🚓ינשוף-סימוסים יבדוק אם סימסתם בזמן הנהיגה ☠️ תולעת מחסנת IoT 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“איני הנהג”? בוא נבדוק

נהיגה במהלך שימוש בסמארטפון עלולה לפגום ביכולתו של הנהג ולגרום לו לעבור עבירות תנועה ולבצע תאונות דרכים, לעתים פוצעות ולעתים קטלניות. יש מחקרים שטוענים שסימוס בזמן נהיגה מסוכן יותר מנהיגה בשכרות. כאשר נהג נתפס מבצע עבירת תנועה או תאונה, אפשר לבצע בדיקת נשיפה (“ינשוף”), שכבר קיימת ומוכרת במקומות רבים, כדי לברר אם כמות האלכוהול בדמו עברה את הסף המותר בחוק. בדיקת שימוש בסלולרי מורכבת יותר, כך גילה בן ליברמן כשביקש לברר את נסיבות התאונה שהביאה למות בנו, אוון.

אוון מת חודש אחרי שנפצע קשה בתאונת דרכים, כשהנהג במכונית שבה נסע חצה את קו ההפרדה והתנגש חזיתית במכונית שנסעה בנתיב הנגדי. הנהג סיפר למשטרה שנרדם על ההגה. הסלולרי של הנהג היה באוטו ההרוס, במגרש שאליו נגרר, במשך שבועות. גם כשהמשטרה הגיעה אליו, היא לא יכלה לבדוק אותו בהיעדר עילה סבירה שמצדיקה הוצאת צו בית משפט לחיטוט במכשיר. ליברמן הגיש תביעה אזרחית להוציא צו הבאה לרשומות של הסלולרי, שהוכיחו שהנהג סימס לפני ההתנגשות. לדבריו בראיון ל-NPR, אפילו הרשומות הללו לא אומרות הרבה: “הן לא מזהות את מסיחי הדעת החשובים, כמו אימייל, רשתות חברתיות וגלישה ברשת”.

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)


שהטקסטלייזר יתחבר לסלולרי, בלי שזה יצטרך לצאת מרשותו של הנהג, ותוך כדקה וחצי של סריקה יספק תקציר של האפליקציות שהיו פתוחות ובשימוש, כמו גם נגיעות
ליברמן הקים ארגון בשם DORCS למאבק בנהיגה מוסחת, ופנה לחברת סלברייט שתעזור לו בפיתוח הרעיון שהגה, ה”טקסטלייזר” – יישום שיתחבר לסלולרי ויזהה פעילות אסורה, כמו שמכשיר הנשיפה מזהה כמות אלכוהול אסורה. סלברייט, שמתמחה בפריצה וסריקה של מכשירים סלולריים, מסרה והחלקות מסך, והכל בליווי רישומי זמן מדוייקים, כך שהשוטרים יוכלו לברר אם הנהג ביצע פעולות בלתי חוקיות בזמן הנהיגה. החברה הסבירה שתתאים את הטקסטלייזר לדרישות ומגבלות החוק בכל מדינה, כך שלא תמשוך יותר מידע ממה שמותר.

חוק שמלווה את המכשיר, ומכונה “חוק אוון” על שם אוון ליברמן המנוח, מקודם בסנאט של מדינת ניו יורק, מדינה שבה קיים כבר איסור על נהגים להפעיל כל מכשיר כף יד בזמן נהיגה, עם עונש של 120 ימי שלילה על עבירה ראשונה לנהגים עד גיל 21, ושנת שלילה על עבירה שנייה. לפי החוק המוצע, נהג שיהיה מעורב בתאונה יחוייב להסכים לבדיקת טקסטלייזר – ומי שיסרב, רשיון הנהיגה שלו יישלל מיידית, בדיוק כמו בעת סירוב לבדיקת אלכוהול.

אולם החוק מעורר חשש בזירת זכויות האזרח, מאחר שהוא “למעשה נותן למשטרה פתח להחרים טלפונים בלי הצדקה או צו”, אמרה לניו יורק טיימס דאנה ליברמן, מנהלת סניף ניו יורק של ACLU. רשידה ג’ונסון, יועצת חקיקה ב-New York Civil Liberties Union, אמרה ל-NPR: “הצעת החוק הזאת נותנת למשטרה סמכות לבצע חיפוש בסלולריים שלנו על כל שפשוף טמבונים. זה מקור לדאגב, משום שהטלפונים שלנו מכילים חלק מהמידע הכי אישי ופרטי שלנו – ולכן אנחנו בטוחים שאם החוק הזה ייאכף כפי שהוא מוצע, הוא לא רק יפר זכויות פרטיות של אנשים, אלא גם זכויות אזרח”.

איני הנוזקה

בשבוע שעבר דיברנו על בריקרבוט, נוזקה שמשתקת-לצמיתות מכשירי אינטרנט של הדברים שסובלים מפירצות אבטחה, ובפועל מונעת מפרצנים להשתלט עליהם ולהשתמש בהם למתקפות רשת. חברות הסייבראבטחה סימנטק וקספרסקי מדווחות על האג’ימה, וירוס תולעת שדווח לראשונה באוקטובר 2016. האג’ימה חודר למכשירי אינטרנט של הדברים בלתי מוגנים דרך סיסמאות ברירת מחדל וסוגר גישה לפורטים 23, 7547, 5555, ו-5358, שידוע שמשמשים את התולעת מיראי, אשר שימשה לחטיפת מכשירים למתקפות זדוניות. בנוסף, האג’ימה מציג על המסך את ההודעה “בסך הכל כובע לבן [כינוי להאקר בעל מטרות חיוביות, ע”ק], שמאבטח כמה מערכות. הישארו עירניים!”.

להערכת קספרסקי, האג’ימה הדביקה כבר כ-300 אלף מכשירים. אף שפעילותו הנוכחית נראית חיובית, החברה מזהירה כי מטרת יוצריה לא ידועה (אולי הם מנסים לנטרל את הבוטנט של הנוזקה מיראי כדי ליצור לבוטנט גדולה ומזיקה יותר?) והיא לא מקבלת פקודות משרת בודד אלא מתקשרת באמצעות רשת P2P (מה שיקשה על איתור מקור הפקודות ועל חסימתן), ועל כן יש להיזהר ממנה ולדאוג לסייבראבטחת המכשירים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

☠️ האינטרנט של הדברים המתים: בריקרבוט משתקת מכשירים לא מאובטחים » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בסוף השנה שעברה דיברנו בפינה זו על מתקפה מסיבית על אתר עיתונאי הסייבראבטחה העצמאי בראיין קרבז בחודש ספטמבר, ובאוקטובר על חברת DYN, ששיתקה גישה לאתרים גדולים, ובהם טוויטר, רדיט וגיטהאב. היום נדבר על פתרון אפשרי – ומאוד בעייתי.

