📠 חברות הטכנולוגיה מנתקות את האלט-רייט מהרשת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טיקי נאצי

שיר לפתיחה: Tiki Torch Nazis // סנדי וריצ’רד ריקרדי.

Tiki Torch Nazis, home-made recording, mp3 available for download now!

Posted by Sandy and Richard Riccardi on Friday, August 18, 2017

'Tiki Torch Nazis' Parody To The Tune of 'Grease' 'Beauty Scho…

Nazis are no match for a good showtune parody

Posted by NowThis Politics on Friday, August 18, 2017

אלט-דליט-רייט

הפגנת הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל בשישבת הקודמים, Unite the Right, ששיאה בדריסתה למוות של מפגינה ובפציעתם של 19 נוספים על ידי מפגע, הביאה חברות טכנומידע להכריז מלחמה מקוונת על הימין הקיצוני האמריקאי.

פייסבוק אישרה ביום שני שסגרה את דף האירוע ששימש לארגן ולקדם את ההפגנה בשרלוטסוויל, משם ש”פייסבוק לא מרשה שיח שנאה או עידוד של מעשי טרור או פשעי שנאה, ואנחנו מסירים אקטיבית כל פוסט שמהלל את המעשה המחריד שבוצע בשרלוטסוויל”, מסרה החברה. כלומר, לא המתנה פסיבית לדיווחי גולשים, אלא פעולה פרו-אקטיבית מצד החברה. כשהם רוצים הם יכולים, כדאי לנו כאן לזכור את זה בפעם הבאה שנראה שם הסתה לאלימות ולרצח נגד יהודים, שמאלנים, ערבים, נשים וכיוצא בזה.

אתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי דיילי סטורמר פרסם כתבה פוגענית נגד הד’ר הייר, המפגינה שנרצחה בהפגנה. ארגון Sleeping Giants, שנלחם בכלי תקשורת גזעניים, פנה בתגובה לחברת ניהול הדומיינים ואחסון האתרים גודדי, וזו מיד הודיעה שדרשה מאתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי למצוא ספק ניהול דומיינים חדש תוך יממה. מפעילי האתר העבירו את רישום הדומיין לגוגל, וזו הודיעה באותו יום על ביטול הרישום בגלל הפרת תנאי השימוש.

חברת טוקאוז הקנדית סיפקה לבעלי דיילי סטורמר, אנדרו אנגלין, שירות הסתרת פרטים לדומיין – כלומר ברישום הדומיין לא הופיעו הטלפון וכתובת האימייל שלו, אלא פרטי התקשרות עקיפים של טוקאוז. החברה החליטה להפסיק לספק לו שירות זה, בנימוק של הפרת תנאי השירות. “הם מסיתים לאלימות. זה אתר מסוכן ואנשים צריכים לדעת מאיפה הוא מגיע”, אמר לרויטרס מסגן נשיא למכירות ושיווק בטוקאוז, מייקל גולדסטין. גם זוהו, ספקית שירותי מיחשוב לדיילי סטורם, סגרה את השירות לאתר בנימוק זהה.

כריס קאנטוול, אחד הדוברים בהפגנה, פרש את משנתו הגזענית בכתבה של וייס. באתר ההכרויות אוקייקיופיד הודיעו ביום חמישי שחסמו לצמיתות את קאנטוול עשר דקות מהרגע שנודע להם שיש לו פרופיל אצלם. “אין מקום לשנאה במקום שבו אתם מחפשים אהבה”, כתבו בטוויטר הרשמי שלהם.

ביום שישי דיווחה הרשת החברתית גאב כי האפליקציה שלה הוסרה מגוגל פליי, בטענה ל”שיח שנאה”. גאב, שהוקמה ב-2016, היא רשת חברתית אשר דוגלת בחופש ביטוי קיצוני, וככזאת משמשת בין השאר בית לימין הקיצוני האמריקאי. הלוגו שלה הוא צפרדע ירוק, שמהדהד את “פפה”, הצפרדע הירוק שנוכס מסטריפ קומיקס לסמלה הלא-רשמי של תנועת האלט-רייט. מייסד גאב, אנדרו טורבה, הועף בנובמבר 2016 מהאקסלרטור היוקרתי וואי קומבינייטור על הפרת מדיניות ההטרדה של האקסלרטור, לאחר שהשתמש בחופש הביטוי שלו להעליב ולהטריד את עמיתיו לאקסלרטור, חלקם מהגרים, בקריאות ”

בטוויטר הרשמי של גאב נכתב: “מעניין מאוד שזמן קצר אחרי שגאב הציעה ל-@Fired4Truth [ג’יימס דאמור, עובד גוגל שפוטר אחרי שפרסם מסמך שיצא נגד מדיניות הגיווניות של גוגל, ע”ק] עבודה ותמכה בו בתקשורת, שהאפליקציה שלנו מוסרת מגוגל”.

גאב לא מציגה פרסומות – וזה דיון של ביצה ותרנגולת אם היא נמנעת מפרסומות כי זה נותן לה חופש מוחלט משיקולים מסחריים, או שממילא המפרסמים לא מעוניינים לגעת בה עם מצגת. הרשת פתחה בקמפיין מימון-קהל, והמהומות בשרלוטסוויל עשו לה טוב – היא גייסה מיליון דולר, כשחצי מהם רק בחמשת הימים מאז ההפגנה. עם הנגיעה בקו המיליון נכתב בטוויטר של גאב: “מיליון דולר גוייסו על ידי העם להפוך את הביטוי לחופשי שוב ולהגיד לכו תזדיינו אשפה אליטיסטית של עמק הסיליקון. תודה לכולכם!!!!!!!!”

עוד בנושא:

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה, הדר בן יהודה

🍏 שיר של שקט מוחלט לתיקון באג 💦 כך הגיע “ושאבתם מים בששון” למשחק וידאו יפני 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎙️ להאזנה לפינה 🎙️

סמיר מזרחי הוציא שיר בן 9:58 דקות של שקט, כדי לפתור באג שגרם למערכות שמע של מכוניות לנגן את השיר הראשון אלפביתית באייטיונז/אפל מיוזיק ברגע שהאייפון התחבר • סיפור מסעו של הלחן של “ושאבתם מים” מישראל למשחק המחשב היפני “סקסי פארודיוס” דרך חילופי התרבות הכפויים בזמן כיבוש יפן על ידי בעלות הברית אחרי מלחמת העולם השניה, לפי כתבה בג’וסי.

