. אני לא מדבר על הבדיקות הסטנדרטיות של המראיין שמתקשר לממליצים. אני מדבר על חוקר פרטי וחברות שמתמחות בזה. זה הפך כבר להליך סטנדרטי בכל מרכז פיתוח ששווה משהו. זה נעשה לפני או אחרי חתימת החוזה.

הבדיקות האלו כוללות בשנים האחרונות גם חפירה נמרצת ברשתות החברתיות. במקרה של חברה שנרכשת על עובדיה, עושים את זה לכל עובד מרמת ה-QA עד המנכ”ל. במקרה של העסקה – לעובד. בבדיקות האלו בודקים גם עמדות פוליטיות חריגות, גזענות והומופוביה. למה? לא, לא בגלל עקרונות [-] בגלל כסף. עובד (זוטר או בכיר) שאוחז בעמדות הומופוביות/גזעניות מוצהרות חושף את החברה למגוון עצום של סיכונים. מסיכון משפטי (תביעה של עובד הומו על אפליה/אי נוחות) ועד סיכונים יחצ”ניים.

מי שרוצה דוגמה לשני שיחפש Brendan Eich Mozilla ויזכור שמדובר פה בממציא של ג’אווהסקריפט. כן? [אייק, מייסד שותף של פרויקט מוזילה, קרן מוזילה וחברת מוזילה, נאלץ להתפטר ממינכו”ל החברה אחרי לחץ ציבורי בעקבות תרומתו לקמפיין בעד Proposition 8, שינוי בחוקת קליפורניה לשם שלילת זכויות מזוגות חד-מיניים; ע”ק]. כיוון שחברות שונאות סיכונים, זה די ברור שברגע שתופסים התבטאות הומופובית חריפה או התבטאויות חוזרות ונשנות כאלו – ה-due diligence מחזירה תשובה שלילית. ואז? העובד לא מועסק, או שהחברה שבה הוא עובד שנקנית מפטרת אותו רגע לפני/אחרי העסקה. ואם הוא כבר עובד בחברה? מפוטר לאלתר.

איש כורז 🎨 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

[ איש כורז 🎨 יוג’ניה לולי (cc-by-nc) ]

בחיק החם של תיבת התהודה בפייסוש או בטוויטר, מאוד קל לדמיין שכולם מחזיקים בדעות שלך. כשמדובר על בירה, על מוזיקה או אפילו על פוליטיקה (בגבולות הסביר, כן?) – הכל סבבה. אבל אם אתה מתחיל לכתוב על ‘סדומאים’ ומלרלר שטויות ששמעת אצל איזה רב – אתה מסכן את עצמך ואת המשפחה שלך. אנשים [שלא עובדים בהייטק ויש להם קביעות] יכולים ללרלר חופשי על ‘מצעד הבהמות’. […] אם אתה חושב שהוא צודק. תגיד את זה חופשי בבית הכנסת או לעצמך. אם יש לך איזה אספירציות אי פעם לעבוד בחברה גלובלית או לעבוד בחברת סטארטאפ שתימכר לכזו – חשוב היטב לפני ריטוויט/תגובה. שמעתי על יותר ויותר מקרים, כולל אחד שאני מכיר אישית, שפשוט לא מקבלים סיכוי לחוזה העסקה בגלל דברים כאלו. בכל וכל מרכז פיתוח שעובד פה. אני לא רוצה להעליב את החברות הישראליות. אבל מבחינת תנאים, משכורות ואפשרויות התקדמות. אין מה להשוות בין חברות ישראלית לחברות זרות/סטארטאפים. זה רלוונטי גם למיזוגניות וגזעניות.

אני יודע שיהיו כאלו שיגיבו “אבל מה עם חופש הביטוי?!?111” ועקרונות נעלים נוספים. וואלה, הדיון הפילוסופי מרתק. באמת. אבל מעניין לי את הישבן. למה? כי עם פאקינג אידיאלים לא הולכים למכולת. רוצים להשאר בהייטק גם בגיל 40 ו-50? תקשיבו לזקנים. זהו :)

רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי

[ רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי ]

בתוכנית נדבר על הנושא עם נועה אוחיון באב, מומחית לניהול קריירה בעולם החדש ומקימה-שותפה של יוזמת ניהול הקריירה “דנה ונועה תעשו לי קריירה“.

[עדכון] “מעריצה אנונימית” נותנת טיפ:

דיברת שטויות בפייסבוק ואתה מתחיל סבב ראיונות? שווה להכיר את הפיצ’ר של פייסבוק להגבלת פוסטים ציבוריים קודמים מתחילת החשבון לחברים בלבד. […] זה פיצ’ר סופר חשוב.

הסבר מפורט כאן.