שתי המתקפות בוצעו באמצעות מכשירי האינטרנט של הדברים (IoT) – מכשירים שאינם מחשבים וסלולריים, אלא מוצרי אלקטרוניקה כמו מצלמות אבטחה, נתבים (ראוטרים) ומקליטי וידאו דיגיטליים (DVR). וירוס בשם מיראי ניצל פירצות אבטחה במכשירים, השתלט עליהם, הפך אותם למה שנקרא זומבים ויצר מהם רשת המכונה בוטנט. את הבוטנט הפעילו התוקפים נגד האתרים במתקפת DDoS – ר”ת של Distributed Denial of Service (מניעת שירות מבוזרת), שבה מציפים את המותקף במספר רב של בקשות מידע, שגורמות להאטתו ולבסוף לקריסתו. חברת הסייבראבטחה Level 3 Communications העריכה אז כי הבוטנט של מיראי שולטת בכ-500 אלף מכשירים.

Character Designs. איור: Alberto Cerriteño (cc-by-nc-nd)

נוזקות. איור: Alberto Cerriteño (cc-by-nc-nd)

בתחילת החודש דיווחה חברת ראדוור על בריקרבוט, נוזקה שמבצעת מתקפה דומה, קטלנית יותר, נגד מכשירי ה-IoT עצמם. הנוזקה, שמסתירה את מקורה באמצעות תור (TOR, כלי להסתרת גלישה), פונה למכשירים דרך פרוטוקול התקשורת TELNET (טלנט) ומנסה לחדור אליהם בעזרת צירופים דיפולטיים של שמות משתמש וסיסמה שמקודדים בהם. כשהיא מצליחה להיכנס היא מריצה סדרת פקודות שמובילות להשחתה של האחסון, הפרעה לתקשורת האינטרנט ותפקוד המכשיר ומחיקת כל הקבצים על המכשיר, כולל עדויות לקיומה. המתקפה נקראת PDoS, ר”ת של Permanent Denial of Service (מניעת שירות לצמיתות), משום שבניגוד ל-DDoS, פגיעתה אינה מוגבלת לזמן המתקפה. לפי דיווח של זי.די.נט, ברדוור סיפרו שלא הצליחו להפעיל מחדש מצלמת-רשת שהנוזקה התקיפה, גם לא אחרי איפוס בחזרה להגדרות היצרן.

אם הנוזקה הזאת מאתרת פירצות ב-IoT ומשתמשת בהן למתקפה עצמית שמשתקת את המכשירים, היא אמנם מזיקה להם אבל מגינה על שאר האינטרנט מפניהם. כלומר, היא חיסון מפני מכשירים בלתי מאובטחים, כך כתבתי בטוויטר, ואפי פוקס הגיב לי: “זה לא באמת חיסון, זה כמו להוציא להורג אנשים לא מחוסנים”. יש משהו בדבריו: הבעיה הייחודית ל-IoT היא שבאופן מסורתי הם אינם מאובטחים ברמה גבוהה ואינם בנויים לעדכוני אבטחה תכופים, או בכלל, בניגוד למשל למחשבים ולטלפונים סלולריים, שמוגדרים בהם עדכוני אבטחה אוטומטיים, או לפחות הודעה על זמינותםם של עדכונים כאלו. בנוסף, המודעות לסכנות הסייבראבטחה של IoT נמוכה יותר. ובעיית המודעות הכי גדולה היא שאנשים לא תמיד יודעים שהמכשירים הללו מחוברים לרשת, או שיש להם מכשיר IoT במערך הטכנולוגי שלהם.

“פעמים רבות יש למערכות שליטה מכשירים עם אפשרות חיבור לאינטרנט מותקנים בהם בלי ידיעת הבעלים”, נכתב באזהרה מפני בריקרבוט של צוות התגובות לסייבר-חירום (CERT) של המשרד לבטחון המולדת האמריקאי, “מה שמציב את המערכות הללו בסיכון מוגבר להתקפה”. המלצות ההתגוננות של CERT דומות לאלו של רדוור, ובראשן החלפת שם וסיסמת הדיפולט וכיבוי גישת הטלנט.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

✈️ טיסת יונייטד אקספרס 3411 נקלעה לסופת חרא ברשת 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מניית יונייטד איירליינז איבדה 3.8%, שהם 800 מיליון דולר, במסחר של שעות הבוקר המאוחרות של יום שלישי, ובסך הכל 770 מיליון בסיכומו, למחרת פרסום הסרטון שבו נראים שוטרי תעופה גוררים באלימות את דייויד דאו, נוסע בטיסת יונייטד אקספרס 3411 משיקגו, אילינוי ללואיוויל, קנטאקי, כשהוא מחוסר הכרה ופניו מכוסים דם.

זה התחיל כשיונייטד רצתה לפנות מקומות להטיס את עובדיה לאייש טיסה אחרת, והציעה 400 ואחר כך 800 דולר + אכסון למי שיפנו את כסאם, אך איש לא התנדב. לאחר מכן היא ערכה הגרלה לא-אקראית-לגמרי לבחור את הנוסעים שיוסרו מהטיסה. ד”ר דאו, רופא במקצועו, נבחר בהגרלה, אך סירב לפנות את מקומו בטענה שיש לו פגישות עם מטופלים שהוא לא יכול להחמיץ. יונייטד הזעיקה את משטרת התעופה של שיקגו, ששלחה שלושה שוטרים לפנותו. במהלך הפינוי נחבט ראשו של דאו, לא ברור אם בשוגג או בזדון משטרתי, במסעד המושב, והוא שבר את אפו, איבד שתי שיניים וסבל מזעזוע מוח.

נוסעים תיעדו את התקרית ופרסמו אותה ברשת, והסרטונים הוויראליים הפכו לגיהנום יחצני לחברת יונייטד. מנכ”ל החברה, אוסקר מוניוז, פרסם איתנצלות שבה כתב “אני מתנצל שנאלצנו להכיל-מחדש (re-accommodate) את הלקוחות הללו”. לאחר מכן שלח מכתב לעובדים שבו האשים את הנוסע דאו בכך ש”פנינו אליו מספר פעמים נוספות במטרה לקבל את שיתוף הפעולה שלו לרדת מהמטוס, ובכל פעם הוא סירב והפך יותר ויותר מפריע ותוקפני”. אחרי שההתנצלויות רק ליבו את האש, מוניוז פרסם התנצלות:

האירוע הבאמת איום שהתרחש בטיסה הזו עורר הרבה תגובות אצל כולנו: זעם, כעס, אכזבה. אני חולק את כל הרגשות האלה, ואחד מעל כולם: התנצלויותיי העמוקות ביותר על מה שקרה.

