👍 הילד ששם את האצבע של אמא שלו בטלפון והציל אותה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בתחילת החודש התקבלה שיחה במוקד החירום 999 של משטרת המטרופולין של לונדון. “הלו, אני רומן”, אמר המתקשר הצעיר, ולבקשת המוקדנית שיעלה את אמו על הקו אמר: “אנחנו לא יכולים, היא מתה”, והסביר – “היא סוגרת את העיניים והיא לא נושמת”. הוא נתן למוקדנית את הכתובת, ולאחר שלא הצליח להעיר את אמו בניעור ובצעקה, המוקדנית שלחה שוטרים ופרמדיקים. אלו הגיעו לבית לאחר 13 דקות, והגישו עזרה ראשונה לאם מחוסרת ההכרה. משם היא נלקחה לבית החולים, ובהמשך שוחררה וחזרה הביתה.

התושייה של רומן בן ה-4 מרשימה. לפי הודעת המשטרה, רומן, שאת שמו המלא לא פרסמה, השתמש בסמארטפון של אמו מחוסרת ההכרה להתקשר למשטרה. הטלפון היה נעול בנעילת טביעת אצבע, ורומן הצמיד את אגודלה של אמו לטלפון כדי לפתוח אותו. לאחר מכן הוא הורה לעוזרת האישית סירי להזעיק עזרה, וזו התקשרה למוקד החירום 999.

“זה סיפור מדהים ותודות לחשיבה המהירה שלו, ועל ידי כך שביקש עזרה מ’סירי’, הילד הצעיר הזה הציל את חיי אמו וכך היא עדיין כאן ויכולה להיות מאוד גאה בו ובאחים שלו”, מצוטטת בהודעת המשטרה הקצינה (Chief Superintendent) אייד אדלקן מיחידת השליטה והפיקוד של משטרת המטרופולין.

גם אשלינד האוול, בת 6, הצמידה את האצבע של אמה לטלפון כדי לפתוח אותו. זה היה בדצמבר אשתקד, וזה היה למטרות קצת יותר אנוכיות – האוול נכנסה לאמזון ורכשה לעצמה 13 פריטי פוקימון באפליקציית אמזון שעל הטלפון הסלולרי. אמה, בת’אני, לא הצליחה לכעוס על הילדה המוכשרת, ואמרה לוול סטריט ג’ורנל: “היא ממש גאה בעצמה”.

החוק הביומטרי. איור: יעל בוגן, העין השביעית the7eye.org.il (רשיון cc-by-nc-sa)

שני המקרים הללו מלמדים אותנו שטביעות אצבע הן לא תחליף טוב לשם וסיסמה – כלל אצבע, אם כבר מדברים על אצבעות, הוא שאמצעי שלא ניתן לשינוי, כמו טביעת אצבע, צורת פנים וקול, הוא אמצעי שלא כדאי להשתמש בו כסיסמה, משום שברגע שהוא דולף ומגיע לגורם עוין, אי אפשר להחליפו.

בארה”ב, שוטרים מבקשים מחשודים בעבירות שונות לפתוח עבורם את נעילת המחשב או הסלולרי. כתב פורבס, תומאס פוקס-ברוסטר, חשף שמשרד המשפטים האמריקאי ביקש בשנה שעברה מבית המשפט בקשה חסרת תקדים: צו שיתיר לקחת טביעות האצבעות מכל האנשים שנמצאים בבניין מסויים בלנקסטר, קליפורניה, בזמן שמתבצע בו חיפוש, כדי שיתאפשר להיכנס למכשירים הסלולריים שלהם. השימוש בטביעות אצבע כשם וסיסמה, והדרישה של הרשויות לקבל לידיהם את הטביעות הללו, מעורר את השאלה מה ההבדל בין סיסמה שמורכבת מתווים לבין כזו שעשויה ממזהה ביומטרי, והאם זכות הסירוב שונה בין שני המקרים – כלומר האם יש לנו יותר אוטונומיה לסרב לתת טביעת אצבע או לסרב לפתוח מכשיר עם האצבע מאשר לתת את הסיסמה שלנו.

הדבר מתחבר באופן ישיר למאגר הביומטרי הישראלי. אחרי שנים של דיונים והסתייגויות, המאגר אושר ללא חובת טביעות אצבע, אבל עם ענישה – מי שלא יספק טביעת אצבע, אלא רק תמונת פנים ביומטרית באיכות גבוהה, יקבל תעודה לחמש שנים בלבד במקום לעשר.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🎶 אד שירן עוזר למוזיקאית שנחסמה 😵 מעצר תוקף האפילפסיה בטוויטר » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אד שירן נ’ חברת המוזיקה של אד שירן

שרלוט קמבל היא מוזיקאית בריטית שהוציאה שני אלבומים במימון-קהל, מופיעה בין השאר ברכבת התחתית של לונדון, ושומרת על קשר עם אוהדיה בדף האמנית שלה בפייסבוק, שאליו העלתה סרטון בן 15 שניות מהקאבר שלה ל-Castle on the Hill של המוזיקאי המצליח אד שירן, וקישור לקאבר המלא ביוטיוב שלה. חברת התקליטים של שירן, אטלנטיק/וורנר, לא אהבה את המחווה, וסימנה את הסרטון כפוגע בזכויות היוצרים שלה. פייסבוק הודיעה לקמבל שהיא חסומה מפייסבוק לשלושה ימים, ושהפרה נוספת תגרום לחסימתה לצמיתות.

“אני אוהבת את המוזיקה של אד שירן ותמיד עושה קאברים לשירים שלו ברפרטואר הרחוב שלי”, אמרה קמבל בראיון לאתר טורנטפריק. “אני מוצאת אותם קלים ללימוד כי אני משמיעה אותם שוב ושוב בבית אז אני יודעת את כל המילים בע”פ”.

הזמר אד שירן בהופעה. תמונה: מארק קנט (cc-by-sa)

שירן. תמונה: מארק קנט (cc-by-sa)

עד כאן סיפור סטנדרטי של חברת תקליטים שמגינה באגרסיביות על זכויות היוצרים ברשת. ומכאן, סיפורו של מוזיקאי סופר-מצליח מהדור החדש, אד שירן, שהחל גם הוא את דרכו בהופעות קטנות בפינות רחוב ובפאבים. לדבריו, מי שהפך אותו לכוכב הגדול שהוא היום הם המעריצים, והם עשו זאת באמצעות פיראטיות אינטרנטית. “זה היה שיתוף קבצים. אני יודע שזה דבר רע להגיד, בגלל שאני חלק מתעשיית המוזיקה שלא אוהבת שיתוף קבצים בלתי חוקי”, סיפר בראיון לסי.בי.אס ניוז בתחילת החודש. “שיתוף קבצים בלתי חוקי הוא מה שעשה אותי. אלה היו סטודנטים באנגליה שהלכו לאוניברסיטה, ששיתפו אותי זה עם זה”. כשנשאל מה הוא חושב על שיתוף קבצים היום, הוא אמר: “אני לא חושב ששיתוף קבצים קיים היום. […] אני חושב שאנשים עושים ריפ מיוטיוב. זה דבר. אבל אני מרגיש שזה כל כך כל לעשות סטרימינג”.