עוד בנושא

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר

מה שקורה כשעובדי חברות גדולות מתבטאים בקיצוניות ברשתות חברתיות

עובד בזק ביצע פיגוע רצחני, החברה מתמודדת ברשת (פוסט מתעדכן)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» בריטניה ואקוודור מנהלות מגעים להוצאת ג’וליאן אסאנג’ משגרירות אקוודור בלונדון. אסאנג’, מייסד אתר ההדלפות וויקיליקס, קיבל מקלט מדיני בשגרירות לפני למעלה מ-6 שנים, מחשש שיוסגר לשוודיה בחשד לאונס, ולארה”ב בגלל פרסום מסמכים סודיים של המדינה. שר החוץ הבריטי ג’רמי האנט הודיע שאם אסאנג’ ייצא מהשגרירות, “המשטרה הבריטית תתן לו קבלת פנים חמה”.

עוד בנושא: ראיון עם שרה הריסון, יד ימינו של אסאנג’: “אני לא יכולה לחזור הביתה”

» בוט טוויטר בשם “Who’s buying drugs on Venmo“, כפי ששמו מעיד, צייץ שמות משתמש ותמונות של משתמשי שירות התשלומים המקוון “ונמו”, שסימנו את רכישותיהם עם מילות מפתח או אמוג’ים שקשורים לסמים. הבוט משמש תזכורת למשתמשי השירות כי שמותיהם האמיתיים, תאריכי עסקאות, נמעני התשלום והערות שהמשתמשים מצרפים לתשלום זמינים בפומבי כברירת מחדל דרך ממשק תכנות היישומים (API) של האפליקציה – אלא אם המשתמשים משנים זאת בהגדרות האפליקציה. חוקר הסייבראבטחה דו טי דאק שאב את כל העסקאות שבוצעו ב-2017, שמספרן מגיע ל-207,984,218, וגילה שהוא יכול לנתח ולגלות מידע רב על המשתמשים. כתבה בבאזפיד קוראת לונמו לסגור את שיתוף המידע.

» מפרסמים בפייסבוק ברוסיה יכלו למקד את הפרסום שלהם ב-65 אלף אזרחים רוסים שמתעניינים ב”בגידה”, פילוח שכלי הפרסום של פייסבוק הציעו. חשיפת הסיפור בתקשורת הביאה את פייסבוק לבטל את הפילוח הזה, אחרי שהסבירו שמדובר בעניין בבגידות היסטוריות: “בגידה נכללה כקטגוריה בזכות החשיבות ההיסטורית שלה. מאחר שזו פעילות לא חוקית, הסרנו אותה מקטגוריות העניין”.

» פטנט מס’ 10,023,393, שניתן לאמזון על “מערכת רובוטית להשלכת פריטים במערכת ניהול מלאי”, גרר ביקורת פי.סי. נגד החברה. בפטנט הודגמה המערכת בין השאר באמצעות פסלון של גמד, מה שלדברי ארגון זכויות נמוכי הקומה האמריקאי Little People of America מרמז למשחק המבזה של השלכת גמדים. באמזון טענו ש”אין להוציא זאת מהקשר. הפטנט מדבר על פריטי מלאי יומיומיים, כולל ספל, פסלון גמד וברווזון גומי”.

איור השלכת פסלון גמד 🎨 מתוך פטנט אמריקאי מס' 10,023,393

[ איור השלכת פסלון גמד 🎨 מתוך פטנט אמריקאי מס’ 10,023,393 ]


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👛 איך להחזיק ביטקוין בלי להסתבך עם רשות המסים 🐣 הטלפונים של החסידה עלו 10,000 זלוטי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

קריפטומס

רשות המיסים החלה לפעול נגד מחזיקי ביטקוין. נדבר על כך עם תומר רביד, מייסד-שותף ומנכ”ל BloxTax. בראיון מקדים הוא סיפר:

רשות המיסים הישראלית היא בין הרשויות היותר ברורות בעולם בנוגע לדרישות הדיווח והטיפול בנכסי קריפטו. הרשות פרסמה בצורה מאוד ברורה את תפיסת עולמה לגבי קריפטו, ואף הייתה בין הרשויות הראשונות בעולם לעשות כן.
מטבעות דיגיטליים (קריפטו) נחשבים לנכס, וחייבים (למרבית המשתמשים) במס רווחי הון ולכן גוררים חובת דיווח. עסקאות בין מטבעות שני של קריפטו גם נחשבים לאירוע מס (“ברטר” המרה של ננכס אחד לנכס אחר היא אירוע מס), גם רכישה של כוס קפה בביטקוין מייצרת אירוע מס.
מה האתגר? – תקנות לחוד ומציאות לחוד.
מעבר לתקנות ונהלי הדיווח, מבחינה פרקטית, החישוב והדיווח עצמו מאוד מסורבלים. דבר המקשה מאוד על משתמשים ורו”ח לחשב ולדווח באופן בו רשות המסים מצפה. יצירת דו”ח וחישוב הרווחים לצורכי מס עבור מרבית המשתמשים הוא תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד – דבר המקשה על הדיווח.

