⚽ נבחרת בוליביה ניסתה לגייס כדור-רגלן צרפתי בעקבות טעות במשחק ניהול קבוצות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

רובן אגילר הוא כדור-רגלן צעיר שמשחק בתפקיד מגן בקבוצת מונפלייה בליגה הראשונה בצרפת. הביצועים שלו בעונה האחרונה משכו את תשומת לבם של אוהדי כדור-רגל בוליביאניים, שרוצים שאגילר יעבור לשחק בקבוצה הלאומית שלהם.

“בשנה האחרונה כבר קיבלתי הודעות מבוליביאנים אחרי משחקים שלי. אחרי המשחק נגד PSG, זה גדל פי מאה”, סיפר אגילר למגזין הצרפתי “גול”. “בטלוויזיה בבוליביה” – שהציגה את הישגיו והגדילה עוד יותר את הפופולריות שלו שם – “אמרו שאני זכאי להצטרף לנבחרת הלאומית”.

לבסוף הגיעה גם פנייה רשמית. “בוליביה פנו אלי”, הוא סיפר, בכוונו לאיגוד הכדור-רגל הבוליביאני. “נאלצתי לפרסם הודעה בדף [הפייסבוק] שלי ולהסביר שאני לא בוליביאני ולכן לא זכאי להיבחר [לנבחרת]. אני צרפתי מצד אמא וספרדי מצד אבא. אין לי אזרחות כפולה”.

“הכל התחיל מ’פוטבול מנג’ר‘”, הסביר אגילר את מקור הטעות – משחק וידאו לניהול קבוצות כדור-רגל. “הם העניקו לי אזרחות בוליביאנית בנוסף לאזרחות הצרפתית”. באתר חדשות המשחקים קוטאקו הסבירו שמאחר שבפוטבול מנג’ר יש עשרות אלפי שחקנים, טעויות כאלו הן בלתי נמנעות. אבל העובדה השגויה הזאת התקבעה בגלל שהאוהדים, ומביך מכך, איגוד הכדור-רגל, הסתמכו עליה כשביקשו לגייס את אגילר מבלי לאמת אותה.

דף הפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר

הפייסבוק של אגילר

אגילר פרסם בסוף ספטמבר בפייסבוק שלו הודעה, בצרפתית ובספרדית, שמבהירה שהוא לא בוליביאני. בשבוע שעבר הגיב שם דניאל דיוניסי, שהציג את עצמו כמנהל מאגר-הנתונים הבוליביאני של פוטבול מנג’ר: “רק היום הבנתי שבמשחק אתה משחק עם בוליביה כאזרחות שנייה ואנחנו מתנצלים. האיש שאמור היה להבחין בטעות זו הוא זה שאחראי על מאגר-הנתונים הצרפתי, ולא אני ישירות. אני רוצה לעדכן אותך שגם אם אני לא אחראי, כבר ביקשתי שיסירו את בוליביה כאזרחות שנייה מהגירסה החדשה של המשחק, שתצא בעוד חודש (פוטבול מנג’ר 2018). אני מקווה שזה ישים קץ לספקולציות”.

ההודעה בפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר על כך שאין לו אזרחות בוליביאנית

אגילר מודיע שאין לו אזרחות בוליביאנית. קליק להודעה המלאה ותגובת דיוניסי

עוד ספורט: מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’

💿 האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית ⌚ מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

❗ יאהו מגלה: לא 1 אלא 3 מיליארד חשבונות נחשפו בפריצה 💻 האנטיווירוס של קספרסקי שימש לפריצה ל-NSA 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

חדש מקספרסקי: אנטיאנטיווירוס

תוכנת האנטיווירוס של חברת הסייבראבטחה הרוסית קספרסקי לאב שימשה האקרים בשליחות ממשלת רוסיה לגנוב מידע של רשות הביון האמריקאית NSA. המידע שנגנב כלל פרטים על הדרך שבה NSA חודר לרשתות מחשבים זרות ומתגונן מפני סייברמתקפות. הפריצה בוצעה ב-2015, התגלתה באביב 2016, והוול סטריט ג’ורנל חשף אותה ($, 📁) שלשום (ה’) .

תוכנות של קספרסקי לאב פעלו על מחשבי גופי ממשל אמריקאיים רבים, כולל גופים שמחזיקים מידע רגיש ובהם הצבא, חיל הים וחיל האוויר, מחלקות ההגנה, המדינה, האנרגיה, המשפט, האוצר ובטחון המולדת. אולם בארה”ב החלו לחשוד שהחברה שלו היא חזית של הממשל הרוסי, שמסתייע בה לריגול. החוק הרוסי מאפשר לממשלה לאלץ את החברה לסייע ביירוט תקשורת כשזו עוברת דרך רשתות רוסיות. העובדה שמייסד קספרסקי לאב, יוג’ין קספרסקי, הוא בוגר הפקולטה הטכנית של בית הספר הגבוה של שירות הביון הרוסי קג”ב, תרמה לחששות. בחודש שעבר הורתה מחלקת בטחון המולדת האמריקאית לרשויות פדרליות להסיר כל תוכנה של קספרסקי מכל המחשבים הממשלתיים (📁).

אולם עובד-קבלן של NSA לקח קבצים בסיווג בטחוני גבוה מאוד מהעבודה למחשבו הביתי, שעליו מותקנת תוכנת קספרסקי. העובד לא חשוד שלקח את הקבצים הביתה למטרות זדוניות, אלא כדי שיוכל לעבוד עליהם בבית מעבר לשעות העבודה, אולם ידע על האיסור לקחת קבצים הביתה. עובדי ה-NSA מלכתחילה לא קיבלו אישור להשתמש בתוכנות קספרסקי על מחשבי העבודה שלהם, ועוד לפני התקרית הנוכחית ב-2015 הומלץ להם שלא להשתמש בתוכנות כאלו במחשביהם הפרטיים.