בראיון לחדשות ABC בבוקר יום רביעי אמר מוניוז ש”זה לא יכול לקרות שוב – ולעולם לא יקרה שוב – על טיסה של יונייטד איירליינז. זו ההנחה שלי וזו ההבטחה שלי”.

החברה כבר החזירה לכל נוסעי הטיסה את הכסף, מחוקקים קוראים לחקור את התקרית, חברות תעופה מתחרות לועגות ליונייטד בקמפיינים וברשתות החברתיות, וכלי תקשורת שונים החלו לחפור ולמצוא כתמים בעברו של ד”ר דאו (ולחטוף ברשתות החברתיות מגולשים ועיתונאים, שמאשימים אותם בהאשמת הקורבן).

רכב שירות של יונייטד איירליינז. תמונה: Todd Lappin (cc-by-nc)

רכב שירות של יונייטד איירליינז. תמונה: Todd Lappin (cc-by-nc)

הסיפור של ד”ר דאו הציף סיפורים רבים אחרים על יונייטד ויחסה לנוסעיה, ובהם ההחלטה של יונייטד לאסור על שתי נערות לעלות על טיסה כשהן לבושות בחותלות ודרשה מהן להחליף בגדים, ולאחר מכן עמדה מאחורי ההחלטה ואמרה שמאחר שהנערות נסעו בחינם כקרובות משפחה של עובדי החברה, הן מייצגות את החברה ולכן אסור להן ללבוש חותלות מלייקרה או ספנדקס, ג’ינסים קרועים, כפכפים ובגדים שחושפים הלבשה תחתונה; וסירוב של דיילת להגיש לנוסעת מוסלמית פחית שתייה סגורה, בטענה שהיא עלולה להשתמש בלשונית של הפחית כנשק, בזמן שלנוסע לא מוסלמי שישב לידה לא היתה בעיה לקבל פחית סגורה, תקרית שעליה התנצלה החברה. גם שתי התקריות הללו פורסמו ברשתות החברתיות בזמן אמת.

אחד הישראלים שחווה את השירות של יונייטד הוא צחי הופמן, כתב הטכנולוגיה של גלובס, שחזר בינואר מתערוכת הטכנולוגיה CES. טיסה בשני חלקים, שאמורה היתה לארוך 17 שעות, התארכה ל-48 שעות מסוייטות, 6 מהן במטוס תקוע על הקרקע בלי אוכל ועם שתייה שחולקה רק ביוזמת הנוסעים עצמם, ולאחר מכך המתנה של חמישה ימים עד שקיבל את המזוודה שלו, לא לפני שקיבל מזוודה של מישהו אחר. לבסוף הוא גם זכה לפיצוי כספי מיונייטד, שהצליחה לפשל גם שם – כשבפארסה סאטירית הפקידה את כספי הפיצוי בחשבון של אדם אחר.

והסיפור הכי מפורסם על השירות של יונייטד, לפחות עד שהיא שיסתה שוטרי תעופה ברופא, הוא זה של המוזיקאי דייב קרול. הוא טס ביונייטד עם הגיטרה שלו שנבנתה במיוחד, ועובדי יונייטד שברו אותה כשהשליכו אותה בגסות לתא המטען של המטוס, למרות שהוא הודיע מראש שהיא יקרה ורגישה וזקוקה לטיפול מיוחד. באתרו הוא מספר שיונייטד גררה את הטיפול בתלונתו במשך שמונה חודשים, עד שהחליט לעשות לה שיימינג בצורת שיר שהעלה ליוטיוב, בתקווה לזכות למיליון צפיות תוך שנה – מספר שאליו הגיע תוך ארבעה ימים.

קרול פרסם מאז שני שירים נוספים על יונייטד, והפך למומחה בנושא עם הרצאות וספר על הפרשה. כשהסרטונים של דאו מועף מהטיסה התפרסמו, קרול קיבל פניות רבות בנושא ופרסם סרטון תגובה, שבו הוא מספר שבדיוק היה בטיסה חזרה מהרצאה שנתן על שירות לקוחות.

קרול מצא דרך להפוך את חוסר היכולת השירותי של יונייטד לכסף, כפי שד”ר דאו מתכנן לעשות – הוא שכר שני עורכי דין לתבוע את עיריית שיקגו ואת יונייטד, שצפויים להפקיד מיליונים רבים של דולרים בחשבון הלא-נכון – אולי זה של צחי הופמן?


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🕵️ עיתונאית חשפה את הטוויטר והאינסטגרם הסודיים של ראש ה-FBI ב-4 שעות » 🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

חוקים שהכניס בסוף 2016 ה-FCC תחת ממשל אובמה, לאסור על ספקי אינטרנט למכור את היסטוריית הגלישה של לקוחותיהם ללא אישורם, בוטלו בחודש שעבר בהצבעות של הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי. זו עוד תזכורת לכך שבעידן המקוון, פרטיות היא מטבע עובר לסוחר.

ראש ה-FBI, ג'יימס קומי. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

מישהו שאמור לדעת זאת היטב הוא ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. ואכן נראה שהוא לוקח את הפרטיות המקוונת שלו ברצינות. באירוע פומבי הוא סיפר:

אני בטוויטר עכשיו. אני חייב להיות בטוויטר. […] אכפת לי מאוד מהפרטיות שלי, אני מוקיר אותה. יש לי חשבון אינסטגרם עם תשעה עוקבים. אף אחד לא נכנס לשם. הם כולם קרובים מדרגה ראשונה […] וחבר רציני של אחת מבנותיי. אני נותן להם להיכנס כי הם רציניים מספיק. אני לא רוצה שאף אחד יסתכל בתמונות שלי. אני מוקיר את הפרטיות שלי ואת האבטחה שלי באינטרנט. העבודה שלי היא בטיחות ציבורית.

אשלי פיינברג, תחקירנית באתר גיזמודו, לקחה עליה את האתגר לאתר את החשבונות של קומי. שילוב של חיפוש בטוויטר, החשבון של בנו, חשבון של חברו, שם של פרוייקט מקצועי שהיה מעורב בו, שם של תאולוג שכתב עליו בלימודיו והאלגוריתם של אינסטגרם שמציג אנשים נוספים שאולי תרצה לעקוב אחריהם הביאו אותה לשני החשבונות תוך ארבע שעות – זה הציבורי בטוויטר וזה הסגור באינסטגרם. ב-FBI מסרו “אין לנו תגובה בנושא”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


👍 הילד ששם את האצבע של אמא שלו בטלפון והציל אותה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בתחילת החודש התקבלה שיחה במוקד החירום 999 של משטרת המטרופולין של לונדון. “הלו, אני רומן”, אמר המתקשר הצעיר, ולבקשת המוקדנית שיעלה את אמו על הקו אמר: “אנחנו לא יכולים, היא מתה”, והסביר – “היא סוגרת את העיניים והיא לא נושמת”. הוא נתן למוקדנית את הכתובת, ולאחר שלא הצליח להעיר את אמו בניעור ובצעקה, המוקדנית שלחה שוטרים ופרמדיקים. אלו הגיעו לבית לאחר 13 דקות, והגישו עזרה ראשונה לאם מחוסרת ההכרה. משם היא נלקחה לבית החולים, ובהמשך שוחררה וחזרה הביתה.

