📩 גוגל לא תפסיק לסרוק את המיילים שלנו אבל תפסיק לבסס עליהם פרסומות 🚧 יוזמות נגד טוויטריסטים חוסמים 🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

האימיילים שלנו משעממים את גוגל

גוגל הודיעה אתמול (ו’) שהיא תפסיק לסרוק את תוכן האימיילים של 1.2 מיליארד משתמשי ג’ימייל לשם התאמת פרסומות המוצגות להם.

ב-1 באפריל 2004 השיקה גוגל את שירות האימייל שלה, ג’ימייל, בנפח חסר תקדים אז של גיגהבייט אחד, ובלי תשלום כספי. המודל העסקי של השירות התבסס על פרסום שהוצג בזמן השימוש בתיבה (לא בהודעות אימייל), והותאם למשתמשים על ידי סריקת התכתובות שלהם ומציאת המוצרים והשירותים שמתאימים להם. בסריקה הזאת, אף שהיא לא מתבצעת על ידי בני אנוש אלא על ידי בוטים, יש פוטנציאל לפגיעה בפרטיות המשתמשים – המידע לא משמש לפרסום נקודתי ואז נמחק, אלא נשמר, מנותח ומשמש, לצד מידע שנצבר משירותים ומוצרים אחרים של גוגל, לבניית פרופיל מקיף על המשתמשים.

גוגל סרקה אימיילים גם בשירות “גוגל אַפְּס לחינוך” (Google Apps for Education), שסיפקה בלי תשלום כספי לגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות מאז 2006. החברה לא הציגה מודעות באפליקציות שיועדו למערכת החינוך, אבל אספה מידע שיכול היה לשמש אותה להציג פרסומות לאותם משתמשים במקומות אחרים.

עוגיות ג'ימייל. צילום: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

עוגיות ג’ימייל. תמונה: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

מספר תביעות הוגשו נגד גוגל על סריקת האימיילים. אחת מהן כללה בקשה (שנדחתה) לתביעה ייצוגית, דאנבר נגד גוגל, שהוגשה על ידי משתמשי ג’ימייל ישירים, משתמשים עקיפים בעל כורחם (סטודנטים שהכתובת האקדמית שלהם הועברה לגוגל אפס לחינוך) ואנשים שאינם משתמשי השירות. נגד המשתמשים אפשר לטעון שהם הסכימו לסריקה בתנאי השימוש, ויכולים להימנע ממנה על ידי הימנעות משימוש בשירות; אולם האנשים שאינם משתמשי ג’ימייל טוענים שהתכתבויות שלהם עם משתמשי ג’ימייל נקראו על ידי גוגל, מבלי שהם הביעו את הסכמתם לכך.

גוגל הגישה בקשה לסילוק התביעה, בטענה ש”בדיוק כמו ששולחו של מכתב לעמית מעולם העסקים לא יכול לצפות שהמכתב לא ייפתח בידי העוזר של אותו אדם, אנשים שמשתמשים בשירות אימייל מבוסס רשת לא יכולים להיות מופתעים אם האימיילים מטופלים בידי הספק [של שירות האימייל] במהלך המשלוח”. כלומר, גוגל השוותה את עצמה לא לספק שירות, כמו רשות דואר, אלא לעוזר אישי של הנמען. השופטת דחתה טענה זו.

ב-2013 הגישה עמותת “הצלחה” תלונה דומה ליועץ המשפטי לממשלה, לרמו”ט (רשות משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים) ולממונה על הגנת הצרכן. משרד היועמ”ש העביר את התלונה לפרקליטות המדינה, ואחרי יותר מחצי שנה היא העבירה אותה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. מהמשטרה נמסר אז כי “הנושא […] מוכר ומצוי בבחינת הגורמים המקצועיים”.

נסיגה בשלבים

בעקבות הלחץ הציבורי והתביעות, גוגל הודיעה (📁) באפריל 2014 שהיא מפסיקה לצמיתות לסרוק אימיילים עבור מודעות בג’ימייל בשירות גוגל אפס לחינוך, ושלא תאסוף או תשתמש במידע על תלמידים מאפליקציות לחינוך למטרות פרסום.

בשירות העסקי בתשלום שהציעה החברה, שבעבר נקרא גוגל אַפְּס (Google Apps) והיום G Suite, היא לא סרקה אימיילים, מאחר שעסקים היו ככל הנראה מסרבים לשלם ולהשתמש בשירות שמסכן את סודותיהם המקצועיים – למשל, עסק שמתכתב באימייל על הצעה עסקית סודית, או עו”ד שמתכתב באימייל עם לקוח שלו ומצפה לחסיון. כעת הודיעה החברה שהיא מיישרת קו בין ג’י-סוט לבין ג’ימייל, ומפסיקה לסרוק גם את האימיילים של משתמשי הגירסה החינמית לציבור הרחב.

דאיין גרין, סגנית נשיא בגוגל שאחראית על גוגל קלאוד, כתבה בבלוג החברה: “ג’י-סוט כבר עכשיו לא משמשת כקלט לפרסונליזציה של מודעות, וגוגל החליטה שבהמשך השנה שירות ג’ימייל החינמי לצרכנים ילך בעקבותיה. תוכן ג’ימייל לצרכנים לא ישיש או ייסרק לכל פרסונליזציה של מודעות אחרי השינוי הזה. עם החלטה הזאת, מודעות ג’ימייל מיישרות קו עם הדרך שבה אנחנו מבצעים פרסונליזציה של מודעות במוצרי גוגל אחרים. מודעות מוצגות בהתבסס על הגדרות המשתמשים. משתמשים יכולים לשנות הגדרות אלו בכל זמן, כולל לבטל את הפרסונליזציה של מודעות”.

אבל גוגל תמשיך לסרוק את האימיילים של משתמשי ג’ימייל לצרכים שונים, ובהם סינון ספאם, הונאות ו-וירוסים, מיון הודעות האימייל לקטגוריות שונות בתיבה, סינכרון עם לוח שנה (הוספה אוטומטית לקלנדר של אירועים שהתקבל אימייל עליהם), הצגת מידע נוסף (הודעה על איחור בטיסה לפי מספר שהופיע באימייל מחברת התעופה), ושירות חדש בשם “תשובה חכמה” (Smart Reply), שבו ג’ימייל משתמש ברשת עצבים מלאכותית לנתח את תוכן האימייל ולהציע למשתמשים מספר תשובות קצרות אפשריות, במקום שהם יצטרכו להקליד אחת בעצמם. מי שלארוצים שגוגל תקרא את האימיילים שלהם יצטרכו להצפין את האימיילים היוצאים ולדאוג שכל נמעניהם יצפינו את האימיילים לפני שהם נשלחים – או להימנע מלהשתמש בג’ימייל.