כדי לאתר וירוסים, תוכנות אנטיוורוס סורקות את הקבצים וההגדרות במכשירים שעליהם הן מותקנות, וכך יכולות ליצור אינדקס של כל הקבצים. קספרסקי מגדילה לעשות ושומרת עותקים של אלו מהקבצים שהיא חושבת שיש בהם עניין, והדבר מותר לה לפי תנאי השימוש של התוכנה, הסביר ל-WSJ בלייק דרשה, לשעבר האקר ב-NSA. ההאקרים, כך נטען בכתבה של הג’ורנל, התמקדו באותו עובד לאחר שהשימוש שלו באנטיווירוס של קספרסקי חשף בפניהם שקבצים שלו עשויים להכיל מידע מודיעיני מעניין. לא ידוע אם עובדי קספרסקי הם שדיווחו לממשל הרוסי על המסמכים הסודיים שנמצאו על המחשב.

אתר קספרסקי לאב ברוסית

אתר קספרסקי לאב ברוסית

ב-NSA סירבו להתייחס לפרסום בטענה ש”מדיניות NSA היא לעולם לא להגיב על עניינים של גורמים מסונפים או כוח אדם”. בגוף הביון אמרו שלמחלקת ההגנה, שאליה NSA משתייך, יש חוזה עם ספק אנטיווירוס שאינו קספרסקי.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, סירב להתייחס לתקרית אבל ביקר את החלטתה של ארה”ב להחרים את התוכנה בסוכנויות ממשל כ”חותרת תחת המיקום התחרותי של תוכנות רוסיות בזירה העולמית”.

בקספרסקי לאב מסרו שהחברה “לא קיבלה כל מידע או עדויות שמבססים את התקרית לכורה, וכתוצאה מכך, עלינו להניח שזו עוד דוגמה של האשמת שווא”. בנוגע לטענות לסיוע בריגול לטובת רוסיה מסרה החברה: “כחברה פרטית, לקספרסקי אין קשרים בלתי ראויים לאף ממשלה, כולל הרוסית, והחברה מעולם לא עזרה, ולא תעזור, לאף ממשלה בעולם במאמצי הסייברריגול שלה”. לדברי החברה, “אנו חוזרים ומציינים את נכונותנו לעבוד בשיתוף הרשויות האמריקאיות להתייחס לכל חשש שעלול להיות להם לגבי המוצרים שלנו, ומבקשים כל מידע רלוונטי שיכול לסייע לחברה להתחיל בחקירה בהקדם האפשרי”.

ואת יאהו יש להחריב

פרטים על 3 מיליארד חשבונות של יאהו וחברות הבת שלה – ובמילים אחרות, כל החשבונות – דלפו בפריצה לשרתי החברה ב-2013. הפרטים כוללים שמות משתמש, סיסמאות, ובחלק מהמקרים מספרי טלפון ותאריכי לידה. חברת האם החדשה של יאהו, ורייזון, דיווחה על כך השבוע (ג’) לאחר שהובא לידיעתה מידע חדש מחוץ לחברה על הפריצה. הגילוי מגיע ארבעה חודשים אחרי סיום תהליך הרכישה של יאהו בידי ורייזון.

הפריצה התרחשה ב-2013, ויאהו דיווחה עליה רק בדצמבר 2016, כשאז היא העמידה את מספר החשבונות הנפגעים על כמיליארד. כעת אומרת ורייזון ש-3 מיליארד חשבונות של יאהו, שכוללים את יאהו מייל, טאמבלר, פליקר ומשחקי ספורט-פנטזיה שבבעלות החברה, נחשפו בפריצה. 3 מיליארד החשבונות מייצגים פחות מ-3 מיליארד אנשים, משום שיש משתמשים שמחזיקים יותר מחשבון אחד, אמר דובר החברה, והוסיף כי החברה תתחיל מיד בהודעה באימייל ל-2 מיליארד החשבונות הנוספים על כך שפרטיהם אולי נחשפו.

יאהו מייל

יאהו מייל

יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות למאגרים שלה – ב-2013 נגנב מידע על כל 3 מיליארד חשבונותיה, כאמור; ב-2014 פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות; ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין השנים 2015-16′. הפריצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו ניהלה מו”מ למכירתה לוורייזון, וזיכתה את זו בהנחה של כמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון פעלה לדחיית תביעות נגד יאהו שבבעלותה על הפריצות הללו, בטענה שאין חברה שחסינה בפני סייברפריצות, אבל בסוף אוגוסט פסק בימ”ש מחוזי בקליפורניה כי התביעות יוכלו להמשיך.

נוסף על כך, לפני שנה חשפה סוכנות הידיעות רויטרס שיאהו חיטטה באימיילים של משתמשיה באופן ובהיקף חסר תקדים. לפי הפרסום, יאהו קיבלה ב-2015 דרישה מסווגת מרשות ביון אמריקאית, ובעקבותיה סרקה את כל הודעות האימייל הנכנסות של מאות מיליוני משתמשיה בחיפוש אחר מחרוזת טקסט ספציפית שהרשות האמריקאית ביקשה שתחפש. לפי הניו יורק טיימס, יאהו התאימה לשם כך את הכלים ששימשו אותה לסרוק אימיילים נגד ספאם, תוכן פדופילי ונוזקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תמונת יוג’ין קספרסקי: קספרסקי לאב (cc-by)

♿ הנכה הסקסי דני גרמייז נ’ מם עם תמונתו 👙 דוגמניות נגד פאטשיימינג 🎹 סונטת טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שיר פתיחה: סונטת טראמפ

המלחין הישראלי אבנר חנני הלחין את “סונטת טראמפ”, בהשראת המוזיקליות שבדיבורו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. בראיון לחגי חיטרון ב”הארץ” סיפר חנני (📁): “זו יצירה נייטרלית. ניסיון לתפוס את הדמות באמצעים מוזיקליים אמנותיים, התייחסתי אל טראמפ כאל דמות אופראית, גדולה מהחיים. כן, גם מנחם בגין היה אופראי. אז אפשר להגיד שבעצם החמאתי לטראמפ, מה גם שהמוזיקה שהצמדתי לו היא אטרקטבית. חוץ מזה ניסיתי להיות מגוון, לא לעקוב כל הזמן אחרי האינטונציות של הדיבור. לפעמים אני שומע את הדיבור שלו כזמרה, עם מרווחים ברורים, לפעמים כ’שפרכגזאנג’, מרווחים לא ברורים. יש מקומות שבהם השארתי לו פיסקה שלמה”.