התושייה של רומן בן ה-4 מרשימה. לפי הודעת המשטרה, רומן, שאת שמו המלא לא פרסמה, השתמש בסמארטפון של אמו מחוסרת ההכרה להתקשר למשטרה. הטלפון היה נעול בנעילת טביעת אצבע, ורומן הצמיד את אגודלה של אמו לטלפון כדי לפתוח אותו. לאחר מכן הוא הורה לעוזרת האישית סירי להזעיק עזרה, וזו התקשרה למוקד החירום 999.

“זה סיפור מדהים ותודות לחשיבה המהירה שלו, ועל ידי כך שביקש עזרה מ’סירי’, הילד הצעיר הזה הציל את חיי אמו וכך היא עדיין כאן ויכולה להיות מאוד גאה בו ובאחים שלו”, מצוטטת בהודעת המשטרה הקצינה (Chief Superintendent) אייד אדלקן מיחידת השליטה והפיקוד של משטרת המטרופולין.

גם אשלינד האוול, בת 6, הצמידה את האצבע של אמה לטלפון כדי לפתוח אותו. זה היה בדצמבר אשתקד, וזה היה למטרות קצת יותר אנוכיות – האוול נכנסה לאמזון ורכשה לעצמה 13 פריטי פוקימון באפליקציית אמזון שעל הטלפון הסלולרי. אמה, בת’אני, לא הצליחה לכעוס על הילדה המוכשרת, ואמרה לוול סטריט ג’ורנל: “היא ממש גאה בעצמה”.

החוק הביומטרי. איור: יעל בוגן, העין השביעית the7eye.org.il (רשיון cc-by-nc-sa)

שני המקרים הללו מלמדים אותנו שטביעות אצבע הן לא תחליף טוב לשם וסיסמה – כלל אצבע, אם כבר מדברים על אצבעות, הוא שאמצעי שלא ניתן לשינוי, כמו טביעת אצבע, צורת פנים וקול, הוא אמצעי שלא כדאי להשתמש בו כסיסמה, משום שברגע שהוא דולף ומגיע לגורם עוין, אי אפשר להחליפו.

בארה”ב, שוטרים מבקשים מחשודים בעבירות שונות לפתוח עבורם את נעילת המחשב או הסלולרי. כתב פורבס, תומאס פוקס-ברוסטר, חשף שמשרד המשפטים האמריקאי ביקש בשנה שעברה מבית המשפט בקשה חסרת תקדים: צו שיתיר לקחת טביעות האצבעות מכל האנשים שנמצאים בבניין מסויים בלנקסטר, קליפורניה, בזמן שמתבצע בו חיפוש, כדי שיתאפשר להיכנס למכשירים הסלולריים שלהם. השימוש בטביעות אצבע כשם וסיסמה, והדרישה של הרשויות לקבל לידיהם את הטביעות הללו, מעורר את השאלה מה ההבדל בין סיסמה שמורכבת מתווים לבין כזו שעשויה ממזהה ביומטרי, והאם זכות הסירוב שונה בין שני המקרים – כלומר האם יש לנו יותר אוטונומיה לסרב לתת טביעת אצבע או לסרב לפתוח מכשיר עם האצבע מאשר לתת את הסיסמה שלנו.

הדבר מתחבר באופן ישיר למאגר הביומטרי הישראלי. אחרי שנים של דיונים והסתייגויות, המאגר אושר ללא חובת טביעות אצבע, אבל עם ענישה – מי שלא יספק טביעת אצבע, אלא רק תמונת פנים ביומטרית באיכות גבוהה, יקבל תעודה לחמש שנים בלבד במקום לעשר.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🎶 אד שירן עוזר למוזיקאית שנחסמה 😵 מעצר תוקף האפילפסיה בטוויטר » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אד שירן נ’ חברת המוזיקה של אד שירן

שרלוט קמבל היא מוזיקאית בריטית שהוציאה שני אלבומים במימון-קהל, מופיעה בין השאר ברכבת התחתית של לונדון, ושומרת על קשר עם אוהדיה בדף האמנית שלה בפייסבוק, שאליו העלתה סרטון בן 15 שניות מהקאבר שלה ל-Castle on the Hill של המוזיקאי המצליח אד שירן, וקישור לקאבר המלא ביוטיוב שלה. חברת התקליטים של שירן, אטלנטיק/וורנר, לא אהבה את המחווה, וסימנה את הסרטון כפוגע בזכויות היוצרים שלה. פייסבוק הודיעה לקמבל שהיא חסומה מפייסבוק לשלושה ימים, ושהפרה נוספת תגרום לחסימתה לצמיתות.

“אני אוהבת את המוזיקה של אד שירן ותמיד עושה קאברים לשירים שלו ברפרטואר הרחוב שלי”, אמרה קמבל בראיון לאתר טורנטפריק. “אני מוצאת אותם קלים ללימוד כי אני משמיעה אותם שוב ושוב בבית אז אני יודעת את כל המילים בע”פ”.

הזמר אד שירן בהופעה. תמונה: מארק קנט (cc-by-sa)

שירן. תמונה: מארק קנט (cc-by-sa)

עד כאן סיפור סטנדרטי של חברת תקליטים שמגינה באגרסיביות על זכויות היוצרים ברשת. ומכאן, סיפורו של מוזיקאי סופר-מצליח מהדור החדש, אד שירן, שהחל גם הוא את דרכו בהופעות קטנות בפינות רחוב ובפאבים. לדבריו, מי שהפך אותו לכוכב הגדול שהוא היום הם המעריצים, והם עשו זאת באמצעות פיראטיות אינטרנטית. “זה היה שיתוף קבצים. אני יודע שזה דבר רע להגיד, בגלל שאני חלק מתעשיית המוזיקה שלא אוהבת שיתוף קבצים בלתי חוקי”, סיפר בראיון לסי.בי.אס ניוז בתחילת החודש. “שיתוף קבצים בלתי חוקי הוא מה שעשה אותי. אלה היו סטודנטים באנגליה שהלכו לאוניברסיטה, ששיתפו אותי זה עם זה”. כשנשאל מה הוא חושב על שיתוף קבצים היום, הוא אמר: “אני לא חושב ששיתוף קבצים קיים היום. […] אני חושב שאנשים עושים ריפ מיוטיוב. זה דבר. אבל אני מרגיש שזה כל כך כל לעשות סטרימינג”.

