חוק בליינדספוט נגד מטרידים וספאמרים? • לשחות עם קליפ • ההוטמייל של הממשלה // רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

חוק בליינדספוט להפסקת הטרדות טלפוניות

https://www.youtube.com/watch?v=yhaFvd01764

אפליקציית בליינדספוט של הבנשלבבו קובו והאחשלבר רפאלי מאפשרת לנהל צ’ט אנונימי-מכיוון-אחד בין כל שני אנשים שהתקינו אותה, כך שיוזם הצ’ט יודע מי הנמען אבל לא להיפך (ומפעילי הפלטפורמה יודעים את הזהות הטלפונית של שניהם). אחד השימושים האפשריים באפליקציה הוא הטרדת מכרים באופן אנונימי, מה שהוביל למחאה ציבורית, תקשורתית וכנסתית.

ח”כ דוד ביטן (הליכוד) הגיש השבוע הצעת חוק בנושא:

להורדה (DOC, 44KB)

חובת מסירת פרטי אדם המתחזה לאחר או שולח מסר אנונימי 1. אדם או גוף המפעיל פלטפורמה טכנולוגית להעברת מסרים המאפשרת שליחתם בדרך של התחזות לאחר או באופן אנונימי המונע את זיהוי השולח (להלן – “מפעיל”), מחויב להעביר את פרטי מי ששלח מסר על דרך של התחזות לאדם או גורם אחר או באופן אנונימי המונע את זיהויו (להלן – “מתחזה”), לגורמי האכיפה או לאדם או לגוף הנפגע מכך, על פי דרישה, בתוך לא יאוחר משלושים ימים מיום הדרישה.
הרשות המוסמכת וסמכויותיה 2. (א) שר המשפטים יקבע, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק זה, גורם המוסמך להפעיל סמכויות לפי חוק זה (להלן – “הרשות המוסמכת”).
(ב) סירב המפעיל להעביר את הפרטים כאמור בסעיף 1 למי שזכאי לכך ללא צידוק סביר, או לא העבירם במועד –
(1) יחשב המפעיל כאחראי לשליחת המסר בנוסף למתחזה;
(2) הרשות המוסמכת תהיה רשאית לחסום לאלתר את פעילות המפעיל בקשר עם הפלטפורמה שבה בוצעה שליחת מסרים על ידי מתחזה;
(3) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להטיל קנס על המפעיל בסכום של עד מיליון שקלים חדשים לכל הפרה ללא הוכחת נזק.
(ג) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, הרשות המוסמכת רשאית להטיל קנס על מתחזה ללא הוכחת נזק של עד 100,000 שקלים חדשים לכל הודעה שנשלחה בדרך האמורה בסעיף 1.

אם אדם משתמש בבליינדספוט לאיים על אחר, להטרידו או להשמיצו, יש כבר חוקים שמאפשרים לחייב את מפעילת בליינדספוט לחשוף את זהותו, או לשלם את המחיר על סירובה. הצעת החוק של ביטן מרחיבה את הכוח להסיר את מעטה האנונימיות, כשהיא מערפלת את ההצדקה לחשיפה (המפעיל מחוייב להעביר את המידע ל”גוף הנפגע מכך”, אך אין פירוט באיזו פגיעה מדובר), ומערפלת את ההצדקה לסירוב לחשוף את המידע (המפעיל צריך “צידוק סביר” כדי לסרב מבלי להיענש, אך אין פירוט מהו צידוק שכזה).

בנוסף, החוק לא קובע שהאדם/גוף שנפגע מההודעה הוא בהכרח האדם/גוף שקיבל את ההודעה. כלומר, אם אדם תיעד קצין משטרה בכיר בפגישה עם איש עסקים לגיטימי שנמצא בחקירה, ושלח את התיעוד באימייל אנונימי לעיתונאי, איש העסקים יכול לטעון שהוא נפגע מהאימייל הזה, ולדרוש ממפעיל שירות האימייל לחשוף בפניו את זהות השולח.

"דור, תסגור", קמפיין של צינור לילה נגד אפליקציית בליינדספוט

אבל הצעת החוק הזאת מעניינת גם בזכות הבעיות שהיא יכולה לפתור, שנולדו לפני בליינדספוט וימשיכו להתקיים גם אחרי שהיא תמצה את 15 דקות הבזיון שלה. ביניהן, הטרדות בטלפון ובסמס וספאם בשלל הפלטפורמות. כיום נדרשים הנמענים לאתר בעצמם את המטרידים והמספימים, להתלונן במשטרה ולקוות שהיא תטפל בזאת אחרי שתתפנה מתיקים חשובים כמו חמש חקירות (!) של אישה שהעלתה ליוטיוב סרטון שמתעד אותה מחרבנת על דגל ישראל ואינה מכחישה שעשתה זאת, או להוציא כסף על עורך דין ולפנות לבית המשפט בבקשה שיוציא צו לחברות התקשורת לספק את המידע.

