התשת ספאמרים טלפוניים, חסימת אפליקציות פולשניות, חינוך תאגידים סוררים » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

נגה לבציון נדן מעודדת חברות טכנולוגיה לשפר את דרכיהן • בועז קנטור מעודד יצרניות אפליקציות לא לפגוע לנו בפרטיות • ורוג’ר אנדרסון מעודד אנשי טלמרקטינג להפסיק להתקשר. האזינו »

כאל לרצות יותר הרשאות

כאל שירות לקוחות שלום.
שלום, אני רוצה להצטרף לשירות הארנק שלכם.
אין בעיה אדוני, אני רק צריכה כמה פרטים. מה שמך?הרשאות אפליקציית ויזה כאל
בועז קנטור.
אוקיי בועז, מה התכניות שלך למחר?
מה? אה… בבוקר אני חופף שיער ובצהריים אני אוכל המבורגר עד הערב. אני הולך לישון ב-1:00 ומתכנן לנחור חזק חחח
מקסים. ומחרתיים?
מחרתיים?
כן. ואני צריכה גם את שבוע הבא. אולי פשוט תשלח לי את הקלנדר שלך?
אמממ… זה נשמע לי מוזר, אבל אוקיי.. עוד משהו?
את מי אתה מכיר?
סליחה??
את מי אתה מכיר? אני צריכה שמות, כתובות מייל וטלפונים של כל החברים שלך.
של כל החברים שלי? את בטוחה??
צודק. לא רק החברים. משפחה, מכרים, קולגות, בוסים, עסקים.. כל מי שמופיע לך בספר טלפונים. אולי פשוט תשלח לי אותו?
בטח! אין בעיה. עוד משהו??
כן. איפה אתה נמצא עכשיו?
למה זה משנ.. בבית. תיכף תגידי לי שאת רוצה נ”צ מדויק חחחח
כן.
את צוחקת.
לא. אני צריכה את המיקום המדוייק שלך עכשיו, ובכל רגע מעכשיו והלאה לאן שאתה לא הולך.
… עוד מ.. .. משהו?
אני יכולה לקרוא את כל הסמסים שלך?
חופשי. סיימנו?
כן, ברוך הבא לשירות כאל!
תודה. ממש היה קל. הבנת? כאל.. קל.. כי תכל’ס לא היה כל כך קל חח
כן כן. הבנתי. אתה מקורי. אה סליחה, אני צריכה רק עוד דבר אחד.
תמונה שלי?
אפשר?
קחי גישה חופשית לכל אלבומי התמונות שלי מעכשיו והלאה. את לא צריכה גם את מידת הנעליים שלי?
מה אני אעשה עם מידת הנעליים שלך?!
ומה תעשי עם כל-
זהו. ברוך הבא. אתה רואה שזה היה כאל? :)
חחחח לגמרי! *מתעלף*

השיחה הזאת בדיונית, פרי דמיונו של בועז קנטור, אבל ההרשאות שמוזכרות בה אמיתיות – את כולן ועוד דורשת ויזה כאל כתנאי להתקנת אפליקציית “ארנק cal4u” שלה. בין השאר, היא דורשת הרשאה לקרוא את לוח השנה של המשתמש, להוסיף לו אירועים ולשלוח הזמנות לאותם אירועים לאנשים אחרים בלי ידיעת המשתמש, למצוא, לקרוא ולשנות אנשי קשר, לאכן את המשתמש, לקבל סמסים, לקרוא, לאחסן, בועז קנטור וכרטיס הויזה כאל שלו. צילום: בועז קנטור לשנות ולמחוק את תוכן זכרון היואסבי כולל קבצי מדיה, לראות את חיבורי הוויפיי, לראות את חיבורי הרשת וגישה מלאה לרשת (רשימה חלקית). התקנת האפליקציה מחייבת אישור של כל ההרשאות.