“אני לא אוהבת אותך”

מתגלץ’ בשם לייטון מוקגרפי צייץ בטוויטר “בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי”, כשבקטגוריה הראשונה הציב את דוגמנית בגדי הים ג’ואל קיימבה ובשנייה את דוגמנית המידות הגדולות לסגו “ליונסה” לגוביין.

הציוץ של לייטון מוקגרפי: "בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי"

הציוץ של מוקגרפי

ליונסה שיגרה תשובה קצרה וקטלנית: “אני לא אוהבת אותך”. קיימבה הרחיבה: “כאילו שהעולם נזקק לדוגמה נוספת לחמור דוחה 🙄”.

תגובת ליונסה לציוץ של לייטון מוקגרפי

ליונסה מגיבה למוקגרפי

תגובת ג'ואל קיימבה לציוץ של לייטון מוקגרפי

קיימבה מגיבה למוקגרפי

נכה, לא מסכן, סקסי

מם מאבק הנכים. צילום רה"מ: אבי אוחיון, לע"מ; צילום דני גרמייז: דניאל שטרית

מם מאבק הנכים. צילום רה”מ: אבי אוחיון, לע”מ; צילום דני גרמייז: דניאל שטרית

דני גרמייז גילה את תמונתו, עירום בכסא גלגלים, במם של מאבק הנכים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מם”, תיאר זאת בבלוגו:

לפני שנה לערך השתתפתי בפרוייקט צילום של צלמת מוכשרת בשם דניאל שטרית, שתכליתו הייתה ניפוץ סטיגמות אודות אנשים עם מוגבלות. בהיותי אדם עם מוגבלות השש אליי ניפוץ של כל סטיגמה וסטיגמה הנקרית בדרכו עד שהיא מצטערת שנולדה, הסכמתי מייד, כשהסטיגמה שאותה רציתי לנפץ נגעה לענייני מוגבלות ומיניות. הדימוי הרווח של אנשים עם מוגבלות, למרבה הצער, היא שאנו הנכים איננו מיניים, איננו מסוגלים ו/או לא מעוניינים בסקס, שכן יש לנו דברים חשובים יותר להתעסק עמם: הפרשות גוף, איברים לא מתפקדים, רחמים עצמיים וקצבאות ביטוח לאומי . הדימוי הזה הוא, כמובן, משולל יסוד. אנשים עם מוגבלות עושים סקס, אוהבים סקס ובכלל מסוגלים להיות מאהבים ומאהבות נהדרים/ות. כך מספרים לי, בכל אופן. בין מפעלותיי ניתן למנות את קבוצת הדיון בפייסבוק “אני נכה וסקסי/ת” המוקדשת לעניין זה לצד הרצאות שאני מעניק מפעם לפעם.

בסופו של דבר, מה שיצא מסשן צילומים מרגש וחושפני הוא התמונה הזאת, שזכתה לכינוי “זאוס הולך לסטודיו C”, וכל מי שראה אותה, מלבד אימא שלי, גמר עליה את ההלל (ואולי, מי יודע, גמר עליו גם דברים אחרים. לא ביררתי). התמונה אף הוצגה בגאון בתערוכה הנחשבת “עדות מקומית” וזכתה במקום השלישי בקטגורייה “תרבות וחברה.” הכי הוט-קוטור.

לעיוורים וכבדי הראייה שבקרב הקוראים אסביר שבתמונה מופיע כותב שורות אלה כשהוא ערומכו לחלוטין בכיסא הגלגלים הממונע, כשהחוצץ היחיד בין עיני הצופה לבין הבן-יקיר-לי המפואר (לפי מקורות זרים) שבין רגליי מתמצה בג’ויסטיק זקור ורב-און. כאן אפשר לקרוא ביתר פירוט על התמונה ועל הפרוייקט.

אז הסתבר שמאן דהוא שחיפש בגוגל תמונות המתייחסות לנכות כדי ליצור כרזות ויראליות לטובת המאבק (המוצדק) להעלאת קצבת הנכות נתקל בזאת, שמר אותה למחשבו וחיש קל שילב אותה בכרזה המראה את נתניהו הנהנתן והשבע לעומת הרזון, העוני והנזקקות הניבטים ממראה גופי ועיניי. הפכתי למם.

התרגזתי. גם על הקלות שבה משתמשים בתמונות של אחרים בלי לבקש ובלי לחשוב על זכויות יוצרים, אך בעיקר על החוצפה שבשימוש בתמונה הספציפית במשמעות ההפוכה לגמרי ממה שהיא התכוונה לייצג. התמונה המקורית באה להראות את החוזק, את היופי שבגוף המוגבל, את הגאווה והמיניות שיש בכל אחד או לפחות במה שאני מרגיש שיש בי למרות הפגמים והחולשות. והנה הכרזה הזאת באה והופכת את המסר על פניו. במקום חוזק יש חולשה, במקום גאווה יש נזקקות. צרם לי והרגיז אותי, וגם את כל מי שמכיר אותי ונחשף לכרזה.