נפתחה החסימה בטוויטר

נשיא ארה”ב (וזו לא בדיחה של ג’ון אוליבר) דונלד טראמפ פעיל מאוד בטוויטר, אבל חוסם חלק מהגולשים, שלא יכולים לקרוא את הציוצים שלו בלי להשתמש במעקפים, מה שהביא את מכון התיקון הראשון נייט לפנות לנשיא ולטעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי, משום שמדובר ב”פורום ציבורי ייעודי”, שככזה אסור שיהיה סגור לגישה ציבורית לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

אצלנו, פוליטיקאים חוסמים גולשים בפייסבוק ובטוויטר, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. לפי דיווח של תומר אביטל ב”100 ימים של שקיפות”, שדיווח באפריל כי

בימים אלו בוחנים במשרד המבקר לשלב את עמדתו העקרונית בדוח השנתי הקרוב של נציב תלונות הציבור. בעוד שחסימות בדף האישי של אנשי ציבור יכול להיות מוצדק, המבקר מוטרד מחסימות שרירותיות בדפיהם הציבוריים שאף ממומנים על ידי הציבור. המשך הבדיקה נמשך במשרד המבקר כדי להמליץ לחברי הכנסת על קביעת כללים ברורים ושקופים טרם חסימת אזרחים.

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

בינתיים, אורי קול, יו”ר תנועת “מחזקים”, יצר באמצעות יזם מסתורי את Tweet grabber, פרופיל טוויטר וtweetgrabber.com שמצלמסך ומפרסם מחדש ציוצים של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי רשת עבור אנשים שחסומים מלקרוא אותם. “יש כמה חוסמים ידועים בטוויטר הישראלי – עמית סגל (במיוחד כשמזכירים את אבא שלו), אבישי עברי (אם מגיבים יותר מדי), ינון מגל וחגי סגל וכו’ וכו'”, אמר לי קול. “אז האתר בעצם מצלמסך את הציוצים ומעלה דרך בוט לכאן. יש גם אתר והוא מסודר לפי תגיות. האתר מרים רק חוסמים מהימין, אבל קיבלנו פניות להרים גם חוסמות מהשמאל כמו שלי יחימוביץ'”.

למה רק מהימין בעצם?
“כי הם אלה שחסמו אותי”.

בנוסף, אלמונים (שקול אומר שאינו קשור אליהם) הקימו פרופילי-ראי למספר טוויטריסטים חוסמים – למשל, “עמית סגל לחסומים” “בקי גריפין לחסומים” ו”שמעון ריקלין לחסומים” – ומשכפלים כל ציוץ שלהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💣 פייסבוק חשפה לתומכי טרור שמות של מסנני התוכן שחסמו אותם 🗺️ כוחם של תאגידי הטכנומידע 🔊 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

הטרור מושיט יד

מסנני תכני טרור בפייסבוק החלו לקבל הצעות חברות ברשת החברתית מאנשים שמקושרים לארגוני הטרור שבהם הם עוסקים. הבקשות הללו העלו חשד לפירצת אבטחה, וכזו אכן התגלתה בנובמבר 2016 – הפרופילים האישיים של מסנני תכנים שסגרו קבוצות וחסמו מפעילי קבוצות הופיעו אוטומטית באזור ההודעות (נוטיפיקציות) של הקבוצות, ושאר מנהלי הקבוצה יכלו לראותם. הפירצה גרמה לחשיפה פוטנציאלית של פרטי 1000 מסנני תכנים, כשבהם 40 מסנני תכני הטרור – מתוכם שישה מסנני טרור שפייסבוק קבעה שהם קורבנות ב”עדיפות גבוהה” של התקלה, מאחר שהפרופילים שלהם ככל הנראה נצפו על ידי טרוריסטים פוטנציאליים.

הגרדיאן, שחשף את הפרשה, שוחח עם אחד מהשישה, עירקי בשנות העשרים המוקדמות לחייו שביקש ששמו לא יפורסם מחשש לחייו. הוא הגיע לאירלנד בילדותו עם משפחתו כמבקש מקלט, והתאזרח שם. הוא נשכר לעבודה בסינון תכני הטרור בזכות ידיעת הערבית שלו, ומקבל 13 פאונד (כ-58 שקל) לשעה. לדבריו, פרופילים של מסנני טרור מבין השישה בסיכון הגבוה נצפו על ידי חשבונות המקושרים לדאעש, חזבאללה ומפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK). גם שלו – במסגרת העבודה הוא חסם ארגון טרור המבוסס במצרים ותומך בחמאס, ושבין חבריו אנשים המזדהים עם דאעש. שבעה אנשים המקושרים לאותו ארגון צפו בפרופיל האישי שלו. בעקבות זאת ברח מאירלנד והסתתר במשך חמישה חודשים במזרח אירופה מחשש לפעולת נקמה. “נהיה מסוכן מדי להישאר בדבלין”, אמר לגרדיאן. הוא חזר רק כשכספו אזל, וכעת הוא מובטל, בחרדה ונוטל תרופות נגד דכאון.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג. תמונה:JD Lasica (cc-by-nc)

נראה שפייסבוק לא לקחה ברצינות הראויה את הסיכון לחייהם של ששת המסננים. היא הציעה להתקין מערכות אזעקה וניטור בבתיהם, הסעות הלוך וחזור לעבודה וייעוץ דרך תוכנית הסיוע של עובדי פייסבוק, מעבר לייעוץ הרגיל שהם מקבלים כעובדי Cpl Recruitment, חברת הקבלן שדרכה מועסקים מסנני התכנים. העובד ששוחח עם הגרדיאן תובע את פייסבוק ואת חברת הקבלן על הנזק הפסיכולוגי שהדליפה גרמה לו.

פירצת הפרטיות נפתרה רק שבועיים לאחר שהתגלתה, ובסך הכל היתה פעורה במשך חודש, וחשפה פרטי מסננים אחורה עד אוגוסט 2016 לפחות. חלק מהבעיה נובע מכך שהמסננים נדרשו לבצע את עבודתם כשהם מלוגנים לפרופיל האישי שלהם, במקום לפרופיל ניהול שאינו מקושר לפרטיהם האישיים. פייסבוק מסרה לגרדיאן שבעקבות הדליפה היא תבחן מעבר לפרופילי ניהול.

החברה מסרה לגרדיאן כי “החקירה שלנו העלתה שכנראה רק שבריר מהשמות נצפו, ולא היתה לנו ראיה לכל איום על האנשים שהושפעו מכך או בני משפחותיהם כתוצאה מהמקרה”.

עוד בנושא:

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

חנות קטנה ומטריפה

אמזון רכשה את רשת המרכולים הול פודז, והזכירה לנו את כוחם המתעצם של תאגידי הטכנומידע הגלובליים. זה נובע לא רק מגודלם, מערימות הכסף שלהם ומהשתדלנות שהם מפעילים, אלא גם מהמונופול שלהם על מידע.

נודע לי, למשל, שחברת הניווט ווייז של גוגל מספקת מידע למשרד התחבורה על תנועת רכבים, לצורך תכנון כבישים, תחבורה ציבורית ושאטלים. מנהל הפעילות העסקית של איביי בישראל, אלעד גולדנברג, סיפר באחרונה במסיבת עיתונאים כי החברה מספקת למשרד הכלכלה מידע על רכישות מוצרי יסוד בידי ישראלים, כדי שזה יוכל להבין את השינויים בשוק ולהתאים, בין השאר, את תעריפי המכס לייבוא אישי ומסחרי של מוצרים כאלו.