מעריצים של קמבל (ושל שירן) התחילו להתמרמר ברשת על חסימתה של קמבל, והדברים הגיעו לידיעתו של שירן. הוא ניגש לדף הפייסבוק שלה וכתב לה פוסט לא רשמי עם שגיאות דקדוק והקלדה:

בדיוק ראיתי את הסרטון שלך, בטוח שאין לזה שום קשר אלי, אני בלאדי אוהב לראות אנשים עושים קאבר לשירים שלי, אחד הדברים הכי טובים בעבודה שלי זה לראות אנשים אחרים שמוצאים בזה הנאה. שאלתי מה קרה ומסתבר שזה בוט שוורנר מחזיקים שעובד על איזה אלגוריתם מוזר (אין לי מושג מה זה אומר) אבל זה פשוט צירוף מקרים שזה היה הסרטון שלך. החלפתי מילים, ואני אסדר את זה. שוב סליחה. תמשיכי מה שאת עושה, זה אחלה

אד X

just seen your video, it definitely has nothing to do with me, i bloody love seeing people cover my songs, one of the…

Posted by Ed Sheeran on Thursday, March 9, 2017

פוסט של המוזיקאי אד שירן על דף הפייסבוק של המוזיקאית שרלוט קמבל, 9.3.2017

נעצר חשוד במתקפת האפילפסיה

עדכון בפרשת התקיפה האפילפטוגנית (מעודדת התקף אפילפטי) האינטרנטית:

העיתונאי קורט אייכנוולד סובל מאפילפסיה ולא מסתיר עובדה זו מהציבור. לדבריו, זמן קצר אחרי שפרסם כתבה נגד דונלד טראמפ, אז מועמד לנשיאות ארה”ב, שלח לו משתמש הטוויטר “Mike’s Deplorable AF” סרטון שבו “איזשהו סוג של אור מהבהב, עם עיגולים מרצדים ותמונות של פפה [צפרדע קומיקס שאומץ ברשת על ידי תומכי תנועת האלט-רייט בארה”ב] עף לכיוון המסך. הוא מה שנקרא אפילפטוגני – דבר שגורם להתקפים. למזלי, מאחר שעמדתי, פשוט הפלתי את האייפד לרצפה ברגע שהבנתי מה מייק עשה. הוא נחת עם פניו כלפי מטה על רצפת חדר השירותים”. בדצמבר שלח לו הטוויטריסט @jew_goldstein סרטון “הבהוב ועליו המסר ‘מגיע לך התקף’”. בתגובה הגיש אייכנוולד בקשה לבית המשפט המחוזי של דאלאס להורות לטוויטר למסור לו את פרטיו של “ג’ו גולדסטין”, כדי שיוכל לתבוע אותו על תקיפה וסעיפים נוספים.

הציוץ האפילפטוגני ש-@jew_goldstein צייץ לקורט אייכנוולד, בדיווח בלעדי של גוד מורנינג אמריקה

הציוץ האפילפטוגני של “ג’ו גולדסטין”, כפי שדווח ב”גוד מורנינג אמריקה”

אתמול דיווח אייכנוולד בטוויטר על התפתחות בפרשה: “אחרי חקירה בת 3 חודשים, ה-FBI עצר הבוקר את האיש שתקף אותי עם הבהוב בטוויטר שגרם להתקף. הוא עומד בפני כתב אישום פדרלי וצפוי להיות מואשם בידי התובע המחוזי של דאלאס על אישומים שונים בימים הקרובים. פרטיהם של כל האנשים ששלחו לי הבהובים אחרי שגילו על התקיפה נמצאים כרגע בידי ה-FBI. יותר מ-40 אנשים שלחו הבהובים כרגע שגילו שהם יכולים לגרום להתקף. פרטי התיקים שלהם בידי ה-FBI. תפסיקו לשלוח אותם”.

ה-FBI הודיע שהחשוד הוא ג’ון ריין ריבלו, בן 29, מסליסברי, מרילנד, והוא נעצר בחשד לסייברארבנות (cyberstalking). פרקליטו של אייכנוולד, סטיבן ליברמן, אמר לניוזוויק (📁) ש”מה שמר ריבלו עשה עם הודעת הטוויטר שלו אינו שונה ממישהו ששולח פצצה בדואר או מעטפה מלאה בנבגי אנתרקס. לא היה זה תוכן ההתקשרות שנועד לשכנע מישהו או לגרום לו להרגיש רע עם עצמו; זו היתה תקשורת אלקטרונית שתוכננה כך שתהיה לה השפעה פיזית”.

(תודה, @yayouro)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🚖 אובר מסתבכת בישראל, משעה החרמת רגולטורים, מחפשת הנהגה » האחראי על האינטרנט 🎙️

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בשבוע שעבר דיברתי כאן על תוכנית “גרייבול” של אפליקציית אובר, שחשף הניו יורק טיימס. התוכנית שימשה את אובר לסמן משתמשים שהם אנשי אסדרה (רגולציה) ואכיפת חוק, ולמנוע מהם להזמין נסיעות במסגרת אכיפה ומבצעי עוקץ.

הסיפור נחשף בניו יורק טיימס ב-3 במרץ. חמישה ימים לאחר מכן פרסם סמנכ”ל האבטחה של אובר, ג’ו סליבן, פוסט בבלוג החברה שבו הוא מודיע שאובר לא תשתמש בגרייבול נגד רשויות האכיפה. אחרי שהוא מסביר את השימושים הלגיטימיים בגרייבול, סליבן כותב: “התחלנו לבחון את הדרכים השונות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה הזאת עד כה. בנוסף, אנחנו אוסרים במפורש על השימוש בה לטרגט פעילות על ידי רגולטורים מקומיים מעתה והלאה. בהינתן הדרך שבה המערכות שלנו מוגדרות, ייקח זמן להבטיח שהאיסור הזה נאכף במלואו”.

מונית חלל. איור: Andromega Volare (cc-by-nc-sa)

מונית חלל. תמונה: Andromega Volare (cc-by-nc-sa)

בין השאר, גרייבול שימשה את אובר למנוע מפקחים לאסוף ראיות על ידי הזמנת מוניות בפורטלנד, אורגון, ב-2014, השנה שבה החלה להפעיל את גרייבול ושבה גם השיקה את שירות אובראיקס בעיר. אובראיקס מאפשר לנהגים שאינם נהגי מוניות, ואשר נוהגים במכוניות שאינן מוניות, לאסוף נוסעים ולגבות מהם תשלום על הנסיעה. זאת בניגוד לחוק במקומות רבים, ובהם בפורטלנד, וגם בישראל.