“ושאבתם מים” ב”סקסי פארודיוס”:

וב”גיים בוי קמרה”:

(תודה, ג’וני זילבר)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🐴 ה-FBI עצר את עוצר הכופרה WannaCry בחשד שהפיץ טרויאני בנקאי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎙️ להאזנה לפינה 🎙️

ה-FBI עצר את הבריטי מארק האצ’ינס, שהגיע לארה”ב לפגוש עמיתים מקהילת חוקרי הסייבראבטחה בכנסי דפקון ובלאקהאט בלאס וגאס, נוואדה. המעצר התרחש ב-2/8, אולם הודעה על המעצר יצאה רק למחרת בשעות הצהריים המאוחרות, וקהילת ההאקרים, מעריצים, אקטיביסטים ועיתונאים ליקטו פרטים על מעצרו והעלו השערות על הסיבות לכך.

האצ’ינס, האקר בן 23, התפרסם בכינוי MalwareTech כשגילה את “כפתור הכיבוי” (Kill Switch) של הכופרה WannaCry. הכופרה השתמשה בפירצות אבטחה במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט, שה-NSA הכיר אך שמר למטרותיו, מיקרוסופט הטליאה במרץ, הודלפו לרשת על ידי קבוצת ההאקרים Shadow Brokers באפריל ושימשו את הכופרה במאי, כשהיא תוקפת מחשבים שבעליהם לא התקינו את טלאי האבטחה, ומחשבים עם מערכות הפעלה ישנות שמיקרוסופט כבר לא תומכת בהם (ואילצה את החברה להוציא טלאים גם למערכות ההפעלה הישנות).

תוך יום, תקפה WannaCry כ-230 אלף מחשבים ביותר מ-150 מדינות, כשהיא מצפינה את הקבצים על המחשבים הנגועים ודורשת תשלום של 300-600$ בביטקוין תמורת מפתח ההצפנה לפענוח הקבצים, ופוגעת בגופים כמו מערכת הבריאות הבריטית וחברת התקשורת הספרדית טלפוניקה.

הודעת ההצפנה ודרישת התשלום שהכופרה WannaCry מציגה על מחשבים נגועים

דרישת התשלום של WannaCry

האצ’ינס גילה שהכופרה מנסה להתחבר לדומיין מסויים, iuqerfsodp9ifjaposdfjhgosurijfaewrwergwea.com, ואם היא מגלה שיש שם אתר, היא לא מצפינה את הקבצים על המחשב. הוא בדק וגילה שהדומיין לא רשום, רשם אותו והעלה אתר לאוויר, מהלך שהאט משמעותית את התפשטות הכופרה.

מחזיקי שלושת ארנקי הביטקוין של הכופרה החלו לרוקן מהם את הכסף ב-24/7, ואת מרבית הכסף הוציאו ביום רביעי, שעות לפני המעצר של האצ’ינס, מה שהוביל לספקולציות על הקשר בין הדברים (אם כי יתכן שהדבר קשור לעליית השער בעקבות הפיצול בקריפטומטבע בתחילת החודש).

רק למחרת המעצר דיווח משרד המשפטים האמריקאי רשמית על המעצר של האצ’ינס ועל האישומים נגדו. לפי התובע הכללי של המחוז המזרחי של וויסקונסין, גרגרוי האנסטד, חקירה של שנתיים הובילה לכתב אישום בן שישה סעיפים נגד האצ’ינס בחשד שיצר והפיץ את הסוס הטרויאני קרונוס (Kronos). כתב האישום הוגש ביולי, אך הוטל עליו איסור פרסום. אם יורשע בכולם, הוא עלול לקבל עונש של עד 40 שנה בכלא.

קרונוס הוצע למכירה ב-2000-3000$ ללקוח דרך “השוק האפל” אלפאביי (זירת מסחר בסחורה לא חוקית, אשר פעלה ברשת האפלה ונסגרה ביולי בשת”פ בינלאומי של רשויות אכיפה בארה”ב ובאירופה). קרונוס שימש לקצירת פרטי התחברות לאתרי בנקים במחשבים נגועים, בין השאר בקנדה, גרמניה, פולין, צרפת ובריטניה, במשך שנה בין 2014-2015. לצד האצ’ינס ישנו נאשם נוסף, ששמו הוסתר בכתב האישום – ייתכן שטרם נעצר.

האם ההאקר הגיבור ששיבש את וואנהקריי הוא גם ההאקר המרושע שמכר תוכנת גניבת חשבונות בנק? “מאוד לא סביר”, אמרה אמו, ג’נט האצ’ינס, לפרס אסוסיאיישן, מאחר שהוא מבלה “כמויות עצומות של זמן” במלחמה במתקפות כאלו. מומחה סייבראבטחה אמר לגרדיאן שחקירה לגיטימית של פעילות של נוזקה עשויה להיראות דומה מאוד לפעילות בלתי לגיטימית של ההאקרים ששולטים באותה נוזקה, ושזה עלול היה לבלבל את ה-FBI: “חוקרים רבים אוהבים להתחבר לכלי וממשקי תוכנות-פשיעה ולשחק בהם”. האצ’ינס אפילו צייץ בטוויטר שהוא מבקש עותק של קרונוס כדי לבחון את פעילותה, באותו יום שבו הנאשם השני העלה ליוטיוב סרטון על קרונוס (אשר הוסר בינתיים).

כתב האישום כלל לא טוען שהאצ’ינס יצר את קרונוס כדי למכור אותו, ידע על מכירתו או היה מודע שהוא משמש למטרות זדוניות. כלומר, ייתכן שמדובר בכלי מחקרי שמישהו עשה בו שימוש זדוני, והאצ’ינס משלם את המחיר, בפרשנות גמישה לחוקי המחשבים של ארה”ב. לפי אתר The Hill, חוקרי סייבראבטחה טוענים שייתכן שהקוד נלקח מהאצ’ינס, או שהוא נתן אותו בעצמו, בתום לב, במחשבה שהמטרה היא לסייע לחוקרים אחרים. אם זה מה שקרה, ואם הרשויות מעמידות אותו לדין, כל חוקרי הסייבראבטחה הם עבריינים פוטנציאליים, ומחקר הסייבראבטחה עלול להיפגע מכך.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לנבחר ציבור אסור לחסום גולשים במדיה חברתית בלי סיבה, פסק שופט פדרלי » האחראי על האינטרנט בגלצ 📻

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

משתמשי טוויטר אמריקאים הגישו החודש תביעה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק נגד הנשיא דונלד טראמפ, שחסם אותם מהפרופיל הפרטי שלו (@realDonaldTrump), כך שאינם יכולים לקרוא את ציוציו או להגיב עליהם כשהם מחוברים מהפרופילים שלהם. התביעה מבקשת לקבוע שהטוויטר של טראמפ, וכנגזרת מכך חשבונות מדיה חברתית של נבחרי ציבור, הם מקום שלציבור האמריקאי יש זכות לחופש ביטוי בו, שמוגנת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

ג’יימס קצ’ריס, שופט מחוזי בווירג’יניה, פסק ביום שלישי פסיקה תקדימית בנושא, בתביעה דומה, כך לפי דיווח של ארסטכניקה. האזרח בראיין דייויסון הגיש את התביעה נגד פיליס רנדל, יו”ר מועצת המפקחים של מחוז לודון בווירג’יניה, על שחסמה אותו לחצי יממה בפייסבוק בעקבות דברים שכתב על שחיתות במחוז.