המידע בנוגע לפעילות המשתמשים מבזר, ונמצא בהרבה מאוד סוגים של רשומות. כל רשומה בפורמט אחר, עם מודל אחר. בנוסף רשות המסים הנחתה שאירועים של המרה בין מטבעות (“קריפטו – לקריפטו”) הם אירועי ברטר הגוררים אירוע מס ומחייבים דיווח. זה מיצר סרבול אדיר, מקשה על המשתמש לקבל ודאות בנוגע לחשיפת המס שלו וכמובן מייצר הרבה מאוד חששות.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» החסידה הביא איתו חשבון סלולרי של 10 אלפים זלוטי (כ-9700₪). באפריל אשתקד, הארגון האקולוגי הפולני “Grupa Ekologiczna” הצמיד משדר GPS סלולרי לחסידה זכר בשם קייטק (Kajtek), כדי לעקוב אחרי נדידתו. בפברואר השנה החל קייטק את המסע חזרה לפולין, אך אחרי עשרה ימים נעצר בעמק הנילוס הכחול בסודאן, נשאר שם כמעט עד סוף החודש ומאז התנתק הקשר. ביוני קיבל הארגון את חשבון הטלפון המנופח. בפוסט בפייסבוק (שאח”כ מחקו), טענו אנשי הארגון שמישהו הוציא את הכרטיס הסלולרי מהמשדר של קייטק וביצע באמצעותו שיחות שהסתכמו ב-20 שעות.

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

» אחרי התקרית שבה אמזון אקו הקליט שיחה של בעליו ושלח אותה לאחד מאנשי הקשר שלהם במה שהחברה הגדירה “התרחשות מאוד נדירה”, עכשיו גם הטלפונים הסלולריים של סמסונג החליטו להכריז עצמאות והם שולחים תמונות אקראיות של המשתמשים לאנשי קשר אקראיים, כשהחברה “ערה לדיווחים” ו”בוחנת את העניין”.

» סוני פיקצ’רז ביקשו לקדם את הסרט Khali the Killer, והעלו ליוטיוב טריילר של שעה וחצי. כלומר, את הסרט המלא, בטעות, כי למה לחכות שהאקרים יגנבו אותו ויפיצו ברשת אם אפשר לעשות את זה בעצמך. אלפי אנשים צפו בסרט לפני שסוני קלטו מה קרה והסירו אותו.

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ'רז העלו בטעות ליוטיוב

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ’רז העלו בטעות ליוטיוב


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👾 חיים זה לאלה שלא הצליחו בגיימינג 🦅 הפודקאסטר שדיבר עם טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שגעון הגיימינג

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכניס את הגיימינג ל-ICD (ר”ת International Classification of Diseases), מסמך תקינה שמכיל את סיווג המחלות הבינלאומי. משחקי הווידאו הוכנסו בתחילת השנה לטיוטת ICD-11, העדכון ה-11 לרשימה, שהגיע 28 שנה אחרי העדכון הקודם, ונכנס לתוקף באמצע יוני השנה.

לפי סעיף 6C51 במדריך החדש,

הפרעת משחקים מאופיינת בתבנית של התנהגות גיימינג מתמשכת או חוזרת […] שיכולה להיות מקוונת (למשל, על גבי האינטרנט) או מנותקת, אשר מתבטאת ב: 1) שליטה פגומה בגיימינג (למשל, הופעה, תדירות, תכיפות, אינטנסיביות, התמשכות, סיום, הקשר); תעדוף הולך וגדל לגיימינג עד לשלב שבו גיימינג מקבל עדיפות על תחומי עניין ופעילויות יומיומיות אחרים; ו-3) המשכה או הסלמה של גיימינג למרות הופעת השלכות שליליות. תבנית ההתנהגות היא חמורה דיה לגרום לפגיעה משמעותית בתחומים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, החינוכיים, התעסוקתיים ותחומי תפקוד חשובים אחרים. התבנית של התנהגות גיימינג עשויה להיות מתמשכת או ארעית וחוזרת. התנהגות הגיימינג ומאפיינים אחרים בדרך כלל יבואו לידי ביטוי על פני תקופה של לפחות 12 חודשים כדי שאפשר לתת אבחנה, למרות שפרק הזמן הנדרש עשוי להתקצר אם כל הדרישות האבחוניות הנדרשות מתמלאות והתסמינים חמורים.

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

אנחנו מדברים בתוכנית עם הגיימרית אילאיל בן שלום. בראיון אימייל מקדים היא סיפרה:

אני אילאיל, בת 40, גיימרית כבר 28 שנים, מהתקופה שבה מחשבים באו עם מסך בצבע אחד, ועד היום – כשהאהבה שלי היא מקצוע, ואני מנהלת מוצר בכירה באוברוולף – הסטארטאפ הישראלי היחיד שפועל בתחום משחקי ה-PC. גיימינג זה גם האהבה שלי וגם החיים המקצועיים שלי.

יש הרבה דברים טובים מאוד להגיד על גיימינג. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים את היכולת של משחקי מחשב – אפילו כאלה שהאג’נדה שלהם היא הנאה טהורה ולא דידקטיים – מסייעים לפיתוח החשיבה, הראייה, יכולת שיתוף הפעולה והחשיבה האסטרטגית. בעולם של היום בו מרבית המשחקים מציגים לפחות אופציה של קו-אופ (או משחק שכולו קו-אופ, כמו LoL to Dota2), גיימינג דורש גם יכולות חברתיות, יכולת שיתוף פעולה, חלוקת משימות והתמקצעות. אני מכירה אנשים שמרוויחים את לחמם מלשחק כל היום, אני מכירה אנשים שהכירו את כל החברים שלהם ככה, ואני מכירה גם זוגות שנוצרו בעולם הוירטואלי, וחיים באושר ועושר בחיים האמיתיים עד היום.