ביום שני השבוע זימן משרד התחבורה את מנכ”ל אובר ישראל, יוני גרייפמן, לבירור לגבי שירות “אובר נייט” של טרמפים תמורת שיתוף הוצאות, חשפה ליאור קינן בחדשות 10. מאובר מסרו ש”uberNIGHT הוא פיילוט שנבנה בהתאם לרגולציה הקיימת כיום בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שכבר פועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”. אולם נוסעים באוברנייט התלוננו על “גבייה מופרזת”, כך לפי דיווח בדה-מרקר, שלפיו אובר כללה בתשלום הוצאות אחזקת רכב שאינן קשורות ישירות לנסיעה, כולל ירידת ערך. מצד שני, החוק לא מגדיר במדויק איך לחשוב הוצאות נסיעה, ואובר מנצלת פירצה זו. בנוסף, בשירותי שיתוף הנסיעות שמוטמעים באפליקציית הניווט ווייז (ווייז קרפול) ובאפליקציית התחב”ץ מוביט, הנוסע יכול רק להצטרף לנסיעה שממילא מתבצעת, ואילו באוברנייט של אובר הנוסע יכול להזמין נסיעה במיוחד – מה שבפועל הופך אותה מטרמפ למונית, גם אם זולה יותר ממונית חוקית.

אובר היא חברת טכנולוגיה משבשת גדולה ודורסנית, שהסתבכה עם עובדי תעשיית המוניות וההסעות, עובדים שלה עצמה (ובפרט עובדות שלה, שמתלוננות על תרבות של הטרדה מינית), רגולטורים וארגוני עובדים ומתחרים בגדלים שונים, מליפט ועד גוגל. הוויכוח הכוחני המתועד של קלניק עם אחד מנהגי אובר בחודש שעבר היה נקודת מפנה, שגרמה לקלניק להתנצל בפוסט פומבי ולהודות שהוא זקוק לעזרה. עכשיו הוא מחפש אותה – יום לפני ההודעה של אובר על השעיית גרייבול נגד רגולטורים דיווחה העיתונאית קארה סווישר שאובר מחפשת סמנכ”ל תפעול, ושהדירקטוריון מעדיף שזו תהיה אישה, כדי להתמודד עם המשברים שהחברה מתמודדת איתם, ובהם תרבות ההטרדות המיניות, שכבר הביאה לפרישת לפחות בכיר אחד בחברה. אחרי הפרסום כתב המנכ”ל, טראביס קלניק, בבלוג החברה: “הבוקר אמרתי לצוות אובר שאנחנו מחפשים באופן אקטיבי סמנכ”ל תפעול – עמית שיהיה השותף שלי לכתיבת הפרק הבא במסע שלנו”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🚖 אובר מונעת מהרשויות לאכוף עליה את החוק » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מנכ”ל ומייסד פלטפורמת הנסיעות אובר, טרביס קלניק, נסע בחודש שעבר באובר ונקלע לשיחה עם הנהג, פאוזי כאמל, שהפכה לוויכוח נסער. כאמל טען שהורדת התעריפים של אובר גרמה לו לפשיטת רגל. קלניק הסביר שהורדת המחירים התחייבה מהתחרות, ולאחר מכן האשים את כאמל בכך ש”אנשים מסויימים לא אוהבים לקחת אחריות על החרא שלהם. הם מאשימים אחרים בכל דבר בחיים שלהם” ויצא בטריקת דלת. כאמל תיעד את השיחה במצלמת הרכב שלו והעביר את ההקלטה לאתר בלומברג. קלניק התנצל על התקרית (🗂️).

התקרית הזאת מצטרפת לשורה של בעיות שהחברה מתמודדת איתן בחודשים האחרונים, ובהן מחאה המונית של מחיקת האפליקציה מטעם מתנגדי טראמפ, האשמה באי טיפול בהטרדות מיניות בחברה והתפוטרותו של עובד בכיר זמן קצר לאחר הצטרפותו בגלל שהסתיר מידע על חשדות להטרדה מינית אצל המעסיק הקודם שלו, גוגל.

אתמול הצטרפה בעיה חדשה: מייק אייזק חשף בניו יורק טיימס שאובר מפעילה מאז 2014 תוכנית בשם גרייבול, אשר נועדה למנוע מרשויות האסדרה והאכיפה לעשות את עבודתן ולאכוף את החוק על אובר.

נחזור שלוש שנים אחורה ל-2014, אז החלה אובר להפעיל את שירות אובראיקס, שהופך מכוניות למוניות אד-הוק לא מורשות, בפורטלנד, אורגון. אובר הפעילה את השירות בלי לקבל אישור לכך מהעירייה, שבהמשך הכריזה על השירות כבלתי חוקי. הני”ט מספר שכדי לבנות תיק נגד החברה, העירייה שלחה פקחים להזמין מוניות אובראיקס ולקנוס את הנהגים. אולם הפקחים בקושי הצליחו להזמין מוניות, ואלו שהוזמנו ביטלו את ההזמנות. חשיפת התוכניות עכשיו מוכיחה שהביטולים לא היו מקריים, אלא מתוכננים. גרייבול זיהתה את פקחי פורטלנד, והציגה להם מפה שחלק מהמוניות עליה מפוברקות.

לפי הפרסום בני”ט, במסגרת גרייבול אספה אובר מידע מהאפליקציה שלה ובאמצעים אחרים כדי לזהות עובדי ציבור שתפקידם לאכוף את החוק והתקנות על החברה. כתריסר סמנים סימנו לאובר שהמשתמש הוא עובד ציבור, ובהם:
• הפעלה חוזרת ונשנית של האפליקציה, מה שכונה בחברה “eyeballing” (להסתכל כדי לבצע הערכה), כשהמשתמש נמתא באזור שאובר סימנה על המפה הדיגיטלית (“גאוגידור”) כמשרד ממשלתי.
• כרטיס אשראי של משתמש מקושר לגופים כמו אלו המספקים שירותי אשראי לשוטרים.
• טלפון סלולרי מדגם זול, מאלו שרשויות החוק נמוכות המשאבים רוכשות על מנת לפתוח חשבונות סלולר רבים להרצת מבצעי עוקץ כמו אלו נגד אובר.
• משתמש שעובדי אובר מצאו ברשתות החברתיות ובווב עדויות לכך שהוא עשוי להיות עובד ציבור שקשור לאכיפה או לאסדרה של אובר.