לאפליקציה הזאת יש פוטנציאל לפגיעה משמעותית במידע, בפרטיות ובאוטונומיה של המשתמשים, והיא כמובן לא היחידה. קנטור אומר שהדרך להילחם בכך היא ראשית, לא להתקין אפליקציות שדורשות הרשאות כאלו, ושנית, לעורר מודעות לנושא ולהפעיל לחץ על החברות, שיוציאו אפליקציות עם דרישות הרשאה מינימליות, רק כאלו הדרושות באמת לפעילות האפליקציה. פתרון נוסף הוא התקנת גירסת מרשמלו של מערכת ההפעלה אנדרואיד במכשירים מתאימים; מרשמלו מאפשרת למשתמשים לחסום הרשאות ספציפיות פר אפליקציה.

בויזה כאל טוענים שההרשאות לא פוגעות בפרטיות המשתמשים, ושהן אכן נחוצות. החברה מסרה בתגובה:

בהתקנת אפליקציית Cal4u נתוני המידע שעל גבי המכשיר כגון רשימת אנשי קשר, הודעות טקסט, מיקום הלקוח וכיוצ”ב אינם נשאבים ואינם נשמרים במאגרי המידע של כאל. הגישה למידע הנ”ל באמצעות האפליקציה נועדה ,אך ורק בכדי לאפשר ללקוח להנות ממגוון השירותים המוצעים דרך היישום לחוויית לקוח מיטבית.
לדוגמא –
• הגישה לאנשי הקשר נועדה לאפשר העברת כספים בין לקוחות מתוך רשימת אנשי הקשר בלחיצת כפתור וללא צורך בהקלדת פרטי זיהוי נוספים.
• הגישה למיקום הלקוח נועדה לאפשר להציג ללקוח את ההנחה והמבצע בבית העסק בו הוא נוכח.
• הגישה לתמונות נועדה לאפשר ללקוח לשמור בצורה מאובטחת מסמכים כגון תעודות אחריות, שוברי זיכוי וכן סינכרון ליומן שיתזכר הלקוח טרם פקיעת תוקף השובר.
נציין כי כל השימושים שחברתנו עושה הינם לפי המקובל בתחום באפליקציות דומות ועומדות בכל הדין והרגולציה הנדרשות.
בנוסף, כיום מרבית המכשירים מאפשרים ללקוח לנהל באופן פרטני את ההרשאות לכל אפליקציה ואפליקציה כך שהלקוח יכול לשלוט על הגישה למידע.

הפגנת עושר

אחת הדרכים להשפיע על חברות לפעול באופן מוסרי לפי תפישת עולמנו היא באמצעות כסף – לקנות מחברות שפועלות באופן מוסרי, להחרים חברות שפועלות באופן נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר GreenEye, כלכלנית סביבתית ומומחית להשקעות אחראיות. צילום: יחץלא מוסרי, ולסמן לחברות את הכיוון באמצעות קנייה ומכירה של המניות שלהן. הדרך האחרונה היא זו שבה פועלת נגה לבציון נדן, מנכ”לית חברת המחקר GreenEye, כלכלנית סביבתית ומומחית להשקעות אחראיות. “השקעות אחראיות הן השקעות המתייחסות, מעבר לנתונים הפיננסים, גם להתנהלות של החברה פנימה”, אומרת לבציון נדן. “מדובר על מגמה שתופסת תאוצה. למעלה מ-64 טריליון דולר של נכסים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים כבר חתומים על העקרונות להשקעות אחראיות”.

מדדי האחריות המקובלים מתחלקים לשלושה קריטריונים – סביבתי, חברתי וממשל-תאגידי. לבציון נדן מדגימה את המדדים:

התחום החברתי: בשנת 2012 עמדו אפל ודל בפני גל התאבדויות והפגנות במפעל פוקסקון, שיצר עבורם רכיבים, זאת בשל פגיעה בזכויות עובדים. הסיפור הגיע לכותרות. לאור זאת, ומתוך חשש למוניטין של החברות הטכנולוגיות, דרשו המשקיעים מהחברות להבטיח את זכויות העבודים בפוקסקון. מאז החלו לדאוג לשיפור התנאים, הקטנת שעות העבודה והתייחסות לוועד העובדים שהוקם. בעיות דומות עולות מדי פעם אצל אפל גם במפעלים אחרים.