עבורי ההגדרה הזו של ההפרעה האפשרית מייצגת בעיקר, בראש ובראשונה, את החלוקה של היום בין אנשים שהם דיגיטליים, לבין כאלה שאינם. מה בעצם נתפס היום כנורמטיבי? כמעט כל ילד שלישי בישראל משחק פורטנייט, האם באמת הציפייה היא עדיין שילדים יחזרו הביתה, ישחקו כדורגל מתחת לבניין עד שעה שש כשאמא שלהם קוראת להם לארוחת ערב? ילדים, ילדות, נערים נערות, וגם נשים וגברים מבלים חלק הולך וגובר מחייהם מול מסכים. חלק גדול מהזמן הזה מוקדש לצריכת תוכן, וחלק גדול לא פחות מוקדש למשחק. חלק מהמשחקים הם משחקי pass time כמו באבלז או טטריס, או סודוקו, חלק מהם משחקי מזל וחלקם משחקים עלילתיים מלאים, עמוסים, ארוכים.

כן, יש למשחקי מחשב פוטנציאל ממכר, בדיוק כמו לכל דבר אחר שפועל על המערכת האנדורפינית שלנו – אוכל, סקס. גם אליהם אפשר להתמכר. אבל אף אחד לא חושב שיעבור את חייו מבלי לאכול או לקיים יחסי מין מפחד שמא לא יוכל להשתלט על האהבה הזו. בסופו של דבר, הכל עניין של מינון, ושל האדם – האם הוא יודע לשלוט על הדחפים שלו? (אגב, אם הוא גיימר, סביר להניח שהוא יודע לשלוט על הדחפים שלו טוב יותר ממי שאינו גיימר, כי לדעת לשלוט על היצר זה הא’-ב’ של להפוך לגיימר טוב שלא מגיב לסיטואציה אלא חושב עליה).

גיימינג הוא תחום נהדר, והוא יכול לאפשר הרבה מאוד למי שמתמסר אליו, כאמור יש הרבה יכולות שאפשר לפתח כתוצאה מגיימינג. עבור אנשים שיש להם קשיים חברתיים, המשחקים יכולים לאפשר מישור חברתי חדש, כזה שבו יש להם סיכוי חדש להצליח. ובתור אחת שעובדת בתחום, ועובדת עם אנשים שעובדים בתחום, ומעבירים ימים כלילות במשחקי מחשב עד השעות הקטנות של הבוקר, ולפעמים גם סתם באמצע היום – האנשים שעובדים איתי, ושהמשחקים האלה הם חייהם, אינם מטורפים. להיפך – רובם הרבה יותר מאושרים.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג קיימו פגישות (בנפרד) עם מובילי דעה רפובליקנים – פוליטיקאים ועיתונאים – כדי לשכנעם שאף שעמק הסיליקון נוטה לכיוון השמאלי-ליברלי, החברות שלהם לא מפלות את הימין הרפובליקני. לפי מרכז המחקר פיו, 85% מהרפובליקנים חושבים שסביר שמצנזרים את דעותיהם הפוליטיות ברשתות החברתיות.

» פייסבוק, שהכחישה שוב ושוב שהיא מאזינה דרך האפליקציה הטלפונית שלה, רשמה פטנט על המצאה שמאפשרת לה להאזין דרך האפליקציה הטלפונית שלה. המטרה היא להאזין לשידורי טלוויזיה, שבהם יוטמע אות קולי שלא נקלט באוזן אנושית אבל מזוהה על ידי הסלולרי, כדי לדעת במה המשתמשים צופים ולהתאים להם פרסומות רלוונטיות בפייסבוק.

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

» רשות המכס והמסים הבריטית מאפשרת ללקוחותיה-בכפייה להזדהות באמצעות זיהוי קולי. מאז השיקה את השירות בינואר השנה, אספה הרשות מידע ביומטרי קולי על 5.1 מיליון אזרחים. כך נחשף בבקשת חופש מידע במסגרת תחקיר של ארגון הפרטיות הדיגיטלי ביג בראד’ר, שטוען שהרשות לא ביקשה את אישור האזרחים לאיסוף חתימות קולם, ומשערת שהיא שיתפה את החתימות עם רשויות נוספות. משרד נציב המידע הבריטי חוקר את הטענות.

» פירצת אבטחה מסוג מאגר מידע בלי סיסמת כניסה, שהצייצן “פלאש גורדון” מצא במרכז ALERRT באוניברסיטת טקסס סטייט לאימון שוטרים להתמודדות עם אירועי ירי, חשפה פרטים אישיים של אלפי שוטרים מקומיים ומדינתיים, ובהם אנשי FBI, רשות המכס והגבולות (CBP) וה-US Border Patrol, ואלפי מדריכי ירי, וכן פניות למרכז מצד שוטרים שחשפו מידע רגיש על חוסר בהכשרות ויכולות בתחום.