המחלקה המשפטית של אובר אישרה את השימוש בגרייבול, וזו שימשה את החברה לחמוק מאכיפה בבוסטון, מסצ’וסטס, פריז, טקסס ולאס וגאס, נוואדה בארה”ב, באוסטרליה, סין ודרום קוריאה, בין השאר. משתמשים מסומנים שהזמינו אובראיקס היו מקבלים, כאמור, מפה מפוברקת, שעליה מכוניות שלא קימות במציאות או ללא מכוניות כלל, וההזמנה שלהם לא היתה עוברת לנהגים. אם בטעות נהג היה אוסף משתמש מסומן, אובר היתה מתקשרת לנהג ומורה לו לסיים את הנסיעה.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר מסרה בתגובה לני”ט כי “התוכנית פוסלת הזמנות נסיעה למשתמשים שמפירים את תנאי השימוש שלנו – בין אם אלו אנשים שמתכוונים לפגוע פיזית בנהגים, מתחרים שרוצים להפריע לפעילות שלנו, או מתנגדים שזוממים עם נציגים רשמיים ‘מבצעי עוקץ’ סודיים שמטרתם לגרום לנהגים להפליל את עצמם”. לדברי החברה לני”ט, חברות מוניות והסעה בשווקים מסויימים קושרות קנוניות נגדה, והחברה נאלצת להסתיר את מיקומי נהגי אובראיקס כדי למנוע מהמתחרים למצוא אותם – וזה עדיין השימוש העיקרי של גרייבול. עובדים באובר אמרו שהכלים נוצרו כאמצעי הגנה לנהגים במדינות מסויימות – בצרפת, הודו וקניה, למשל, נהגי מוניות הפעילו אלימות פיזית נגד נהגי אובראיקס בגלל פגיעה בפרנסתם.

אולם בני”ט מציינים שהאכיפה נגד אובראיקס גרמה נזק לנהגים – בקנסות ובהחרמת רכבים, שאובר נהגה לקחת על עצמה כדי למנוע בריחת נהגים מהשירות, וכי גרייבול נועדה להפחית את הנזקים הללו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


סגן הנשיא פנס מבטיח ליהודים: “ארה”ב 🇺🇸 עומדת לצד 🇳🇮 ניקרגואה” » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סגן נשיא ארה”ב מייק פנס נאם אתמול (ו’) באירוע של ה-RJC (הקואליציה הרפובליקנית יהודית), ואמר שארה”ב עומדת לצד בישראל. הדברים פורסמו גם בטוויטר שלו, ‎@VP‏:

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

כנהוג במשטרים חמודים, (ככל הנראה איש המדיה החברתית של) פנס קישט את הסטטוס באמוג’י דגלים, של ארה”ב ושל ישראל ניקרגואה, כפי שפרסמו המתגלצ’ים ג’ון ארבוסיס וקייל גריפין.

להגנתו של (מנהל המדיה החברתית של) פנס ייאמר שבגודל הזעיר של האמוג’י, קל להתבלבל בין הדגלים, שבשניהם פס כחול אופקי בראש ובתחתית הדגל.

דגלי ישראל וניקרגואה באמוג'י, מתוך ציוץ של קייל גריפין

מתגלצ’ים שהבחינו בטעות צחקו על הסגנשיא:

“#דגליםאלטרנטיביים”, כתב אבי בואנו, ברפרור למונח ה-1984-י “עובדות אלטרנטיביות”, שיועצת טראמפ קיילין קליאן קונווי טבעה כשניסתה להסביר את שקריו של הנשיא.

“מייק פנס השתמש בדגל ניקרגואה במקום בישראלי. אפילו סגן הנשיא לא מאמין שישראל קיימת. #IStandWithNicaragua” – ננה ג’יבריל

“[שרת החינוך האמריקאית] בטסי דבוס בטח לימדה את מייק פנס גאוגרפיה כי זה בוודאות הדגל של ניקרגואה, לא ישראל” – נאניי.

“כפי שאני תמיד אומר/ת בסוף סדר פסח שלנו, ‘לשנה הבאה בניקרגואה!'” – ג’סי.

“לו זה היה הדגל הרוסי, זה היה מאוד מצחיק” – @DevolutionMan

(אפרופו הדגל הרוסי: יום לפני כן, משתתפים באירוע השנתי השמרני CPAC נופפו בדגלי כחול-לבן-אדום עם שמו של טראמפ, כשהם לא מודעים לכך שמדובר בדגלי רוסיה שעליהם הוטבע השם טראמפ. מאחורי מתיחת/מחאת הדגלים עומדים ג’ייסון צ’רטר וראיין קלייטון, חברי ארגון Americans Take Action, שבין השאר ארגן הפגנות, ניסה לגרום לאלקטורים במדינות שבחרו בטראמפ להצביע להילרי קלינטון, וקורא להדחת טראמפ).

קלייטון עם הדגלים המזוייפים, מורחק מכנס CPAC:

טל”חניק מציע

הבוס של פנס, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, נוהג גם הוא לפרסם שגיאות כתיב (ושקרים מוחלטים) בטוויטר, ועושה זאת בעצמו ולא באמצעות מנהלי מדיה חברתית. אחת השגיאות המוצלחות ביותר שלו היתה כשרצה להגדיר את גניבת כלי השיט האוטונומי התת-ימי על ידי סין כמעשה חסר תקדים, אך במקום לכתוב unprecedented act הוא שיבש ל-unpresidented act, כשהוא מחליף את המילה “תקדים” (פרסדנט) במילה “נשיא” (פרזדנט). הביטוי, ההולם רבים ממעשיו של טראמפ, נמחק על ציוצו רק אחרי כשעה וחצי, והוחלף בציוץ עם האיות הנכון. טראמפ מחק ציוצים נוספים לצורך עריכה ותיקון שגיאות.

ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם המילה unpresidented

גם פנס מחק את הסטטוסים עם הדגלים השגויים. הדבר עשוי להוות עבירה על חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שמחייב שמירה של כל הרשומות של הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם במהלך כהונתם, והעברתן לארכיונים הלאומיים אחריה. בחודש שעבר נמסר מהארכיונים הלאומיים כי הם עדיין מתחבטים בשאלה אם הממשל צריך לשמור ציוצים שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🗯️ כבוד הנשיא טראמפ, תמחק את הפרופיל שלך! » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דונלד טראמפ, האיש שלפי אתרי חדשות של הימין-החלופי מכהן כנשיא ארה”ב, צייץ בטוויטר: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*”

ציוץ שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחק מטוויטר: ""תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים)   היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*"

מאוחר יותר מחק טראמפ את הציוץ. מי שחשב שהמחיקה נבעה מחרטה על ההסתה נגד כלי התקשורת כנראה עסוק מדי ברעיית עדר החד-קרנים המעופפים שלו מכדי להבחין שהנשיא העלה מחדש את הטקסט כשהוא מתוקן – נטול רווחים מיותרים והמילה “חולני” וכולל עוד מספר כלי תקשורת שהנשיא שכח להסית נגדם: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, אן.בי.סי ניוז, איי.בי.סי, סי.בי.אס, סי.אן.אן הכושלים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי!”