המידע שיש בידי ווייז ואיביי – מידע אמיתי, לא מדגמים, סטטיסטיקות או הערכות – לא זמין לממשלות ממקורות אחרים, וכדי להפיקו בעצמן הן יצטרכו להשקיע משאבים עצומים. הדבר נותן כוח רב בידי תאגידי הטכנומידע, לא רק מול הגופים הממלכתיים אלא גם מול פוליטיקאים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🇮🇷 “בוא’נה, האנשים הם בני אדם”; איראנים מגיבים למתיחת הארת דגל איראן על עיריית תל אביב » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טרוריסטים ביצעו שני פיגועים באיראן ביום רביעי, רצחו 12 אנשים ופצעו עשרות. ארגון דאעש לקח אחריות על הפיגוע. למרות זאת, מפתיע לראות את דגל איראן באורות על בניין עיריית תל אביב. העירייה אמנם משתמשת בתאורה להזדהות עם מדינות ואנשים שנפגעו בטרור, ובין השאר בריטניה, צרפת, רוסיה ומצרים. אולם איראן היא מדינת אויב מממנת טרור, שהיו אף אנשים שהביעו כלפיה שמחה לאיד על הפגיעה בחפים מפשע.

גם איראנים רבים הופתעו מהמחווה התל-אביבית. עמוד הפייסבוק “יו טיוב איראני” פרסם את התמונה, ובין התגובות שקיבל:

“בואו נתפלל שיהיה שלום. ישראל היא לא אויבת של איראן. למה המשטר (באיראן) מתערב במאבק בין הערבים וישראל? מה לזה ולאיראן? איראן נחשבת ערבית? […] למה לאיראן להתעסק עם ישראל? כשיהיה שלום איראן תהפוך לגן עדן ויבואו המון תיירים מישראל. בתקווה לשלום”.

“בוא’נה, האנשים הם בני אדם”

“זה מעשה נאצל, מה שעשתה ממשלת ישראל. במיוחד כשלמרבה הצער ממשלת איראן בכמה מקרים של פיגועי התאבדות בישראל לא הראתה שום השתתפות בצער, שזה דבר אנושי לעשות, ובאופן מזעזע, אפילו הביעה שביעות רצון”.

“שר המלחמה של ישראל אמר לעצמו: אם נצליח לסכסך בין האיראנים והערבים ולגרום למלחמה ענקית ביניהם, עשינו בכך וידוא הריגה [כלומר, אנחנו ננצח]. וזו ההזדמנות הטובה ביותר”.

“במקום ‘יו-טיוב איראני’ תקרא לעצמך ‘יו טיוב ישראלי'”

“BRAin washed bunch we are! We are all the same species, what separates us is the border and government! Shame on us:(”

“זה שקר. גם אילו היה אמת, היו שמים את האריה באמצע, לא את הלוגו הזה” (האריה היה במרכז דגלה של איראן בשלטון השאהים, לפני שהפכה לאיסלאמית, אז הוחלף במילה “אללה” ובין הפסים נוסף הכיתוב “אללה אכבר”).

מפעיל העמוד “יו טיוב איראני” כתב אצלו בתגובות: “חברים, אז נניח שזה באמת פוטושופ. אוקיי, מה פשעו העמים בשתי המדינות? יש לנו בעיה עם הממשלה, והממשלה היא דבר נפרד מהעם. יש לי חבר ישראלי, לקחתי את זה מהעמוד שלו (יכול להיות גם חברה). עצם זה שעשו כבוד זה ראוי לציון, וכל הכבוד לו! בואו נכבד את האנשים בשתי המדינות”

עיבוד מחשב של דגל איראן על בניין עיריית תל אביב לאות הזדהות אחרי הפיגועים בטהראן. יוצרים: דודי אביטן ואור רייכרט (למעלה); ארי רמז, 7.6.2017.

“לא יכול להיות. או שזה פוטושופ או שזה מקום אחר”, כתב אחד המגיבים, וצדק – זה אכן פוטושופ, ויותר מאחד – על אותו רעיון חשבו דודי אביטן (וביצע אור רייכרט) וארי רמז. שני האיורים הצליחו לשטות בתקשורת ובגולשים האיראניים.



מסתבר שהטרלתי את העולם הערבי.
כיף!
ולא נשכח את Dudi Avitan

Posted by Or Reichert on Thursday, June 8, 2017



מסתבר שהפוטושופ המרושל שעשיתי ברכבת ריגש איראנים בגולה.

תודה ל Lior Sternfeld ו Eli Bareket

Posted by Ari Remez on Friday, June 9, 2017



ד”ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם ומרכז עזרי פרסמה את התמונה וכתבה בפרסית: “אני נקרעת פה מצחוק! אור רייכרט ודודי אביטן פרסמו את הסאטירה המפוטשפת הזאת (בניין עיריית ת”א, שמואר בימים אלה בצבעי דגל הגאווה), והעולם הסוני והערבי מאמין לזה!” (המוסלמים השיעים הם הרוב באיראן). אחד המגיבים כתב לה: “בתקווה שנגיע ליום שבו תמונות כאלה יהיו אמיתיות! כמובן, לא עם דגל הרפובליקה האסלאמית אלא עם דגל איראן”.

(עוד על איראן והאינטרנט בארכיון הטור של ד”ר תמר עילם גינדין, “מהנעשה באיראן“)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💸 ההומלס שעזר לפצועי מנצ’סטר לא השאיר כתובת למשלוח תרומות » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מייק אמריקה קאוופיף אגיין

קאוופיף? קובפיפי? נשיא ארה”ב, @RealDonaldTrump, כתב את הפייק-מילה covfefe בציוץ ביקורתי על התקשורת, והיא נכנסה להיסטוריה.

ציוץ ה-covfefe של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ

טראמפ משתמש בטוויטר בחוסר אחריות, כשהוא מזיק לחברות, לאנשים פרטיים ולממשלו. מייסד-שותף של טוויטר, אוון וויליאמס, התנצל (📁) על חלקה של טוויטר בעלייתו לשלטון של טראמפ. בהרבה מקומות בעמק הסיליקון לא אוהבים את טראמפ ואת המדיניות שלו – ענקיות הטכנומדיה, ובהן גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון, גינו את החלטת טראמפ לפרוש מהסכם פריז העוסק באקלים ובפרט בהתחממות גלובלית.

52 אלף פאונד להומלס הנעלם

דרי רחוב היו בין אלו שסייעו לנפגעי פיגוע הטרור בהופעה של אריאנה גרנדה במנצ’סטר ארינה במנצ’סטר, אנגליה, ב-22/5, שבו נרצחו 22 אנשים ונפצעו 116. אחד מהם, כריס פרקר, שמתגורר ברחוב מזה כשנה, מקבץ נדבות בארינה באופן קבוע. הוא וישן באזור בערב שבו בוצע הפיגוע על ידי סלמן רמדאן עבדי, וסיפר לגרדיאן שהפיצוץ “הפיל אותי לרצפה והתרוממתי, ובמקום לברוח תחושת הבטן שלי אמרה לי לרוץ בחזרה לשם ולנסות לעזור. היו שם אנשים על הרצפה בכל מקום. ראיתי ילדה קטנה… לא היו לה רגליים. עטפתי אותה באחת מחולצות הממתג ואמרתי, ‘איפה אמא ואבא שלך?’ היא אמרה: ‘אבא שלי בעבודה, אמא שלי שם'”. הוא סיפר שסייע גם לאישה שסבלה מחבלות חמורות ברגל ובראש: “היא מתה בידיים שלי. היא היתה בשנות השישים לחייה וסיפרה שהיתה שם עם משפחתה. לא הפסקתי לבכות”.

