👛 איך להחזיק ביטקוין בלי להסתבך עם רשות המסים 🐣 הטלפונים של החסידה עלו 10,000 זלוטי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

קריפטומס

רשות המיסים החלה לפעול נגד מחזיקי ביטקוין. נדבר על כך עם תומר רביד, מייסד-שותף ומנכ”ל BloxTax. בראיון מקדים הוא סיפר:

רשות המיסים הישראלית היא בין הרשויות היותר ברורות בעולם בנוגע לדרישות הדיווח והטיפול בנכסי קריפטו. הרשות פרסמה בצורה מאוד ברורה את תפיסת עולמה לגבי קריפטו, ואף הייתה בין הרשויות הראשונות בעולם לעשות כן.
מטבעות דיגיטליים (קריפטו) נחשבים לנכס, וחייבים (למרבית המשתמשים) במס רווחי הון ולכן גוררים חובת דיווח. עסקאות בין מטבעות שני של קריפטו גם נחשבים לאירוע מס (“ברטר” המרה של ננכס אחד לנכס אחר היא אירוע מס), גם רכישה של כוס קפה בביטקוין מייצרת אירוע מס.
מה האתגר? – תקנות לחוד ומציאות לחוד.
מעבר לתקנות ונהלי הדיווח, מבחינה פרקטית, החישוב והדיווח עצמו מאוד מסורבלים. דבר המקשה מאוד על משתמשים ורו”ח לחשב ולדווח באופן בו רשות המסים מצפה. יצירת דו”ח וחישוב הרווחים לצורכי מס עבור מרבית המשתמשים הוא תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד – דבר המקשה על הדיווח.

המידע בנוגע לפעילות המשתמשים מבזר, ונמצא בהרבה מאוד סוגים של רשומות. כל רשומה בפורמט אחר, עם מודל אחר. בנוסף רשות המסים הנחתה שאירועים של המרה בין מטבעות (“קריפטו – לקריפטו”) הם אירועי ברטר הגוררים אירוע מס ומחייבים דיווח. זה מיצר סרבול אדיר, מקשה על המשתמש לקבל ודאות בנוגע לחשיפת המס שלו וכמובן מייצר הרבה מאוד חששות.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» החסידה הביא איתו חשבון סלולרי של 10 אלפים זלוטי (כ-9700₪). באפריל אשתקד, הארגון האקולוגי הפולני “Grupa Ekologiczna” הצמיד משדר GPS סלולרי לחסידה זכר בשם קייטק (Kajtek), כדי לעקוב אחרי נדידתו. בפברואר השנה החל קייטק את המסע חזרה לפולין, אך אחרי עשרה ימים נעצר בעמק הנילוס הכחול בסודאן, נשאר שם כמעט עד סוף החודש ומאז התנתק הקשר. ביוני קיבל הארגון את חשבון הטלפון המנופח. בפוסט בפייסבוק (שאח”כ מחקו), טענו אנשי הארגון שמישהו הוציא את הכרטיס הסלולרי מהמשדר של קייטק וביצע באמצעותו שיחות שהסתכמו ב-20 שעות.

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

» אחרי התקרית שבה אמזון אקו הקליט שיחה של בעליו ושלח אותה לאחד מאנשי הקשר שלהם במה שהחברה הגדירה “התרחשות מאוד נדירה”, עכשיו גם הטלפונים הסלולריים של סמסונג החליטו להכריז עצמאות והם שולחים תמונות אקראיות של המשתמשים לאנשי קשר אקראיים, כשהחברה “ערה לדיווחים” ו”בוחנת את העניין”.

» סוני פיקצ’רז ביקשו לקדם את הסרט Khali the Killer, והעלו ליוטיוב טריילר של שעה וחצי. כלומר, את הסרט המלא, בטעות, כי למה לחכות שהאקרים יגנבו אותו ויפיצו ברשת אם אפשר לעשות את זה בעצמך. אלפי אנשים צפו בסרט לפני שסוני קלטו מה קרה והסירו אותו.

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ'רז העלו בטעות ליוטיוב

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ’רז העלו בטעות ליוטיוב


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👾 חיים זה לאלה שלא הצליחו בגיימינג 🦅 הפודקאסטר שדיבר עם טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שגעון הגיימינג

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכניס את הגיימינג ל-ICD (ר”ת International Classification of Diseases), מסמך תקינה שמכיל את סיווג המחלות הבינלאומי. משחקי הווידאו הוכנסו בתחילת השנה לטיוטת ICD-11, העדכון ה-11 לרשימה, שהגיע 28 שנה אחרי העדכון הקודם, ונכנס לתוקף באמצע יוני השנה.

לפי סעיף 6C51 במדריך החדש,

הפרעת משחקים מאופיינת בתבנית של התנהגות גיימינג מתמשכת או חוזרת […] שיכולה להיות מקוונת (למשל, על גבי האינטרנט) או מנותקת, אשר מתבטאת ב: 1) שליטה פגומה בגיימינג (למשל, הופעה, תדירות, תכיפות, אינטנסיביות, התמשכות, סיום, הקשר); תעדוף הולך וגדל לגיימינג עד לשלב שבו גיימינג מקבל עדיפות על תחומי עניין ופעילויות יומיומיות אחרים; ו-3) המשכה או הסלמה של גיימינג למרות הופעת השלכות שליליות. תבנית ההתנהגות היא חמורה דיה לגרום לפגיעה משמעותית בתחומים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, החינוכיים, התעסוקתיים ותחומי תפקוד חשובים אחרים. התבנית של התנהגות גיימינג עשויה להיות מתמשכת או ארעית וחוזרת. התנהגות הגיימינג ומאפיינים אחרים בדרך כלל יבואו לידי ביטוי על פני תקופה של לפחות 12 חודשים כדי שאפשר לתת אבחנה, למרות שפרק הזמן הנדרש עשוי להתקצר אם כל הדרישות האבחוניות הנדרשות מתמלאות והתסמינים חמורים.

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

אנחנו מדברים בתוכנית עם הגיימרית אילאיל בן שלום. בראיון אימייל מקדים היא סיפרה:

אני אילאיל, בת 40, גיימרית כבר 28 שנים, מהתקופה שבה מחשבים באו עם מסך בצבע אחד, ועד היום – כשהאהבה שלי היא מקצוע, ואני מנהלת מוצר בכירה באוברוולף – הסטארטאפ הישראלי היחיד שפועל בתחום משחקי ה-PC. גיימינג זה גם האהבה שלי וגם החיים המקצועיים שלי.

יש הרבה דברים טובים מאוד להגיד על גיימינג. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים את היכולת של משחקי מחשב – אפילו כאלה שהאג’נדה שלהם היא הנאה טהורה ולא דידקטיים – מסייעים לפיתוח החשיבה, הראייה, יכולת שיתוף הפעולה והחשיבה האסטרטגית. בעולם של היום בו מרבית המשחקים מציגים לפחות אופציה של קו-אופ (או משחק שכולו קו-אופ, כמו LoL to Dota2), גיימינג דורש גם יכולות חברתיות, יכולת שיתוף פעולה, חלוקת משימות והתמקצעות. אני מכירה אנשים שמרוויחים את לחמם מלשחק כל היום, אני מכירה אנשים שהכירו את כל החברים שלהם ככה, ואני מכירה גם זוגות שנוצרו בעולם הוירטואלי, וחיים באושר ועושר בחיים האמיתיים עד היום.