מעריצים של קמבל (ושל שירן) התחילו להתמרמר ברשת על חסימתה של קמבל, והדברים הגיעו לידיעתו של שירן. הוא ניגש לדף הפייסבוק שלה וכתב לה פוסט לא רשמי עם שגיאות דקדוק והקלדה:

בדיוק ראיתי את הסרטון שלך, בטוח שאין לזה שום קשר אלי, אני בלאדי אוהב לראות אנשים עושים קאבר לשירים שלי, אחד הדברים הכי טובים בעבודה שלי זה לראות אנשים אחרים שמוצאים בזה הנאה. שאלתי מה קרה ומסתבר שזה בוט שוורנר מחזיקים שעובד על איזה אלגוריתם מוזר (אין לי מושג מה זה אומר) אבל זה פשוט צירוף מקרים שזה היה הסרטון שלך. החלפתי מילים, ואני אסדר את זה. שוב סליחה. תמשיכי מה שאת עושה, זה אחלה

אד X

just seen your video, it definitely has nothing to do with me, i bloody love seeing people cover my songs, one of the…

Posted by Ed Sheeran on Thursday, March 9, 2017

פוסט של המוזיקאי אד שירן על דף הפייסבוק של המוזיקאית שרלוט קמבל, 9.3.2017

נעצר חשוד במתקפת האפילפסיה

עדכון בפרשת התקיפה האפילפטוגנית (מעודדת התקף אפילפטי) האינטרנטית:

העיתונאי קורט אייכנוולד סובל מאפילפסיה ולא מסתיר עובדה זו מהציבור. לדבריו, זמן קצר אחרי שפרסם כתבה נגד דונלד טראמפ, אז מועמד לנשיאות ארה”ב, שלח לו משתמש הטוויטר “Mike’s Deplorable AF” סרטון שבו “איזשהו סוג של אור מהבהב, עם עיגולים מרצדים ותמונות של פפה [צפרדע קומיקס שאומץ ברשת על ידי תומכי תנועת האלט-רייט בארה”ב] עף לכיוון המסך. הוא מה שנקרא אפילפטוגני – דבר שגורם להתקפים. למזלי, מאחר שעמדתי, פשוט הפלתי את האייפד לרצפה ברגע שהבנתי מה מייק עשה. הוא נחת עם פניו כלפי מטה על רצפת חדר השירותים”. בדצמבר שלח לו הטוויטריסט @jew_goldstein סרטון “הבהוב ועליו המסר ‘מגיע לך התקף’”. בתגובה הגיש אייכנוולד בקשה לבית המשפט המחוזי של דאלאס להורות לטוויטר למסור לו את פרטיו של “ג’ו גולדסטין”, כדי שיוכל לתבוע אותו על תקיפה וסעיפים נוספים.

הציוץ האפילפטוגני ש-@jew_goldstein צייץ לקורט אייכנוולד, בדיווח בלעדי של גוד מורנינג אמריקה

הציוץ האפילפטוגני של “ג’ו גולדסטין”, כפי שדווח ב”גוד מורנינג אמריקה”

אתמול דיווח אייכנוולד בטוויטר על התפתחות בפרשה: “אחרי חקירה בת 3 חודשים, ה-FBI עצר הבוקר את האיש שתקף אותי עם הבהוב בטוויטר שגרם להתקף. הוא עומד בפני כתב אישום פדרלי וצפוי להיות מואשם בידי התובע המחוזי של דאלאס על אישומים שונים בימים הקרובים. פרטיהם של כל האנשים ששלחו לי הבהובים אחרי שגילו על התקיפה נמצאים כרגע בידי ה-FBI. יותר מ-40 אנשים שלחו הבהובים כרגע שגילו שהם יכולים לגרום להתקף. פרטי התיקים שלהם בידי ה-FBI. תפסיקו לשלוח אותם”.

ה-FBI הודיע שהחשוד הוא ג’ון ריין ריבלו, בן 29, מסליסברי, מרילנד, והוא נעצר בחשד לסייברארבנות (cyberstalking). פרקליטו של אייכנוולד, סטיבן ליברמן, אמר לניוזוויק (📁) ש”מה שמר ריבלו עשה עם הודעת הטוויטר שלו אינו שונה ממישהו ששולח פצצה בדואר או מעטפה מלאה בנבגי אנתרקס. לא היה זה תוכן ההתקשרות שנועד לשכנע מישהו או לגרום לו להרגיש רע עם עצמו; זו היתה תקשורת אלקטרונית שתוכננה כך שתהיה לה השפעה פיזית”.

(תודה, @yayouro)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🚖 אובר מסתבכת בישראל, משעה החרמת רגולטורים, מחפשת הנהגה » האחראי על האינטרנט 🎙️

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בשבוע שעבר דיברתי כאן על תוכנית “גרייבול” של אפליקציית אובר, שחשף הניו יורק טיימס. התוכנית שימשה את אובר לסמן משתמשים שהם אנשי אסדרה (רגולציה) ואכיפת חוק, ולמנוע מהם להזמין נסיעות במסגרת אכיפה ומבצעי עוקץ.

הסיפור נחשף בניו יורק טיימס ב-3 במרץ. חמישה ימים לאחר מכן פרסם סמנכ”ל האבטחה של אובר, ג’ו סליבן, פוסט בבלוג החברה שבו הוא מודיע שאובר לא תשתמש בגרייבול נגד רשויות האכיפה. אחרי שהוא מסביר את השימושים הלגיטימיים בגרייבול, סליבן כותב: “התחלנו לבחון את הדרכים השונות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה הזאת עד כה. בנוסף, אנחנו אוסרים במפורש על השימוש בה לטרגט פעילות על ידי רגולטורים מקומיים מעתה והלאה. בהינתן הדרך שבה המערכות שלנו מוגדרות, ייקח זמן להבטיח שהאיסור הזה נאכף במלואו”.

מונית חלל. איור: Andromega Volare (cc-by-nc-sa)

מונית חלל. תמונה: Andromega Volare (cc-by-nc-sa)

בין השאר, גרייבול שימשה את אובר למנוע מפקחים לאסוף ראיות על ידי הזמנת מוניות בפורטלנד, אורגון, ב-2014, השנה שבה החלה להפעיל את גרייבול ושבה גם השיקה את שירות אובראיקס בעיר. אובראיקס מאפשר לנהגים שאינם נהגי מוניות, ואשר נוהגים במכוניות שאינן מוניות, לאסוף נוסעים ולגבות מהם תשלום על הנסיעה. זאת בניגוד לחוק במקומות רבים, ובהם בפורטלנד, וגם בישראל.