השופט קצ’ריס פסק כי “דיכוי של פרשנות ביקורתית הנוגעת לנבחרי הציבור הוא צורה מהותית של אפליה של נקודת מבט, שמפניה מגן התיקון הראשון לחוקה”. בשל העובדה שהחסימה היתה קצרת מועד והוסר, השופט לא גזר עונש על היו”ר רנדל, אולם קבע שהיא ביצעה “חטא מכריע לפי התיקון הראשון לחוקה”, וכי “המקרה הזה מעלה שאלות חשובות על המגבלות החוקתיות שישימות לחשבונות מדיה חברתית שמנוהלים על ידי נבחרי מציבור”. החשבון של היו”ר רנדל, קבע השופט, “מתפקד כפורום לשיח לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית”.

עם זאת, קבע השופט קצ’ריס כי ליו”ר רנדל – כלומר לנבחרי ציבור – מותר לסנן תגובות במדיה החברתית שלהם, כדי לשמור על המטרה שלשמה הם מקיימים את הפורום המקוון שלהם וכדי למנוע ממשתתפים מטרידים ומציפים לפגוע בחופש הביטוי של משתתפים אחרים, “ולאור השכיחות של ‘טרולים’ מקוונים, זה אינו סיכון היפותטי”.

ארסטכניקה מזכיר שאותו שופט דחה תביעה דומה של אותו תובע, על מחיקת תגובות שלו מהפייסבוק של התובע הכללי של מחוז לודון וחסימתו משם. השופט קצ’ריס קבע אז כי המחיקה אינה מהווה הפרה של התיקון הראשון לחוקה.

את פסק הדין המלא של דיוויסון נגד רנדל אפשר לקרוא כאן (פדף).


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

נשיא ארה”ב נגד התיקון הראשון לחוקה • ראש ממשלת אוסטרליה נגד חוקי המתמטיקה » האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אני נשיא עמי את צער השתיקה

הנשיא דונלד טראמפ חסם וחוסם בטוויטר האישי שלו צייצנים שלא מוצאים חן בעיניו. כמה מהם תבעו את הנשיא בבית משפט פדרלי בניו יורק, בטענה שהפרופיל האישי שלו הוא פורום ציבורי, שבו זכותם לחופש ביטוי מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה

הודעה שקיבל משתמש טוויטר שנחסם על ידי החשבון האישי של דונלד טראמפ. תמונה: @oppstn

הודעת חסימה ע”י טראמפ. תמונה: @oppstn

מדינה של פורעי חוק

ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול הציג חקיקה שתחייב חברות אינטרנט לסייע לרשויות האכיפה לפצח הצפנה של הודעות, וכשעיתונאים הפנו את תשומת לבו לכך שהחברות לא יכולות לבצע זאת, הוא השיב שעם כל הכבוד לחוקי המתמטיקה, מה שקובע זה החוקים של אוסטרליה.

ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול. תמונה: Veni (cc-by-nc)

טרנבול. תמונה: Veni (cc-by-nc)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

😠 רשת CNN איימה לחשוף את יוצר הסרטון שטראמפ צייץ 💸 ברק כהן במתקפת דירוגים על פפר • הפירצה שחשפה את חברי “העבודה” 🗳️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

CNN נותנת לעצמה אגרוף בראש

נשיא ארה”ב – סיפור אמיתי, אפילו מופיע בוויקיפדיה – דונלד טראמפ התקוטט מילולית בטוויטר שלו עם שני מגישי תוכנית ב-MSNBC, כעס על הסיקור שהפרשה קיבלה ברשת החדשות CNN וצייץ ביום ראשון את ההשתגים #FraudNewsCNN ו-#FNN, וסרטון שבו הוא נראה מתאבק ומפיל לרצפה בנאדם עם לוגו של CNN במקום ראש, כי זה העולם שבו אנחנו חיים היום.

מקורו של הסרטון במשתמש רדיט בשם HanAssholeSolo, שפרסם ממים נוספים, בהם גזעניים ואנטישמיים. כתב CNN אנדרו קזינסקי איתר את זהותו של האיש ופנה אליו ביום שני לקבל תגובה. ביום שלישי HanAssholeSolo פרסם התנצלות על מעשיו וטען שהוא לא באמת גזען, ומחק את כל שאר הפוסטים שלו בסברדיט /The_Donald. בהמשך שוחח עם קזינסקי ואמר שהוא חושש לבטחונו אם שמו ייחשף.

קזינסקי דיווח (זהירות, וידאו באוטופליי):

CNN לא מפרסמת את שמו של “HanA**holeSolo’s” משום שהוא אדם פרטי שפרסם הצהרת התנצלות נרחבת, הראה חרטה בכך שאמר שהוריד את כל הפוסטים הפוגעניים, וכי אמר שהוא לא הולך לחזור על ההתנהגות המכוערת הזאת ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא אמר שהצהרתו יכולה לשמש כדוגמה לאחרים לא לעשות כמוהו.

CNN שומרת לעצמה את הזכות לפרסם את זהותו אם משהו מזה ישתנה.

באומת הרשת היו מי שראו במשפט הזה סחיטה באיומים: “תתנהג יפה או שנפרסם את שמך”. היו גם מי שלקחו את זה הלאה – קזינסקי ומשפחתו נתונים למסע הטרדה, גולשים פרסמו את פרטיו האישיים והוא קיבל איומים ברצח, לפי דיווח של באזפיד. בשלישי בערב, בתגובה לטענות שאיים על HanAssholeSolo, צייץ קזינסקי: “לידיעתכם, ‘HanAssholeSolo’ התקשר אלי כרגע.’אני לגמרי מסכים עם ההצהרה שלך. לא אויימתי בשום צורה’. [כאן הופיע לינק לציוץ קודם של קזינסקי: “CNN בחרה באופן פרטני לא לחשוף את זהות הבחור הזה ולהגיד שאיימנו על מישהו זה שקר מוחלט”]. ‘אני מקווה שזה יתן לאחרים השראה להפסיק’, הוא הוסיף”.