למחרת הפיגוע פתח בריטי בשם מייקל ג’ונס קמפיין מימון-קהל עבור פרקר באתר גופאנדמי. הוא כתב שם שהסיפור של פרקר “התבלט בעיניי וגרם לי לעשות מאמץ לעזור לאחת מהאוכלוסיות היותר פגיעות בחברה שהפגינה חוסר-אנוכיות ואומץ משמעותיים”. לדבריו, “דרוּת-רחוב בארץ הזאת היא טרגדיה נפוצה, אבל זה לגמרי בלתי מתקבל על הדעת שמישהו שיכול להגיב בצורה כל כך הרואית בכזו סיטואציה מחרידה יצטרך להיות ברחוב. התקווה היא שהקמפיין הזה יתרום לעזור לכריס לצאת מהרחובות, וגם יכיר תודה על מעשיו”.

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

ג’ונס הציב את יעד הגיוס על אלף פאונד (כ-4600 שקל), אך הפרסום הביא לגיוס של 53,535 פאונד (כ-245 אלף שקל) מ-3781 מממנים ב-11 הימים של הקמפיין עד היום. אחת המגיבות לקמפיין הזדהתה כאמו של פרקר, ג’סיקה פרקר, וכתבה: “היי זה הבן שלי ואני נואשת ליצור קשר איתו, היינו מנוכרים תקופה ארוכה ולא היה לי מושג שהוא דר-רחוב. אני מאוד גאה בו וחושבת שאולי הוא זקוק לי כרגע xx”. בתגובה לתגובות האוהדות של המגיבים האחרים כתבה: “אני לא מאמינה לאהבה והתמיכה שאתם מראים לי ולבן שלי, זה מהמם ומאוד נדיב. […] משהו טוב יצא מכל הטירוף הזה”.

תגובת ג'סיקה פרקר לקמפיין מימון-הקהל עבור בנה, כריס פרקר, בגופאנדמי

שבוע אחרי השקת הקמפיין, המגייס ג’ונס כבר התמודד עם ספקנים. גולשת בשם מריסה לואו פגשה את ההומלס פרקר ברחוב, הצטלמה איתו וכתבה בפייסבוק: “הוא אמר לי דבר אחד, הוא עדיין הומלס! איך זה שעמודי גופאנדמי הוקמו, אלפים גוייסו אבל הוא עדיין ברחוב?”

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

“כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העברת 50,000 היא לא סוגיה פשוטה”, כתב ג’ונס בעדכון למממנים, “ודורשת התייחסות מהרו”ח ומעו”דים, כמו גם מעובדי רווחה שעובדים עם דרי-רחוב ומכירים את כריס באופן אישי”. הוא הסביר שגופאנדמי גם לא מאפשרים לו להוציא חלק מהסכום ולתת אותו לפרקר. “אנחנו נפגשים עם כריס עכשיו לדון איך להתקדם ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות במקום להעביר את הכספים”. הוא גם פרסם סרטון של מפגש שלו עם פרקר, שבו ההומלס מודה לתורמים.

ביום חמישי כתב ג’ונס על הביקרות שהושמעה בנוגע אליו ולקמפיין, וטען כי “רוב חוסר שביעות הרצון מגיע מאלו שלא תרמו אבל אני מאמין שיש לזה השפעה על אנשים שכן, אז חשתי שזה חשוב לענות על כל מה שאני יכול”. הוא הזכיר שהקמפיין נפתח עם יעד של 1000 פאונד לעזור לכריס בטווח הקצר, והגיע ל-52 אלף פאונד, מה שסיבך את העניינים. עוד כתב ג’ונס:

אני רוצה להזכיר לכולם שכריס הוא אדם פגיע שבטווח של קצת יותר מ-8 ימים נאלץ להתמודד עם מתקפת טרור שבה מבוגרים וילדים נהרגו ונפצעו, איחוד עם אמו, סיקור עיתונאי חסר תקדים, האחריות וההשלכות של 10ות אלפי פאונדים שנתרמו לו, וכל זה בעודו תוהה איפה יאכל את הארוחה הבאה שלו או איפה ישהה בלילה.

ג’ונס סיפר שהציע מודל של קרן עם חמישה נאמנים, הוא מצד הקמפיין והתורמים, עו”ד, רו”ח, עובד רווחה שעובד עם דרי-רחוב ומומחה לתמיכה בדרי-רחוב. הוא הוסיף שגופאנדמי הסכימו לשחרר סכום קטן מהתרומה לטובת כיסוי צרכיו המידיים של פרקר, אלא שהוא נתקל בבעיה: “עם זאת לא הצלחתי ליצור איתו קשר היום.. עד שיווצר קשר ונגיע למסקנה משביעת רצון עם כריס, סביר להניח שתראו אותו ברחובות. המטרה הסופית שלנו היא שכריס ירד מהרחובות לצמיתות ויקבל הזדמנות שניה להצליח. מחשבה לטווח קצר יכולה להזיק מאוד”.

ג’ונס עדיין לא מצא את פרקר. בראיון לבאזפיד שהתפרסם היום סיפר ג’ונס: “הבעיה שיש לנו עכשיו היא שהוא לא אומר איפה הוא הולך להיות, הוא לא מגיע למקומות שבהם הוא אומר שהוא יהיה. ואני מנסה לארגן את כל זה מהצד השני של המדינה”. בעמוד הראשי של הקמפיין עדכן ג’ונס: “בעוד הקמפיין הזה אינו בקשר עם כריס כרגע, אני עושה מאמצים לאתר אותו דרך עיתונאים שדיווחו על הסיפור. ברגע שיאותר, אני אעדכן את הקמפיין בהתאם. במקרה שלא יתאפשר ליצור קשר, כל התרומות יוחזרו”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום הגיש את התוכנית אפי בן אברהם

ישראל: 🚖 כתב אישום נגד אובר 👎 חוות דעת נגד פייסבוק 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פייסבוק אשר בארץ ישראל

היועץ המשפטי לממשלה חושב שפייסבוק צריכה להתמודד עם תביעות וטענות נגדה בישראל, כך נכתב בחוות דעת שהוגשה מטעמו לבית המשפט העליון.

אוהד בן חמו, משתמש פייסבוק, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגובה 400 מיליון דולר, בטענה שפגעה בפרטיות המשתמשים כשקראה את הודעותיהם הפרטיות בלי הסכמתם מראש, ולא רשמה את מאגרי המידע שלה אצל רשם מאגרי המידע. פייסבוק ביקשה לסלק את הבקשה על הסף, מכיוון שלפי הסכם השימוש שלה, כל תביעה נגדה חייבת להיות מוגשת בקליפורניה. התובע טען שמדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את טענתו.