ביום שני השבוע זימן משרד התחבורה את מנכ”ל אובר ישראל, יוני גרייפמן, לבירור לגבי שירות “אובר נייט” של טרמפים תמורת שיתוף הוצאות, חשפה ליאור קינן בחדשות 10. מאובר מסרו ש”uberNIGHT הוא פיילוט שנבנה בהתאם לרגולציה הקיימת כיום בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שכבר פועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”. אולם נוסעים באוברנייט התלוננו על “גבייה מופרזת”, כך לפי דיווח בדה-מרקר, שלפיו אובר כללה בתשלום הוצאות אחזקת רכב שאינן קשורות ישירות לנסיעה, כולל ירידת ערך. מצד שני, החוק לא מגדיר במדויק איך לחשוב הוצאות נסיעה, ואובר מנצלת פירצה זו. בנוסף, בשירותי שיתוף הנסיעות שמוטמעים באפליקציית הניווט ווייז (ווייז קרפול) ובאפליקציית התחב”ץ מוביט, הנוסע יכול רק להצטרף לנסיעה שממילא מתבצעת, ואילו באוברנייט של אובר הנוסע יכול להזמין נסיעה במיוחד – מה שבפועל הופך אותה מטרמפ למונית, גם אם זולה יותר ממונית חוקית.

אובר היא חברת טכנולוגיה משבשת גדולה ודורסנית, שהסתבכה עם עובדי תעשיית המוניות וההסעות, עובדים שלה עצמה (ובפרט עובדות שלה, שמתלוננות על תרבות של הטרדה מינית), רגולטורים וארגוני עובדים ומתחרים בגדלים שונים, מליפט ועד גוגל. הוויכוח הכוחני המתועד של קלניק עם אחד מנהגי אובר בחודש שעבר היה נקודת מפנה, שגרמה לקלניק להתנצל בפוסט פומבי ולהודות שהוא זקוק לעזרה. עכשיו הוא מחפש אותה – יום לפני ההודעה של אובר על השעיית גרייבול נגד רגולטורים דיווחה העיתונאית קארה סווישר שאובר מחפשת סמנכ”ל תפעול, ושהדירקטוריון מעדיף שזו תהיה אישה, כדי להתמודד עם המשברים שהחברה מתמודדת איתם, ובהם תרבות ההטרדות המיניות, שכבר הביאה לפרישת לפחות בכיר אחד בחברה. אחרי הפרסום כתב המנכ”ל, טראביס קלניק, בבלוג החברה: “הבוקר אמרתי לצוות אובר שאנחנו מחפשים באופן אקטיבי סמנכ”ל תפעול – עמית שיהיה השותף שלי לכתיבת הפרק הבא במסע שלנו”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🚖 אובר מונעת מהרשויות לאכוף עליה את החוק » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מנכ”ל ומייסד פלטפורמת הנסיעות אובר, טרביס קלניק, נסע בחודש שעבר באובר ונקלע לשיחה עם הנהג, פאוזי כאמל, שהפכה לוויכוח נסער. כאמל טען שהורדת התעריפים של אובר גרמה לו לפשיטת רגל. קלניק הסביר שהורדת המחירים התחייבה מהתחרות, ולאחר מכן האשים את כאמל בכך ש”אנשים מסויימים לא אוהבים לקחת אחריות על החרא שלהם. הם מאשימים אחרים בכל דבר בחיים שלהם” ויצא בטריקת דלת. כאמל תיעד את השיחה במצלמת הרכב שלו והעביר את ההקלטה לאתר בלומברג. קלניק התנצל על התקרית (🗂️).

התקרית הזאת מצטרפת לשורה של בעיות שהחברה מתמודדת איתן בחודשים האחרונים, ובהן מחאה המונית של מחיקת האפליקציה מטעם מתנגדי טראמפ, האשמה באי טיפול בהטרדות מיניות בחברה והתפוטרותו של עובד בכיר זמן קצר לאחר הצטרפותו בגלל שהסתיר מידע על חשדות להטרדה מינית אצל המעסיק הקודם שלו, גוגל.

אתמול הצטרפה בעיה חדשה: מייק אייזק חשף בניו יורק טיימס שאובר מפעילה מאז 2014 תוכנית בשם גרייבול, אשר נועדה למנוע מרשויות האסדרה והאכיפה לעשות את עבודתן ולאכוף את החוק על אובר.

נחזור שלוש שנים אחורה ל-2014, אז החלה אובר להפעיל את שירות אובראיקס, שהופך מכוניות למוניות אד-הוק לא מורשות, בפורטלנד, אורגון. אובר הפעילה את השירות בלי לקבל אישור לכך מהעירייה, שבהמשך הכריזה על השירות כבלתי חוקי. הני”ט מספר שכדי לבנות תיק נגד החברה, העירייה שלחה פקחים להזמין מוניות אובראיקס ולקנוס את הנהגים. אולם הפקחים בקושי הצליחו להזמין מוניות, ואלו שהוזמנו ביטלו את ההזמנות. חשיפת התוכניות עכשיו מוכיחה שהביטולים לא היו מקריים, אלא מתוכננים. גרייבול זיהתה את פקחי פורטלנד, והציגה להם מפה שחלק מהמוניות עליה מפוברקות.

לפי הפרסום בני”ט, במסגרת גרייבול אספה אובר מידע מהאפליקציה שלה ובאמצעים אחרים כדי לזהות עובדי ציבור שתפקידם לאכוף את החוק והתקנות על החברה. כתריסר סמנים סימנו לאובר שהמשתמש הוא עובד ציבור, ובהם:
• הפעלה חוזרת ונשנית של האפליקציה, מה שכונה בחברה “eyeballing” (להסתכל כדי לבצע הערכה), כשהמשתמש נמתא באזור שאובר סימנה על המפה הדיגיטלית (“גאוגידור”) כמשרד ממשלתי.
• כרטיס אשראי של משתמש מקושר לגופים כמו אלו המספקים שירותי אשראי לשוטרים.
• טלפון סלולרי מדגם זול, מאלו שרשויות החוק נמוכות המשאבים רוכשות על מנת לפתוח חשבונות סלולר רבים להרצת מבצעי עוקץ כמו אלו נגד אובר.
• משתמש שעובדי אובר מצאו ברשתות החברתיות ובווב עדויות לכך שהוא עשוי להיות עובד ציבור שקשור לאכיפה או לאסדרה של אובר.