» ג’ון מלנדז, מגיש הפודקאסט “ג’ון המגמגם”, התחזה בטלפון לסנאטור בוב מננדז והצליח לשוחח עם דונלד טראמפ.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🚸 אומת הרשת נגד מדיניות טראמפ להפרדת וכליאת ילדי המהגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

בעמק הסיליקון ובאומת הרשת מוחים נגד מדיניות ממשל טראמפ להפריד ולכלוא ילדי מהגרים.

» המפתח סאם לוין ביקש לעשות דוקסינג (doxxing, איסוף והצגת פרטים אישיים על אנשים ברשת, בדרך כלל למטרות הטרדה ואיומים) לעובדי ICE, רשות אכיפת ההגירה והמכס הפדרלתי האמריקאית. הוא שאב מלינקדאין פרטים על 1595 האנשים שציינו את ICE מקום העבודה שלהם ופרסם את הרשימה, כשהוא מעלה לגיטהאב את הקוד ששימש אותו.

לוין כתב על כך בבלוגו במדיום: “בעוד ICE ממשיכים לקדם את מאמצי המעקב והכליאה הבלתי-אנושיים שלהם, אני מאמין שחשוב לתעד מה שקורה, ועל ידי מי, בכל דרך אפשרית. […] חשוב לזכור שעד כמה שחברות האינטרנט משתמשות במידע לרגל ולנצל את משתמשיהן, לעתים אנחנו יכולים להפוך את הסיפור, ולמנף את אותן פלטפורמות מקוונות כאמצעי לחקור או אפילו לחתור תחת מבני כוח מושרשים. זו תופעת לוואי מוזרה של ההסתמכות שלנו על חברות פרטיות ופלטפורמות פומביות-למחצה לתווך כמעט את כל ההיבטים של חיינו. אנחנו לא בהכרח חייבים לחכות לחשיפה דמויית-סנואודן הבאה כדי לחקור את החזקים – כל כך הרבה מזה נמצא לנגד עינינו”.

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

חלק מהמגיבים הזכירו ללוין לו שעובדי ICE לא קובעים את המדיניות. היה מי שעשה ללוין דוקסינג בחזרה. והחברות הפרטיות והפלטפורמות הפומביות למחצה יצאו להגנת סוכני ICE: גיטהאב הסירו את הקוד ומדיום הסירו את הפוסט. עותקים של המידע אפשר למצוא בין השאר בארכיון האינטרנט ובוויקיליקס.

דוקסינג נוסף ביצע אתר החדשות ספלינטר, שפרסם את מספר הטלפון הנייד של סטיבן מילר, יועץ המדיניות הבכיר של טראמפ, שלפי כתבה בניו יורק טיימס היה מהדוחפים העיקריים להפרדת ילדי מהגרים בלתי חוקיים מהוריהם וכליאתם במחנות. “כולנו יודעים שדונלד טראמפ הוא חסיד גדול של קבלת משוב ישיר מהציבור, כי הוא אישית פרסם את מספרי הסלולר של יריבו בפריימריז הרפובליקניים לינדזי גרהאם ושל מגיש יוניוויז’ן חורחה ראמוס. אז סביר להניח שהוא יתמוך בזכות הציבור להתקשר (או לסמס) לסטיבן מילר”, כתבו בכתבה הלא-חתומה בספלינטר, והזהירו את הקוראים כי “הוא בחור עסוק, אבל אולי תוכלו לתפוס אותו למספיק זמן כדי לנהל דיון פרודוקטיבי”.

במקרה הזה טוויטר התגייסו למאבק נגד המוחים והשעו משתמשים – אלו שפרסמו לינק לכתבה, אפילו לא את המספר עצמו. על כך דיווח ראיין מק, כתב טכנולוגיה בבאזפיד שהיה בין המושעים.

» בני הזוג שרלוט ודייב ווינר מסן פרנסיסקו פתחו דף התרמה בפייסבוק לגיוס 1500$ לאיחוד בין המהגרים לילדיהם הכלואים במחנות. אחד מהתורמים הוא מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שתרם כ-80 אלף דולר וקרא לאנשים נוספים להצטרף ולתרום: “אנחנו צריכים להפסיק עם המדינות הזאת עכשיו”.

Organizations like Texas Civil Rights Project and RAICES are doing great work helping families at the US border get…

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, June 19, 2018

תוך כשבוע גייס הזוג כמעט 19.5 מיליון דולר.

אבל המחאה נובחת והכסף עובר, לפי תחקיר של NBC ניוז, שפרסם רשימת חברות טכנולוגיה שעבדו עם ICE בחודשים האחרונים למרות המחאה הציבורית: Hewlett Packard Enterprise, תומסון רויטרס, מיקרוסופט, מוטורולה סולושנז ופלאנאטיר של פיטר תיל, תומכו של טראמפ וחבר מועצת המנהלים של פייסבוק, שהביא לסגירתה של רשת אתרי החדשות גיזמודו באמצעות מימון תביעות נגדה.