כתיבה במחברת פייסבוק עם עט פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

עט ומחברת פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

פייסבוק ערערה לעליון. בית המשפט העליון ביקש את חוות דעתו של היועמ”ש לפני שיפסוק בנושא. את חוות הדעת מטעם היועמ”ש כתבה עו”ד לימור פלד, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה:

לגישת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין לבחון את תניית השיפוט במשקפיים הרגילים של חופש ההתקשרות החוזי, וזאת מאחר שחוזים מעין אלה אינם משקפיים הסכמה אמיתית של לקוח. […] התנייה הקובעת, כי התדיינות בין הצדדים תתקיים בקליפורניה, דהיינו במקום הנוח לספק, עשויה להרתיע את המשתמשים בישראל מלתבוע את החברה. תביעה נגד פייסבוק, במדינת קליפורניה, תהיה בעלת עלויות רבות בהן, הוצאות הכוללות העסקת עורך דין זר, נסיעות לחוץ לארץ לצורך ההכנות להתדיינות ולהתדיינות עצמה, הוצאות נוספות אפשריות בכל מה שקשור לעדים ולמומחים, וכן הצורך להתמודד עם התדיינות בשפה זרה. על כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי תניית השיפוט הזר, המופיעה בהסכם ההצטרפות לפייסבוק, הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. […] כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק מטריח עצמו ומגיע עד למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק וכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו להיות נכון לעמוד מאחורי התחייבויותיו, ולאפשר ללקוח לממש את הזכויות העומדות לו כתוצאה מהעסקה בלא קושי.

בירור לפי [הדין בקליפורניה] עשוי להעניק [לפייסבוק] יתרון משמעותי על פני צרכנים ממדינה אחרת שאינם פועלים לפי דין זה ואינם מכירים את הדין הקליפורני. זאת ועוד, ניהול התיק על פי הדין הזר עלול להרתיע תובע, שכן הדבר מחייב לימוד עקרונותיה של שיטה משפטית זרה ולא מוכרת ומביא להגדלת העלויות שלו בבירור הסכסוך. […] לחברה בין-לאומית גדולה הבוחרת להרחיב את עסקיה באופן גלובאלי ולקיים את עסקיה במדינת ישראל, קיימת יכולת משפטית וכלכלית לברר סכסוכים בבית משפט בישראל על פי הדין הישראלי. יכולת שאיננה מתקיימת בהכרח כשמדובר בצרכניה של חברה זו.

החלטה של בית המשפט העליון בנושא, לכל כיוון, תהיה תקדימית לא רק לגבי פייסבוק אלא גם לגבי חברות גלובליות אחרות.

מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה על חוות הדעת.

להורדה (PDF, 607KB)

ועוד על פייסבוק – החברה סגרה היום את דף הפייסבוק של “מזבלה” של דורי בן ישראל, שתובע את החברה על חסימת תכניו והגדרת אתרו כסיכון סייבראבטחה וכספאם. מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה: “יש לנו מדיניות ברורה ואנו נוקטים פעולה כאשר מישהו מנסה להשתמש בפייסבוק כדי לחשוף מידע אישי ללא רשות. אנו עושים זאת בצורה הוגנת ומאוזנת, ללא התחשבות באנשים או בארגונים המעורבים בכך”.

אובר עומדת לדין בישראל

משרד התחבורה הגיש החודש כתב אישום נגד אובר, מנהלה בישראל יוני גריפמן ושישה נהגים שפעלו באמצעותה בישראל על הסעת נוסעים בתשלום ללא רשיון. לפי כתב האישום, פקחים סמויים הזמינו נסיעות באמצעות האפליקציה של אובר ישראל, וזו קישרה ביניהם לבין נהגים שאין להם מונית ורשיון נהיגה על מונית. הנהגים הסיעו ברכביהם את הנוסעים וגבו תשלום דרך האפליקציה באמצעות כרטיס אשראי. אובר ישראל גבתה מהנהגים 25% עמלה, אף שאין לה רשיון לניהול הפעלת מוניות, משרד הסעות, או כל כלי רכב להסעת נוסעים בתשלום. לפי דה-מרקר, שניים מהעדים בתביעה הם עובדי המתחרה גטטקסי.

לאובר יש שירות להזמנת מוניות, בדומה לגטטקסי, ושירות בשם אובראקס, שבו נהגים פרטיים אוספים ומסיעים נוסעים ברכביהם הפרטיים. שירות כזה אינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל, שמחייבת החזקת רשיון נהיגה מיוחד ומונית לשם איסוף נוסעים בתשלום. שר התחבורה ולא הבטחון, ישראל כץ, מתנגד לכניסה של שירותים כאלו לישראל, בטענה שהם פוגעים בנהגי המוניות ועוזרים לבעלי ההון.

caption id=”attachment_69116″ align=”aligncenter” width=”450″]אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל) אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)[/caption]

אובר השיקה בישראל שירות בשם אוברנייט, שהחברה מגדירה כשירות שיתוף-נסיעות, קארפול, שכמוהו מפעילות גם ווייז ומוביט, ובו הנוסעים מצטרפים לנסיעה פרטית שממילא מתרחשת ומשתתפים בהוצאות.

אלא שבניגוד לקארפול של ווייז ומוביט, המשתמשים בשירות של אובר לא חייבים להצטרף לנסיעה קיימת אלא יכולים מזמינים נסיעה – כלומר, הנהג מגיע במיוחד לאסוף אותם; ולפי תלונות של משתמשים, התעריף מופרז, משום שהוא כולל גם הוצאות החזקת רכב וירידת ערך, כלומר לכאורה עקיפת האיסור לגבות תשלום על נסיעות על ידי הגדלת רכיב ההשתתפות. משרד התחבורה זימן לבירור בנושא את גרייפמן, מנכ”ל אובר ישראל, בחודש מרץ, ולפי דה-מרקר היתה כוונה לזמן גם את בכירי ווייז לתשאול בנושא.

מאובר ישראל נמסר בתגובה לכלי התקשורת השונים: “פיילוט uberNIGHT נבנה בהתאם לרגולציה בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שפועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”.

צורת הפעולה הזו של אובר אינה חריגה – התנהלות החברה מתאפיינת באגרסיביות עד כדי עבירה על תקנות וחוקים במקומות רבים בעולם, והחברה גם שיפתה נהגים שנקנסו על הסעות בלתי חוקיות שביצעו עבורה. במרץ השנה חשף הניו יורק טיימס כי החברה הפעילה תוכנית בשם גרייבול, שבמסגרתה סימנה אנשי אכיפה ורגולציה וחסמה בפניהם את השימוש התקין באפליקציה, כדי שלא יוכלו להזמין הסעות ולתעד הפרות של החוק. לאחר החשיפה הודיעה החברה שתפסיק להשתמש בתוכנית נגד רגולטורים, והנושא נמצא בחקירה פדרלית.