חופש הביטוי חשוב מאוד לאומה האמריקאית, שהכניסה אותו לחוקה שלה, וההגנה עליו נרחבת, כך שהוא מאפשר מצד אחד לשרוף את הדגל האמריקאי ומצד שני להגדיר כלי תקשורת כאויבי האומה (ולהעליב ולהשמיץ מאות אנשים וגופים). אבל חופש הביטוי אין משמעותו חובה לתת במה לביטויים כאלו, וטוויטר, לו רצתה בכך, יכולה היתה לפעול נגד התבטאויות של טראמפ אם אלו מפירים לדעתה את תקנון השימוש.

ארגון זכויות האזרח הוותיק ACLU, שנאבק בין השאר נגד החלטות ומדיניות של טראמפ, סבור שאסור לפגוע בחופש הביטוי של נשיא ארה”ב בטוויטר. מומחה לחופש הביטוי בארגון, בן וויזנר, אמר לניו יורק טיימס בדצמבר: “העולם היה במצב הרבה פחות טוב לו טראמפ סולק מטוויטר. לפני הבחירות, במהלך הבחירות ואחרי הבחירות, כולנו לומדים דברים מאוד חשובים על טראמפ מהדרך שבה הוא מתנהג במדיום הבלתי מסונן הזה, כך שהשיח והדמוקרטיה שלנו לא היו מפיקים תועלת מחסימת ערוץ הביטוי הזה עבור טראמפ, מה שהיה גורם לכך שהגירסה היחידה שלו שהיינו רואים היא זו שהמפעילים שלו אישרו”.

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. איור: Anonymous (cc0)

יש אקטיביסטים שחושבים אחרת. לורה איי. גומז, מייסדת ומנכ”לית Atipica ולשעבר אחראית לוקליזציה בטוויטר, ואלן קיי. פאו, סמנכ”לית גיוון והכללה במרכז קאפור, פרסמו בסוף ינואר בבלוגייה “מדיום” מכתב פתוח לג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, שכותרתו “@ג’ק היקר: הגיע הזמן להשעות את דונלד טראמפ מטוויטר”. לדבריהן, “@realdonaldtrump מוציא את המירע מטוויטר – החברה, הפלטפורמה, ומשתמשיה. הוא משתמש בכישורי המניפולציה שלו ובפלטפורמה שלך להתבריין על אחרים, ולהסית תומכים להטריד אנשים – הן בטוויטר והן בחיים האמיתיים”. בין השאר, מנו השתיים ציוצים של טראמפ נגד הלוחם לזכויות אזרח וחבר בית הנבחרים האמריקאי ג’ון לואיס, השחקנית מריל סטריפ, מנהיג ארגון העובדים צ’אק ג’ונס ולורן באצ’הלדר, תלמידת קולג’ בת 18 ששאלה אותו באירוע בחירות פומבי שאלה שלא מצאה חן בעיניו.

השאלה היתה “אני רוצה לקבל משכורת זהה לזו של גבר, ואני חושבת שאתה מבין את זה. אז, אם תהיה נשיא, האם אישה תרוויח אותו שכר כמו גבר והאם אזכה לבחור מה לעשות עם גופי?” (השאלה השנייה נגעה להתנגדות טראמפ למימון הפלות על ידי המדינה). טראמפ השיב לה: “את תרוויחי אותו דבר אם תעשי עבודה טובה באותה רמה, ואני במקרה פרו-לייף [מתנגד להפלות, ע”ק]”. בהמשך כתב בטוויטר: “האישה הצעירה השחצנית שתיחקרה אותי באופן נבזי באירוע No Labels אתמול היתה חברת צוות של ג’ב [בוש, שהתחרה בטראמפ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, ע”ק]!. *האם הוא יכול להביס את רוסיה וסין?*” באצ’הלדר, שהודתה שהיתה מתנדבת במטה של בוש אבל שבדעותיה היא ליברלית, ושלעולם לא היתה שואלת שאלה שתולה, סיפרה שבעקבות הדברים קיבלה איומים. בראיון לוושינגטון פוסט שנה לאחר מכן אמרה שאחרי הציוץ, אנשים החלו להתקשר אליה ולהשאיר הודעות מאיימות בעלות אופי מיני, וכך גם באימייל ובהודעות הפייסבוק שלה. לדבריה בראיון לסי.אן.אן, “אני חושבת שהיום הכי גרוע היה כשמישהו אמר את הכתובת שלי והם אמרו שהם יבואו והם יאנסו אותי”.

בטוויטר השעו לצמיתות את כתב אתר הימין-החלופי ברייטבארט, מיילו ייאנופולוס, בעקבות מה שהגדירו כהסתה של עוקביו להטריד אנשים, ספציפית לאחר שכתב נגד השחקנית לזלי ג’ונס, ומתקפות של אוהדיו עליה גרמו לה לעזוב את טוויטר. אולם החשבון הפרטי של טראמפ עדיין פעיל. בתגובה לכתבה בנושא באתר העיתון USA Today, מסרה החברה לקונית: “כללי טוויטר חלים על כל הפרופילים”.

דורה לקס טיפקס

יש בעיה נוספת עם מחיקת ציוצים של הנשיא – דבר שטראמפ עצמו עשה הפעם ובמספר הזדמנויות בעבר, בעיקר כדי לתקן שגיאות כתיב, ושטוויטר ורשתות חברתיות אחרות עשויות לעשות אם יחליטו להחיל עליו את אותם כללים שחלים על שאר המשתמשים. הבעיה, כפי שהסבירה כתבה בפורבס, היא חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שקובע שרשומות רשמיות של הבית הלבן צריכות להיות פומביות, ועל הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם לשמור עליהן כל עוד הם בתפקיד, ולהעבירם לארכיונים הלאומיים כשהם עוזבים. עדכון לחוק מ-2014 מבהיר שרשומות כוללות גם אימיילים ומגוון סוגים של תקשורת אלקטרונית, ונותן לארכיבר של ארה”ב את הסמכות לקבוע מה נחשב לרשומה פדרלית. כך שמחיקה של ציוץ יכולה להוות הפרה של החוק הזה, כפי שהיתה הסתרת האימיילים על השרת הפרטי של שרת החוץ הילרי קלינטון, שטראמפ הרבה להזכיר במערכת הבחירות ואף לאיים עליה במאסר.

דוברת הארכיונים הלאומיים, מרים קליימן, אמרה בחודש שעבר לסוכנות AP שהציוצים של טראמפ, כמו כל תקשורת אלקטרונית שנוצרה או התקבלה על ידי הנשיא או צוותו, נחשבים לרשומות נשיאותיות וצריך לשמרם למטרות היסטוריות, אבל הסוכנות עדיין דנה בשאלה אם הממשל יידרש לשמור ציוצים ששונו או נמחקו, וטרם קיבלה החלטה בנושא. בינתיים, גורמים חיצוניים אחרים מתעדים את כל הציוצים של טראמפ, ובהם גם אלו שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


הףאפנינג: מורשע שלישי בגניבת תמונות העירום של הסלברטיאיות, ‍המפיצים טרם נתפסו » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

תמונות וסרטוני עירום פרטיים מחשבונות אייקלאוד וג’ימייל של עשרות סלבריטאיות, ובהן ג’ניפר לורנס, קייט אפטון, קירסטן דאנסט ואריאנה גרנדה, ומאות נשים לא-מפורסמות נגנבו על ידי פרצנים ופורסמו באתרי פורומים ובהם 4צ’אן ורדיט על ידי מתגלצ’ים ב-2014 בפרשה שכונתה “סלבגייט”/”הףאפנינג“. השבוע הורשע ונידון למאסר גור-האקרים נוסף בפרשה, אולם האחראים לפרסום התמונות ברשת טרם אותרו.