» מלחמת עריכות ניצתה בוויקיפדיה האנגלית לאחר שמשתמש הוסיף לערך “רשימת מחנות ריכוז ומעצר” את מחנות הילדים של טראמפ. מישהו גם ערך את שם הערך “אתרי מעצר בארה”ב” ל”מחנות השמדה בארה”ב”. בשני המקרים השינויים לא שרדו.

» במבט חטוף, TrumpHotels.org נראה כמו עוד אתר תיירות, אבל במבט שני רואים שהתמונות הן של מהגרים כלואים, ו”דברי המנהל שלנו” הם ציטוטים של טראמפ, שבהם “כשמקסיקו שולחים את אנשיהם, הם לא שולחים את המיטב […] הם מביאים סמים, הם מביאים פשע. הם אנסים”.

אתר המחאה TrumpHotels.com

אתר המחאה TrumpHotels.com

» מישהו הנפיש את שרת בטחון המולדת האמריקאית, קריסטן נילסן, כקרואלה דה-וויל, המרשעת מ”101 כלבים דלמטיים”:

» ביום רביעי חתם טראמפ על צו נשיאותי שמפסיק את הפרדת משפחות המהגרים, אבל התחייב להמשיך במדיניות “אפס סובלנות” כלפיהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

↙️ אלכסון עוזבים את פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

אלכסון עוזבים את פייסבוק

כתב העת הדיגיטלי אלכסון ויתר על 27 אלף אוהדיו בפייסבוק וסגר את הדף שהחזיק ברשת החברתית לריגול אזרחי. עורך האתר, יורם מלצר, כתב על כך:

אי-אפשר לעסוק בדברים חשובים כלאחר יד, ואין דרך לחשוב על נושאים מורכבים בתוך מנגנון הדורש תגובה מיידית, שלעולם תהיה רגשית, נמהרת, חפוזה ועל פי רוב גם פזיזה. הסברה הרווחת הייתה שעבור כתב-עת כמו “אלכסון”, פייסבוק הוא במה הכרחית לחשיפת תכניו לקהל רחב. יש טעם להתעכב מעט, ואולי לעשות זאת ביתר פירוט בהזדמנות אחרת, על המושג “חשיפה”. הוא שגור מאוד במערכת החינוך, בתקשורת ובעולם השיווק, במה שהפך להיות שילוש בהחלט לא קדוש. במקרה הטוב, “חשיפה”, היא הטעמה שטחית, מהירה, מדגמית, מכוונת-כותרת, בגירוי מסוים של הסקרנות. במקרה הרע, כמו חשיפה לשמש, מדובר בצריבה של העור.

בפינה אנחנו מדברים עם מלצר על ההחלטה החריגה.

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל גוגל, סונדאר פיצ’אי, פרסם את את כללי החברה לגבי פיתוח בינה מלאכותית:

1. היי מועילה לחברה
2. הימנעי מליצור או לחזק הטייה בלתי הוגנת
3. היי בדוקה ובדוקה מבחינת בטיחות
4. היי אחריותית כלפי בני אדם
5. הטמיעי עקרונות עיצוב פרטיות
6. עמדי בסטנדרטים גבוהים של מצויינות מדעית
7. היי נגישה לשימושים שעומדים בעקרונות הללו

הכללים מתפרסמים זמן קצר אחרי מחאת עובדי גוגל על שת”פ עם משרד הבטחון האמריקאי בפרוייקט “מייבן” (מילה ביידיש שמשמעותה מבין, מתמצא, מומחה) לזיהוי אוטומטי של אנשים וחפצים בצילומי מזלטים, אשר משמשים בין השאר לחיסולים מהאוויר. אלפי עובדי גוגל חתמו על עצומה נגד השת”פ וכעשרה התפטרו. בעקבות הלחץ החליטה החברה להימנע מלחדש את החוזה עם סיומו ב-2019.

» בחמישי בערב עצר ה-FBI את ג’יימס וולף, לשעבר עוזר בוועדת הסנאט למודיעין, בחשד ששיקר ללשכת החקירות הפדרלית כשהכחיש שהדליף מידע מסווג לארבעה עיתונאים. ה-FBI ידעו לצטט שיחות של וולף עם עיתונאים באמצעות סיגנל, תוכנת מסרים מידיים שנחשבת לבטוחה מאוד לתקשורת סודית, בזכות תכונות כמו הצפנה מקצה לקצה, אפשרות למחוק הודעות שכבר נשלחו וטיימר להשמדה עצמית של הודעות אחרי זמן מוגדר. אם ה-FBI השיגו את הסלולרי עצמו ועברו הגנות כמו סיסמת כניסה, הם יכלו לקרוא את ההודעות בדיוק כמו וולף עצמו, אם לא מחק אותן, ובכך אין פירצת אבטחה בתוכנה. אולם למחרת פרסום כתב האישום עם אזכור ההודעות בסיגנל, יצרנית האפליקציה הוציאה עדכון תוכנה שמתקן באג במנגנון ההשמדה העצמית שגרם להודעות לא להימחק.