[…]

אני מתנחם בכך שהמטרה בסופו של דבר היא מטרה חשובה, ואומר לעצמי שאם מראה העצמות הגרומות שלי יתרום אפילו במעט להעלאה של קצבת הנכות אז אראה בכך את תרומתי הצנועה למאבק, ובבניין חשבון הבנק ננוחם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🖼️ מוזיאונים רבֿים בטוויטר, כולם מרוויחים 🎶 מרטין שקרלי הפסיד מיליון$ על וו טאנג קלאן 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

כשמוזיאונים רבים בטוויטר

ב-2010 נולד ההשתג #askacurator (שְׁאַל אוֹצֵר), שנועד לחבר בין אוצרים במוזיאונים לבין הציבור הרחב. השבוע השתמש בו הטוויטריסט @bednarz להצית מלחמה בין מוזיאון המדע לבין מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, שניהם בלונדון: “מי היה מנצח קרב אנשי צוות בין @sciencemuseum ו-@NHM_London, אילו תערוכות/מוצגים היו עוזרים לכם להיות המנצחים? #askacurator”.

המריבה בטוויטר בין מוזיאון המדע לונדון לבין מוזיאון ההיסטוריה של הטבע לונדון

חלק מהמריבה בטוויטר בין המוזיאונים

מוזיאון הטבע הכריז בפזיזות על נצחון: “לנו יש דינוזאורים. אין תחרות”. על כך השיב מוזיאון המדע בעקיצה: “מוזיאון הטבע מלא במאובנים ישנים, אבל לנו יש רובוטים, [מטוס] ספיטפייר ורעלים עתיקים. בום! #AskACurator”. מלחמת התגובות המשיכה על גבי אחדות ציוצים, כששני המוזיאונים מנצלים אותה לחשוף את התערוכות המוצגות והאוצרות השמורים אצלם.

המריבה בטוויטר בין מוזיאון המדע לונדון לבין מוזיאון ההיסטוריה של הטבע לונדון

המריבה בטוויטר בין המוזיאונים

בדנרז, מצית המלחמה, ביקש בשלב מסויים מהצדדים להניח את נשקם: “שנכריז על #museumwars [#מלחמתהמוזיאונים] ונכריז על תיקו? ליחצו ידיים, לכו הביתה ושתו כוס תה טובה”. הצדדים הסכימו, אחרי עוד כמה עשרות ציוצים.

הממ”חים של המוזיאונים ניצלו הזדמנות, ובמקום לענות להטרלה ביובש תאגידי השתתפו במשחק וזכו לחשיפות, שיתופים וכתבות בתקשורת.

אלבום של וו טאנג קלאן ב-50% הנחה

מרטין שקרלי, שאומת האינטרנט צלבה על שהעלה מחיר של תרופה באלפי אחוזים, רכש את האלבום הכפול של וו טאנג קלאן, Once Upon a Time in Shaolin, שיצא בעותק אחד בלבד, בשני מיליון דולר. בשבוע שעבר העמיד אותו למכירה פומבית באיביי. אחרי 343 הצעות ועשרה ימי מכירה, ההצעה הזוכה עומדת על $1,025,100, מחצית מהסכום ששקרלי שילם. שקרלי הבטיח לתרום מחצית מההצעה הזוכה למחקר רפואי.

ההצעה הזוכה במכירה הפומבית של האלבום "Once Upon a Time in Shaolin של וו טאנג קלאן, שמרטין שקרלי העמיד למכירה באיביי

ההצעה הזוכה

עוד בנושא:

להקה של אלבום אחד // השרת


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💿 האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית ⌚ מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מי עדיין קונה דיסקים, ועוד במיליון דולר?

האלבום הכפול של וו טאנג קלאן, Once Upon a Time in Shaolin, עומד למכירה פומבית באיביי. ההצעה הראשונה עמדה על $251,800, וכרגע, ארבעה ימים אחרי תחילת המכירה, ההצעה הגבוהה ביותר היא $1,000,700. זה רק חצי ממה ששילם הבעלים הנוכחי של האלבום, מרטין שקרלי.

מרטין שקרלי מציע למכירה פומבית באיביי את האלבום Once Upon a Time in Shaolin של וו טאנג קלאן

מרטין שקרלי מציע למכירה פומבית באיביי את האלבום Once Upon a Time in Shaolin של וו טאנג קלאן

“במשך שנים קידמנו את הרעיון שמוזיקה היא אמנות, ובכל זאת היא לא מקבלת את אותו היחס כמו אמנות במובן של הערך שלה, במיוחד בימינו כשהיא עברה פיחות והצטמצמה כמעט עד לנקודה שצריך לחלק אותה בחינם”, אמר ריזה, אחד מחברי הלהקה, עם יציאת האלבום. כדי להתמודד עם הפיחות בערכה של המוזיקה בעידן השכפול וההפצה הדיגיטליים, הלהקה הוציא את האלבום הזה, שהוקלט לאורך שש שנים, בעותק אחד בלבד – שני דיסקים באריזה מהודרת עם תחריטי מתכת. הלהקה העמידה את האלבום למכירה פומבית, ושקרלי קנה אותו ב-2 מיליון דולר.

שקרלי נודע לשמצה כשחברת התרופות שלו, טיורינג פרמסוטקלז, הקפיצה מחיר של תרופה לטיפול בטוקסופלזמוסיס מ-13.50 ל-750 דולר לטבליה. בסוף 2015, כשנעצר בחשד להונאות בניירות ערך, היו שתהו אם רשויות האכיפה ישימו ידיהן על האלבום על ידי החרמה או חילוט. ה-FBI בניו יורק איכזב את המעריצים כשצייץ בטוויטר כי “אין צו החרמה במעצרו של מרטין שקרלי היום, מה שאומר שלא החרמנו את האלבום של וו טאנג קלאן”.

