לפרוץ למוסד ולקבל עבודה • המוזיאון הלאומי המקוון של הולנד • התשבצאי שנתפס מעתיק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מרטיין פרונק מהרייקסמוזיאום מסביר איך מוזיאונים מתאימים את עצמם לטכנולוגיות חדשות ולדור שגדל עליהן | מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר איך המוסד וארגונים אחרים מזמינים האקרים לפרוץ לאתריהם כדי להתקבל לעבוד אצלם | מאגר מידע של רבבות תשבצים חשף מעתיקן סדרתי

המוזיאון מקוון כעת, סליחה על הנוחות

ב-2015 ביקרו ברייקסמוזיאום, מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום. צילום: ריקי רחמן, מוזיאון מגדל דודהמוזיאון הלאומי של הולנד, 2.35 מיליון אנשים. באותה שנה גלשו לאתר המוזיאון 14.6 מיליון גולשים. באתר אפשר למצוא סריקות איכותיות של כ-240 אלף עבודות אמנות, חלקן משוחררות מזכויות יוצרים ומותרות לשימוש מסחרי. המוזיאון ערך תחרות לשילוב היצירות המוצגות אצלו בפריטי עיצוב.

בתוכנית מתראיין מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום, שהשתתף ביום העיון “חוויית המבקר במוזאונים בעידן הדיגיטלי” במוזיאון מגדל דוד, ומספר איך מתאימים את חוויית המוזיאון למבקרים אונליין, אופליין ומשולבים.

ועוד על הולנד, אמנות וטכנולוגיה: הרמברנדט הבא – פרויקט שיוצריו הזינו לתוכנת בינה מלאכותית ציורים של האמן ההולנדי, סריקות תלת ממד שלהן עם משיכות המכחול שלו ומידע על התמונות, וזו יצרה לפי הוראותיהם ציור חדש, שמחקה את סגנונו.

הציור של פרויקט "הרמברנדט הבא"

מה חשבת שייצא לך מהברז, סייבר?

חידת ה-CTF של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ים מסיקה. צילום: מסיקה
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים פתח CTF (ר”ת של capture the flag), אתגר-הרפתקה שנועד למשוך האקרים, לבחון את כישוריהם ולסנן את הטובים שבהם למועמדות לתפקידי סייבראבטחה וסייברתקיפה.

מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר בתוכנית שהשיטה הזאת אינה ייחודית למוסד, ומשמשת גופים בטחוניים בארץ (השב”כ ב-2009, רפא”ל ב-2015) ובעולם, וגם חברות טכנולוגיה.

השיטה גם אינה חדשה – שורשיה נטועים עוד בימים של בלצ’לי פארק במלחמת העולם השנייה, אז פרסם הביון הבריטי תשבץ הגיון בעיתון הטלגרף, וביקש ממי שפותר אותו בזמן קצר ליצור קשר בנוגע לעבודה מיוחדת במינה.

התחום האפור של התשבצים

מחבר התשבצים בן טאוסיג גילה שתשבץ שכתב עבור שירות סינדיקציית התשבצים Universal Crossword ב-2004 פורסם שם מחדש תחת קרדיט אחר ב-2008, ושוב תחת שמו של טאוסיג ב-2015. הוא גילה זאת באמצעות מאגר מידע של תשבצים ותוכנה להשוואת תשבצים, שניהם פיתוח של מהנדס התוכנה וחובב התשבצים סול פוונסון.

תשבץ תלת-ממדי. תמונה:  Petter Duvander (cc-by-nc)

בעקבות הגילוי, שטאוסיג פרסם בטוויטר, אתר fivethirtyeight.com בדק באמצעות אותם כלים תשבצים נוספים, וגילה שטימות’י פרקר, עורך התשבצים של יוניברסל ושל היומון האמריקאי הנפוץ USA טודיי, נהג להעתיק באופן שיטתי – נושאים, שלדים, הגדרות ופתרונות ואפילו תשבצים שלמים – בעיקר מתשבצים של הניו יורק טיימס, אבל גם מתשבצי עבר של עצמו, ולפרסמם תחת שמו ותחת שמות בדויים.

התחקיר הוביל להשעייתו של פרקר מתפקידו.

תיקון: בתוכנית דיווחתי בטעות שכלי השוואת התשבצים פותחו על ידי אנשי אתר fivethirtyeight.com.


עורכת: מאיה גייר, מפיק: מירון ששון; טכנאי: שי לביא; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net


תגובות

פרסום תגובה