ב-CNN מסרו בתגובה לבאזפיד:

CNN החליטה לא לפרסם את שמו של משתמש-הרדיט מחשש לשלומו. כל טענה שהרשת הפעילה סחיטה או כפייה על המשתמש היא שקרית. המשתמש, שהינו גבר בגיר, לא ילד בן 15, התנצל ומחק את החשבון שלו [ברדיט] לפני שדיבר עם הכתב שלנו. CNN מעולם לא עשתה שום הסכם, משום סוג, עם המשתמש. למעשה, CNN כללה את החלטתה להימנע מפרסום זהות המשתמש במטרה להיות שקופה לגמרי שאין שום עיסקה”.

עבודה רשלנית

השבוע התקיימו בחירות מקדימות במפלגת העבודה, ואתר המפלגה הציע לבוחרים הפוטנציאליים כלי מקוון שבו יוכלו לבדוק אם הם זכאים להצביע. פירצות אבטחה ופרטיות בכלי הבדיקה איפשרו לכל אחד לבדוק עבור כל מספר ת”ז אם בעליו חבר מפלגה, ובאמצעות סקריפט להוריד למחשב את הרשימה המלאה של חברי המפלגה, וגם של אנשים שעזבו אותה, שמסתבר שהמפלגה ממשיכה להחזיק בפרטיהם האישיים.

אישה משוחחת בטלפון תחת שלט בחירות פריימריז של יצחק הרצוג ליד מרפאת שיניים בדיזנגוף סנטר, 4.7.2017. תמונה: עידו קינן, חדר 404

ליד קלפי של מפלגת העבודה בדיזנגוף סנטר. תמונה: עידו קינן

המפלגה חסמה למחרת את הפירצה שאיפשרה להוריד את הרשימה המלאה, ומסרה בתגובה:

האפשרות הדיגיטלית לבדיקת זכות הצבעה בפריימריז, היא איננה פריצת אבטחה או פגיעה בפרטיות של מי ממתפקדי המפלגה וכל טענה שכזו היא בגדר דעה אישית שהפכה לעובדה.
[…]
יחד עם זאת ובשל רגישות הנושא מפלגת העבודה התייחסה ברצינות ובכובד ראש לפניית העיתונאי עידו קינן וביצעה סדרה של בדיקות מקיפות על ידי מנהל אבטחת מידע מוסמך שאף קיים התייעצות מקצועית בנושא עם גורמים בכירים ברשות הסייבר הלאומית על מנת לוודא את תקינות מנגנוני האבטחה של האתר. על מנת לנקוט במשנה זהירות הוחלט להנחיל שיפורי אבטחה נוספים על אלו הקיימים, שיפורים שעליהם דווח בכתבה.

פפרספריי

ברק כהן מארגון “באים לבנקאים”, שנוהג להפגין מול בנקאים, יחצניהם ובני משפחותיהם, ואשר קיבל צו הרחקה ממנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, החליט לקיים פעולת מחאה מקוונת נגדה – מתקפת דירוגים על אפליקציית הבנקאות פפר של הבנק.

השבוע עלה בנק לאומי בקמפיין מטעה ושקרי ; שמטרתו לשאוב צעירים להורדת בנק-אפליקציה בשם pepper ; וזאת בדיוק השעה להעביר מסר ישיר לבנקאים. מסר שיגבה מבנק לאומי מחיר כבד ; כלכלי אך במיוחד תדמיתי. בתוך פחות מדקה ניתן להפוך את אפליקציית pepper למוצר הכי מגונה בגוגל. איך ?

1. נכנסים ללינק (אנדרואיד או אייפון)
2. מורידים את האפליקציה (הורדה ללא פתיחתה)
3. מדרגים בכוכב 1 ומוסיפים תגובה הולמת
4. מסירים את האפליקציה
5. מאברוכ, קרעת את בנק לאומי
6. שתפי כדי שגם החברים יוכלו לקרוע את לאומי

המתקפה הביאה להצפת שתי האפליקציות של הבנק בעשרות דירוגי כוכב אחד, רבות מהן מלוות בהערות מילוליות נגד הבנק.

קמפיין דירוגים שליליים של ברק כהן לאפליקציית פפר של בנק לאומי


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

📩 גוגל לא תפסיק לסרוק את המיילים שלנו אבל תפסיק לבסס עליהם פרסומות 🚧 יוזמות נגד טוויטריסטים חוסמים 🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

האימיילים שלנו משעממים את גוגל

גוגל הודיעה אתמול (ו’) שהיא תפסיק לסרוק את תוכן האימיילים של 1.2 מיליארד משתמשי ג’ימייל לשם התאמת פרסומות המוצגות להם.

ב-1 באפריל 2004 השיקה גוגל את שירות האימייל שלה, ג’ימייל, בנפח חסר תקדים אז של גיגהבייט אחד, ובלי תשלום כספי. המודל העסקי של השירות התבסס על פרסום שהוצג בזמן השימוש בתיבה (לא בהודעות אימייל), והותאם למשתמשים על ידי סריקת התכתובות שלהם ומציאת המוצרים והשירותים שמתאימים להם. בסריקה הזאת, אף שהיא לא מתבצעת על ידי בני אנוש אלא על ידי בוטים, יש פוטנציאל לפגיעה בפרטיות המשתמשים – המידע לא משמש לפרסום נקודתי ואז נמחק, אלא נשמר, מנותח ומשמש, לצד מידע שנצבר משירותים ומוצרים אחרים של גוגל, לבניית פרופיל מקיף על המשתמשים.

גוגל סרקה אימיילים גם בשירות “גוגל אַפְּס לחינוך” (Google Apps for Education), שסיפקה בלי תשלום כספי לגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות מאז 2006. החברה לא הציגה מודעות באפליקציות שיועדו למערכת החינוך, אבל אספה מידע שיכול היה לשמש אותה להציג פרסומות לאותם משתמשים במקומות אחרים.