אף שאובר ישראל מקפידה להבהיר שהיא פועלת לפי הרגולציה, החברה מבינה שהיא תמצא גם תמיכה וגם לקוחות בישראל לשירות הסעות על ידי נהגים פרטיים. בתחילת אפריל פרסמה החברה בפייסבוק מודעה שקוראת לנהגים פרטיים להירשם לנהוג עם אובר, שמפנה לטופס הצטרפות באתר הרשמי של החברה. “בעלי רכב פרטי? נרשמים עכשיו לנהוג עם Uber – הנוסעים כבר מחכים לך! בונוס מובטח! 💰💰💰”, נכתב בפוסט, ובפריוויו של המודעה: “בוא לנהוג עם Uber ברכב הפרטי שלך בתל-אביב והסביבה. שירות חדש מבית Uber לבעלי רכבים פרטיים. הירשם עכשיו!” התגובות לפוסט משמשות במה למריבות בין תומכי ומתנגדי השירות, ובהם נהגי מוניות שמוחים על הפגיעה בפרנסתם.

מודעת פייסבוק של אובר לנהגים פרטיים. צילומסך מה-27.5.2017

מודעת פייסבוק של אובר ישראל לנהגים פרטיים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום מגישה את התוכנית אילאיל שחר

🇺🇸 אינטרבנשן לצייצן טראמפ ✍️ שוכרי דירות, זהירות עם האמוג’י ️🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

כבוד הנשיא, מחק את החשבון שלך, אנא ממך

השימוש המרענן של נשיא ארה”ב בחיי-שאני-לא-ממציא-את-זה-אפילו-בדקתי-בסנואופס דונלד טראמפ בטוויטר – ציוצים בלתי מצונזרים ישירות מזרם התודעה של מנהיג הדמוקרטיה השניה בגודלה בעולם – מזיק לאחרים (אנשים פרטיים ואקטיביסטים פוליטיים שסימן בציוצים שלו קיבלו הטרדות ואיומים על חייהם, המניות של חברות שביקר, טויוטה, בואינג ולוקהיד מרטין, איבדו מיליארד ומעלה דולר בבורסה).

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

דונלד טראמפ בטוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

אבל הוא מזיק גם לעצמו ולשלטונו. מבקריו של טראמפ משתמשים בטוויטר נגדו – לכל פעולה משמעותית או בעייתית שהוא מבצע אפשר למצוא ציוץ עבר שבו ביקר אדם אחר, על פי רוב את הנשיא הקודם ברק אובמה, על אותה פעולה. כתבת ביזנס אינסיידר, נטשה ברטרנד, קראה לזה “החוק הרביעי של ניוטון: לכל פעולה של טראמפ קיים ציוץ טראמפ שווה ומנוגד לו”. הציוצים שלו גם עלולים לחשוף דברים שישמשו נגדו בעתיד, אולי אפילו העתיד הקרוב, כשיוענק לו פרס ניקסון לנשיאות על מנהל תקין ופרס פוטין ליחסים בינלאומיים.

לפני מספר שבועות, עוזריו של טראמפ ערכו לו התערבנות (intervention) בנושא טוויטר, דיווח (📁) הוול סטריט ג’ורנל בכתבה על העדות הפומבית הצפויה של ראש ה-FBI המודח, ג’יימס קואומי (עדות בנוגע לבקשת טראמפ ממנו לרדת מחקירת מחקירת מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי שהתפטר אחרי שהטעה נציגי ממשל לגבי אופי שיחותיו עם שגריר רוסיה, ובמקום זאת לחקור הדלפות לעיתונאים בנושא, כך לפי מיזכר שקואומי כתב לעצמו). העוזרים של טראמפ ביקשו מהנשיא להפגין יותר איפוק בטוויטר. לפי הג’ורנל,

העוזרים מודאגים מהשימוש של הנשיא בטוויטר לפרסום טענות מסיתות, ובפרט הטענה הבלתי מבוססת מחודש מרץ שקודמו הדמוקרטי, ברק אובמה, הציב מכשירי ציתות במשרדיו.

בפגישה זו, עוזריו של מר טראמפ הזהירו כי סוגים מסוימים של הערות שהוא מפרסם בטוויטר “יכניסו אותו לפינה”, הן מבחינת מסרים פוליטיים והן מבחינה משפטית.

האם ההתערבנות עבדה? זה לא נראה ככה. שלשום צייץ טראמפ ש”זה” – ככל הנראה בדיקת ההדחה של קואומי ושאר הבדיקות שנוגעות למעכשיו – “הוא ציד המכשפות הגדול ביותר של פוליטיקאי בהיסטוריה האמריקאית!” סת’ מולטון, נציג בית הנבחרים האמריקאי, השיב לו: “כנציגה של סיילם, מסצ’וסטס [שבה התקיים ציד המכשפות הלא-מטאפורי בסיילם התרחש בסוף המאה ה-17, לפני הקמת ארה”ב], אני יכול לאשר שזה שגוי”.

קואומי הוא לא היחיד שצריך להיחקר, טוען פיליפ נ’ האוורד, פרופ’ לחקר האינטרנט באוניברסיטת אוקספורד. בדוח שפייסבוק פרסמה באפריל, “Information Operations and Facebook” (פדף), החברה אומרת שממצאיה לגבי פרסום מידע שנגנב במהלך הבחירות לנשיאות, והפצת חדשות שקריות אודותיו, אינם סותרים את הייחוס שנתן ראש המודיעין הלאומי בדוח מתחילת ינואר – כלומר, מדובר ברוסיה. החוקר האוורד קורא לפייסבוק לשחרר את הנתונים לציבור כדי שאפשר יהיה לחקור אותם, וקורא לוועדת המודיעין של בית הנבחרים לזמן את החברה לתת עדות בנושא.

והואיל והשוכרת כתבה [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה]

מחלוקת בנוגע להשכרת דירה הגיעה לבית המשפט, וזכתה שם להתייחסות מעניינת לאמוג’י ורגשונים (סמיילים) במסגרת המו”מ. אלו גרמו למשכיר, יניב דהן, להבין בטעות שהשוכרים הפוטנציאליים, ניר חיים שכרוף וירדן רוזן, מעוניינים בדירה, אף שבפועל הם לא רצו בה בגלל שלא היו מרוצים ממצבה, ולבסוף מצאו דירה אחרת.

דהן תבע את הזוג בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, והשופט אמיר ויצנבליט כתב בפסק הדין:

[…]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 [כלל] ‘סמיילי’, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן.

ויצנבליט פסק לדהן פיצויים והוצאות בסכום של 8000 שקלים, כמחצית סכום התביעה.

הסמס עמוס האמוג’י של ירדן רוזן ליניב דהן על שכירת הדירה. רקע: Theus Falcão (cc-by-nc)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🔏 הכופרה WannaCry נבנתה על פירצה שה-NSA הכיר והקריסה את העולם 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💩 שיימינג לפוליטיקאים שמכרו את פרטיות הגולשים 🚖 אובר תחת חקירה פלילית פדרלית » האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פגיעה בפרטיות הפוליטיקאים

בחודש שעבר בוטל איסור מסוף 2016, שמנע מספקיות האינטרנט האמריקאיות למכור את מידע הגלישה של לקוחותיהן בלי לקבל אישור מהלקוחות. הסנאט הצביעה לאשר את הביטול, ואחריו בית הנבחרים. ארגון בשם Fight for the Future גייס כסף במימון-קהל למחאה נגד ההחלטה, שמדגימה לפוליטיקאים את אי-הנוחות שבפגיעה בפרטיות.