המורשע הטרי הוא אדוארד מג’רזיק, בן 29 מאילינוי, ארה”ב, בן לשני שוטרים משיקגו. הוא ניהל במשך כשנה בין 2013-2014 הונאת דיוג (פישינג), שבה שלח לקורבנות, ובהם סלבריטאיות ומכרים מחייו הפרטיים, הודעות אימייל שהתחזו להודעות מהתמיכה הטכנית של אפל וגוגל. בנימוק של אבטחת מידע, התבקשו הנמענים להיכנס לג’ימייל ואייקלאוד ולהיכנס לחשבונותיהם עם שם ומשתמש וסיסמה, אולם למעשה היו אלה אתרים מזוייפים שהעבירו את פרטי הגישה לידי מג’רזיק.

במסגרת עיסקת טיעון, מג’רזיק הודה והורשע בסעיף אחד של גישה לא מורשית למחשב מוגן להשגת מידע, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא חמש שנות מאסר. הוא נידון לתשעה חודשי מאסר בכלא פדרלי ולתשלום 5700 דולר לכיסוי מחצית מעלות שירותי הייעוץ שקיבלה אחת מקורבנותיו המפורסמות, ששמה לא פורסם. המפורסמת האמורה וקורבן מפורסמת נוספת ביקשו ממשרד התובע הכללי האמריקאי שמג’רזיק יפצה אותן גם על עלות הסרת התמונות מאתרים שונים, אולם בית המשפט לא קיבל בקשה זו, בנימוק שאי אפשר להטיל את מג’רזיק את האחריות על עלות הסרת התמונות.

ספריות עם תמונות עירום של מפורסמות מהדלפת ףאפנינג

מג’רזיק הוא, כאמור, הפושע השלישי שנכנס לכלא בפרשת הףאפנינג. ביולי אשתקד, אנדרו הלטון, בן 29, הודה והורשע בעבירה פדרלית של האקינג, ונידון לשישה חודשי מאסר ולקנס של 3000 דולר. הלטון הריץ הונאת דיוג שהריץ במשך שנתיים, ממרץ 2011, ובה פרץ ל-363 חשבונות אפל וגוגל.

באוקטובר אשתקד הורשע ראיין קולינס, בן 36, בפשע של פריצה למחשב ובסעיף אחד של גישה בלתי מורשית למחשב מוגן ונידון ל-18 חודשי מאסר, לאחר שהודה במסגרת עיסקת טיעון שהריץ במשך שנתיים הונאת דיוג דומה ואסף תמונות וסרטונים אישיים של הקורבנות מלפחות 50 חשבונות אייקלאוד ו-72 חשבונות ג’ימייל. הוא הפעיל גם הונאת סוכנות דוגמנות כדי לשכנע קורבנות לשלוח לו תמונות עירום.

אף אחד משלושת המורשעים לא הורשע בהפצת התמונות ברשת. דובר מטעם משרד התובע הכללי בלוס אנג’לס מסר השבוע לשיקגו טריביון שהחקירה בנושא נמשכת.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


The Eagle has Logged-In • טראמפ משתלט על הנכסים הדיגיטליים של אובמה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אתרי חדשות טוענים שדונלד טראמפ הושבע אתמול לנשיאות ארה”ב, כשהוא מחליף את ברק אובמה, הנשיא ה-44, אשר כיהן שתי קדנציות בתפקיד. במסגרת חילופי השלטון הועברו נכסי הדיגיטל של ממשל אובמה לידי ממשל טראמפ.

כך היה בטוויטר. Potus, ר”ת רשמיים של נשיא ארה”ב – President of the United States of America, שימשו לפרופיל הטוויטר הנשיאותי הממלכתי @potus. אובמה היה הנשיא הראשון שהשתמש בפרופיל הזה, ואתמול, ביום עזיבתו, עדכן אותו בפעם האחרונה עם ארבעה ציוצי פרידה.

עם עזיבתו של אובמה, הועברו תכניו ועוקביו לארכיון תחת שם המשתמש @potus44, שנמצא באחריות מנהל הארכיונים והרשומות הלאומי (NARA). טראמפ קיבל את Potus כשהוא ריק מציוצים אך עדיין מחזיק בעוקבים שעקבו אחרי החשבון כשהיה בניהולו של אובמה. NARA הפעילו את אותו נוהל עם החשבונות של סגן הנשיא, @VP, ואשת הנשיא, @flotus.

אבל לפי דיווח של Marketing Land, יש גולשים שביטלו את המעקב אחרי החשבונות הללו לקראת חילופי השלטון, וגילו שטוויטר החזירה להם את המעקב, בהם גם אנשים שחסמו את אותם חשבונות. יש גם דיווחים של אנשים שטוויטר הוסיפה אותם לעוקבי הנשיא למרות שמעולם לא עקבו אחרי @potus. מנכ”ל טוויטר הגיב לגולשים בנושא, ופרופיל התמיכה הטכנית של טוויטר פרסם כבר שלושה ציוצים שאומרים שהנושא בבדיקה וייפתר, אבל טרם מסר הסבר.

חשבון התמיכה הטכנית של טוויטר מצייץ על התקלה במעקב אחר @potus

עוד לפני שצייץ בטוויטר הנשיאותי, טראמפ הצליח לפדח. החשש מהשתתפות הנמוכה באירוע ההשבעה היה נקודה רגישה אצל טראמפ. ימים ספורים לפני האירוע, הוא פרסם בתשלום בפייסבוק סרטון הזמנה לאירוע לצעירים בניו יורק ובניו ג’רזי (ואולי מקומות נוספים), וכן באינסטגרם. צילומי אוויר מההשבעה של אובמה ושל טראמפ זו לצד זו הראו שאובמה הביא הרבה יותר משתתפים.