המחלקה המשפטית של אובר אישרה את השימוש בגרייבול, וזו שימשה את החברה לחמוק מאכיפה בבוסטון, מסצ’וסטס, פריז, טקסס ולאס וגאס, נוואדה בארה”ב, באוסטרליה, סין ודרום קוריאה, בין השאר. משתמשים מסומנים שהזמינו אובראיקס היו מקבלים, כאמור, מפה מפוברקת, שעליה מכוניות שלא קימות במציאות או ללא מכוניות כלל, וההזמנה שלהם לא היתה עוברת לנהגים. אם בטעות נהג היה אוסף משתמש מסומן, אובר היתה מתקשרת לנהג ומורה לו לסיים את הנסיעה.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר מסרה בתגובה לני”ט כי “התוכנית פוסלת הזמנות נסיעה למשתמשים שמפירים את תנאי השימוש שלנו – בין אם אלו אנשים שמתכוונים לפגוע פיזית בנהגים, מתחרים שרוצים להפריע לפעילות שלנו, או מתנגדים שזוממים עם נציגים רשמיים ‘מבצעי עוקץ’ סודיים שמטרתם לגרום לנהגים להפליל את עצמם”. לדברי החברה לני”ט, חברות מוניות והסעה בשווקים מסויימים קושרות קנוניות נגדה, והחברה נאלצת להסתיר את מיקומי נהגי אובראיקס כדי למנוע מהמתחרים למצוא אותם – וזה עדיין השימוש העיקרי של גרייבול. עובדים באובר אמרו שהכלים נוצרו כאמצעי הגנה לנהגים במדינות מסויימות – בצרפת, הודו וקניה, למשל, נהגי מוניות הפעילו אלימות פיזית נגד נהגי אובראיקס בגלל פגיעה בפרנסתם.

אולם בני”ט מציינים שהאכיפה נגד אובראיקס גרמה נזק לנהגים – בקנסות ובהחרמת רכבים, שאובר נהגה לקחת על עצמה כדי למנוע בריחת נהגים מהשירות, וכי גרייבול נועדה להפחית את הנזקים הללו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


סגן הנשיא פנס מבטיח ליהודים: “ארה”ב 🇺🇸 עומדת לצד 🇳🇮 ניקרגואה” » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סגן נשיא ארה”ב מייק פנס נאם אתמול (ו’) באירוע של ה-RJC (הקואליציה הרפובליקנית יהודית), ואמר שארה”ב עומדת לצד בישראל. הדברים פורסמו גם בטוויטר שלו, ‎@VP‏:

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

כנהוג במשטרים חמודים, (ככל הנראה איש המדיה החברתית של) פנס קישט את הסטטוס באמוג’י דגלים, של ארה”ב ושל ישראל ניקרגואה, כפי שפרסמו המתגלצ’ים ג’ון ארבוסיס וקייל גריפין.

להגנתו של (מנהל המדיה החברתית של) פנס ייאמר שבגודל הזעיר של האמוג’י, קל להתבלבל בין הדגלים, שבשניהם פס כחול אופקי בראש ובתחתית הדגל.

דגלי ישראל וניקרגואה באמוג'י, מתוך ציוץ של קייל גריפין

מתגלצ’ים שהבחינו בטעות צחקו על הסגנשיא:

“#דגליםאלטרנטיביים”, כתב אבי בואנו, ברפרור למונח ה-1984-י “עובדות אלטרנטיביות”, שיועצת טראמפ קיילין קליאן קונווי טבעה כשניסתה להסביר את שקריו של הנשיא.

“מייק פנס השתמש בדגל ניקרגואה במקום בישראלי. אפילו סגן הנשיא לא מאמין שישראל קיימת. #IStandWithNicaragua” – ננה ג’יבריל

“[שרת החינוך האמריקאית] בטסי דבוס בטח לימדה את מייק פנס גאוגרפיה כי זה בוודאות הדגל של ניקרגואה, לא ישראל” – נאניי.

“כפי שאני תמיד אומר/ת בסוף סדר פסח שלנו, ‘לשנה הבאה בניקרגואה!'” – ג’סי.

“לו זה היה הדגל הרוסי, זה היה מאוד מצחיק” – @DevolutionMan

(אפרופו הדגל הרוסי: יום לפני כן, משתתפים באירוע השנתי השמרני CPAC נופפו בדגלי כחול-לבן-אדום עם שמו של טראמפ, כשהם לא מודעים לכך שמדובר בדגלי רוסיה שעליהם הוטבע השם טראמפ. מאחורי מתיחת/מחאת הדגלים עומדים ג’ייסון צ’רטר וראיין קלייטון, חברי ארגון Americans Take Action, שבין השאר ארגן הפגנות, ניסה לגרום לאלקטורים במדינות שבחרו בטראמפ להצביע להילרי קלינטון, וקורא להדחת טראמפ).

קלייטון עם הדגלים המזוייפים, מורחק מכנס CPAC:

טל”חניק מציע

הבוס של פנס, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, נוהג גם הוא לפרסם שגיאות כתיב (ושקרים מוחלטים) בטוויטר, ועושה זאת בעצמו ולא באמצעות מנהלי מדיה חברתית. אחת השגיאות המוצלחות ביותר שלו היתה כשרצה להגדיר את גניבת כלי השיט האוטונומי התת-ימי על ידי סין כמעשה חסר תקדים, אך במקום לכתוב unprecedented act הוא שיבש ל-unpresidented act, כשהוא מחליף את המילה “תקדים” (פרסדנט) במילה “נשיא” (פרזדנט). הביטוי, ההולם רבים ממעשיו של טראמפ, נמחק על ציוצו רק אחרי כשעה וחצי, והוחלף בציוץ עם האיות הנכון. טראמפ מחק ציוצים נוספים לצורך עריכה ותיקון שגיאות.

ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם המילה unpresidented

גם פנס מחק את הסטטוסים עם הדגלים השגויים. הדבר עשוי להוות עבירה על חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שמחייב שמירה של כל הרשומות של הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם במהלך כהונתם, והעברתן לארכיונים הלאומיים אחריה. בחודש שעבר נמסר מהארכיונים הלאומיים כי הם עדיין מתחבטים בשאלה אם הממשל צריך לשמור ציוצים שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🗯️ כבוד הנשיא טראמפ, תמחק את הפרופיל שלך! » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דונלד טראמפ, האיש שלפי אתרי חדשות של הימין-החלופי מכהן כנשיא ארה”ב, צייץ בטוויטר: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*”

ציוץ שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחק מטוויטר: ""תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים)   היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*"

מאוחר יותר מחק טראמפ את הציוץ. מי שחשב שהמחיקה נבעה מחרטה על ההסתה נגד כלי התקשורת כנראה עסוק מדי ברעיית עדר החד-קרנים המעופפים שלו מכדי להבחין שהנשיא העלה מחדש את הטקסט כשהוא מתוקן – נטול רווחים מיותרים והמילה “חולני” וכולל עוד מספר כלי תקשורת שהנשיא שכח להסית נגדם: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, אן.בי.סי ניוז, איי.בי.סי, סי.בי.אס, סי.אן.אן הכושלים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי!”