התחום הסביבתי: גוגל כיום צורכת 37% מהאנרגיה שמשמשת אותה בפעילותה מאנרגיה מתחדשת שאינה מזהמת. היא הציבה לעצמה יעד לשנת 2025 להגיע לצריכה של 100% מהאנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת. בנוסף, בשנים האחרונות החברה השקיעה 2.5 מיליארד דולר בקידום טכנולוגיות ירוקות שונות.

תחום הממשל התאגידי: בתחום זה אנו בוחנים את התנהלות הדירקטוריון, וכן את ייצוג הנשים בדירקטוריון, מתוך הבנה והכרה שחברות עם מגוון רחב יותר בדירקטוריון מגיעות לתשואות טובות יותר. דווקא בתחום זה ניתן לראות שחברות הטכנולוגיות אינן מצטיינות בלשון המעטה: יאהו, למרות שהמנכ”לית אישה, רק 3 מתוך 9; גוגל – 3 מתוך 10; פייסבוק – 2 מתוך 8; ובצ’קפוינט הישראלית – 1 מתוך 8.

לדברי לבציון נדן, לא רק שמשקיעים רבים מעדיפים השקעה אחראית, אלא שחברות שפועלות כך הן חברות שנערכות לעתיד, ועל כן הן השקעות מוצלחות יותר לא רק מבחינה מוסרית, אלא גם כלכלית: “התנהלות נכונה של חברות הטכנולוגיות בתחומים האלה של סביבה, חברה וממשל תאגידי, יכולים לא רק להקטין את הסיכונים שחברות הטכנולוגיות יתקלו בהם אלא גם יכולים לייצר הזדמנויות לפיתוחים שונים וכיווני התפתחות חדשים ולייצר ערך משמעותי לחברה”.

ספאמר, דבר לבוט!

רוג’ר אנדרסון עובד כיועץ בתחום מערכות ניתוב שיחות, אבל התחביב שלו מעניין הרבה יותר: לוחם נועז בספאמרים בטלמרקטינג (📁). אנדרסון יצר את “ג’ולי רוג’ר טלפון קאמפני“, בוט שאפשר להעביר אליו את השיחות מהספאמרים, והוא ידבר איתם בלופ אינסופי עד שיותשו וינתקו את השיחה.

יש בשירות הזה אלמנט של נקמה – ההאזנה לשיחות, שאנדרסון מעלה את חלקן לרשת, מעוררת שמחה לאיד על הטרדת המטרידים. אבל יש בו גם היבט פרקטי – כמות השיחות תרד אם בוטים כאלו יפגעו ביעילות וברווחיות שלהן. הוא גם ניסה לגייס מימון-קהל לפרויקט החדש שלו, בוטים שיילחמו במחייגים האוטומטיים, שמתקשרים לאלפי טלפונים בו זמנית.


רבע לדיגיטלמשודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. לפניות: reva@room404.net


תגובות

תגובה אחת לפוסט “התשת ספאמרים טלפוניים, חסימת אפליקציות פולשניות, חינוך תאגידים סוררים » רבע לדיגיטל”

  1. ווייז, כמו גטטקסי, מעלה באמון משתמשיה כדי לכבות שריפה תקשורתית | חדר 404 on 2 במרץ, 2016 00:01

    […] עלינו הרבה מידע, שאל חלקו אנחנו מתירים להם גישה בעת ההתקנה או הרישום (“קראתי והסכמתי לתנאי השימוש”) ובחלקו […]

פרסום תגובה