הטוויטר הרשמי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ב-20.1.2017, עם תמונת שער מאירוע ההשבעה של ברק אובמה ב-2009

טראמפ הרבה להשתמש בטוויטר הפרטי שלו במהלך הבחירות, ובטוויטר הנשיאותי צייץ עד כה ארבעה ציוצים שקשורים להשבעתו. לפני כן שינה את תמונת הפרופיל לתמונתו שלו, ואת תמונת השער לתמונה של אמריקאים באירוע ההשבעה. אבל לא אירוע ההשבעה שלו. המתגלצ’ת מדיסון מ’ ק’ גילתה ש”תמונת השער של @POTUS היא מההשבעה של אובמה. אפשר לדעת את זה לפי העובדה שיש שם אנשים”. התמונה היא מאירוע ההשבעה של אובמה ב-2009, וצולמה על ידי סוכנות גטי אימג’ז. במגזין GQ הראו שתמונת השער נחתכה בדיוק מעל למקום שבו סימן המים של גטי היה מופיע, לו התמונה נלקחה מאתר גטי על ידי אדם שאין לו חשבון באתר ולא הסדיר את זכויות השימוש בתמונה.

האתר הרשמי של הבית הלבן זכה גם הוא לעיצוב מחדש, שבמסגרתו נעלמו מהאתר תכנים על התחממות גלובלית, על זכויות הקהילה הגאה, על המאבק לזכויות אזרח בהיסטוריה האמריקאית, מדיניות פדרלית לגבי בעלי מוגבלויות ועוד.

באתר בדיקת השמועות סנואופס מסבירים שהתכנים אמנם לא זמינים במקום שבו הופיעו בעבר באתר, אבל זה כי הם הועברו לארכיון של ממשל אובמה באתר, בכתובת ObamaWhiteHouse.gov. הממשל החדש, אומרים בסנואופס, טרם העלה כמות משמעותית של תכנים לאתר. אבל אפשר להניח, וזה ייבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, שבאופן טבעי ממשל טראמפ לא יקדיש עמודים באתר לקידום סוגיות שאין חלק מהאג’נדה שלו.

[עדכון 22:47] כפי שדיווח הוושינגטון פוסט,

רגעים ספורים בלבד אחרי שהנשיא טראמפ נשבע אמונים לתפקיד ביום שישי, האתר הרשמי של הבית הלבן הוחלף לאוסף של התחייבויות מדיניות – והיעדרן – ששרטטו את קווי המתאר הכללים של ראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ, כולל התמיכה הנלהבת באכיפת חוק ובזכותם של בעלי נשק להגן על עצמם, ההיעלמות של עמוד המדיניות של הבית הלבן היושא על שינויי האקלים והיעדר בולט של כל הנחיה לגבי ה-Affordable Care Act [חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אובמהקר; ע”ק] של הנשיא הקודם ברק אובמה.

חיפוש climate change באתר הבית הלבן, 20.1.2017. תמונה: סנואופס.קום


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


פירצות סייבראבטחה בשב”ס, צה”ל והמשטרה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

איציק זוארץ דיווח ב”מבט” ב-10.1.2017 שפרצנים פרצו בשבועות האחרונים למחשבים של שב”ס בבתי כלא בטחוניים, ובהם שיטה, נפחא ורמון, ובין השאר למחשבים של רופאים, שמכילים מידע רפואי סודי ורגיש על אסירים. לפי הדיווח של מבט, בפריצות מעורבים אתרי אינטרנט מכתובות IP ברוסיה (הסבר מפורט יותר לא ניתן). תגובת שב”ס מדגימה התנערות מאחריות בתירוצים בטחוניים: “מטעמים מובנים, שירות בתי הסוהר מנוע ממסירת פרטים בנושא”.

צה”ל דיווח השבוע על מבצע “ציידים ברשת” שניהל נגד יחידת הסייבר של החמאס. זו יצרה פרופילים בפייסבוק של נשים ישראליות מפוברקות, שיזמו שיחות עם חיילים או ענו לחיילים שפנו אליהם, ניסו להוציא מהחיילים מידע בטחוני מסווג ולגרום להם להתקין על הסלולרי אפליקציות וידאו-צ’ט. האפליקציות היו למעשה רוגלות שאיפשרו שליטה במכשיר ואיסוף מידע ממנו – הן פסיבי, מידע שכבר קיים על המכשיר, והן אקטיבי, על ידי הפעלת המצלמה והמיקרופון, התקנת אפליקציות נוספות וגישה לחיישני מידע בזמן אמת, למשל חיישני המיקום. צה”ל דיווח על עשרות סמארטפונים של חיילים שהדביקו את עצמם ברוגלות הללו.

פעיל יחידת הסייבר של החמאס, מתחזה כאישה, משכנע חייל צה"ל להתקין אפליקציית וידאוצ'ט, שהיא למעשה רוגלה. תמונה: דובר צה"ל

וכאן בחדר 404 דיווחתי על פירצת אבטחה באתר “איפ”א ישראל”, סניף ישראל של ארגון השוטרים הבינלאומי, שחשפה פרטים מלאים, אישיים ומקצועיים, על שוטרים, אנשי שב”ס, משמר אזרחי ומג”ב. דובר איפ”א ישראל, ד”ר ערן ישראל, אמר לי: “היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה”. בפועל, הפירצה נסגרה רק למחרת גילוייה. המשטרה לא הגיבה בנושא.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


בעיית הסייבראבטחה של הנשיא טראמפ • הנשיא הבא, מארק זאקרברג? » האחראי על האינטרנט

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג, 2009. תמונה: שגיא חמץ (cc-by-nd)הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

נשיא חברתי

מארק זאקרברג נושא את עיניו לפוליטיקה.

ביום חמישי הכריז מייסד ומנכ”ל פייסבוק בפוסט שפרסם בפרופיל שלו כי “האתגר האישי שלי ל-2017 הוא לבקר ולפגוש אנשים בכל אחת ממדינות ארה”ב עד סוף השנה. ביליתי כבר זמן משמעותי במדינות רבות, ולכן אצטרך לנסוע לכ-30 מדינות השנה כדי לעמוד באתגר זה”. לדבריו, “אחרי שנה סוערת, התקווה שלי לגבי האתגר הזה היא לצאת החוצה ולדבר עם אנשים על איך הם חיים, עובדים וחושבים על העתיד. […] אני נרגש לחקור עוד מארצנו ולפגוש עוד אנשים כאן. עם כניסתי לאתגר הזה, נראה שאנחנו בנקודת מפנה בהיסטוריה. במשך עשורים רבים, טכנולוגיה וגלובליזציה הפכו אותנו ליעילים ומחוברים יותר. זה יצר יתרונות רבים, אבל עבור אנשים רבים זה גם הפך את החיים למאתגרים יותר. הדבר תרם לתחושת פער גדולה יותר מכזו שחוויתי אי פעם בחיי. אנחנו צריכים למצוא דרך לשנות את המשחק כך שישרת את כולם”.

הדברים שלו לא רק נשמעים כמו נאום של פוליטיקאי, אלא מהדהדים את מסע הבחירות של דונלד טראמפ, שדיבר אל האנשים שעתידם הכלכלי ספג תאונת פגע וברח מידי הקידמה הטכנולוגית – אף שהפתרונות של השניים לבעיה ודאי יהיו שונים.