» המלחמה במעקב של פייסבוק ודומותיה נמשך: אחרי שפיירפוקס הוציאו במרץ את תוסף פייסבוק קונטיינר, שמאפשר לגלוש בפייסבוק בלשונית נפרדת ומבודדת כדי למנוע מחברת הריגול האזרחי לעקוב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים, תוכנת חסימת הפרסומות אדבלוק פלוס הוסיפה חסימת מעקב רשתות חברתיות לכרום ופיירפוקס.

» פייסבוק סיפקה בעשור האחרון גישה עמוקה למידע על משתמשיה לכ-60 יצרניות סלולר – אפל, סמסונג, מיקרוסופט, בלקברי, אמזון, וכן היצרניות סיניות וואווי, לנובו, אופו ו-TCL. הממשל האמריקאי טען שמכשירי וואווי עלולים לשמש לריגול אחר משתמשים אמריקאיים. בנוסף, סיפקה פייסבוק גישה למידע על משתמשיה למספר חברות, כשחלקן קיבלו גישה גם למידע על החברבוקים של המשתמשים, ובו מספרי טלפון ומדד בשם “friend link” שמתאר את רמת הקירבה בין משתמשים שונים. זאת, הרבה אחרי שהבטיחה ב-2015 שתמנע גישה למידע. בין החברות נמצאות רויאל בנק אוב קנדה וניסאן מוטור.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💾 זכרונות דיגיטליים אחרי מותי 卐 גוגל נגד הרפובליקנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

כרטיס זכרון

מה עושים עם הזכרונות הדיגיטליים שלנו אחרי מותנו? פרופסור מיכאל בירנהק וד”ר טל מורס חיברו עבור איגוד האינטרנט הישראלי מסמך המלצות בנושא. אנחנו מדברים בפינה עם ד”ר מורס.

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» פחות משבוע לפני הפריימריז במפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, גוגל סיווגה את האידיאולוגיה של המפלגה כ”נאציזם” בפאנל המידע שהציגה בתוצאות החיפושים “California Republicans” ו-“California Republican Party”. פאנל המידע מציג תכנים שנאספו אוטומטית, ומדוברות גוגל הסבירו ש”לעתים אנשים משחיתים מאגרי מידע ציבוריים כמו וויקיפדיה, מה שמשפיע על המידע שמופיע בו. יש לנו מערכות שתופסות השחתה לפני שהיא משפיעה על תוצאות החיפוש, אך לעתים טעויות מצליחות לחמוק, וזה מה שקרה הפעם”. בתחילת מאי סילקה המפלגה משורותיה נאו-נאצי שהתמודד על מושב בסנאט.

גוגל מסווגת את המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה כתומכת בנאציזם

“נאציזם” בתקציר של גוגל על המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה

» במה שיכול בעתיד לככב בפרק של הסדרה “רוזאן”, רשת ABC החליטה לבטל את העונה השנייה של הסדרה המחודשת והמצליחה בעקבות ציוץ גזעני שפרסמה יוצרת הסדרה, רוזאן בר, נגד ואלרי ג’ארט, לשעבר עוזרת של ברק אובמה: “האחים המוסלמים וכוכב הקופים הולידו תינוקת = vj”.

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג'ארט

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג’ארט

» משטרת ניו המפשיר עצרה את רוברט וו. פריז, שהורשע בעבר בהונאה, השגת גבול ותאונת פגע-וברח, על העלבת שוטר שפרש לאחרונה, דאן ד’אמטו, בטוקבק באתר חדשות, שהאתר מחק. לטענת פריז, ד’אמטו התייחס אליו בצורה לא הוגנת, ולכן טען ש”המפכ”ל שופ חיפה על השוטר המושחת הזה”. המשטרה העמידה לדין את פריז באשמת הוצאת לשון הרע פלילית, עבירה נמוכה מסוג עוון מדרגה ב’, שעבירות מסוגה מובילות בדרך כלל לקנס ולא למאסר, ולכן לא נהוג לעצור חשודים בגינן.

» לפי סקר חדש של מכון פיו, 51% מהצעירים האמריקאים בגילאי 13-17 משתמשים בפייסבוק, ירידה של 20 נקודות אחוז לעומת 2015. פייסבוק נמצאת במקום הרביעי מקרב האתרים שנבדקו, אחרי יוטיוב (85%), אינסטגרם (73%) וסנאפצ’ט (69%), ולפני טוויטר (32%). שיעור השימוש בפייסבוק בקרב הצעירים גדול יותר ככל שהכנסת משקי הבית שלהם קטנה יותר: 70% בקרב משקי בית שמכניסים פחות מ-30 אלף דולר בשנה, ועד 36% של מעל 75 אלף בשנה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם בהגשת אביגלי לושי-ביטנר

🦅 לנשיא ארה”ב אסור לחסום עוקבים בטוויטר 🇮🇱 ומה עם שר הבטחון של ישראל? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

טראמפ יסיר את החומה בטוויטר – וליברמן?

