מה התקשורת העברית המודפסת חושבת שקורה ברשתות חברתיות

מדורת השבט החברתית. תמונה: ▓▒░ TORLEY ░▒▓ (cc-by)

ד”ר אזי לב-און פרסם מחקר, “הרשת הלא חברתית? מסגור פייסבוק בעיתונות המרכזית במבצע צוק איתן”, שבו ניתח אייטמים חדשותיים שכללו התייחסות לרשתות החברתיות בששת העיתונים המודפסים בישראל במהלך צוק איתן. מסקנותיו:

העיתונות מסגרה את הרשתות החברתיות בראש ובראשונה כמרחבים להבעת דעה וזירות שיח, ובעיקר כפלטפורמה לשיח שנאה והפצת שמועות ומידע לא מאומת. תמות בולטות נוספות הציגו את הרשתות החברתיות כערוצי תקשורת אלטרנטיביים מצד פוליטיקאים וסלבריטאים המתקשרים באמצעותן ישירות עם קהליהם, וכזירות דיפלומטיה ציבורית. בניגוד למחקרים קודמים שבהם נבדקו מסגורים תקשורתיים של הרשתות החברתיות, במחקר הנוכחי נמצאו ייצוגים מועטים בלבד של הרשתות החברתיות ככלים לארגון פעולה קולקטיבית ולהיכרות עם האחר.

נקודות חשובות על העיוורון של התקשורת (ושל כל משתמש) לגבי מה שקורה ברשתות החברתיות:
• הפיד של הרשתות החברתיות מורכב על ידי אלגוריתם, שהרכבו סודי, ועל כן מה שמשתמשים רואים ברשתות החברתיות לא משקף בהכרח את מה שקורה, את כל מה שקורה ואת התמהיל של מה שקורה ברשתות החברתיות.
• הפיד מסתמך בין השאר על הפרופיל של כל משתמש, לכן המשתמש נמצא בבועת תוכן משלו, שייחודית לו, ועל כן כל עיתונאי יראה תכנים שונים, ואלו התכנים שהוא יביא לפרסום בכלי התקשורת שלו.
• הרבה מהתכנים ברשתות החברתיות מוגבלים בחשיפה: משתמשי פייסבוק וטוויטר שמפרסמים רק לחברבוקים, קבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ סגורות – ולכן הרבה מהתכנים לא זמינים לתקשורת.
• יכולות החיפוש ברשתות החברתיות מוגבלות בכוונה, הודעות וואטסאפ נשמרות רק בסלולריים של מי שהיו חברי הקבוצה כשהן נשלחו והודעות סנאפצ’ט נמחקות אחרי פרק זמן מוגדר. קשה להגיע לתכני ארכיון, הרשתות החברתיות מעודדות את המשתמשים לחיות בהווה המתמשך.

אני מתראיין על כך ברדיו גלי ישראל. אעלה את ההקלטה כשתהיה זמינה. בוטל.

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.