עוגיות ג'ימייל. צילום: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

עוגיות ג’ימייל. תמונה: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

מספר תביעות הוגשו נגד גוגל על סריקת האימיילים. אחת מהן כללה בקשה (שנדחתה) לתביעה ייצוגית, דאנבר נגד גוגל, שהוגשה על ידי משתמשי ג’ימייל ישירים, משתמשים עקיפים בעל כורחם (סטודנטים שהכתובת האקדמית שלהם הועברה לגוגל אפס לחינוך) ואנשים שאינם משתמשי השירות. נגד המשתמשים אפשר לטעון שהם הסכימו לסריקה בתנאי השימוש, ויכולים להימנע ממנה על ידי הימנעות משימוש בשירות; אולם האנשים שאינם משתמשי ג’ימייל טוענים שהתכתבויות שלהם עם משתמשי ג’ימייל נקראו על ידי גוגל, מבלי שהם הביעו את הסכמתם לכך.

גוגל הגישה בקשה לסילוק התביעה, בטענה ש”בדיוק כמו ששולחו של מכתב לעמית מעולם העסקים לא יכול לצפות שהמכתב לא ייפתח בידי העוזר של אותו אדם, אנשים שמשתמשים בשירות אימייל מבוסס רשת לא יכולים להיות מופתעים אם האימיילים מטופלים בידי הספק [של שירות האימייל] במהלך המשלוח”. כלומר, גוגל השוותה את עצמה לא לספק שירות, כמו רשות דואר, אלא לעוזר אישי של הנמען. השופטת דחתה טענה זו.

ב-2013 הגישה עמותת “הצלחה” תלונה דומה ליועץ המשפטי לממשלה, לרמו”ט (רשות משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים) ולממונה על הגנת הצרכן. משרד היועמ”ש העביר את התלונה לפרקליטות המדינה, ואחרי יותר מחצי שנה היא העבירה אותה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. מהמשטרה נמסר אז כי “הנושא […] מוכר ומצוי בבחינת הגורמים המקצועיים”.

נסיגה בשלבים

בעקבות הלחץ הציבורי והתביעות, גוגל הודיעה (📁) באפריל 2014 שהיא מפסיקה לצמיתות לסרוק אימיילים עבור מודעות בג’ימייל בשירות גוגל אפס לחינוך, ושלא תאסוף או תשתמש במידע על תלמידים מאפליקציות לחינוך למטרות פרסום.

בשירות העסקי בתשלום שהציעה החברה, שבעבר נקרא גוגל אַפְּס (Google Apps) והיום G Suite, היא לא סרקה אימיילים, מאחר שעסקים היו ככל הנראה מסרבים לשלם ולהשתמש בשירות שמסכן את סודותיהם המקצועיים – למשל, עסק שמתכתב באימייל על הצעה עסקית סודית, או עו”ד שמתכתב באימייל עם לקוח שלו ומצפה לחסיון. כעת הודיעה החברה שהיא מיישרת קו בין ג’י-סוט לבין ג’ימייל, ומפסיקה לסרוק גם את האימיילים של משתמשי הגירסה החינמית לציבור הרחב.

דאיין גרין, סגנית נשיא בגוגל שאחראית על גוגל קלאוד, כתבה בבלוג החברה: “ג’י-סוט כבר עכשיו לא משמשת כקלט לפרסונליזציה של מודעות, וגוגל החליטה שבהמשך השנה שירות ג’ימייל החינמי לצרכנים ילך בעקבותיה. תוכן ג’ימייל לצרכנים לא ישיש או ייסרק לכל פרסונליזציה של מודעות אחרי השינוי הזה. עם החלטה הזאת, מודעות ג’ימייל מיישרות קו עם הדרך שבה אנחנו מבצעים פרסונליזציה של מודעות במוצרי גוגל אחרים. מודעות מוצגות בהתבסס על הגדרות המשתמשים. משתמשים יכולים לשנות הגדרות אלו בכל זמן, כולל לבטל את הפרסונליזציה של מודעות”.

אבל גוגל תמשיך לסרוק את האימיילים של משתמשי ג’ימייל לצרכים שונים, ובהם סינון ספאם, הונאות ו-וירוסים, מיון הודעות האימייל לקטגוריות שונות בתיבה, סינכרון עם לוח שנה (הוספה אוטומטית לקלנדר של אירועים שהתקבל אימייל עליהם), הצגת מידע נוסף (הודעה על איחור בטיסה לפי מספר שהופיע באימייל מחברת התעופה), ושירות חדש בשם “תשובה חכמה” (Smart Reply), שבו ג’ימייל משתמש ברשת עצבים מלאכותית לנתח את תוכן האימייל ולהציע למשתמשים מספר תשובות קצרות אפשריות, במקום שהם יצטרכו להקליד אחת בעצמם. מי שלארוצים שגוגל תקרא את האימיילים שלהם יצטרכו להצפין את האימיילים היוצאים ולדאוג שכל נמעניהם יצפינו את האימיילים לפני שהם נשלחים – או להימנע מלהשתמש בג’ימייל.

נפתחה החסימה בטוויטר

נשיא ארה”ב (וזו לא בדיחה של ג’ון אוליבר) דונלד טראמפ פעיל מאוד בטוויטר, אבל חוסם חלק מהגולשים, שלא יכולים לקרוא את הציוצים שלו בלי להשתמש במעקפים, מה שהביא את מכון התיקון הראשון נייט לפנות לנשיא ולטעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי, משום שמדובר ב”פורום ציבורי ייעודי”, שככזה אסור שיהיה סגור לגישה ציבורית לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

אצלנו, פוליטיקאים חוסמים גולשים בפייסבוק ובטוויטר, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. לפי דיווח של תומר אביטל ב”100 ימים של שקיפות”, שדיווח באפריל כי

בימים אלו בוחנים במשרד המבקר לשלב את עמדתו העקרונית בדוח השנתי הקרוב של נציב תלונות הציבור. בעוד שחסימות בדף האישי של אנשי ציבור יכול להיות מוצדק, המבקר מוטרד מחסימות שרירותיות בדפיהם הציבוריים שאף ממומנים על ידי הציבור. המשך הבדיקה נמשך במשרד המבקר כדי להמליץ לחברי הכנסת על קביעת כללים ברורים ושקופים טרם חסימת אזרחים.