ה-FBI בניו יורק מודיע בטוויטר שלא החרים את האלבום Once Upon a Time in Shaolin של וו טאנג קלאן בעת מעצרו של מרטין שקרלי

ה-FBI מודיע שלא החרים את האלבום בעת מעצרו של שקרלי

שקרלי הבטיח שיזרים את האלבום ברשת אם דונלד טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות ארה”ב, עמד במילתו והשמיע חלקים ממנו.

בעמוד המכירה הפומבית כתב שקרלי: “החלטתי לרכוש את האלבום הזה כמתנה לוו טאנג קלאן על התוצר המוזיקלי האדיר שלהם. במקום [הכרת תודה] קיבלתי לעג מלפחות אחד מחברי הלהקה (הכי פחות אינטליגנטי), והעולם בכללותו לא הצליח להבין את המטרה שלי בהצבת ערך משמעותי למוזיקה. […] בכל רגע נתון אני עשוי לבטל את המכירה הזאת ואני עלול אפילו לשבור את האלבום בתסכול” – איום שהוא כבר השמיע לא אחת.

המכירה מתוכננת להיסגר ביום שישי הקרוב.

Think Different

הניו יורק יאנקיז והבוסטון רד סאקס, שתי קבוצות כדור-בסיס (בייסבול) עם היסטוריה של טינה, הסתכסכו סביב “גניבת סימונים”, חשף הניו יורק טיימס.

הסימונים הם אלו שהתופס עושה באמצעות אצבעותיו, וכך מודיע לזורק איזו זריקת כדור לבצע. “גניבת סימונים” היא הפענוח של הסימונים של היריב והעברת המידע לחובט, כדי שיוכל להתכונן לזריקה שהוא עומד לקבל. הסאקס פיענחו את הסימנים של היאנקיז, טוענים בקבוצה הניו יורקית, באמצעים לא כשרים: אפל וואץ’. חבר צוות בסאקס צפה בשידורים של המשחק, פענח את הסימנים על ידי השוואתם לזריקות שבוצעו אחריהם ושלח דיווח, שחבר בצוות המאמנים של הקבוצה קרא באפל וואץ’ שלו ב-dugout (הספסל של הקבוצה). זה העביר את המסר לאחד השחקנים בספסל, שסימן לשחקנים על המגרש איזו זריקה עומדת להתבצע. הרד סאקס הודו ואמרו שהיאנקיז גנבו סימנים באמצעות מצלמת טלוויזיה, טענה שהיאנקיז דחו.


קומישינר המייג’ור ליב בייסבול, רוב מנפרד, מתייחס לפרשת גניבת הסימונים של הרד סאקס (וידאו: רויטרס)

גניבת סימנים אינה אסורה, אבל אסור לעשות אותה באמצעים טכנולוגיים – אפילו לא משקפת. רחביה ברמן, מומחה לספורט אמריקאי, סיפר לנו בתוכנית שבסוף המאה ה-19, קבוצת בייסבול גנבה סימנים באמצעות שימוש בטכנולוגיה ותיקה הרבה יותר – טלגרף מאולתר. גנב הסימונים פענח את הסימונים, ובאמצעות כבלים, שנפרסו מתחת לאדמה ממקום התצפית שלו לבסיס השלישי במגרש הביתי של הקבוצה, שלח פולסים של זרם חשמלי לרגליו של המאמן בבסיס השלישי. לפי מספר הפולסים ידע המאמן איזו זריקה תתבצע. התכסיס נחשף כששחקן מקבוצה מתחרה גילה את הכבל, לפי גירסאות שונות כשחפר במקום כדי להבין מדוע למאמן יש טיק מוזר ברגל, או כשמעד על הכבל ונפל.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👀 פרסום תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז כנראה בגלל סייברפירצה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

ביום שני עלו באינסטגרם של סלינה גומז, האינסטגרמרית הפופולרית בעולם עם 125 מיליון עוקבים, תמונות פפרצי בעירום של האקס שלה ג’סטין ביבר. זמן קצר לאחר מכן ירד החשבון מהאוויר, וחזר ללא התמונות. יומיים אחר כך נחשפה פירצת סייבראבטחה באינסטגרם, שבאמצעות התחברות לממשק האפליקציות והתוכנות (API) איפשרה לשאוב את כתובות האימייל והטלפונים של משתמשי הרשת החברתית, גם אם אלו היו מוסתרים מהציבור ואמורים להיות זמינים רק לאינסטגרם. הסיסמאות לא נחשפו, אבל בעזרת המידע הקיים והנדסה חברתית ניתן לעתים להשיג פרטים נוספים ולבצע פעולות בשם אותם אנשים, מה שנקרא גניבת זהות, וכנראה שזה מה שקרה בחשבון של גומז.

הפירצה נסגרה יומיים אחר כך, אבל בדיילי ביסט חשפו ביום חמישי כי האקרים הורידו נתונים של משתמשים מהאתר ומציעים אותם למכירה באתר בשם Doxagram, תמורת 10$ לחיפוש. ההאקרים, שטענו שיש להם פרטים של 6 מיליון משתמשים, סיפקו לדיילי ביסט דגימה של 1000 משתמשים – שהכילה את רוב 50 הפרופילים הפופולריים ביותר באתר.

תמונות עירום של ג'סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז

תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז

באינסטגרם אמרו שההאקרים השיגו גישה לא מורשית לפרטי ההתקשורת של משתמשים בפרופיל-גבוה, ושהחברה הודיעה על כך לבעלי החשבונות המאושררים – כאלו שיש להם וי ליד השם שמעיד שאינסטגרם וידאה את זהותם. אולם ביום שישי, בהודעה על הפירצה בבלוג הרשמי של אינסטגרם, החברה הודתה שגם בעלי חשבונות לא מאושררים נפגעו.

