נטפליקס ודומותיה חוסכות לצופים 130-150 שעות פרסומות בשנה » האחראי על האינטרנט

האינטרנט פגע בטלוויזיה בכמה דרכים, ובהן הסטת זמן הצפייה ותקציבי הפרסום אליו. אחת מדרכי ההתמודדות של תעשיית הטלוויזיה האמריקאיות היא להגדיל את זמן הפרסומות. לפי נתוני נילסן, ב-2009 שודרו בתחנות ברודקאסט 13:23 דקות של פרסומות בשעה בממוצע, וב-2013 הזמן עלה ל-14:15 דקות, בעוד ברשתות הכבלים, שמלכתחילה שידרו יותר פרסומות, העלייה היתה גדולה יותר, מ-14:27 ב-2009 ל-15:38 ב-2013. ב-2014 עלה המספר ל-15:48.

כדי לשדר יותר פרסומות בלי לפגוע בשידורים, מצאו חלק מהרשתות שיטה מבריקה להגדיל באופן מלאכותי את זמן השידור – בפברואר 2015 חשף הוול סטריט ג’ורנל שרשתות שידרו סרטים וסדרות במהירות מואצת כדי לקצר את הזמן הדרוש לשידורם, ולפנות מקום ליותר פרסומות. רשת TBS שידרה במהירות גבוהה את “הקוסם מארץ עוץ” ושידורים חוזרים של סיינפלד, ורשת TV Land שידרה במהירות מואצת את “ח•ב•ר•י•ם”.

דילוג אקטיבי על פרסומות בטלוויזיה קיים מאז מכשירי הווידאו, שבהם אפשר היה להקליט תוכניות ולהריץ קדימה את הפרסומות, פיצ’ר שנשמר גם במקליטים הדיגיטליים הביתיים ובשירותי ההקלטה הדיגיטליים דוגמת TiVo (ג’יימי קלנר, יו”ר ומנכ”ל TBS, אמר בראיון ב-2002 שהוא לא בטוח שהמקליטים הדיגיטליים טובים לתעשייה “בגלל הדילוג על הפרסומות… זו גניבה. החוזה שלך עם הרשת כשאתה מקבל את התוכנית הוא שאתה הולך לצפות בפרסומות. אחרת לא היית יכול לקבל את התוכנית במודל נתמך-פרסום. בכל פעם שאתה מדלג על פרסומת או צופה בכפתור אתה למעשה גונב את התוכניות”).

“איך הטלוויזיה מועילה לילדיכם”, מודעה של מוטורולה משנת 1950. תמונה: robert wade (cc-by-nc-sa)

אבל בשירותי ההזרמה (סטרימינג) נטפליקס, הולו ואמזון פריים הבעיה לא קיימת, משום שתמורת דמי המנוי, השירותים הללו מספקים סרטים וסדרות ללא הפסקת פרסומות. הבלוג Exstreamist חישב כמה פרסומות נחסכות מהצעירים שמשתמשים בשירותים הללו. הבלוג ריכז מחקרים אקדמיים וחישב שאמריקאים בגילאי 2-18 צופים בשירותי סטרימינג 1.8 שעות ביום בממוצע, כלומר כ-650 שעות בשנה, ובשעה ממוצעת בטלוויזיה משודרות כ-14 דקות של פרסומות, כך שלו הצעירים היו משקיעים את אותו זמן בצפייה בטלוויזיה, הם היו נחשפים לכ-150 שעות פרסום.

בשנה שעברה חישב הבלוג שלקוח נטפליקס ממוצע צופה בשירות 1.5 שעות ביום, ולפי כ-15:30 דקות פרסום בשעה (נתוני נילסן לשעה ממוצעת בכבלים ב-2014), נטפליקס חוסכת לצופיה כ-130 שעות פרסום בשנה.

נטפליקס ודומותיה גובות דמי מנוי, ומשלמות לאולפני הטלוויזיה על התכנים. אבל קשה לדמיין את עולם פרסומות הטלוויזיה מפנה את מקומו – הוא ימצא דרכים ותיקות (כמו פרסום סמוי) וחדשות, חלקן ודאי איומות, להמשיך ולהתקיים.