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

בינתיים, אורי קול, יו”ר תנועת “מחזקים”, יצר באמצעות יזם מסתורי את Tweet grabber, פרופיל טוויטר וtweetgrabber.com שמצלמסך ומפרסם מחדש ציוצים של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי רשת עבור אנשים שחסומים מלקרוא אותם. “יש כמה חוסמים ידועים בטוויטר הישראלי – עמית סגל (במיוחד כשמזכירים את אבא שלו), אבישי עברי (אם מגיבים יותר מדי), ינון מגל וחגי סגל וכו’ וכו'”, אמר לי קול. “אז האתר בעצם מצלמסך את הציוצים ומעלה דרך בוט לכאן. יש גם אתר והוא מסודר לפי תגיות. האתר מרים רק חוסמים מהימין, אבל קיבלנו פניות להרים גם חוסמות מהשמאל כמו שלי יחימוביץ'”.

למה רק מהימין בעצם?
“כי הם אלה שחסמו אותי”.

בנוסף, אלמונים (שקול אומר שאינו קשור אליהם) הקימו פרופילי-ראי למספר טוויטריסטים חוסמים – למשל, “עמית סגל לחסומים” “בקי גריפין לחסומים” ו”שמעון ריקלין לחסומים” – ומשכפלים כל ציוץ שלהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💣 פייסבוק חשפה לתומכי טרור שמות של מסנני התוכן שחסמו אותם 🗺️ כוחם של תאגידי הטכנומידע 🔊 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

הטרור מושיט יד

מסנני תכני טרור בפייסבוק החלו לקבל הצעות חברות ברשת החברתית מאנשים שמקושרים לארגוני הטרור שבהם הם עוסקים. הבקשות הללו העלו חשד לפירצת אבטחה, וכזו אכן התגלתה בנובמבר 2016 – הפרופילים האישיים של מסנני תכנים שסגרו קבוצות וחסמו מפעילי קבוצות הופיעו אוטומטית באזור ההודעות (נוטיפיקציות) של הקבוצות, ושאר מנהלי הקבוצה יכלו לראותם. הפירצה גרמה לחשיפה פוטנציאלית של פרטי 1000 מסנני תכנים, כשבהם 40 מסנני תכני הטרור – מתוכם שישה מסנני טרור שפייסבוק קבעה שהם קורבנות ב”עדיפות גבוהה” של התקלה, מאחר שהפרופילים שלהם ככל הנראה נצפו על ידי טרוריסטים פוטנציאליים.

הגרדיאן, שחשף את הפרשה, שוחח עם אחד מהשישה, עירקי בשנות העשרים המוקדמות לחייו שביקש ששמו לא יפורסם מחשש לחייו. הוא הגיע לאירלנד בילדותו עם משפחתו כמבקש מקלט, והתאזרח שם. הוא נשכר לעבודה בסינון תכני הטרור בזכות ידיעת הערבית שלו, ומקבל 13 פאונד (כ-58 שקל) לשעה. לדבריו, פרופילים של מסנני טרור מבין השישה בסיכון הגבוה נצפו על ידי חשבונות המקושרים לדאעש, חזבאללה ומפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK). גם שלו – במסגרת העבודה הוא חסם ארגון טרור המבוסס במצרים ותומך בחמאס, ושבין חבריו אנשים המזדהים עם דאעש. שבעה אנשים המקושרים לאותו ארגון צפו בפרופיל האישי שלו. בעקבות זאת ברח מאירלנד והסתתר במשך חמישה חודשים במזרח אירופה מחשש לפעולת נקמה. “נהיה מסוכן מדי להישאר בדבלין”, אמר לגרדיאן. הוא חזר רק כשכספו אזל, וכעת הוא מובטל, בחרדה ונוטל תרופות נגד דכאון.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג. תמונה:JD Lasica (cc-by-nc)

נראה שפייסבוק לא לקחה ברצינות הראויה את הסיכון לחייהם של ששת המסננים. היא הציעה להתקין מערכות אזעקה וניטור בבתיהם, הסעות הלוך וחזור לעבודה וייעוץ דרך תוכנית הסיוע של עובדי פייסבוק, מעבר לייעוץ הרגיל שהם מקבלים כעובדי Cpl Recruitment, חברת הקבלן שדרכה מועסקים מסנני התכנים. העובד ששוחח עם הגרדיאן תובע את פייסבוק ואת חברת הקבלן על הנזק הפסיכולוגי שהדליפה גרמה לו.

פירצת הפרטיות נפתרה רק שבועיים לאחר שהתגלתה, ובסך הכל היתה פעורה במשך חודש, וחשפה פרטי מסננים אחורה עד אוגוסט 2016 לפחות. חלק מהבעיה נובע מכך שהמסננים נדרשו לבצע את עבודתם כשהם מלוגנים לפרופיל האישי שלהם, במקום לפרופיל ניהול שאינו מקושר לפרטיהם האישיים. פייסבוק מסרה לגרדיאן שבעקבות הדליפה היא תבחן מעבר לפרופילי ניהול.

החברה מסרה לגרדיאן כי “החקירה שלנו העלתה שכנראה רק שבריר מהשמות נצפו, ולא היתה לנו ראיה לכל איום על האנשים שהושפעו מכך או בני משפחותיהם כתוצאה מהמקרה”.

עוד בנושא:

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

חנות קטנה ומטריפה

אמזון רכשה את רשת המרכולים הול פודז, והזכירה לנו את כוחם המתעצם של תאגידי הטכנומידע הגלובליים. זה נובע לא רק מגודלם, מערימות הכסף שלהם ומהשתדלנות שהם מפעילים, אלא גם מהמונופול שלהם על מידע.

נודע לי, למשל, שחברת הניווט ווייז של גוגל מספקת מידע למשרד התחבורה על תנועת רכבים, לצורך תכנון כבישים, תחבורה ציבורית ושאטלים. מנהל הפעילות העסקית של איביי בישראל, אלעד גולדנברג, סיפר באחרונה במסיבת עיתונאים כי החברה מספקת למשרד הכלכלה מידע על רכישות מוצרי יסוד בידי ישראלים, כדי שזה יוכל להבין את השינויים בשוק ולהתאים, בין השאר, את תעריפי המכס לייבוא אישי ומסחרי של מוצרים כאלו.