שר הבטחון, אביגדור ליברמן,מצטיין בעיקר בדיבורים, וביקורת שמזכירה לו את חולשתו מעצבנת אותו. כשליברמן צייץ בטוויטר על “איימן עודה ושות'” ש”מקומם של המחבלים האלה הוא לא בכנסת אלא בכלא”, רבים הזכירו לו, כמקובל באומת הרשת, שהוא עוד לא מימש את איומו נגד איסמעיל הנייה, שאמור היה להתחסל 48 שעות אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד. אחת מאלו שהזכירו זאת היא קרין נהון, וליברמן חסם אותה.

פרופ’ קרין נהון היא חוקרת בנושא פוליטיקה של המידע במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. זו כנראה הסיבה שתוך פחות מיממה, ליברמן הסיר את חסימתה והגיב לחדשות 2 כי “שר הביטחון מעודד שיח ברשתות החברתיות ולכן מרבה להתבטא בהן. עם זאת תגובות הכוללות הסתה לאלימות, גידופים, קללות ודיבה הן לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום. לגבי הפרופ’ נהון, מדובר בטעות אנוש של אחד מעובדי הצוות”.

נהון כתבה בתגובה לאירוע כי “חשבון טויטר או פייסבוק של שר או ח״כ הוא ציבורי ולא פרטי. כשהוא חוסם אותי או אחרים, הוא פוגע בחופש הביטוי שלי וגם בזכותי למידע כאזרח (כי במקביל אני לא רואה את ההודעות שלו מהחשבון שלי). זה צריך להפסק. […] צריך לפתור את עניין החסימות של תגובות לגיטימיות בצורה רוחבית. לפנות ליועמש הכנסת?”

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בתזמון מצוין, יום לאחר מכן פסקה נעמי רייס בוכוולד, שופטת בית המשפט הפדרלי בניו יורק, כי לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ אסור לחסום משתמשי טוויטר על בסיס דעות פוליטיות, משום שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי המובטח לפי התיקון הראשון לחוקה. “אנחנו קובעים שהחלקים של הפרופיל @realDonaldTrump – ‘החלק האינטראקטיבי’ שבו משתמשי טוויטר יכולים להגיב ישירות לתוכן של ציוצי הנשיא – תואמים לדוקטרינת ‘פורום ציבורי’ שקבע בית המשפט העליון”, כתבה השופטת (פדף).

אצלנו מבקר המדינה כבר קבע שחסימת גולשים על ידי אנשי ציבור למניעת ביקורת אינה ראויה, והגדיר קריטריונים לנוכחויות רשת ציבוריות:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

בתוכנית אנחנו מדברים עם פרופ’ נהון על הפסיקה בארה”ב ועל המצב בישראל.

תגובת פרופ' קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

תגובת פרופ’ קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» חוקי ה-GDPR (ר”ת General Data Protection Regulation) נכנסו לתוקף אתמול והאינטרנט כמרקחה: גולשים מוצפים בדרישות שלום משירותים ששכחו שנרשמו אליהם ומבקשים אישור לאסוף את פרטיהם (ולפעמים חושפים את כתובת האימייל שלהם לכל הגולשים האחרים), אתרי חדשות מחוץ לאירופה חוסמים גישה בפני אירופאים או מספקים גישה לגירסה מותאמת שאין בה את כל הרוגלות הרגילות והפרסומות המבוססות על איסוף מידע על הגולשים ולכן היא מהירה וטובה יותר, ויש גם מי ששר:

» סוכנויות ביון ואכיפה בהודו טוענות שהמכשול הגדול ביותר לחקירות טרור הוא שירותי הודעות מוצפנים – שמאפשרים לטרוריסטים (כמו לכל אדם עם חיבור לרשת) להתכתב בלי שהרשויות יוכלו לקרוא את ההודעות; שמסופקים על ידי חברות זרות – אשר כפופות לחוקי פרטיות של מדינות המקור שלהן. עוד נטען כי חברות אינטרנט זרות, ובהן פייסבוק ו-וואטסאפ, אינן ממהרות לסייע בחקירות כאלו. וואטסאפ מסרה בתגובה שאינה יכולה לפענח את ההודעות משום שהאפליקציה שלה מספקת הצפנה מקצה לקצה.

» ה-FBI דיווחו על סייברמתקפה של “גורמים זרים” שפגעה במאות אלפי נתבים (ראוטרים) ביתיים ועסקיים של יצרנים שונים ברחבי העולם, תוך שימוש בנוזקת VPNFilter, כשווקטור התקיפה טרם נחשף. המתקפה מאפשרת לשתק את הראוטרים ולאסוף מידע על משתמשיהם. בלשכת החקירות הפדרלית המליצו לבעלי ראוטרים לאתחל את המכשירים, ולשקול ביטול יכולות ניהול מרחוק, הגדרת סיסמאות חזקות והצפנה חזקה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם עם ניתאי ענבי

לדף הבא →