הארגון הציב שלטי חוצות עם השמות ותמונות הדיוקן של ארבעה מחברי בית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה, ואשר מקבלים תרומות גדולות מתעשיית התקשורת, שמרוויחה מההחלטה. כותרת השלטים היא “[שם החבר] בגד/ה בך”, כתוב בהם מה סכום התרומות שקיבל/ה הנבחר/ת ויש קריאה להתקשר אליהם, כולל מספר טלפון. השלטים הוצבו במחוזות הבחירה של כל אחד מהנבחרים, כך שגם הם וגם בוחריהם יראו את השלטים.

שלט מחאה של Fight for the Future נגד חברי בית הנבחרים האמריקאי שהצביעו לבטל את האיסור על ספקיות האינטרנט למכור מידע גלישה של משתמשים. תמונה: FftF

שלט מחאה של Fight for the Future

כל ארבעת הנבחרים הם רפובליקנים – לא החלטה פוליטית של FftF, אלא תוצאה טבעית של העובדה שאף חבר בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית לא הצביע בעד ההחלטה.

מונית הכלא

אובר נמצאת תחת חקירה פלילית פדרלית בגלל תוכנית גרייבול, כך חשפה רויטרס. מלבד שירות אובר הרגיל, שמאפשר להזמין מוניות, אובר מפעילה גם שירות בשם אובראיקס, שמאפשר לנהגי מכוניות פרטיות לספק נסיעות בתשלום, שירות שאינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל. גרייבול שימשה את אובר למנוע מאנשי רשויות האכיפה להזמין מוניות, וזאת כדי למנוע מאותן הרשויות לאסוף ראיות לשם מתן קנסות או הגשת כתבי אישום על הפעלת אובראיקס. התוכנית פעלה מאז 2014 ועד לחשיפתה בחודש מרץ בניו יורק טיימס, אז הודיעה החברה שלא תשתמש עוד בגרייבול נגד רגולטורים.

משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה פדרלית על השימוש של אובר בגרייבול. חבר מושבעים גדול מצפון קליפורניה שלח לאובר צו הבאה למסמכים על איך עובדת גרייבול ואיפה נעשה בה שימוש. צו כזה משמש כבקשה רשמית למסמכים או עדויות לגבי פשע פוטנציאלי. אובר שכרה את שירותיה של חברת עריכת הדין שרמן וסטרלינג, שתבצע חקירה פנימית של השימוש בגרייבול.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר השתמשה בגרייבול נגד הרשויות של פורטלנד, שם הפעילה את אובראיקס בניגוד לחוק. לפי פקידי תחבורה של עיריית פורטלנד, אובר השתמשה בגרייבול למנוע עשרות נסיעות מ-16 פקידי תחבורה בדצמבר 2014. הוושינגטון פוסט דיווח בשבוע שעבר פרסמה עיריית פורטלנד מכתבים ששלחו לה פרקליטי אובר, ולפיהם החברה השתמשה שם בתוכנית “מאוד במשורה” לפני שהעיר אישרה ב-2015 את שירות אובראיקס, ולא השתמשה בה שם מאז.

אובר ומשרד המשפטים לא הגיבו על הפרסום.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🚓ינשוף-סימוסים יבדוק אם סימסתם בזמן הנהיגה ☠️ תולעת מחסנת IoT 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“איני הנהג”? בוא נבדוק

נהיגה במהלך שימוש בסמארטפון עלולה לפגום ביכולתו של הנהג ולגרום לו לעבור עבירות תנועה ולבצע תאונות דרכים, לעתים פוצעות ולעתים קטלניות. יש מחקרים שטוענים שסימוס בזמן נהיגה מסוכן יותר מנהיגה בשכרות. כאשר נהג נתפס מבצע עבירת תנועה או תאונה, אפשר לבצע בדיקת נשיפה (“ינשוף”), שכבר קיימת ומוכרת במקומות רבים, כדי לברר אם כמות האלכוהול בדמו עברה את הסף המותר בחוק. בדיקת שימוש בסלולרי מורכבת יותר, כך גילה בן ליברמן כשביקש לברר את נסיבות התאונה שהביאה למות בנו, אוון.

אוון מת חודש אחרי שנפצע קשה בתאונת דרכים, כשהנהג במכונית שבה נסע חצה את קו ההפרדה והתנגש חזיתית במכונית שנסעה בנתיב הנגדי. הנהג סיפר למשטרה שנרדם על ההגה. הסלולרי של הנהג היה באוטו ההרוס, במגרש שאליו נגרר, במשך שבועות. גם כשהמשטרה הגיעה אליו, היא לא יכלה לבדוק אותו בהיעדר עילה סבירה שמצדיקה הוצאת צו בית משפט לחיטוט במכשיר. ליברמן הגיש תביעה אזרחית להוציא צו הבאה לרשומות של הסלולרי, שהוכיחו שהנהג סימס לפני ההתנגשות. לדבריו בראיון ל-NPR, אפילו הרשומות הללו לא אומרות הרבה: “הן לא מזהות את מסיחי הדעת החשובים, כמו אימייל, רשתות חברתיות וגלישה ברשת”.

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)

ליברמן הקים ארגון בשם DORCS למאבק בנהיגה מוסחת, ופנה לחברת סלברייט שתעזור לו בפיתוח הרעיון שהגה, ה”טקסטלייזר” – יישום שיתחבר לסלולרי ויזהה פעילות אסורה, כמו שמכשיר הנשיפה מזהה כמות אלכוהול אסורה. סלברייט, שמתמחה בפריצה וסריקה של מכשירים סלולריים, מסרה שהטקסטלייזר יתחבר לסלולרי, בלי שזה יצטרך לצאת מרשותו של הנהג, ותוך כדקה וחצי של סריקה יספק תקציר של האפליקציות שהיו פתוחות ובשימוש, כמו גם נגיעות והחלקות מסך, והכל בליווי רישומי זמן מדוייקים, כך שהשוטרים יוכלו לברר אם הנהג ביצע פעולות בלתי חוקיות בזמן הנהיגה. החברה הסבירה שתתאים את הטקסטלייזר לדרישות ומגבלות החוק בכל מדינה, כך שלא תמשוך יותר מידע ממה שמותר.

חוק שמלווה את המכשיר, ומכונה “חוק אוון” על שם אוון ליברמן המנוח, מקודם בסנאט של מדינת ניו יורק, מדינה שבה קיים כבר איסור על נהגים להפעיל כל מכשיר כף יד בזמן נהיגה, עם עונש של 120 ימי שלילה על עבירה ראשונה לנהגים עד גיל 21, ושנת שלילה על עבירה שנייה. לפי החוק המוצע, נהג שיהיה מעורב בתאונה יחוייב להסכים לבדיקת טקסטלייזר – ומי שיסרב, רשיון הנהיגה שלו יישלל מיידית, בדיוק כמו בעת סירוב לבדיקת אלכוהול.

