באילו כלי תחבורה ניסע אל העתיד? • איך תיראה התקשורת המקוונת? • זהירות מחברת הסלולר החדשה פרטנר » רבע לדיגיטל

לילי דאי נוסעת בזמן עם כלי תחבורה עתידיים ועתידניים • רועי כ”ץ לא חושש מהעתיד המקוון של העיתונות • זהירות מחברת הסלולר החדשה פרטנר

דיגיתונות

ההבטחה של הרשת לעיתונות לא התקיימה, טוענת העיתונאית הוותיקה רותי יובל בראיון ל”העין השביעית” ו”כותרת”: “בניגוד לציפיות שנולדו יחד עם עיתונות הרשת, המהפכה הטכנולוגית לא יצרה עולם של כוח מבוזר, להיפך: המחקרים מלמדים שלמרות ריבוי הערוצים החדשניים, חדשות עדיין מיוצרות ומופצות בעיקר על-ידי אמצעי תקשורת מסורתיים – מידע הממוחזר אחר כך בבלוגים וברשתות החברתיות”.

ראיינּו בתוכנית את העיתונאי רועי כ”ץ, יו”ר כנס Digit לעיתונות אונליין, שלא מסכים עם הטענה הזאת. לטענתו, אנשים משתמשים ברשת לדווח על התרחשויות, לעתים באופן בלעדי, למשל מהמתרחש בסוריה, מקום שעיתונאים מכלי תקשורת מסורתיים לא נכנסים אליו מחשש לחייהם. זה נכון שהיינו רוצים לראות שם עיתונאים מקצועיים ובעלי נסיון וידע, אבל זה לא תמיד אפשרי, ומוטב לקבל עדכונים חובבניים מאשר לא לקבל כאלו כלל.

כנס דיגיט יתקיים ב-4.4.2016. מועמדים לפרס דיגיט לעיתונות מקוונת לשנת 2016 אפשר להציע עד ה-15.3.2016 באתר הכנס.

עוד בנושא: ראיון עם עמית סגל על נוכחות הרשת שלו כעיתונאי

מסע כמעט בזמן

“כל ירושלמי וירושלמית יודעים בחוש שקיים פער בלתי-מוסבר בין התחבורה הציבורית בירושלים לבין המציאות”, כותבת לילי דאי בדברי ההקדמה להרצאה “התחבורה הציבורית בירושלים בראי המדע הבדיוני והפנטסיה” של “הרחפת הקלה – התא הירושלמי למד”ב ופנטזיה“, שתיערך הערב ב-20:00 בירושלים. “קווים שמופיעים ונעלמים, שמות תחנות ממימדים מקבילים שצצים בכריזה ותזמונים שהם פנטזיה טהורה – מדובר בבירור בכר פורה ליצירות מדע בדיוני ופנטזיה לאורך הדורות. בהרצאה ננסה להסביר את הפער הזה, נסקור את השחקנים המרכזיים בתחום התחבורה הציבורית בירושלים (ביניהם אגד, סיטיפס ונדמה לנו שגם הבונים החופשיים), נדבר קצת על אופציות התחבורה שקיימות במדע הבדיוני וננסה להעלות הסברים למצב הקיים, קווי זמן חלופיים ואפשרויות לעתיד”.

בראיון למפיק התוכנית עומר אלוני נותנת דאי הצצה לעולם התחבורה העתידית והעתידנית.
האם דמיינו לפני עשר שנים שהרחובות יתמלאו באופניים חשמליים, קורקינטים והאברבורדס?
“לפני עשור כבר לא כל כך. בשנות ה-70′-80′-90′ היה מין חזון של שנות האלפיים שבו הכל היה באוויר: רחפות, כמו ב’בחזרה לעתיד’ – הסקייטבורד המעופף. עכשיו מפתחים אותו, אבל בתור מחוווה לסרט. אף אחד לא לוקח ברצינות את הרעיון של סקייטבורד מעופף ככלי תחבורה מציאותי. גם לגבי מכוניות מעופפות, יש יותר הבנה על הסיבוכיות שזה יגרום. אופניים חשמליים זה דבר אחר. סגן ראש העיר ירושלים אמר שהתכנית שלהם היא לחבר באופניים את כל תחנות הרכבת כדי שאנשים יוכלו להגיע הלוך ושוב. ומה עם קהל מבוגר יותר? בחזון שלו יהיו שם קורקינטים חשמליים שיוכלו לקחת אישה בת 80. בוא נגיד שאני לא רואה את זה קורה אבל מסתבר שאנשי העשייה דווקא כן. כשמדברים על אנשי העשייה הם מאוד ממוקדים בתחבורה ציבורית – להוציא את המכוניות הפרטיות מהבתים ולפתח את התחבורה הציבורית. השאלה היא איך עושים את זה ואיך יוצרים תחבורה ציבורית שהיא יעילה ונוחה יותר. המודלֹ מציע פתרונות שחלקם מיושנים ואף אחד לא לוקח אותם ברצינות. אבך יש כאלה שכן – טכנולוגיות עם מגנטים ודברים כאלה, שתל אביב תהיה הפיילוט למין מערכת כזאת, משהו שמדברים עליו בסין, אני לא יודעת כמה ברצינות, זה אוטובוס שנוסע בדרכים ומכוניות פרטיות עוברות מתחתיו. רכבות מהירות, קלות, אמצעי תחבורה תת קרקעיים, לפנות את התחבורה מהרחובות”.