חופש הביטוי חשוב מאוד לאומה האמריקאית, שהכניסה אותו לחוקה שלה, וההגנה עליו נרחבת, כך שהוא מאפשר מצד אחד לשרוף את הדגל האמריקאי ומצד שני להגדיר כלי תקשורת כאויבי האומה (ולהעליב ולהשמיץ מאות אנשים וגופים). אבל חופש הביטוי אין משמעותו חובה לתת במה לביטויים כאלו, וטוויטר, לו רצתה בכך, יכולה היתה לפעול נגד התבטאויות של טראמפ אם אלו מפירים לדעתה את תקנון השימוש.

ארגון זכויות האזרח הוותיק ACLU, שנאבק בין השאר נגד החלטות ומדיניות של טראמפ, סבור שאסור לפגוע בחופש הביטוי של נשיא ארה”ב בטוויטר. מומחה לחופש הביטוי בארגון, בן וויזנר, אמר לניו יורק טיימס בדצמבר: “העולם היה במצב הרבה פחות טוב לו טראמפ סולק מטוויטר. לפני הבחירות, במהלך הבחירות ואחרי הבחירות, כולנו לומדים דברים מאוד חשובים על טראמפ מהדרך שבה הוא מתנהג במדיום הבלתי מסונן הזה, כך שהשיח והדמוקרטיה שלנו לא היו מפיקים תועלת מחסימת ערוץ הביטוי הזה עבור טראמפ, מה שהיה גורם לכך שהגירסה היחידה שלו שהיינו רואים היא זו שהמפעילים שלו אישרו”.

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. איור: Anonymous (cc0)

יש אקטיביסטים שחושבים אחרת. לורה איי. גומז, מייסדת ומנכ”לית Atipica ולשעבר אחראית לוקליזציה בטוויטר, ואלן קיי. פאו, סמנכ”לית גיוון והכללה במרכז קאפור, פרסמו בסוף ינואר בבלוגייה “מדיום” מכתב פתוח לג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, שכותרתו “@ג’ק היקר: הגיע הזמן להשעות את דונלד טראמפ מטוויטר”. לדבריהן, “@realdonaldtrump מוציא את המירע מטוויטר – החברה, הפלטפורמה, ומשתמשיה. הוא משתמש בכישורי המניפולציה שלו ובפלטפורמה שלך להתבריין על אחרים, ולהסית תומכים להטריד אנשים – הן בטוויטר והן בחיים האמיתיים”. בין השאר, מנו השתיים ציוצים של טראמפ נגד הלוחם לזכויות אזרח וחבר בית הנבחרים האמריקאי ג’ון לואיס, השחקנית מריל סטריפ, מנהיג ארגון העובדים צ’אק ג’ונס ולורן באצ’הלדר, תלמידת קולג’ בת 18 ששאלה אותו באירוע בחירות פומבי שאלה שלא מצאה חן בעיניו.

השאלה היתה “אני רוצה לקבל משכורת זהה לזו של גבר, ואני חושבת שאתה מבין את זה. אז, אם תהיה נשיא, האם אישה תרוויח אותו שכר כמו גבר והאם אזכה לבחור מה לעשות עם גופי?” (השאלה השנייה נגעה להתנגדות טראמפ למימון הפלות על ידי המדינה). טראמפ השיב לה: “את תרוויחי אותו דבר אם תעשי עבודה טובה באותה רמה, ואני במקרה פרו-לייף [מתנגד להפלות, ע”ק]”. בהמשך כתב בטוויטר: “האישה הצעירה השחצנית שתיחקרה אותי באופן נבזי באירוע No Labels אתמול היתה חברת צוות של ג’ב [בוש, שהתחרה בטראמפ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, ע”ק]!. *האם הוא יכול להביס את רוסיה וסין?*” באצ’הלדר, שהודתה שהיתה מתנדבת במטה של בוש אבל שבדעותיה היא ליברלית, ושלעולם לא היתה שואלת שאלה שתולה, סיפרה שבעקבות הדברים קיבלה איומים. בראיון לוושינגטון פוסט שנה לאחר מכן אמרה שאחרי הציוץ, אנשים החלו להתקשר אליה ולהשאיר הודעות מאיימות בעלות אופי מיני, וכך גם באימייל ובהודעות הפייסבוק שלה. לדבריה בראיון לסי.אן.אן, “אני חושבת שהיום הכי גרוע היה כשמישהו אמר את הכתובת שלי והם אמרו שהם יבואו והם יאנסו אותי”.

בטוויטר השעו לצמיתות את כתב אתר הימין-החלופי ברייטבארט, מיילו ייאנופולוס, בעקבות מה שהגדירו כהסתה של עוקביו להטריד אנשים, ספציפית לאחר שכתב נגד השחקנית לזלי ג’ונס, ומתקפות של אוהדיו עליה גרמו לה לעזוב את טוויטר. אולם החשבון הפרטי של טראמפ עדיין פעיל. בתגובה לכתבה בנושא באתר העיתון USA Today, מסרה החברה לקונית: “כללי טוויטר חלים על כל הפרופילים”.

דורה לקס טיפקס

יש בעיה נוספת עם מחיקת ציוצים של הנשיא – דבר שטראמפ עצמו עשה הפעם ובמספר הזדמנויות בעבר, בעיקר כדי לתקן שגיאות כתיב, ושטוויטר ורשתות חברתיות אחרות עשויות לעשות אם יחליטו להחיל עליו את אותם כללים שחלים על שאר המשתמשים. הבעיה, כפי שהסבירה כתבה בפורבס, היא חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שקובע שרשומות רשמיות של הבית הלבן צריכות להיות פומביות, ועל הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם לשמור עליהן כל עוד הם בתפקיד, ולהעבירם לארכיונים הלאומיים כשהם עוזבים. עדכון לחוק מ-2014 מבהיר שרשומות כוללות גם אימיילים ומגוון סוגים של תקשורת אלקטרונית, ונותן לארכיבר של ארה”ב את הסמכות לקבוע מה נחשב לרשומה פדרלית. כך שמחיקה של ציוץ יכולה להוות הפרה של החוק הזה, כפי שהיתה הסתרת האימיילים על השרת הפרטי של שרת החוץ הילרי קלינטון, שטראמפ הרבה להזכיר במערכת הבחירות ואף לאיים עליה במאסר.

דוברת הארכיונים הלאומיים, מרים קליימן, אמרה בחודש שעבר לסוכנות AP שהציוצים של טראמפ, כמו כל תקשורת אלקטרונית שנוצרה או התקבלה על ידי הנשיא או צוותו, נחשבים לרשומות נשיאותיות וצריך לשמרם למטרות היסטוריות, אבל הסוכנות עדיין דנה בשאלה אם הממשל יידרש לשמור ציוצים ששונו או נמחקו, וטרם קיבלה החלטה בנושא. בינתיים, גורמים חיצוניים אחרים מתעדים את כל הציוצים של טראמפ, ובהם גם אלו שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


לדף הבא →