עבורי ההגדרה הזו של ההפרעה האפשרית מייצגת בעיקר, בראש ובראשונה, את החלוקה של היום בין אנשים שהם דיגיטליים, לבין כאלה שאינם. מה בעצם נתפס היום כנורמטיבי? כמעט כל ילד שלישי בישראל משחק פורטנייט, האם באמת הציפייה היא עדיין שילדים יחזרו הביתה, ישחקו כדורגל מתחת לבניין עד שעה שש כשאמא שלהם קוראת להם לארוחת ערב? ילדים, ילדות, נערים נערות, וגם נשים וגברים מבלים חלק הולך וגובר מחייהם מול מסכים. חלק גדול מהזמן הזה מוקדש לצריכת תוכן, וחלק גדול לא פחות מוקדש למשחק. חלק מהמשחקים הם משחקי pass time כמו באבלז או טטריס, או סודוקו, חלק מהם משחקי מזל וחלקם משחקים עלילתיים מלאים, עמוסים, ארוכים.

כן, יש למשחקי מחשב פוטנציאל ממכר, בדיוק כמו לכל דבר אחר שפועל על המערכת האנדורפינית שלנו – אוכל, סקס. גם אליהם אפשר להתמכר. אבל אף אחד לא חושב שיעבור את חייו מבלי לאכול או לקיים יחסי מין מפחד שמא לא יוכל להשתלט על האהבה הזו. בסופו של דבר, הכל עניין של מינון, ושל האדם – האם הוא יודע לשלוט על הדחפים שלו? (אגב, אם הוא גיימר, סביר להניח שהוא יודע לשלוט על הדחפים שלו טוב יותר ממי שאינו גיימר, כי לדעת לשלוט על היצר זה הא’-ב’ של להפוך לגיימר טוב שלא מגיב לסיטואציה אלא חושב עליה).

גיימינג הוא תחום נהדר, והוא יכול לאפשר הרבה מאוד למי שמתמסר אליו, כאמור יש הרבה יכולות שאפשר לפתח כתוצאה מגיימינג. עבור אנשים שיש להם קשיים חברתיים, המשחקים יכולים לאפשר מישור חברתי חדש, כזה שבו יש להם סיכוי חדש להצליח. ובתור אחת שעובדת בתחום, ועובדת עם אנשים שעובדים בתחום, ומעבירים ימים כלילות במשחקי מחשב עד השעות הקטנות של הבוקר, ולפעמים גם סתם באמצע היום – האנשים שעובדים איתי, ושהמשחקים האלה הם חייהם, אינם מטורפים. להיפך – רובם הרבה יותר מאושרים.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג קיימו פגישות (בנפרד) עם מובילי דעה רפובליקנים – פוליטיקאים ועיתונאים – כדי לשכנעם שאף שעמק הסיליקון נוטה לכיוון השמאלי-ליברלי, החברות שלהם לא מפלות את הימין הרפובליקני. לפי מרכז המחקר פיו, 85% מהרפובליקנים חושבים שסביר שמצנזרים את דעותיהם הפוליטיות ברשתות החברתיות.

» פייסבוק, שהכחישה שוב ושוב שהיא מאזינה דרך האפליקציה הטלפונית שלה, רשמה פטנט על המצאה שמאפשרת לה להאזין דרך האפליקציה הטלפונית שלה. המטרה היא להאזין לשידורי טלוויזיה, שבהם יוטמע אות קולי שלא נקלט באוזן אנושית אבל מזוהה על ידי הסלולרי, כדי לדעת במה המשתמשים צופים ולהתאים להם פרסומות רלוונטיות בפייסבוק.

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

» רשות המכס והמסים הבריטית מאפשרת ללקוחותיה-בכפייה להזדהות באמצעות זיהוי קולי. מאז השיקה את השירות בינואר השנה, אספה הרשות מידע ביומטרי קולי על 5.1 מיליון אזרחים. כך נחשף בבקשת חופש מידע במסגרת תחקיר של ארגון הפרטיות הדיגיטלי ביג בראד’ר, שטוען שהרשות לא ביקשה את אישור האזרחים לאיסוף חתימות קולם, ומשערת שהיא שיתפה את החתימות עם רשויות נוספות. משרד נציב המידע הבריטי חוקר את הטענות.

» פירצת אבטחה מסוג מאגר מידע בלי סיסמת כניסה, שהצייצן “פלאש גורדון” מצא במרכז ALERRT באוניברסיטת טקסס סטייט לאימון שוטרים להתמודדות עם אירועי ירי, חשפה פרטים אישיים של אלפי שוטרים מקומיים ומדינתיים, ובהם אנשי FBI, רשות המכס והגבולות (CBP) וה-US Border Patrol, ואלפי מדריכי ירי, וכן פניות למרכז מצד שוטרים שחשפו מידע רגיש על חוסר בהכשרות ויכולות בתחום.

» ג’ון מלנדז, מגיש הפודקאסט “ג’ון המגמגם”, התחזה בטלפון לסנאטור בוב מננדז והצליח לשוחח עם דונלד טראמפ.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🚸 אומת הרשת נגד מדיניות טראמפ להפרדת וכליאת ילדי המהגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

בעמק הסיליקון ובאומת הרשת מוחים נגד מדיניות ממשל טראמפ להפריד ולכלוא ילדי מהגרים.

» המפתח סאם לוין ביקש לעשות דוקסינג (doxxing, איסוף והצגת פרטים אישיים על אנשים ברשת, בדרך כלל למטרות הטרדה ואיומים) לעובדי ICE, רשות אכיפת ההגירה והמכס הפדרלתי האמריקאית. הוא שאב מלינקדאין פרטים על 1595 האנשים שציינו את ICE מקום העבודה שלהם ופרסם את הרשימה, כשהוא מעלה לגיטהאב את הקוד ששימש אותו.

לוין כתב על כך בבלוגו במדיום: “בעוד ICE ממשיכים לקדם את מאמצי המעקב והכליאה הבלתי-אנושיים שלהם, אני מאמין שחשוב לתעד מה שקורה, ועל ידי מי, בכל דרך אפשרית. […] חשוב לזכור שעד כמה שחברות האינטרנט משתמשות במידע לרגל ולנצל את משתמשיהן, לעתים אנחנו יכולים להפוך את הסיפור, ולמנף את אותן פלטפורמות מקוונות כאמצעי לחקור או אפילו לחתור תחת מבני כוח מושרשים. זו תופעת לוואי מוזרה של ההסתמכות שלנו על חברות פרטיות ופלטפורמות פומביות-למחצה לתווך כמעט את כל ההיבטים של חיינו. אנחנו לא בהכרח חייבים לחכות לחשיפה דמויית-סנואודן הבאה כדי לחקור את החזקים – כל כך הרבה מזה נמצא לנגד עינינו”.

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

חלק מהמגיבים הזכירו ללוין לו שעובדי ICE לא קובעים את המדיניות. היה מי שעשה ללוין דוקסינג בחזרה. והחברות הפרטיות והפלטפורמות הפומביות למחצה יצאו להגנת סוכני ICE: גיטהאב הסירו את הקוד ומדיום הסירו את הפוסט. עותקים של המידע אפשר למצוא בין השאר בארכיון האינטרנט ובוויקיליקס.