אולם החוק מעורר חשש בזירת זכויות האזרח, מאחר שהוא “למעשה נותן למשטרה פתח להחרים טלפונים בלי הצדקה או צו”, אמרה לניו יורק טיימס דאנה ליברמן, מנהלת סניף ניו יורק של ACLU. רשידה ג’ונסון, יועצת חקיקה ב-New York Civil Liberties Union, אמרה ל-NPR: “הצעת החוק הזאת נותנת למשטרה סמכות לבצע חיפוש בסלולריים שלנו על כל שפשוף טמבונים. זה מקור לדאגב, משום שהטלפונים שלנו מכילים חלק מהמידע הכי אישי ופרטי שלנו – ולכן אנחנו בטוחים שאם החוק הזה ייאכף כפי שהוא מוצע, הוא לא רק יפר זכויות פרטיות של אנשים, אלא גם זכויות אזרח”.

איני הנוזקה

בשבוע שעבר דיברנו על בריקרבוט, נוזקה שמשתקת-לצמיתות מכשירי אינטרנט של הדברים שסובלים מפירצות אבטחה, ובפועל מונעת מפרצנים להשתלט עליהם ולהשתמש בהם למתקפות רשת. חברות הסייבראבטחה סימנטק וקספרסקי מדווחות על האג’ימה, וירוס תולעת שדווח לראשונה באוקטובר 2016. האג’ימה חודר למכשירי אינטרנט של הדברים בלתי מוגנים דרך סיסמאות ברירת מחדל וסוגר גישה לפורטים 23, 7547, 5555, ו-5358, שידוע שמשמשים את התולעת מיראי, אשר שימשה לחטיפת מכשירים למתקפות זדוניות. בנוסף, האג’ימה מציג על המסך את ההודעה “בסך הכל כובע לבן [כינוי להאקר בעל מטרות חיוביות, ע”ק], שמאבטח כמה מערכות. הישארו עירניים!”.

להערכת קספרסקי, האג’ימה הדביקה כבר כ-300 אלף מכשירים. אף שפעילותו הנוכחית נראית חיובית, החברה מזהירה כי מטרת יוצריה לא ידועה (אולי הם מנסים לנטרל את הבוטנט של הנוזקה מיראי כדי ליצור לבוטנט גדולה ומזיקה יותר?) והיא לא מקבלת פקודות משרת בודד אלא מתקשרת באמצעות רשת P2P (מה שיקשה על איתור מקור הפקודות ועל חסימתן), ועל כן יש להיזהר ממנה ולדאוג לסייבראבטחת המכשירים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

☠️ האינטרנט של הדברים המתים: בריקרבוט משתקת מכשירים לא מאובטחים » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בסוף השנה שעברה דיברנו בפינה זו על מתקפה מסיבית על אתר עיתונאי הסייבראבטחה העצמאי בראיין קרבז בחודש ספטמבר, ובאוקטובר על חברת DYN, ששיתקה גישה לאתרים גדולים, ובהם טוויטר, רדיט וגיטהאב. היום נדבר על פתרון אפשרי – ומאוד בעייתי.

שתי המתקפות בוצעו באמצעות מכשירי האינטרנט של הדברים (IoT) – מכשירים שאינם מחשבים וסלולריים, אלא מוצרי אלקטרוניקה כמו מצלמות אבטחה, נתבים (ראוטרים) ומקליטי וידאו דיגיטליים (DVR). וירוס בשם מיראי ניצל פירצות אבטחה במכשירים, השתלט עליהם, הפך אותם למה שנקרא זומבים ויצר מהם רשת המכונה בוטנט. את הבוטנט הפעילו התוקפים נגד האתרים במתקפת DDoS – ר”ת של Distributed Denial of Service (מניעת שירות מבוזרת), שבה מציפים את המותקף במספר רב של בקשות מידע, שגורמות להאטתו ולבסוף לקריסתו. חברת הסייבראבטחה Level 3 Communications העריכה אז כי הבוטנט של מיראי שולטת בכ-500 אלף מכשירים.

Character Designs. איור: Alberto Cerriteño (cc-by-nc-nd)

נוזקות. איור: Alberto Cerriteño (cc-by-nc-nd)

בתחילת החודש דיווחה חברת ראדוור על בריקרבוט, נוזקה שמבצעת מתקפה דומה, קטלנית יותר, נגד מכשירי ה-IoT עצמם. הנוזקה, שמסתירה את מקורה באמצעות תור (TOR, כלי להסתרת גלישה), פונה למכשירים דרך פרוטוקול התקשורת TELNET (טלנט) ומנסה לחדור אליהם בעזרת צירופים דיפולטיים של שמות משתמש וסיסמה שמקודדים בהם. כשהיא מצליחה להיכנס היא מריצה סדרת פקודות שמובילות להשחתה של האחסון, הפרעה לתקשורת האינטרנט ותפקוד המכשיר ומחיקת כל הקבצים על המכשיר, כולל עדויות לקיומה. המתקפה נקראת PDoS, ר”ת של Permanent Denial of Service (מניעת שירות לצמיתות), משום שבניגוד ל-DDoS, פגיעתה אינה מוגבלת לזמן המתקפה. לפי דיווח של זי.די.נט, ברדוור סיפרו שלא הצליחו להפעיל מחדש מצלמת-רשת שהנוזקה התקיפה, גם לא אחרי איפוס בחזרה להגדרות היצרן.

אם הנוזקה הזאת מאתרת פירצות ב-IoT ומשתמשת בהן למתקפה עצמית שמשתקת את המכשירים, היא אמנם מזיקה להם אבל מגינה על שאר האינטרנט מפניהם. כלומר, היא חיסון מפני מכשירים בלתי מאובטחים, כך כתבתי בטוויטר, ואפי פוקס הגיב לי: “זה לא באמת חיסון, זה כמו להוציא להורג אנשים לא מחוסנים”. יש משהו בדבריו: הבעיה הייחודית ל-IoT היא שבאופן מסורתי הם אינם מאובטחים ברמה גבוהה ואינם בנויים לעדכוני אבטחה תכופים, או בכלל, בניגוד למשל למחשבים ולטלפונים סלולריים, שמוגדרים בהם עדכוני אבטחה אוטומטיים, או לפחות הודעה על זמינותםם של עדכונים כאלו. בנוסף, המודעות לסכנות הסייבראבטחה של IoT נמוכה יותר. ובעיית המודעות הכי גדולה היא שאנשים לא תמיד יודעים שהמכשירים הללו מחוברים לרשת, או שיש להם מכשיר IoT במערך הטכנולוגי שלהם.

“פעמים רבות יש למערכות שליטה מכשירים עם אפשרות חיבור לאינטרנט מותקנים בהם בלי ידיעת הבעלים”, נכתב באזהרה מפני בריקרבוט של צוות התגובות לסייבר-חירום (CERT) של המשרד לבטחון המולדת האמריקאי, “מה שמציב את המערכות הללו בסיכון מוגבר להתקפה”. המלצות ההתגוננות של CERT דומות לאלו של רדוור, ובראשן החלפת שם וסיסמת הדיפולט וכיבוי גישת הטלנט.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לדף הבא →