מלבד פגיעה במשתמשים ובתדמית של החברה, פריצות כאלו עלולות להגיע גם לבית המשפט. ביום רביעי פסקה השופטת המחוזית לוסי קו מסן חוזה, קליפורניה, כי משתמשי יאהו שנפגעו מפריצות למאגרי החברה ב-2013-2016 יוכלו לתבוע את החברה, . יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות – ב-2013 נגנב מידע על יותר ממיליארד חשבונות שלה, מידע שהיא חשפה לציבור רק שלוש שנים מאוחר יותר; ב-2014 חוותה החברה פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות (משרד המשפטים האמריקאי האשים בחודש מרץ שני סוכני שירות הבטחון הפדרלי הרוסי FSB ושני האקרים בקשר לפריצה הזאת); ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין 15′-16′. הפירצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו היתה במגעים למכירתה לחברת התקשורת ורייזון, מה שהביא להורדת המחיר שלה בכמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון ניסתה למנוע את התביעות, בטענה שאף חברה לא חסינה בפני סייברפריצות, אולם כעת תיאלץ להתמודד עמן בבית המשפט.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

#️⃣ עשור ל #השתג, שנולד ליצור קבוצות וליווה מהפכות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🔊 להאזנה לפינה 🔊

ההשתג חוגג עשור. ההשתג הוא טקסט (תג) שבראשו סולמית (האש), שמסמן את הפוסט שבו הוא נמצא כמשתייך לקבוצה, נושא, מטרה וכיוצא בזה. למשל, “בואו בהמוניכם! #אוהביםאתביבי” או “ראיתי עכשיו את #קונאן תוקע סנדוויץ’ בקופיקס”.

את ההשתג המציא הטכנולוג כריס מסינה, בהשראת השימוש בסולמית לפתיחת קבוצות ב-IRC וביישומים נוספים. ב-23/8/2007 צייץ מסינה:

אחר כך הרחיב ופירט את הצעתו בפוסט בבלוגו. אומת הטוויטר אימצה את ההצעה, באירועי חירום ובהתארגנויות אקטיביסטיות מקוונות ואקסווביות.

לטוויטר לקח שנתיים לאמץ את ההצעה ולהפוך את ההשתגים לשימושיים הרבה יותר בכך שהפכה אותם ללינקים, שמובילים לעמוד עם כל הפוסטים באותו השתג, ובהמשך להציג טרנדים בסטטוסים לפי השתגים. רשתות חברתיות אחרות אימצו גם הן את ההשתג.

דיברנו על כך עם מעין אלכסנדר, מנהלת פרויקטים חברתיים דיגיטליים, שכתבה על כך בפייסבוק של בלוגה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי“:

במקור, ההשטאג נועד לאגד שיחות בנושא מסוים ולעקוב אחרי הנושא, ולאפשר לאנשים שזה לא מעניין אותם לסנן את התוכן הזה מרשימת העדכונים שלהם. זה התחיל בטוויטר ומשם עבר לרשתות נוספות ולהקשר תרבותי רחב יותר.

כ-125 מיליון השטאגס נוצרו מאז, והניסיון מראה שזה עובד טוב בעיקר סביב אירועים מקצועיים-חברתיים-טכנולוגיים.

השטאגס תומכים ביצירה של קהילות: חיבור ושיחה בין אנשים סביב נושא, גם אם הם לא מכירים. לפעמים קשה להתחיל להשתמש בהשטאג מסויים, וללמוד להכיר את הרלוונטיים לנושא שמעניין אותך. אבל כשמיליוני אנשים משתמשים בהשטאג מסויים, זה יכול להיות כלי עוצמתי להניע תנועות חברתיות. למשל: #yesallwomen , #blacklivesmatter, ובישראל: #j14, #no2bio.

כמו כל דבר חברתי שמצליח, חברות מסחריות משתמשות בכלי הזה גם, לקמפיינים מסחריים ושיווק מוצרים. מצד שני, יש כמה מאות אלפי השטאגס שרק אדם או אשה אחת השתמשו בהם. השטאגס גלמודים שכאלה.

בעברית ההשטאגס קצת פחות תפסו, גם בהתחלה לא כל הרשתות תמכו בעברית, וגם בגלל שסימן ה-# הוא תו לא עברי ולפעמים סדר האותיות משתבש.

דווקא השימוש בהשטאגס באינסטגרם שמטרתו הרחבת הפצת התוכן מכניס השטאגס לשימוש יותר נרחב ע”י דוברי עברית שגולשים ברשת.

עושה רושם שההשטאגס כאן כדי להישאר.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

📠 חברות הטכנולוגיה מנתקות את האלט-רייט מהרשת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טיקי נאצי

שיר לפתיחה: Tiki Torch Nazis // סנדי וריצ’רד ריקרדי.

Tiki Torch Nazis, home-made recording, mp3 available for download now!

Posted by Sandy and Richard Riccardi on Friday, August 18, 2017

'Tiki Torch Nazis' Parody To The Tune of 'Grease' 'Beauty Scho…

Nazis are no match for a good showtune parody

Posted by NowThis Politics on Friday, August 18, 2017

אלט-דליט-רייט

הפגנת הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל בשישבת הקודמים, Unite the Right, ששיאה בדריסתה למוות של מפגינה ובפציעתם של 19 נוספים על ידי מפגע, הביאה חברות טכנומידע להכריז מלחמה מקוונת על הימין הקיצוני האמריקאי.