דוקסינג נוסף ביצע אתר החדשות ספלינטר, שפרסם את מספר הטלפון הנייד של סטיבן מילר, יועץ המדיניות הבכיר של טראמפ, שלפי כתבה בניו יורק טיימס היה מהדוחפים העיקריים להפרדת ילדי מהגרים בלתי חוקיים מהוריהם וכליאתם במחנות. “כולנו יודעים שדונלד טראמפ הוא חסיד גדול של קבלת משוב ישיר מהציבור, כי הוא אישית פרסם את מספרי הסלולר של יריבו בפריימריז הרפובליקניים לינדזי גרהאם ושל מגיש יוניוויז’ן חורחה ראמוס. אז סביר להניח שהוא יתמוך בזכות הציבור להתקשר (או לסמס) לסטיבן מילר”, כתבו בכתבה הלא-חתומה בספלינטר, והזהירו את הקוראים כי “הוא בחור עסוק, אבל אולי תוכלו לתפוס אותו למספיק זמן כדי לנהל דיון פרודוקטיבי”.

במקרה הזה טוויטר התגייסו למאבק נגד המוחים והשעו משתמשים – אלו שפרסמו לינק לכתבה, אפילו לא את המספר עצמו. על כך דיווח ראיין מק, כתב טכנולוגיה בבאזפיד שהיה בין המושעים.

» בני הזוג שרלוט ודייב ווינר מסן פרנסיסקו פתחו דף התרמה בפייסבוק לגיוס 1500$ לאיחוד בין המהגרים לילדיהם הכלואים במחנות. אחד מהתורמים הוא מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שתרם כ-80 אלף דולר וקרא לאנשים נוספים להצטרף ולתרום: “אנחנו צריכים להפסיק עם המדינות הזאת עכשיו”.

Organizations like Texas Civil Rights Project and RAICES are doing great work helping families at the US border get…

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, June 19, 2018

תוך כשבוע גייס הזוג כמעט 19.5 מיליון דולר.

אבל המחאה נובחת והכסף עובר, לפי תחקיר של NBC ניוז, שפרסם רשימת חברות טכנולוגיה שעבדו עם ICE בחודשים האחרונים למרות המחאה הציבורית: Hewlett Packard Enterprise, תומסון רויטרס, מיקרוסופט, מוטורולה סולושנז ופלאנאטיר של פיטר תיל, תומכו של טראמפ וחבר מועצת המנהלים של פייסבוק, שהביא לסגירתה של רשת אתרי החדשות גיזמודו באמצעות מימון תביעות נגדה.

» מלחמת עריכות ניצתה בוויקיפדיה האנגלית לאחר שמשתמש הוסיף לערך “רשימת מחנות ריכוז ומעצר” את מחנות הילדים של טראמפ. מישהו גם ערך את שם הערך “אתרי מעצר בארה”ב” ל”מחנות השמדה בארה”ב”. בשני המקרים השינויים לא שרדו.

» במבט חטוף, TrumpHotels.org נראה כמו עוד אתר תיירות, אבל במבט שני רואים שהתמונות הן של מהגרים כלואים, ו”דברי המנהל שלנו” הם ציטוטים של טראמפ, שבהם “כשמקסיקו שולחים את אנשיהם, הם לא שולחים את המיטב […] הם מביאים סמים, הם מביאים פשע. הם אנסים”.

אתר המחאה TrumpHotels.com

אתר המחאה TrumpHotels.com

» מישהו הנפיש את שרת בטחון המולדת האמריקאית, קריסטן נילסן, כקרואלה דה-וויל, המרשעת מ”101 כלבים דלמטיים”:

» ביום רביעי חתם טראמפ על צו נשיאותי שמפסיק את הפרדת משפחות המהגרים, אבל התחייב להמשיך במדיניות “אפס סובלנות” כלפיהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

↙️ אלכסון עוזבים את פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

אלכסון עוזבים את פייסבוק

כתב העת הדיגיטלי אלכסון ויתר על 27 אלף אוהדיו בפייסבוק וסגר את הדף שהחזיק ברשת החברתית לריגול אזרחי. עורך האתר, יורם מלצר, כתב על כך:

אי-אפשר לעסוק בדברים חשובים כלאחר יד, ואין דרך לחשוב על נושאים מורכבים בתוך מנגנון הדורש תגובה מיידית, שלעולם תהיה רגשית, נמהרת, חפוזה ועל פי רוב גם פזיזה. הסברה הרווחת הייתה שעבור כתב-עת כמו “אלכסון”, פייסבוק הוא במה הכרחית לחשיפת תכניו לקהל רחב. יש טעם להתעכב מעט, ואולי לעשות זאת ביתר פירוט בהזדמנות אחרת, על המושג “חשיפה”. הוא שגור מאוד במערכת החינוך, בתקשורת ובעולם השיווק, במה שהפך להיות שילוש בהחלט לא קדוש. במקרה הטוב, “חשיפה”, היא הטעמה שטחית, מהירה, מדגמית, מכוונת-כותרת, בגירוי מסוים של הסקרנות. במקרה הרע, כמו חשיפה לשמש, מדובר בצריבה של העור.

בפינה אנחנו מדברים עם מלצר על ההחלטה החריגה.

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל גוגל, סונדאר פיצ’אי, פרסם את את כללי החברה לגבי פיתוח בינה מלאכותית:

1. היי מועילה לחברה
2. הימנעי מליצור או לחזק הטייה בלתי הוגנת
3. היי בדוקה ובדוקה מבחינת בטיחות
4. היי אחריותית כלפי בני אדם
5. הטמיעי עקרונות עיצוב פרטיות
6. עמדי בסטנדרטים גבוהים של מצויינות מדעית
7. היי נגישה לשימושים שעומדים בעקרונות הללו

הכללים מתפרסמים זמן קצר אחרי מחאת עובדי גוגל על שת”פ עם משרד הבטחון האמריקאי בפרוייקט “מייבן” (מילה ביידיש שמשמעותה מבין, מתמצא, מומחה) לזיהוי אוטומטי של אנשים וחפצים בצילומי מזלטים, אשר משמשים בין השאר לחיסולים מהאוויר. אלפי עובדי גוגל חתמו על עצומה נגד השת”פ וכעשרה התפטרו. בעקבות הלחץ החליטה החברה להימנע מלחדש את החוזה עם סיומו ב-2019.

» בחמישי בערב עצר ה-FBI את ג’יימס וולף, לשעבר עוזר בוועדת הסנאט למודיעין, בחשד ששיקר ללשכת החקירות הפדרלית כשהכחיש שהדליף מידע מסווג לארבעה עיתונאים. ה-FBI ידעו לצטט שיחות של וולף עם עיתונאים באמצעות סיגנל, תוכנת מסרים מידיים שנחשבת לבטוחה מאוד לתקשורת סודית, בזכות תכונות כמו הצפנה מקצה לקצה, אפשרות למחוק הודעות שכבר נשלחו וטיימר להשמדה עצמית של הודעות אחרי זמן מוגדר. אם ה-FBI השיגו את הסלולרי עצמו ועברו הגנות כמו סיסמת כניסה, הם יכלו לקרוא את ההודעות בדיוק כמו וולף עצמו, אם לא מחק אותן, ובכך אין פירצת אבטחה בתוכנה. אולם למחרת פרסום כתב האישום עם אזכור ההודעות בסיגנל, יצרנית האפליקציה הוציאה עדכון תוכנה שמתקן באג במנגנון ההשמדה העצמית שגרם להודעות לא להימחק.