זאקרברג, שבעוד שנתיים יגיע לגיל 35, שבו הוא יכול להתמודד לנשיאות ארה”ב, שיגר בחודשים האחרונים סימנים נוספים לשאיפות הפוליטיות שלו. באפריל נשא נאום בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק, וניצל אותו למתוח ביקורת ישירה על טראמפ בלי להזכיר את שמו, כשדיבר על “אנשים ואומות שפונים פנימה, נגד הרעיון של עולם מחובר וקהילה גלובלית. […] אני שומע קולות מפוחדים קוראים לבנות חומות ולהרחיק אנשים שהם מסמנים כ’אחרים’. אני שומע אותם קוראים לחסום ביטוי חופשי, להאט הגירה, להפחית מסחר, ובמקרים מסויימים בעולם לחסום גישה לאינטרנט. נדרש אומץ לבחור בתקווה על פני פחד”.

F8 Keynote

This speech was personally important to me and I spent a lot of time writing it. Even if it's unusual for a CEO to address world issues and lay out a 10 year roadmap to improve them, I care deeply about connecting the world and bringing people together, so I wanted to put this out there. It's different from any other speech I've given.

It's about why connecting the world is more important now than ever. It's about having the courage to choose hope over fear. This isn't about any one person or country. It's a worldview about connecting all people and nations. And it's a roadmap to help get there.

I hope that after you watch this you're as optimistic about the future as I am.

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, April 12, 2016


סימן נוסף הוא התקרבות לדת, שכפי שיאיר לפיד יכול להסביר, הוא שלב חשוב בהכנה למועמדות לראשות ממשלה. בכריסמוכה בירך זאקרברג את נתיני פייסבוק בכריסמס וחנוכה שמחים, ולשאלת גולש אם הוא כבר לא אתאיסט – הגדרה עצמית שפעם הופיעה בפרופיל שלו – השיב: “לא. גודלתי כיהודי ואז נכנסתי לתקופה שבה פקפקתי בדברים, אבל עכשיו אני מאמין שדת היא מאוד חשובה”.

הסימן המובהק ביותר קשור לכסף וכוח: בדיווחים למשקיעים ובמסמכים שנחשפו במסגרת הליך משפטי התגלה שזאקרברג דאג להכניס סעיף שיאפשר לו לא לאבד שליטה בפייסבוק גם אם יפרוש מניהול שוטף של החברה, לשנתיים או לפרק זמן בלתי מוגבל בכפוף לתנאים שונים, כדי לעבוד בממשל.

ציוץ ששווה מיליארדים

עד שזה יקרה, אם זה יקרה, יש מי שמודאג מהקשר בין הנשיא הנבחר הנוכחי והמדיה החברתית. דונלד טראמפ כותב בטוויטר בחשבון האישי שלו, @realDonaldTrump – את החשבון הרשמי של נשיא ארה”ב יקבל אחרי שיושבע ב-20 בינואר. 19 מיליון איש עוקבים אחרי הטוויטר של הנשיא הבא של ארה”ב, ובאתר באזפיד כינו את הפרופיל הזה “כלי התקשורת החזק ביותר בעולם כיום“.

ביום חמישי צייץ טראמפ לחברת טויוטה שהחברה לא תבנה מפעל חדש בבאחה, מקסיקו, אלא בארה”ב, או שתשלם מס גבול גבוה. הציוץ גרם לנפילה של המנייה ולצניחת ערך החברה ב-1.2 מיליארד דולר תוך חמש דקות. חודש לפני כן גילח מיליארד דולר משווי מניותיה של בואינג בציוץ שבו התלונן על מחירו המופקע, לטעמו, של מטוס אייר פורס וואן העתידי שהחברה בונה.

כוחו הרב של פרופיל הטוויטר הזה הופך אותו יעד לפרצנים, שירצו להשתמש בו לבצע מניפולציות בשוק ההון כדי לעשות רווחים או למוטט חברות. מאחר שטראמפ מתבטא בצורה מאוד עממית ולא נשיאותית, הקראקרים לא צריכים אפילו להקפיד על האנגלית שלהם כדי שהציוצים שלהם יישמעו אותנטיים. והם לא צריכים להגביל את עצמם לעקיצות כלפי חברות מסחריות – הם יכולים לנצל את הבמה לפרסם כל מסר שירצו, ולגרום למיליוני אנשים להאמין בו ולהפיצו הלאה. דברים כאלו קרו בעבר לא פעם, והציבור נפל בפח: ב-2013 פרצו קראקרים שהזדהו כסורים לפרופיל הטוויטר של סוכנות הידיעות AP וצייצו בשמה ל-2 מיליון העוקבים: “מבזק: שני פיצוצים נשמעו בבית הלבן וברק אובמה פצוע”. למשך שתי הדקות עד שפורסם שהציוץ מפוברק, מדד הדאו ג’ונס נפל ב-150 נקודות, והשוק איבד 136 מיליארד דולר.

הבעיה היא שלא ברור כמה מאובטח הטוויטר של טראמפ. החשבון מתעדכן ממספר מכשירים, ומומחה שניתח את השפה של הציוצים משער שטראמפ הוא זה שכותב מאנדרואיד, שנחשבת למערכת הפעלה בטוחה פחות בגלל אינספור גרסאותיה, ואילו אנשי צוותו מעדכנים מאייפון. רמת האבטחה על המכשירים של טראמפ ושל צוותו לא ידועה, אבל היא ודאי לא גבוהה כמו זו של המכשירים של הנשיא ברק אובמה – הבלקברי המאובטח שה-NSA בנה במיוחד עבורו לדרישתו, או הסמארטפון המאובטח והמוגבל שהוא שדרג אליו בהמשך. לא ברור לכמה מכשירים יש הרשאה לטוויטר של טראמפ, אילו אפליקציות אחרות קיימות עליהם והאם הן מהוות פירצות אבטחה. לא ברור לכמה ולאילו אפליקציות נתנו טראמפ ואנשי צוותו גישה לטוויטר של טראמפ, והאם הן בטוחות לשימוש. ולא ידוע אם יש לנשיא הנבחר ולצוותו נהלי אבטחה מחמירים לגבי ניהול מדיה חברתית כמו שיש לאובמה, שמיועדים למנוע השתלטות עויינת על הפרופילים שלו.

מה שכן ידוע, מבדיקה שבאזפיד עשו עם אנשי הניו מדיה של אובמה, הוא שטוויטר עצמה לא סיפקה שום אמצעי אבטחה מתקדמים עבור החשבונות של הממשל לעומת חשבונות של משתמשים פרטיים.

האם יש מקום לחשש? בטח. שני אנשים שמבינים משהו בטכנולוגיה, מנכ”ל גוגל סונדאר פיצ’אי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג, זכו שחשבונות הטוויטר שלהם ייפרצו. וטראמפ אינו מומחה לטכנולוגיה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


לדף הבא →