פייסבוק אישרה ביום שני שסגרה את דף האירוע ששימש לארגן ולקדם את ההפגנה בשרלוטסוויל, משם ש”פייסבוק לא מרשה שיח שנאה או עידוד של מעשי טרור או פשעי שנאה, ואנחנו מסירים אקטיבית כל פוסט שמהלל את המעשה המחריד שבוצע בשרלוטסוויל”, מסרה החברה. כלומר, לא המתנה פסיבית לדיווחי גולשים, אלא פעולה פרו-אקטיבית מצד החברה. כשהם רוצים הם יכולים, כדאי לנו כאן לזכור את זה בפעם הבאה שנראה שם הסתה לאלימות ולרצח נגד יהודים, שמאלנים, ערבים, נשים וכיוצא בזה.

אתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי דיילי סטורמר פרסם כתבה פוגענית נגד הד’ר הייר, המפגינה שנרצחה בהפגנה. ארגון Sleeping Giants, שנלחם בכלי תקשורת גזעניים, פנה בתגובה לחברת ניהול הדומיינים ואחסון האתרים גודדי, וזו מיד הודיעה שדרשה מאתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי למצוא ספק ניהול דומיינים חדש תוך יממה. מפעילי האתר העבירו את רישום הדומיין לגוגל, וזו הודיעה באותו יום על ביטול הרישום בגלל הפרת תנאי השימוש.

חברת טוקאוז הקנדית סיפקה לבעלי דיילי סטורמר, אנדרו אנגלין, שירות הסתרת פרטים לדומיין – כלומר ברישום הדומיין לא הופיעו הטלפון וכתובת האימייל שלו, אלא פרטי התקשרות עקיפים של טוקאוז. החברה החליטה להפסיק לספק לו שירות זה, בנימוק של הפרת תנאי השירות. “הם מסיתים לאלימות. זה אתר מסוכן ואנשים צריכים לדעת מאיפה הוא מגיע”, אמר לרויטרס מסגן נשיא למכירות ושיווק בטוקאוז, מייקל גולדסטין. גם זוהו, ספקית שירותי מיחשוב לדיילי סטורם, סגרה את השירות לאתר בנימוק זהה.

כריס קאנטוול, אחד הדוברים בהפגנה, פרש את משנתו הגזענית בכתבה של וייס. באתר ההכרויות אוקייקיופיד הודיעו ביום חמישי שחסמו לצמיתות את קאנטוול עשר דקות מהרגע שנודע להם שיש לו פרופיל אצלם. “אין מקום לשנאה במקום שבו אתם מחפשים אהבה”, כתבו בטוויטר הרשמי שלהם.

ביום שישי דיווחה הרשת החברתית גאב כי האפליקציה שלה הוסרה מגוגל פליי, בטענה ל”שיח שנאה”. גאב, שהוקמה ב-2016, היא רשת חברתית אשר דוגלת בחופש ביטוי קיצוני, וככזאת משמשת בין השאר בית לימין הקיצוני האמריקאי. הלוגו שלה הוא צפרדע ירוק, שמהדהד את “פפה”, הצפרדע הירוק שנוכס מסטריפ קומיקס לסמלה הלא-רשמי של תנועת האלט-רייט. מייסד גאב, אנדרו טורבה, הועף בנובמבר 2016 מהאקסלרטור היוקרתי וואי קומבינייטור על הפרת מדיניות ההטרדה של האקסלרטור, לאחר שהשתמש בחופש הביטוי שלו להעליב ולהטריד את עמיתיו לאקסלרטור, חלקם מהגרים, בקריאות ”

בטוויטר הרשמי של גאב נכתב: “מעניין מאוד שזמן קצר אחרי שגאב הציעה ל-@Fired4Truth [ג’יימס דאמור, עובד גוגל שפוטר אחרי שפרסם מסמך שיצא נגד מדיניות הגיווניות של גוגל, ע”ק] עבודה ותמכה בו בתקשורת, שהאפליקציה שלנו מוסרת מגוגל”.

גאב לא מציגה פרסומות – וזה דיון של ביצה ותרנגולת אם היא נמנעת מפרסומות כי זה נותן לה חופש מוחלט משיקולים מסחריים, או שממילא המפרסמים לא מעוניינים לגעת בה עם מצגת. הרשת פתחה בקמפיין מימון-קהל, והמהומות בשרלוטסוויל עשו לה טוב – היא גייסה מיליון דולר, כשחצי מהם רק בחמשת הימים מאז ההפגנה. עם הנגיעה בקו המיליון נכתב בטוויטר של גאב: “מיליון דולר גוייסו על ידי העם להפוך את הביטוי לחופשי שוב ולהגיד לכו תזדיינו אשפה אליטיסטית של עמק הסיליקון. תודה לכולכם!!!!!!!!”

עוד בנושא:

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה, הדר בן יהודה

🍏 שיר של שקט מוחלט לתיקון באג 💦 כך הגיע “ושאבתם מים בששון” למשחק וידאו יפני 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎙️ להאזנה לפינה 🎙️

סמיר מזרחי הוציא שיר בן 9:58 דקות של שקט, כדי לפתור באג שגרם למערכות שמע של מכוניות לנגן את השיר הראשון אלפביתית באייטיונז/אפל מיוזיק ברגע שהאייפון התחבר • סיפור מסעו של הלחן של “ושאבתם מים” מישראל למשחק המחשב היפני “סקסי פארודיוס” דרך חילופי התרבות הכפויים בזמן כיבוש יפן על ידי בעלות הברית אחרי מלחמת העולם השניה, לפי כתבה בג’וסי.

“ושאבתם מים” ב”סקסי פארודיוס”:

וב”גיים בוי קמרה”:

(תודה, ג’וני זילבר)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🐴 ה-FBI עצר את עוצר הכופרה WannaCry בחשד שהפיץ טרויאני בנקאי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎙️ להאזנה לפינה 🎙️

ה-FBI עצר את הבריטי מארק האצ’ינס, שהגיע לארה”ב לפגוש עמיתים מקהילת חוקרי הסייבראבטחה בכנסי דפקון ובלאקהאט בלאס וגאס, נוואדה. המעצר התרחש ב-2/8, אולם הודעה על המעצר יצאה רק למחרת בשעות הצהריים המאוחרות, וקהילת ההאקרים, מעריצים, אקטיביסטים ועיתונאים ליקטו פרטים על מעצרו והעלו השערות על הסיבות לכך.