» המלחמה במעקב של פייסבוק ודומותיה נמשך: אחרי שפיירפוקס הוציאו במרץ את תוסף פייסבוק קונטיינר, שמאפשר לגלוש בפייסבוק בלשונית נפרדת ומבודדת כדי למנוע מחברת הריגול האזרחי לעקוב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים, תוכנת חסימת הפרסומות אדבלוק פלוס הוסיפה חסימת מעקב רשתות חברתיות לכרום ופיירפוקס.

» פייסבוק סיפקה בעשור האחרון גישה עמוקה למידע על משתמשיה לכ-60 יצרניות סלולר – אפל, סמסונג, מיקרוסופט, בלקברי, אמזון, וכן היצרניות סיניות וואווי, לנובו, אופו ו-TCL. הממשל האמריקאי טען שמכשירי וואווי עלולים לשמש לריגול אחר משתמשים אמריקאיים. בנוסף, סיפקה פייסבוק גישה למידע על משתמשיה למספר חברות, כשחלקן קיבלו גישה גם למידע על החברבוקים של המשתמשים, ובו מספרי טלפון ומדד בשם “friend link” שמתאר את רמת הקירבה בין משתמשים שונים. זאת, הרבה אחרי שהבטיחה ב-2015 שתמנע גישה למידע. בין החברות נמצאות רויאל בנק אוב קנדה וניסאן מוטור.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💾 זכרונות דיגיטליים אחרי מותי 卐 גוגל נגד הרפובליקנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

כרטיס זכרון

מה עושים עם הזכרונות הדיגיטליים שלנו אחרי מותנו? פרופסור מיכאל בירנהק וד”ר טל מורס חיברו עבור איגוד האינטרנט הישראלי מסמך המלצות בנושא. אנחנו מדברים בפינה עם ד”ר מורס.

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» פחות משבוע לפני הפריימריז במפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, גוגל סיווגה את האידיאולוגיה של המפלגה כ”נאציזם” בפאנל המידע שהציגה בתוצאות החיפושים “California Republicans” ו-“California Republican Party”. פאנל המידע מציג תכנים שנאספו אוטומטית, ומדוברות גוגל הסבירו ש”לעתים אנשים משחיתים מאגרי מידע ציבוריים כמו וויקיפדיה, מה שמשפיע על המידע שמופיע בו. יש לנו מערכות שתופסות השחתה לפני שהיא משפיעה על תוצאות החיפוש, אך לעתים טעויות מצליחות לחמוק, וזה מה שקרה הפעם”. בתחילת מאי סילקה המפלגה משורותיה נאו-נאצי שהתמודד על מושב בסנאט.

גוגל מסווגת את המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה כתומכת בנאציזם

“נאציזם” בתקציר של גוגל על המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה

» במה שיכול בעתיד לככב בפרק של הסדרה “רוזאן”, רשת ABC החליטה לבטל את העונה השנייה של הסדרה המחודשת והמצליחה בעקבות ציוץ גזעני שפרסמה יוצרת הסדרה, רוזאן בר, נגד ואלרי ג’ארט, לשעבר עוזרת של ברק אובמה: “האחים המוסלמים וכוכב הקופים הולידו תינוקת = vj”.

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג'ארט

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג’ארט

» משטרת ניו המפשיר עצרה את רוברט וו. פריז, שהורשע בעבר בהונאה, השגת גבול ותאונת פגע-וברח, על העלבת שוטר שפרש לאחרונה, דאן ד’אמטו, בטוקבק באתר חדשות, שהאתר מחק. לטענת פריז, ד’אמטו התייחס אליו בצורה לא הוגנת, ולכן טען ש”המפכ”ל שופ חיפה על השוטר המושחת הזה”. המשטרה העמידה לדין את פריז באשמת הוצאת לשון הרע פלילית, עבירה נמוכה מסוג עוון מדרגה ב’, שעבירות מסוגה מובילות בדרך כלל לקנס ולא למאסר, ולכן לא נהוג לעצור חשודים בגינן.

» לפי סקר חדש של מכון פיו, 51% מהצעירים האמריקאים בגילאי 13-17 משתמשים בפייסבוק, ירידה של 20 נקודות אחוז לעומת 2015. פייסבוק נמצאת במקום הרביעי מקרב האתרים שנבדקו, אחרי יוטיוב (85%), אינסטגרם (73%) וסנאפצ’ט (69%), ולפני טוויטר (32%). שיעור השימוש בפייסבוק בקרב הצעירים גדול יותר ככל שהכנסת משקי הבית שלהם קטנה יותר: 70% בקרב משקי בית שמכניסים פחות מ-30 אלף דולר בשנה, ועד 36% של מעל 75 אלף בשנה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם בהגשת אביגלי לושי-ביטנר

🦅 לנשיא ארה”ב אסור לחסום עוקבים בטוויטר 🇮🇱 ומה עם שר הבטחון של ישראל? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

טראמפ יסיר את החומה בטוויטר – וליברמן?

שר הבטחון, אביגדור ליברמן,מצטיין בעיקר בדיבורים, וביקורת שמזכירה לו את חולשתו מעצבנת אותו. כשליברמן צייץ בטוויטר על “איימן עודה ושות'” ש”מקומם של המחבלים האלה הוא לא בכנסת אלא בכלא”, רבים הזכירו לו, כמקובל באומת הרשת, שהוא עוד לא מימש את איומו נגד איסמעיל הנייה, שאמור היה להתחסל 48 שעות אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד. אחת מאלו שהזכירו זאת היא קרין נהון, וליברמן חסם אותה.

פרופ’ קרין נהון היא חוקרת בנושא פוליטיקה של המידע במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. זו כנראה הסיבה שתוך פחות מיממה, ליברמן הסיר את חסימתה והגיב לחדשות 2 כי “שר הביטחון מעודד שיח ברשתות החברתיות ולכן מרבה להתבטא בהן. עם זאת תגובות הכוללות הסתה לאלימות, גידופים, קללות ודיבה הן לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום. לגבי הפרופ’ נהון, מדובר בטעות אנוש של אחד מעובדי הצוות”.

נהון כתבה בתגובה לאירוע כי “חשבון טויטר או פייסבוק של שר או ח״כ הוא ציבורי ולא פרטי. כשהוא חוסם אותי או אחרים, הוא פוגע בחופש הביטוי שלי וגם בזכותי למידע כאזרח (כי במקביל אני לא רואה את ההודעות שלו מהחשבון שלי). זה צריך להפסק. […] צריך לפתור את עניין החסימות של תגובות לגיטימיות בצורה רוחבית. לפנות ליועמש הכנסת?”

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בתזמון מצוין, יום לאחר מכן פסקה נעמי רייס בוכוולד, שופטת בית המשפט הפדרלי בניו יורק, כי לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ אסור לחסום משתמשי טוויטר על בסיס דעות פוליטיות, משום שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי המובטח לפי התיקון הראשון לחוקה. “אנחנו קובעים שהחלקים של הפרופיל @realDonaldTrump – ‘החלק האינטראקטיבי’ שבו משתמשי טוויטר יכולים להגיב ישירות לתוכן של ציוצי הנשיא – תואמים לדוקטרינת ‘פורום ציבורי’ שקבע בית המשפט העליון”, כתבה השופטת (פדף).