המידע שיש בידי ווייז ואיביי – מידע אמיתי, לא מדגמים, סטטיסטיקות או הערכות – לא זמין לממשלות ממקורות אחרים, וכדי להפיקו בעצמן הן יצטרכו להשקיע משאבים עצומים. הדבר נותן כוח רב בידי תאגידי הטכנומידע, לא רק מול הגופים הממלכתיים אלא גם מול פוליטיקאים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🇮🇷 “בוא’נה, האנשים הם בני אדם”; איראנים מגיבים למתיחת הארת דגל איראן על עיריית תל אביב » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טרוריסטים ביצעו שני פיגועים באיראן ביום רביעי, רצחו 12 אנשים ופצעו עשרות. ארגון דאעש לקח אחריות על הפיגוע. למרות זאת, מפתיע לראות את דגל איראן באורות על בניין עיריית תל אביב. העירייה אמנם משתמשת בתאורה להזדהות עם מדינות ואנשים שנפגעו בטרור, ובין השאר בריטניה, צרפת, רוסיה ומצרים. אולם איראן היא מדינת אויב מממנת טרור, שהיו אף אנשים שהביעו כלפיה שמחה לאיד על הפגיעה בחפים מפשע.

גם איראנים רבים הופתעו מהמחווה התל-אביבית. עמוד הפייסבוק “יו טיוב איראני” פרסם את התמונה, ובין התגובות שקיבל:

“בואו נתפלל שיהיה שלום. ישראל היא לא אויבת של איראן. למה המשטר (באיראן) מתערב במאבק בין הערבים וישראל? מה לזה ולאיראן? איראן נחשבת ערבית? […] למה לאיראן להתעסק עם ישראל? כשיהיה שלום איראן תהפוך לגן עדן ויבואו המון תיירים מישראל. בתקווה לשלום”.

“בוא’נה, האנשים הם בני אדם”

“זה מעשה נאצל, מה שעשתה ממשלת ישראל. במיוחד כשלמרבה הצער ממשלת איראן בכמה מקרים של פיגועי התאבדות בישראל לא הראתה שום השתתפות בצער, שזה דבר אנושי לעשות, ובאופן מזעזע, אפילו הביעה שביעות רצון”.

“שר המלחמה של ישראל אמר לעצמו: אם נצליח לסכסך בין האיראנים והערבים ולגרום למלחמה ענקית ביניהם, עשינו בכך וידוא הריגה [כלומר, אנחנו ננצח]. וזו ההזדמנות הטובה ביותר”.

“במקום ‘יו-טיוב איראני’ תקרא לעצמך ‘יו טיוב ישראלי'”

“BRAin washed bunch we are! We are all the same species, what separates us is the border and government! Shame on us:(”

“זה שקר. גם אילו היה אמת, היו שמים את האריה באמצע, לא את הלוגו הזה” (האריה היה במרכז דגלה של איראן בשלטון השאהים, לפני שהפכה לאיסלאמית, אז הוחלף במילה “אללה” ובין הפסים נוסף הכיתוב “אללה אכבר”).

מפעיל העמוד “יו טיוב איראני” כתב אצלו בתגובות: “חברים, אז נניח שזה באמת פוטושופ. אוקיי, מה פשעו העמים בשתי המדינות? יש לנו בעיה עם הממשלה, והממשלה היא דבר נפרד מהעם. יש לי חבר ישראלי, לקחתי את זה מהעמוד שלו (יכול להיות גם חברה). עצם זה שעשו כבוד זה ראוי לציון, וכל הכבוד לו! בואו נכבד את האנשים בשתי המדינות”

עיבוד מחשב של דגל איראן על בניין עיריית תל אביב לאות הזדהות אחרי הפיגועים בטהראן. יוצרים: דודי אביטן ואור רייכרט (למעלה); ארי רמז, 7.6.2017.

“לא יכול להיות. או שזה פוטושופ או שזה מקום אחר”, כתב אחד המגיבים, וצדק – זה אכן פוטושופ, ויותר מאחד – על אותו רעיון חשבו דודי אביטן (וביצע אור רייכרט) וארי רמז. שני האיורים הצליחו לשטות בתקשורת ובגולשים האיראניים.



מסתבר שהטרלתי את העולם הערבי.
כיף!
ולא נשכח את Dudi Avitan

Posted by Or Reichert on Thursday, June 8, 2017



מסתבר שהפוטושופ המרושל שעשיתי ברכבת ריגש איראנים בגולה.

תודה ל Lior Sternfeld ו Eli Bareket

Posted by Ari Remez on Friday, June 9, 2017



ד”ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם ומרכז עזרי פרסמה את התמונה וכתבה בפרסית: “אני נקרעת פה מצחוק! אור רייכרט ודודי אביטן פרסמו את הסאטירה המפוטשפת הזאת (בניין עיריית ת”א, שמואר בימים אלה בצבעי דגל הגאווה), והעולם הסוני והערבי מאמין לזה!” (המוסלמים השיעים הם הרוב באיראן). אחד המגיבים כתב לה: “בתקווה שנגיע ליום שבו תמונות כאלה יהיו אמיתיות! כמובן, לא עם דגל הרפובליקה האסלאמית אלא עם דגל איראן”.

(עוד על איראן והאינטרנט בארכיון הטור של ד”ר תמר עילם גינדין, “מהנעשה באיראן“)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💸 ההומלס שעזר לפצועי מנצ’סטר לא השאיר כתובת למשלוח תרומות » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מייק אמריקה קאוופיף אגיין

קאוופיף? קובפיפי? נשיא ארה”ב, @RealDonaldTrump, כתב את הפייק-מילה covfefe בציוץ ביקורתי על התקשורת, והיא נכנסה להיסטוריה.

ציוץ ה-covfefe של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ

טראמפ משתמש בטוויטר בחוסר אחריות, כשהוא מזיק לחברות, לאנשים פרטיים ולממשלו. מייסד-שותף של טוויטר, אוון וויליאמס, התנצל (📁) על חלקה של טוויטר בעלייתו לשלטון של טראמפ. בהרבה מקומות בעמק הסיליקון לא אוהבים את טראמפ ואת המדיניות שלו – ענקיות הטכנומדיה, ובהן גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון, גינו את החלטת טראמפ לפרוש מהסכם פריז העוסק באקלים ובפרט בהתחממות גלובלית.