נחזור מיד אחרי דיווח תנועה מגלגלצ:

מנהרת דנינו שוב פתוחה לתנועה לכל תשעת הכיוונים אחרי ניקוי דליפת פלזמה. צומת הרחובות תובל-שפר נסגר עד להודעה חדשה בגלל תאונת מצלמות רובוטיות. נתיב תעופה גאמא עמוס ממפלט גוטפרוינד ועד כיס אוויר תומרקין בגלל רחפנים. ענבל הבן תזמן לנו 25 דקות, תודה לענבל הבן.

האם בכלל נצטרך תחבורה בעתיד? לא נהיה ממוקמים פיזית ונסתובב במרחב הווירטואלי?
“זה בהחלט זרם משמעותי של מדע-בדיוני שמאמין בזה. מציאות וירטואלית, מסעות שהם מתוך נוחיות ביתך. אבל אני חושבת שלפחות כרגע יש המון המון כלים שעוזרים לי כבר לעשות את זה ועדיין אנחנו רואים שחברות לא ממהרות לתת לאנשים לעבוד מהבית. למרות שזה יחסוך המון כסף, חברות עדיין רוצות שתגיע פיזית למשרד. זה לא בלי סיבה, יש משהו ביכולת לקפוץ אל אדם ולדבר איתו פנים מול פנים. יש משהו בלנהל ישיבה פנים אל פנים שהוא כנראה עובד יותר טוב מהדרך הווירטואלית. כלומר, עדיין לא הגענו לרמה הטכנולוגית שתאפשר להחליף את המפגש האנושי. אם נגיע לרמת ההולוגרמות שנוכל לשבת בישיבה אחד מול השני אבל כל אחד בביתו, אז זה אולי יהיה אפקטיבי”.

עוד בנושא: גוגל מנסה להפוך נהגים לנהגי מוניות. ראיון עם איילה צורף

תודה ושלום ואל תבואי לי בחלום, פרטנר

התחרות בשוק הסלולר וכניסתן של חברות סלולר קטנות היטיבה עם הצרכנים כשהורידה את מחירי חבילות התקשורת. אבל איציק בנבנישתי, מנכ”ל אורנג’, אחת מהגדולות, אמר בכנס גלובס ביולי אשתקד: “ענף הסלולר ממש לא הפך לכל כולו בנושא המחיר. המחיר חשוב לצרכן והוא צריך לקבל מחיר טוב, אבל מאחורי המחיר צריך להיות שירות טוב – זה הכי חשוב. הציבור הישראלי היא ציבור רגיש מאוד ומעוניין מאוד לקבל מחיר טוב – אבל עם שירות מצוין. הצרכן הישראלי הוא לא טיפש”.

אתם לא אשמים, אבל הדפדפן שלכם לא תומך באייפריימים

בשבוע שעבר קמה בישראל חברת סלולר חדשה, פרטנר. מחיריה לא מהטובים בשוק, והשירות שלה – הנה מבחר תלונות מדף הפייסבוק מהימים הראשונים לפעילותה:

• “מסרתי מכשיר לתיקון , ויאמרו תוך 3 ימים המכשיר יתוקן לא לפני שתקבלי הצעת מחיר מסודרת , וחולפים לה הימים ומגיע היום הרביעי ועדיין לא תיקנו”
• “התמיכה התכנית של האינטרנט יענו מתי שהוא?או שאני פשוט אמות לי על הקו?”
• “יש לך שירות מבזה ומזלזל בלקוחות אני מחכה חודש וחצי כדאי לדבר עם נציג אולי אין לך כבר פניות ציבור!!!!!!!!!!!!”
• “אחרי המתנה של 10 דקות לנציג השיחה פשוט נותקה”
• “משום מה פרטנר היקרה גובה ממני תשלום על קו שמעולם לא היה פעיל! אני דורשת לנתק את אותו קו דמיוני מייד ולהשיב לי את הכסף שגביתם”

אני ממליץ להישאר עם החברות הוותיקות ולא להיגרר להרפתקאות עם פרטנר, עד שנבין אם מדובר בחברה יציבה, אמינה ושירותית, או כזו שתגבה מחירים מוגזמים, תקטוף תארים מפוקפקים כמו שיאנית התלונות במועצה הישראלית לצרכנות, ויום אחד פשוט תיעלם.