אצלנו מבקר המדינה כבר קבע שחסימת גולשים על ידי אנשי ציבור למניעת ביקורת אינה ראויה, והגדיר קריטריונים לנוכחויות רשת ציבוריות:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

בתוכנית אנחנו מדברים עם פרופ’ נהון על הפסיקה בארה”ב ועל המצב בישראל.

תגובת פרופ' קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

תגובת פרופ’ קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» חוקי ה-GDPR (ר”ת General Data Protection Regulation) נכנסו לתוקף אתמול והאינטרנט כמרקחה: גולשים מוצפים בדרישות שלום משירותים ששכחו שנרשמו אליהם ומבקשים אישור לאסוף את פרטיהם (ולפעמים חושפים את כתובת האימייל שלהם לכל הגולשים האחרים), אתרי חדשות מחוץ לאירופה חוסמים גישה בפני אירופאים או מספקים גישה לגירסה מותאמת שאין בה את כל הרוגלות הרגילות והפרסומות המבוססות על איסוף מידע על הגולשים ולכן היא מהירה וטובה יותר, ויש גם מי ששר:

» סוכנויות ביון ואכיפה בהודו טוענות שהמכשול הגדול ביותר לחקירות טרור הוא שירותי הודעות מוצפנים – שמאפשרים לטרוריסטים (כמו לכל אדם עם חיבור לרשת) להתכתב בלי שהרשויות יוכלו לקרוא את ההודעות; שמסופקים על ידי חברות זרות – אשר כפופות לחוקי פרטיות של מדינות המקור שלהן. עוד נטען כי חברות אינטרנט זרות, ובהן פייסבוק ו-וואטסאפ, אינן ממהרות לסייע בחקירות כאלו. וואטסאפ מסרה בתגובה שאינה יכולה לפענח את ההודעות משום שהאפליקציה שלה מספקת הצפנה מקצה לקצה.

» ה-FBI דיווחו על סייברמתקפה של “גורמים זרים” שפגעה במאות אלפי נתבים (ראוטרים) ביתיים ועסקיים של יצרנים שונים ברחבי העולם, תוך שימוש בנוזקת VPNFilter, כשווקטור התקיפה טרם נחשף. המתקפה מאפשרת לשתק את הראוטרים ולאסוף מידע על משתמשיהם. בלשכת החקירות הפדרלית המליצו לבעלי ראוטרים לאתחל את המכשירים, ולשקול ביטול יכולות ניהול מרחוק, הגדרת סיסמאות חזקות והצפנה חזקה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם עם ניתאי ענבי

⚽ “השופט בן תוכנה!” 🦅 לורל ויאני בבית הלבן 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

פיפ”א, הפדרציה הבינלאומית לכדור-הרגל, החליטה להתיר מה שאסרה עד כה – עדכון ממוחשב מקוון של הקבוצות בזמן אמת. האנליסטים של הקבוצות יקבלו ביציע עדכונים של וידאו ונתונים סטטיסטיים בזמן אמת, ינתחו וישלחו לצוותים המקצועיים שיושבים על הספסל. בנוסף, שופטים יוכלו להיוועץ בסרטוני וידאו של המשחק להחלטות השיפוטיות שלהם. אנחנו מדברים על כך עם אושרת עיני, פרשנית כדור-הרגל וכדור-רגלנית אס”א תל אביב.

ארטיק שחקני כדור-הרגל 📸 Lynne, cc-by-nc-nd

ארטיק שחקני כדור-הרגל 📸 Lynne, cc-by-nc-nd

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» הבינה המלאכותית היא סופו של עידן הנאורות, טוען הנרי קיסינג’ר, לשעבר היועץ לבטחון לאומי ושר ההגנה בממשלי ניקסון ופורד, במאמר באטלנטיק. פעיל הרשת קורי דוקטורו קוטל את המאמר ואת כותבו.

» סרטים מעניינים לגיקים בפסטיבל דוקאביב השנה: “בראשית 2.0” על הנסיון לשבט את החיה הנכחדת ממותה, ו”הקרב האבוד של תומס ריד“, על חוואי אירי שנלחם באינטל שרוצים לבנות מפעל על אדמתו.

» Mugshots.com הוא אתר תצלומי מעצר, שקוצר תצלומים, פרטים אישיים ופרטי חשדות של המצולמים מאתרי המשטרה השונים בארה”ב, ומתפרנס מגביית תשלום מאנשים שרוצים שתצלומם יוסר. האתר דורש תשלום גם עבור הסרת מידע על אנשים שנעצרו בטעות או שנוקו מאשמה. התובע הכללי של קליפורניה הגיש כתב אישום נגד ארבעה אנשים שנחשבים כבעלי האתר, שניים מהם כבר נעצרו, בחשד לסחיטה, הלבנת כספים וגניבת זהויות. “מזימת התשלום-עבור-הסרה מנסה להרוויח מהשפלה של הזולת”, אמר התובע הכללי קסווייר בסרה, “אלו שלא יכולים לעמוד בתשלום למזימה הזאת לשם הסרת המידע עליהם משלמים מחיר כשהם מחפשים עבודה, דיור או מנסים לבנות מערכות יחסים עם אחרים. זהו ניצל, חד וחלק”. לדבריו, בעלי האתר הכניסו 2 מיליון דולר מכ-5703 אנשים בתקופה של שלוש שנים.

צילומי המעצר של סהר סריד ותומאס קיסי, בעלי אתר צילומי המעצר mugshot.com 📸 לשכת השריף של פאלם ביץ' ולשכת השריף של ברווארד

צילומי המעצר של סהר סריד ותומאס קיסי, בעלי אתר צילומי המעצר mugshot.com 📸 לשכת השריף של פאלם ביץ’ ולשכת השריף של ברווארד

» השבוע הצית את הרשת סרטון ויראלי, שבו נשמע קול מתכתי אומר “לורל”, או “יאני”, תלוי מי מאזין ואיך. הבית הלבן הוציא סרטון תגובה שבו אנשי הצוות מקשיבים לסרטון ואומרים מה הם שומעים – וצוחקים על עצמם, דבר שאינו אופייני לממשל הנוכחי. בסוף הסרטון פותר נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, תעלומה ותיקה.

www.youtube.com/watch?v=1qsRU7C_Gp0

והנה הסבר מסודר בעברית מפי עודד דוידוב:


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🤙 שיחה מקריפה עם גוגל דופלקס 👨🏿‍🎤 ספוטיפיי, אפל ופנדורה נגד אר קלי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הלו, טיורינג? זה גוגל מדבר





בכנס המפתחים שלה I/O הכריזה גוגל על גוגל דופלקס. אנחנו מדברים על כך בפינה עם יובל פינטר, דוקטורנט לעיבוד שפה טבעית בג’ורג’יה טק, שהסביר בראיון מקדים:

מטרתה של תוכנת גוגל דופלקס לנהל שיחות טלפון עם משימה בסופן, כמו קביעת תור למספרה או בירור פרטים אודות שעות הפתיחה של מסעדה. הדוגמאות שגוגל שחררה עוררו את עניין התקשורת וקהילת המחקר בעיקר בשל הנופך האמיתי-מאוד שבחרה החברה לשוות לשיחות. במקום קול מתכתי עם דיקציה מוזרה ואינטונציה אקראית, גוגל נתנה לסוכן המלאכותי שלה קול אנושי מאוד, שמחקה התנהלות שיחה בין בני אדם על כל חוסר השלמות שבה: היסוסים, חזרות על התחלת המשפט, הרמת קול וניסוח מחדש של מידע שכבר ניתן. בדוגמאות שנבחרו, אין סיכוי שאנחנו כשומעים היינו מבינים שלא מדובר בבן אדם אמיתי על הקו אם לא היו אומרים לנו קודם. ניכר שגם הנציגים בצד השני בשיחה לא חושדים בכלום. שני יישומים אפשריים שהוצגו בהודעת החברה הם כאפליקציית עוזר אישי עבור בתי עסק שאין להם מערכת הזמנות מקוונת; וסריקה יזומה מצד החברה של בתי עסק על-מנת לבקש מהם למלא פרטים כמו שעות פתיחה שיהיו זמינים למשתמשי מנוע החיפוש.

מבחינה טכנית מדובר (לפי מה שהוצג) בהישג אינטגרטיבי מרשים. מחקרים בתחום ביצוע משימות נוטים להתמקד בהיבטים הסמנטיים של המשימה – איך לזהות שניתן לנו פרט מידע שחיפשנו, איזה פרט מידע ניתן (״יום שבת״ ו-״12 במאי״ זה אותו דבר, אז לא צריך לבקש שוב אם מה שקיבלנו לא היה בפורמט שציפינו לו), ואיזה מידע לא נצליח לקבל. התמקדות-יתר במטרה הסופית עלולה לגרום לאינטראקציות מאוד מוזרות עבור השומע, למשל, אם כל השאלות יישאלו באותו ניסוח בדיוק, או אי-קבלת תשובה תחזיר את המערכת למצב ההתחלתי וה״תסריט״ יתחיל מחדש. האתגר של דופלקס שאפתני יותר – לנתח את השיחה לא רק בהיבט המידע שעובר אלא גם את מה שנקרא ״פעולות דיאלוג״ (Dialogue Acts). מתי האדם השני לא שמעה אותי והיא מבקשת הבהרה? מתי היא רק מוודאת שהיא שמעה נכון מה שאמרתי ואני צריך לאשר? מתי היא נכנסת לי לדברים ואני צריך לעבור למוד הקשבה? שיחה היא משחק מורכב שכולנו יודעים לנהל ומחשב צריך ללמוד.

גוגל נתנה כמה פרטים טכניים בפוסט לגבי איך המערכת פותחה. בגדול, ברקע עומד מודל לימוד מכונה שאומן על (כנראה) הרבה מאוד הקלטות שיחה, (כנראה) של משתמשי גוגל ווייס, גוגל האנגאאוטס וכו׳. גוגל מדגישה בפוסט שהשיחות עברו אנונימיזציה, אלא שכאן רק מתחילות השאלות המשפטיות והאתיות שנוגעות למערכת הזאת. כמה דוגמאות מתוך ההררים שהצטברו בימים הספורים מאז ההכרזה הן: האם כל השיחות מוקלטות לצורך בקרה, ואם כן האם אין כאן עבירה על החוק במדינות מסוימות? (יש); האם יש פה אלמנט של הונאה כלפי הצד השני בשיחה? האם גוגל פתחה פתח לטכנולוגיה שאפשר להשתמש בה לאלף ואחד שימושים רעים, למשל כאוטומציה של הנדסה חברתית? ומה קורה כשגם המתקושר הוא מערכת אוטומטית?

חתול וג'ימייל בסלולרי 📸 quotecatalog.com (cc-by)

חתול וג’ימייל בסלולרי 📸 quotecatalog.com (cc-by)

חוקרת האינטרנט זיינפ טופקצ’י מתחה ביקורת נוקבת על גוגל וההתחזות של דופלקס לבני אדם:

מן הארכיב: עוד שיחה עם יובל פינטר על שפה וטכנולוגיה

השפה המופשטת מאחורי תרגום המכונה • גוגל לא נותנת לנו פקודות • מתרגמים נ’ בינות מלאכותיות » רבע לדיגיטל

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

👨🏿‍🎤 ספוטיפיי, אפל ופנדורה יפסיקו לקדם שירים של זמר האר-אנד-בי אר קלי ברשימות השמעה ערוכות ואלגוריתמיות, אך לא יסירו את שיריו משירותי המוזיקה שלהן. זאת בעקבות טענות מרובות נגדו על עבירות מין, שהוא מכחיש, וקמפיין #MuteRKelly (#השתיקו את אר. קלי) שמתנהל ברשת בחודשים האחרונים.

ספוטיפיי, הראשונה להכריז על החרם, הודיעה כי “אנחנו לא מצנזרים תכנים בגלל התנהגות של אמן או יוצר, אבל אנחנו רוצים שההחלטות המערכתיות שלנו – מה שאנחנו בוחרים להציג – ישקפו את ערכינו. כשאמן או יותר עושה משהו פוגעני או שנאתי במיוחד, זה עלול להשפיע על הדרכים שבהן אנחנו עובדים עם, או תומכים ב, אמן או היוצר הזה”. פנדורה הודיעה כי “מדיניות פנדורה היא לא לקדם אקטיבית אמנים עם סוגיות מוכחות מסויימות בהיבט של התנהלות, אתיקה ופליליות. אנחנו מתייחסים לכל תסריט כזה לגופו, כדי להבטיח שאנחנו מטפלים בכך בהתאם לעקרונות של פנדורה, מבלי לעבור את הגבול ותוך הימנעות מצנזורה”.

מההנהלה של קלי נמסר בתגובה ארוכה כי “אנחנו מעריכים את ההחלטה של ספוטיפיי להמשיך ולאפשר למיליוני אנשים גישה לשיריו של אר. קלי […] אר. קלי מעולם לא הואשם שנה, ומילות השירים שהוא כותב מבטאות אהבה ותשוקה. במשך 30 שנה, מר קלי שר על אהבתו ותשוקתו לנשים. הוא חף מפשע מההאשמות השקריות והפוגעניות בקמפיין ההשמצה המתמשך נגדו, שהוכרז על ידי אוייבים שמחפשים להרוויח מכך. הוא מעולם לא הורשע בפשע, ולא עומד נגדו כל אישום פלילי”.

הרחבה: אר קלי, ביל קוסבי ולואי סי.קיי מוחרמים מרשימות ההשמעה של ספוטיפיי

🎹 ספוטיפיי מנקה את הפלייליסט מיוצרים אלימים ותוקפים מינית 📻 ראיון אצל גואל פינטו

מן הארכיב: אחרי הפגנת האלט-רייט בשרלוטסוויל, ספוטיפיי ודיזר הסירו שירי עליונות לבנה וגזענות, וגוגל הודיע שתסיר שירים כאלו מגוגל מיוזיק ויוטיוב

איפה הנאו-נאצים ימצאו מוזיקה, אופנה ודייטים אחרי שחברות הטכנומידע חסמו אותם?