ח”כ ביטן מבהיר בראיון לרבע לדיגיטל שהחוק שלו לא נועד מיועד להילחם בשום דבר מלבד “שיימינג”, מילה שהוא חוזר עליה שוב ושוב למרות שהשימוש בה בהקשר הזה שגוי – שיימינג היא פרקטיקה של פרסום פומבי של דבר מה שאדם או גוף ביצעו במטרה לביישם בפומבי, בעוד החוק מכוון לטפל במסרים שנשלחים באופן פרטי. לדבריו, החוק יקל על אנשים שחשים נפגעים לקבל את פרטי הפוגעים בלי לעבור דרך המשטרה ובתי המשפט, ויאפשר לרשות שתוסמך לכך להטיל קנסות מנהליים על מפעילי הפלטפורמות במידה שאלו יסרבו למסור את הפרטים. שיטה זו תעביר את העול מהנפגעים-לכאורה אל הפלטפורמות, ואלו עלולות להחליט להסגיר פרטים של משתמשים אנונימיים גם כשהדבר לא מוצדק, רק כדי לחסוך בהוצאות משפטיות.

לגלוש עם להקת לווייתנים

פריים מהסרטון "מיתוס" לשיר של להקת "לוויתנים"

“‘מיתוס’ זה קליפ אינטרקטיבי”, מספר אביב משולם, ששותף עם תומר ברוך לצמד “לוויתנים”, ש”מיתוס” נוצר עבור שירם “האם אוכל לאהוב בשלווה” על ידי הבמאי אור פליישר. “כשאדם נכנס לכתובת הקליפ הוא בוחר באיזה מכשיר יראה את הקליפ (אם הוא במחשב, פלאפון וכו’). הסרט מכניס אותך לעולם וירטואלי ארבע סצנות. אתה יכול לשוטט בעולם הזה, עם הזזות של העכבר או המכשיר. כל מה שרואים בסרט קורה בזמן אמת על הדפדפן ומגיב לתווי מידי MIDI של השיר (פרוטוקול של מוזיקה שנותן לכתוב תווים במחשב והמחשב ינגן אותם). העולם קיים, אבל מה שאותו אדם רואה נוצר מחדש כל פעם, בזמן אמת. לחצי מהשירים באלבום ‘אחרי גופי המים’ יש אומנות אינטרקטיבית, בעינינו זה יותר מעניין ויצירתי. בארץ זה תחום שעוד בחיתולים, גם בעולם הוא חדש אבל יש באזור ה-10-15 פרויקטים כאלו, ובעולם הם הרבה יותר מוערכים. בחו”ל האומנות הזו מתקבלת בטבעיות, אבל בארץ קשה יותר לאכול את זה. התקשורת לא יודעת איך להתמודד – שואלים אותנו ‘מה זה בדיוק, קליפ? משחק? תמונות?’ התשובה היא שזה קצת מכל דבר. בעולם זה נתפס כמשהו מרגש ומעניין, ובארץ פחות, זה עדיין לא במיינסטרים”.

חברי להקת "לוויתנים", תומר ברוך ואביב משולם

רק מוזיקה לבד כבר לא מספיקה לריגוש של הקהל?
“אני לא חושב שזה בא מצורך להתקדם, שמוזיקה כבר לא מספיקה. לכל מדיום יש את הצ’ארם שלו. מה שמעניין אותנו זה איך אנחנו גורמים לקהל להיות יותר מעורב. כיום אנשים פחות קונים אלבומים, החלק הויזואלי נהיה פחות משמעותי, ורצינו לשנות את זה. חלק ממה שקסם לנו לעשות את זה זה שזה יוצר תקשורת עם הקהל שלנו, ומעניק עומק למימד הוויזואלי של האלבום. יש קסם בלתת לקהל חלק מהיכולת לביים בעצמו ולשחק באמנות. אבל כן אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לביים את המימד איך שאנחנו רוצים”.

You’ve Got Mail

החלטת ממשלה מס’ 1008 קובעת שתוך שלושה חודשים, משרדי הממשלה יחוייבו לאפשר לציבור לפנות אליהם גם באמצעות אימייל. למה שלושה חודשים? זה פרק הזמן הנחוץ לפתוח לכל משרד ומשרד תיבה חינמית של שני מגה בהוטמייל.

אינבוקס של הוטמייל, 2011


רבע לדיגיטלמשודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ


תגובות

2 תגובות לפוסט “חוק בליינדספוט נגד מטרידים וספאמרים? • לשחות עם קליפ • ההוטמייל של הממשלה // רבע לדיגיטל”

  1. תומר כהן on 27 בינואר, 2016 14:20

    זמן פתיחת חשבון דואר אלקטרוני הוא פקטור משני. אתה יודע כמה זמן לוקח ללמד פקידים שהורגלו כל חייהם לתפעל מכשירי פקסמיליה לשלוט ברזי הפעלת תוכנת הדואר האלקטרוני?!

  2. קרייבייבי on 28 בינואר, 2016 22:30

    ביקום מקביל ראשת הממשלה זהבה גלאון היתה מורה לכל משרדי הממשלה להתחיל לתקשר עם אזרחים באמצעות אימייל (20 שנה לאחר שהאינטרנט הפך להמוני) והיתה זוכה כאן לשבחים ובצדק.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.