האצ’ינס, האקר בן 23, התפרסם בכינוי MalwareTech כשגילה את “כפתור הכיבוי” (Kill Switch) של הכופרה WannaCry. הכופרה השתמשה בפירצות אבטחה במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט, שה-NSA הכיר אך שמר למטרותיו, מיקרוסופט הטליאה במרץ, הודלפו לרשת על ידי קבוצת ההאקרים Shadow Brokers באפריל ושימשו את הכופרה במאי, כשהיא תוקפת מחשבים שבעליהם לא התקינו את טלאי האבטחה, ומחשבים עם מערכות הפעלה ישנות שמיקרוסופט כבר לא תומכת בהם (ואילצה את החברה להוציא טלאים גם למערכות ההפעלה הישנות).

תוך יום, תקפה WannaCry כ-230 אלף מחשבים ביותר מ-150 מדינות, כשהיא מצפינה את הקבצים על המחשבים הנגועים ודורשת תשלום של 300-600$ בביטקוין תמורת מפתח ההצפנה לפענוח הקבצים, ופוגעת בגופים כמו מערכת הבריאות הבריטית וחברת התקשורת הספרדית טלפוניקה.

הודעת ההצפנה ודרישת התשלום שהכופרה WannaCry מציגה על מחשבים נגועים

דרישת התשלום של WannaCry

האצ’ינס גילה שהכופרה מנסה להתחבר לדומיין מסויים, iuqerfsodp9ifjaposdfjhgosurijfaewrwergwea.com, ואם היא מגלה שיש שם אתר, היא לא מצפינה את הקבצים על המחשב. הוא בדק וגילה שהדומיין לא רשום, רשם אותו והעלה אתר לאוויר, מהלך שהאט משמעותית את התפשטות הכופרה.

מחזיקי שלושת ארנקי הביטקוין של הכופרה החלו לרוקן מהם את הכסף ב-24/7, ואת מרבית הכסף הוציאו ביום רביעי, שעות לפני המעצר של האצ’ינס, מה שהוביל לספקולציות על הקשר בין הדברים (אם כי יתכן שהדבר קשור לעליית השער בעקבות הפיצול בקריפטומטבע בתחילת החודש).

רק למחרת המעצר דיווח משרד המשפטים האמריקאי רשמית על המעצר של האצ’ינס ועל האישומים נגדו. לפי התובע הכללי של המחוז המזרחי של וויסקונסין, גרגרוי האנסטד, חקירה של שנתיים הובילה לכתב אישום בן שישה סעיפים נגד האצ’ינס בחשד שיצר והפיץ את הסוס הטרויאני קרונוס (Kronos). כתב האישום הוגש ביולי, אך הוטל עליו איסור פרסום. אם יורשע בכולם, הוא עלול לקבל עונש של עד 40 שנה בכלא.

קרונוס הוצע למכירה ב-2000-3000$ ללקוח דרך “השוק האפל” אלפאביי (זירת מסחר בסחורה לא חוקית, אשר פעלה ברשת האפלה ונסגרה ביולי בשת”פ בינלאומי של רשויות אכיפה בארה”ב ובאירופה). קרונוס שימש לקצירת פרטי התחברות לאתרי בנקים במחשבים נגועים, בין השאר בקנדה, גרמניה, פולין, צרפת ובריטניה, במשך שנה בין 2014-2015. לצד האצ’ינס ישנו נאשם נוסף, ששמו הוסתר בכתב האישום – ייתכן שטרם נעצר.

האם ההאקר הגיבור ששיבש את וואנהקריי הוא גם ההאקר המרושע שמכר תוכנת גניבת חשבונות בנק? “מאוד לא סביר”, אמרה אמו, ג’נט האצ’ינס, לפרס אסוסיאיישן, מאחר שהוא מבלה “כמויות עצומות של זמן” במלחמה במתקפות כאלו. מומחה סייבראבטחה אמר לגרדיאן שחקירה לגיטימית של פעילות של נוזקה עשויה להיראות דומה מאוד לפעילות בלתי לגיטימית של ההאקרים ששולטים באותה נוזקה, ושזה עלול היה לבלבל את ה-FBI: “חוקרים רבים אוהבים להתחבר לכלי וממשקי תוכנות-פשיעה ולשחק בהם”. האצ’ינס אפילו צייץ בטוויטר שהוא מבקש עותק של קרונוס כדי לבחון את פעילותה, באותו יום שבו הנאשם השני העלה ליוטיוב סרטון על קרונוס (אשר הוסר בינתיים).

כתב האישום כלל לא טוען שהאצ’ינס יצר את קרונוס כדי למכור אותו, ידע על מכירתו או היה מודע שהוא משמש למטרות זדוניות. כלומר, ייתכן שמדובר בכלי מחקרי שמישהו עשה בו שימוש זדוני, והאצ’ינס משלם את המחיר, בפרשנות גמישה לחוקי המחשבים של ארה”ב. לפי אתר The Hill, חוקרי סייבראבטחה טוענים שייתכן שהקוד נלקח מהאצ’ינס, או שהוא נתן אותו בעצמו, בתום לב, במחשבה שהמטרה היא לסייע לחוקרים אחרים. אם זה מה שקרה, ואם הרשויות מעמידות אותו לדין, כל חוקרי הסייבראבטחה הם עבריינים פוטנציאליים, ומחקר הסייבראבטחה עלול להיפגע מכך.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לדף הבא →