💰 חדשות הכסף: אפל וגולדמן סאקס ישיקו כרטיס אשראי משותף, ובפייסבוק חושבים על יצירת קריפטומטבע משלהם, שיאפשר למשתמשי הרשת החברתית לבצע באמצעותו תשלומים אלקטרוניים, לפי דיווח של אתר צ’דר. חברת הריגול האזרחי הקימה צוות בלוקצ’יין קטן בראשות דייויד מרקוס, סגן נשיא לאפליקציית מסנג’ר ולשעבר נשיא פייפאל, ועם שני סגני נשיא מאינסטגרם, שמטרתו “להתחיל מאפס ולבחון איך למנף את הבלוקצ’יין בכל רחבי פייסבוק”.

🚨 לשכת החקירות הפדרלית (FBI) הסתערה על ביתו של ראכם בלוגאן, פעיל למען זכויות שחורים נושאי נשק ונגד אלימות משטרתית, ועצרה אותו לחמישה חודשים. ה-FBI ציינו כי בלוגאן כתב בפייסבוק על חשוד ברצח שוטר שהוא “גיבור”, ועל שוטרים בטקסס שנרצחו כי “מגיע להם מה שקיבלו”. אולם ב-FBI הודו כי אין להם ראיות שבלוגאן השמיע איומים ספציפיים לגבי פגיעה בשוטרים.

✍️ בית משפט השלום בנצרת הרשיע בשבוע שעבר את המשוררת דארין טאטור בהסתה לאלימות ובתמיכה בארגון טרור, בהתבסס על פרסומים שלה בפייסבוק, ובהם השיר “התקומם, עמי, התקומם נגדם“.

🏨 רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית (FCC) קנסה את אדריאן אברמוביץ’ ממיאמי, שהספים ברובושיחות (הודעות טלמרקטינג מוקלטות) למכירת יחידות נופש וחבילות נופש, ב-120 מיליון דולר (פדף)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👨🏼‍⚖️ פירצות סייבראבטחה חמורות באתר השב”ס ועשרות אתרים נוספים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הפריצה לאלקטרז

פירצות אבטחה ופרטיות חמורות באתר גיוס עובדים של שב”ס, igips.co.il, איפשרו לגשת למידע פרטי רגיש על אלפי מועמדים לתפקידים בשירות, וכן להשתלט על האתר ולשנות את תכניו. הפירצה קיימת בעשרות אתרים נוספים שנבנו על ידי אותה חברה. בפינה אנחנו מדברים עם חוקר הסייבראבטחה נעם רותם, שחשף את הפירצה.

כותרת משנה שחוקר הסייבראבטחה נעם רותם שינה באמצעות פירצה באתר שב"ס

“שירות בית הסוהר קורא לשחרור כל העצירים המנהליים לאלתר”, כותרת משנה שנעם רותם שינה באמצעות הפירצה

הודעה על הורדת אתר שב"ס בעקבות הפירצות שגילה נעם רותם

הודעה על הורדת אתר שב”ס בעקבות הפירצות שגילה נעם רותם

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» “רוצח הגולדן סטייט” הוא הכינוי שניתן לאדם שביצע 12 רציחות ו-45 אינוסים ויותר מ-100 פריצות לדירות בקליפורניה בשנים 1974-1986. לאורך השנים לא מצאה המשטרה התאמה בין דגימות דנ”א מזירות הפשע לאלו שבמאגרי דנ”א משטרתיים. בדיקה במאגרי חברות שמספקות שירותי מיפוי דנ”א דורשת צו בית משפט, אולם המשטרה פנתה למאגר פתוח, GEDmatch.com, אתר שמאפשר למשתמשים לשתף בפומבי ובחינם את הפרופיל הגנטי שלהם, ושם מצאה קרוב משפחה רחוק של בעל הדנ”א, ואיתרה ועצרה את החשוד, ג’וזף ג’יימס דיאנג’לו בן ה-72.

» אמזון דיווחה על מכירות של 51 מיליארד דולר ב-Q1 2018, עלייה של 43% מהרבעון המקביל 2017. 73% מהרווח התפעולי של החברה הגיע משירותי ענן, וברג’יסטר מגדירים את החברה “ספק שירותי ענן עם חנות מתנות מהצד”.

» חוקרי סייבראבטחה מחברת צ’קמרקס הצליחו ליצור כישור-אלקסה (Alexa skill, אפליקציה לעוזרת הדיגיטלית של אמזון) שעוקף את אמצעי ההגנה של אלקסה ומאפשר להאזין לכל מה שהמשתמש אומר בסביבת המכשיר, לתמלל ולשלוח למפעיל. החוקרים הודיעו לאמזון על הפירצה מבעוד מועד, וזו הוציאה טלאי לתיקונה.

» ארגון Privacy International טוען שהמשטרה בבריטניה, ללא צווי בית משפט וללא כל פיקוח, מורידה מידע מטלפונים של חשודים, עדים וקורבנות, בין השאר באמצעות חברת סלברייט הישראלית.

» רשות הסטטיסטיקה האוסטרלית אספה מידע על מיקומם של תושבים כדי לעקוב אחרי פעילותם. הרשות (ABS) שיתפ”ה עם חברת סלולר, שמסרה לה את המידע על התחברות הטלפונים הסלולריים של לקוחותיה לתאים הסלולריים של החברה הפרושים במדינה, בלי שהדבר הוסדר בחקיקה, צו בית משפט או התייעצות עם הלקוחות.

» לקט פירצות סייבראבטחה בישראל: מסמך של שגרירות ישראל בניירובי שבו שמותיהם ותפקידיהם של אנשי ביטחון ועובדים מקומיים היה גלוי באינטרנט במשך שנתיים; מועצה אזורית חוף אשקלון נפלה קורבן לכופרה ושילמה 0.65 ביטקוין (כ-19 אלף שקל) כדי לשחרר את המידע; וכאמור הפירצות באתר השב”ס.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🖕🏾 הודו מקשה על תושבים שלא הוציאו ת”ז ביומטרית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

טביעת האצבע של הודו

הדמוקרטיה הגדולה בעולם מעודדת את תושביה (לא רק אזרחים) להוציא אדהר (आधार, Aadhaar – “יסוד” או “בסיס” בהינדי), מערכת זיהוי ביומטרית ודמוגרפית עם מספר זהות בן 12 ספרות, שמסתמכת על סריקת טביעות אצבעות, קשתית ופנים.

במקור, אדהאר נועד להנפקת תעודות זהות קשות לזיוף, כדי להפחית הונאות ולשפר קבלת שירותי רווחה. יש לכך סיבות טובות. אולם המדינה פועלת להפוך את האדהאר למנדטורי, ועם 1.1 מיליארד אנשים רשומים, הוא המאגר הביומטרי הגדול בעולם. אנחנו מדברים על כך עם דוד קינן (אין קשר משפחתי אלי), סיו”ר לשכת המסחר הודו ישראל.

דוגמה לכרטיס אדהאר מופק דיגיטלית

דוגמה לכרטיס אדהאר מופק דיגיטלית

תושבי האזורים הכפריים של הודו מתקשים להירשם ולהשתמש באדהאר – שנים של עבודה פיזית שוחקות את טביעות האצבעות, וחיבור האינטרנט הנדרש אינו תמיד זמין. מחקר אחד מראה ש-20% ממשקי הבית במדינת ג’הרקאנד לא הצליחו לקבל קצבאות מזון במערכת שהזיכוי בה מסתמך על אדהאאר, מדווח הניו יורק טיימס.