52 אלף פאונד להומלס הנעלם

דרי רחוב היו בין אלו שסייעו לנפגעי פיגוע הטרור בהופעה של אריאנה גרנדה במנצ’סטר ארינה במנצ’סטר, אנגליה, ב-22/5, שבו נרצחו 22 אנשים ונפצעו 116. אחד מהם, כריס פרקר, שמתגורר ברחוב מזה כשנה, מקבץ נדבות בארינה באופן קבוע. הוא וישן באזור בערב שבו בוצע הפיגוע על ידי סלמן רמדאן עבדי, וסיפר לגרדיאן שהפיצוץ “הפיל אותי לרצפה והתרוממתי, ובמקום לברוח תחושת הבטן שלי אמרה לי לרוץ בחזרה לשם ולנסות לעזור. היו שם אנשים על הרצפה בכל מקום. ראיתי ילדה קטנה… לא היו לה רגליים. עטפתי אותה באחת מחולצות הממתג ואמרתי, ‘איפה אמא ואבא שלך?’ היא אמרה: ‘אבא שלי בעבודה, אמא שלי שם'”. הוא סיפר שסייע גם לאישה שסבלה מחבלות חמורות ברגל ובראש: “היא מתה בידיים שלי. היא היתה בשנות השישים לחייה וסיפרה שהיתה שם עם משפחתה. לא הפסקתי לבכות”.

למחרת הפיגוע פתח בריטי בשם מייקל ג’ונס קמפיין מימון-קהל עבור פרקר באתר גופאנדמי. הוא כתב שם שהסיפור של פרקר “התבלט בעיניי וגרם לי לעשות מאמץ לעזור לאחת מהאוכלוסיות היותר פגיעות בחברה שהפגינה חוסר-אנוכיות ואומץ משמעותיים”. לדבריו, “דרוּת-רחוב בארץ הזאת היא טרגדיה נפוצה, אבל זה לגמרי בלתי מתקבל על הדעת שמישהו שיכול להגיב בצורה כל כך הרואית בכזו סיטואציה מחרידה יצטרך להיות ברחוב. התקווה היא שהקמפיין הזה יתרום לעזור לכריס לצאת מהרחובות, וגם יכיר תודה על מעשיו”.

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

ג’ונס הציב את יעד הגיוס על אלף פאונד (כ-4600 שקל), אך הפרסום הביא לגיוס של 53,535 פאונד (כ-245 אלף שקל) מ-3781 מממנים ב-11 הימים של הקמפיין עד היום. אחת המגיבות לקמפיין הזדהתה כאמו של פרקר, ג’סיקה פרקר, וכתבה: “היי זה הבן שלי ואני נואשת ליצור קשר איתו, היינו מנוכרים תקופה ארוכה ולא היה לי מושג שהוא דר-רחוב. אני מאוד גאה בו וחושבת שאולי הוא זקוק לי כרגע xx”. בתגובה לתגובות האוהדות של המגיבים האחרים כתבה: “אני לא מאמינה לאהבה והתמיכה שאתם מראים לי ולבן שלי, זה מהמם ומאוד נדיב. […] משהו טוב יצא מכל הטירוף הזה”.

תגובת ג'סיקה פרקר לקמפיין מימון-הקהל עבור בנה, כריס פרקר, בגופאנדמי

שבוע אחרי השקת הקמפיין, המגייס ג’ונס כבר התמודד עם ספקנים. גולשת בשם מריסה לואו פגשה את ההומלס פרקר ברחוב, הצטלמה איתו וכתבה בפייסבוק: “הוא אמר לי דבר אחד, הוא עדיין הומלס! איך זה שעמודי גופאנדמי הוקמו, אלפים גוייסו אבל הוא עדיין ברחוב?”

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

“כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העברת 50,000 היא לא סוגיה פשוטה”, כתב ג’ונס בעדכון למממנים, “ודורשת התייחסות מהרו”ח ומעו”דים, כמו גם מעובדי רווחה שעובדים עם דרי-רחוב ומכירים את כריס באופן אישי”. הוא הסביר שגופאנדמי גם לא מאפשרים לו להוציא חלק מהסכום ולתת אותו לפרקר. “אנחנו נפגשים עם כריס עכשיו לדון איך להתקדם ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות במקום להעביר את הכספים”. הוא גם פרסם סרטון של מפגש שלו עם פרקר, שבו ההומלס מודה לתורמים.

ביום חמישי כתב ג’ונס על הביקרות שהושמעה בנוגע אליו ולקמפיין, וטען כי “רוב חוסר שביעות הרצון מגיע מאלו שלא תרמו אבל אני מאמין שיש לזה השפעה על אנשים שכן, אז חשתי שזה חשוב לענות על כל מה שאני יכול”. הוא הזכיר שהקמפיין נפתח עם יעד של 1000 פאונד לעזור לכריס בטווח הקצר, והגיע ל-52 אלף פאונד, מה שסיבך את העניינים. עוד כתב ג’ונס:

אני רוצה להזכיר לכולם שכריס הוא אדם פגיע שבטווח של קצת יותר מ-8 ימים נאלץ להתמודד עם מתקפת טרור שבה מבוגרים וילדים נהרגו ונפצעו, איחוד עם אמו, סיקור עיתונאי חסר תקדים, האחריות וההשלכות של 10ות אלפי פאונדים שנתרמו לו, וכל זה בעודו תוהה איפה יאכל את הארוחה הבאה שלו או איפה ישהה בלילה.

ג’ונס סיפר שהציע מודל של קרן עם חמישה נאמנים, הוא מצד הקמפיין והתורמים, עו”ד, רו”ח, עובד רווחה שעובד עם דרי-רחוב ומומחה לתמיכה בדרי-רחוב. הוא הוסיף שגופאנדמי הסכימו לשחרר סכום קטן מהתרומה לטובת כיסוי צרכיו המידיים של פרקר, אלא שהוא נתקל בבעיה: “עם זאת לא הצלחתי ליצור איתו קשר היום.. עד שיווצר קשר ונגיע למסקנה משביעת רצון עם כריס, סביר להניח שתראו אותו ברחובות. המטרה הסופית שלנו היא שכריס ירד מהרחובות לצמיתות ויקבל הזדמנות שניה להצליח. מחשבה לטווח קצר יכולה להזיק מאוד”.

ג’ונס עדיין לא מצא את פרקר. בראיון לבאזפיד שהתפרסם היום סיפר ג’ונס: “הבעיה שיש לנו עכשיו היא שהוא לא אומר איפה הוא הולך להיות, הוא לא מגיע למקומות שבהם הוא אומר שהוא יהיה. ואני מנסה לארגן את כל זה מהצד השני של המדינה”. בעמוד הראשי של הקמפיין עדכן ג’ונס: “בעוד הקמפיין הזה אינו בקשר עם כריס כרגע, אני עושה מאמצים לאתר אותו דרך עיתונאים שדיווחו על הסיפור. ברגע שיאותר, אני אעדכן את הקמפיין בהתאם. במקרה שלא יתאפשר ליצור קשר, כל התרומות יוחזרו”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום הגיש את התוכנית אפי בן אברהם

לדף הבא →