אדהאאר לא מקיימת אפילו את התנאי הבסיסי של זיהוי חד-ערכי של אנשים הרשומים בה ומניעת רישומים כפולים. מנדה פרת’אפ רדי, שהועסק אצל ספק רישום לאדהאר, ביקש להירשם בעצמו לאדהאר, אך נדחה מספר רב של פעמים בנימוק של “סיבות טכניות”. כשהלך לבסוף למשרד הראשי של UIDAI בהיידראבאד, נאמר לו שטביעות האצבעות שלו תואמות לאלו של 13 אנשים אחרים. הם לא ידעו להגיד למה, אבל שיערו שהטביעות שלו נקלטו בטעות במערכת כשהדגים למבקשי תעודות כיצד להניח את ידיהם על הסורק (מה שלא מסביר למה 13 אנשים הצליחו להירשם עם טביעות אצבעות זהות זה לזה, ואילו הוא נחסם). UIDAI סיפקו לאיש את פרטיהם של 13 האנשים – בניגוד להתחייבות שהמידע במאגר בטוח ומוגן, ואמרו לו שכדי לקבל אדהאר, עליו לאתר את האנשים ולגרום להם לעדכן את המידע הביומטרי שלהם, או להנפיק תעודות פטירה שלהם אם הם מתים. מקרה דומה קרה למליקרג’ון גוריקר, שרק אחרי ששלח למשרד ראש הממשלה מכתב איום בהתאבדות קיבל את ההסבר – במקרה שלו, היו 7 אנשים עם טביעות אצבע דומות. הוא הצליח לאתרם ולגרום להם לסרוק טביעות אצבע מחדש, וקיבל את האדהאר שלו.

יותר מ-200 אתרי משרדי ממשלה דלפו מידע פרטי על מיליוני הודים, ובהם שם מלא, תאריך לידה, כתובת, שמות ההורים, מספר חשבון בנק ומספרי אדהאר. חלק מהמידע עדיין זמין ברשת. UIDAI (ר”ת Unique Identification Authority of India – רשות הזיהוי הייחודי של הודו), שמנהלת את אדהאר, אינה ידידותית לשאלות של עיתונאים, ואף התלוננה במשטרה על עיתונאית שדיווחה על הקלות שבה ניתן לרכוש נתונים שדלפו מאדהאאר. חודשיים אחר כך פרש עורך העיתון, לטענת גורמים בעיתון בגלל לחצים שהופעלו עליו בעקבות החשיפה.

למרות הכשלים הרבים ופסיקות של בית המשפט העליון, ניו יורק טיימס מדווח שהודו וחלק מהמדינות שמרכיבות אותה מתנות שירותים בסיסיים ברישום לאדהאר, ובעצם מאלצות את התושבים להיכנס למאגר: בלי אדהאר הם יתקשו לקבל שירותי רווחה כמו פנסיה וחלוקת מזון לעניים, לרכוש טלפון סלולרי, לעבור בדיקות איידס ואפילו להוציא תינוק מבית החולים. מערכת אדהאר גררה 30 עתירות לבית המשפט העליון, חלקן טוענות שאדהאר מפירה את החוקה ההודית, ופסיקה של העליון מהשנה שעברה שקבעה לראשונה שלהודים יש זכות יסוד לפרטיות.

אבל המאגר הביומטרי של ישראל לא ייפרץ.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• רשות התקשוב סיימה לכתוב את ההנחיות למשרדי הממשלה לגבי שחרור כל הקוד הממשלתי כקוד פתוח, לפי החלטת ממשלה מסוף 2014. אולם כרגע מדובר עדיין בהמלצה ולא בהוראה מחייבת.

• רוסיה ניצלה רשתות חברתיות להתביית על אנשי צבא ויוצאי צבא אמריקאים משני צדי המפה הפוליטית ולהפיץ להם תעמולה אנטי-ממשלתית, תאוריות קשר ודיסאינפורמציה נוספת כדי לשחוק את האמון שלהם במדינה, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד.

חדשות הצנזורשת 1: רגולטור האינטרנט הרוסי רוסקומנדזור תבע את טלגרם, אפליקציית הצ’ט שנוצרה על ידי פאבל דורוב הרוסי אך מבוססת מחוץ לרוסיה, על כך שלא העבירה לממשל את מפתחות ההצפנה שהיו מאפשרים לצותת לתכתובות של משתמשיה – משום שהמפתחות נוצרים על טלפוני המשתמשים, ונמצאים בשליטתם. בית המשפט הורה השבוע על חסימה מיידית של האפליקציה במדינה, מה שהביא לתקלות באתרים נוספים לאחר שנחסמו 16 מיליון כתובות אייפי, בהן אלפים שמשמשים את גוגל ואמזון, וכן למתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נגד רוסקומנדזור. מייסד טלגרם דורוב, שהורה לפרקליטיו לא להופיע למשפט, מתכוון לערער על ההחלטה, וכן לעקוף אותה באמצעים טכניים.

• חדשות הצנזורשת 2: בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתר פרסום שירותי הזנות sex777.net, בפסיקה הראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט.

👨‍⚖️ ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

• חדשות הצנזורשת 3: משרד החינוך האיראני אוסר על שימוש ברשתות חברתיות זרות בבתי ספר, והורה לבתי ספר “להשתמש רק ברשתות חברתיות מקומיות” לצרכי תקשורת, כך מדווחת סוכנות הידיעות ILNA המקושרת לרפורמיסטים במדינה. טלגרם ואינסטגרם פופולריות במדינה, ואילו פייסבוק וטוויטר חסומות שם – אבל המתגלצ’ים באיראן מתחברים אליהן דרך שירותי VPN.

• האם הרשתות המקומיות באיראן בכלל בטוחות? שר התקשורת האיראני הצעיר שנולד אחרי המהפכה, מֹחַמַּד-גַ’וָאד אָז’רִי גַ’הְרֹמִי, אמר באחרונה בפרלמנט שרשתות חברתיות איראניות יספקו את אותה פרטיות של פלטפורמות זרות: “אף הודעה לא נקראת, ושום מידע [על המשתמש] לא מועבר לאיש”. המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח’אמנאי, הוציא פתווה ברוח פרשת קיימברידג’ אנליטיקה שנותנת גיבוי דתי לטענה הזאת: “הפקידים חייבים לשמור על בטחון ופרטיות העם והמדינה. הפרת הפרטיות והבטחון של העם אסורה מבחינה דתית, נוגדת את החוק האיסלאמי ואסור שתתבצע”.

• המשטרה בסין עצרה פושע נמלט באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים שאיתרה אותו בהופעה בקרב קהל של 50 אלף איש. רשויות האכיפה פיתחו את הטכנולוגיה בשיתוף חברה משנגחאי, ועושה שימוש במערך נרחב של 170 מיליון מצלמות מעקב שפרושות ברחבי המדינה.

שוטרי אינטרנט סינים 📸 Harald Groven, cc-by-nc-sa

שוטרי אינטרנט סינים 📸 Harald Groven, cc-by-nc-sa


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לדף הבא →