הרשת האפלה והטובה ️ מחשבים את קיצם הפסולת לסל תרבות רבע לדיגיטל

יובל אור, כוכב הסרט “הרשת האפילה”, מספר על הדארקנט – האם היא באמת מפוקפקת כמו שמציגים אותה? • ורד ירוחם, במאית-שותפה של הסרט “שאריות”, מדברת על הסוף המפתיע של רבים ממוצרי הטכנולוגיה שאנחנו זורקים • וגם: ההתמודדות המקורית של הניו יורקרים עם פסולת אלקטרונית

אור באפלה

אל תוך הרשת האפלה (2016) הטריילר from Zygote Films on Vimeo.

יובל אור נכנס לדארקנט ויצא משם עם הסרט “אל תוך הרשת האפלה”, שהוא התסריטאי והכוכב שלו. “הסרט התחיל בכלל כמסע שרצינו לצלול לתוך השווקים המוצפנים של הדארקנט”, סיפר בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון. “זה מה שעניין אותנו ואת ערוץ 1, ועם הזמן גילינו שזה עולם ומלואו – הרבה יותר עמוק מרק השווקים שמושכים הרבה תשומת לב בגלל הנשק, הסמים, הסחר בתמונות פדופיליה. מה שמצאנו מעבר לזה זה אנשים אידיאליסטיים שמנסים להקים סוג של עולם מקביל. שהשאיפה שלהם זה לצאת מהשלטונות שמנהלים לנו את החיים – דמוקרטי או דיקטטורי, זה לא כזה משנה להם. וזה בעצם הפך להיות לב העניין בסרט, איך האנשים האלה רואים את העולם שלנו, איך הם מנסים לבנות עולם חדש ואיך זה הולך להראות ואם זה הולך להיות בכלל.

“איתי לנדסברג, המנהל התיעודי בערוץ 1, נדלק על הנושא ורצה שנעשה לו סרט. חשבנו שמבחינת החוק יהיה קשה לצלם אותי עושה עברות – מזמין סמים, ודאגנו שהמשטרה תעצור אותי. באמת באחת הפגישות עם המשטרה לקראת צילומים הם הזהירו אותנו מלקנות דברים בדארקנט כי הם פתחו תיק פלילי נגד עיתונאית אחרת שעשתה את זה, והבנו שזה גם לא כזה מעניין – עשו מלא כתבות בנושא.

“קודם כל דארקנט זה לא דבר אחד ויחיד, אבל המושג בעצם זה כל רשת מוסתרת שניתן לגשת אליה רק באמצעות תוכנות מיוחדות, לרוב תוכנת TOR שהיא הכי פופולרית לכניסה לדארקנט – גם מוסתרת וגם שהמידע שעובר שם מוצפן. TOR זה הכי קל והכי פופולרי, אבל יש מלא רשתות כאלה, ולצורך העניין כל צבא או כל ארגון חשאי בעולם גם משתמש או מקים סוג של דארקנט בעצמו, זה קשור אצלנו בראש למשהו פלילי אבל זה לא בהכרח.

“האנשים שנחשפנו אליהם רוצים לשנות את העולם, כל אחד בדרכו – יש חלק שמעורבים בביטקוין, מטבע וירטואלי חילופי, שבזמן שעבדנו על הסרט הערך שלו עלה מ-400 דולר ל-1200 דולר לביטקוין, זו הוכחה שיש לדבר הזה כוח, ולתנועה הזו כוח. זה כוח שבשנתיים שלוש האחרונות הולך ומתגבר. הם מעורבים לדוגמא בבניית דארקנטים שמאפשרים לתקשר באנונימיות ועובר דרך אפליקציות שמעורבות. זה פחות להפיל שלטונות – אלא יותר לחיות את החיים שלהם בצורה חופשית”.

הסרט המלא כאן.

מחשב יד שנייה מהזבל

מחשבים מושבתים, שישראלים זורקים לפח או מניחים ברחוב, הופכים למחשבים פעילים של פלסטינים, מגלה הסרט “שאריות”, שעוקב אחרי המסלול של החפצים שאנחנו זורקים, דרך אלטעזאכנים, שווקי פשפשים וסוחרים. במאית-שותפה של הסרט, ורד ירוחם, סיפרה בראיון מקדים לעורכת קפון: “הסרט מתאר את המסלול שעושים החפצים הישנים בבית – כורסה, ספה, מחשב. שמים אותם מתחת לבית והם נעלמים תוך שעתיים. מה קורה להם? להם הם נעלמים? חקרנו את זה וגילינו שיש מערכת שלמה של אנשים שמעבירים את החפצים, חלק גדול לשטחים, חלק לשווקי יד שנייה, ובשטחים יש סצנה מטורפת של מכירה פומבית מדי לילה – כל הסחורה שנאספת מכל הארץ נמכרת שם. אנחנו צילמנו בין 70 ל-100 משאיות ביום, מפוצצות סחורה. ואז יש שם חנויות שמתמחות – סלונים, ספות, טכנולוגיה וחשמל.

“אנחנו התמקדנו בשניים – אחד ששיפץ רהיטים, והכי התמקדנו במעבדת מחשבים – הם שם מקבלים הכל מהכל – כמויות שאין לתאר, ומשפצים ברמות הרבה יותר גדולות מחברות המקור. הם הרבה פעמים מלמדים את עצמם דרך סרטונים ביוטיוב. בעצם זה לא מיחזור, זה קיימוּת, זה לצרוך פחות – והם עושים את זה, נותנים לדברים סיבוב שני ושלישי. אבל הם שואפים להיות אנחנו ורוצים לקנות את הדבר החדש. הסרט מדבר על תרבות הצריכה, סוג של תרבות הפוכה. המוצר נזרק – אבל בעצם מתחיל חדש”.

סדנת היכרויות עם זבל אלקטרוני

אנחנו קונים מכשירים אלקטרוניים, משתמשים בהם וכשהם מפסיקים לעבוד ובלתי ניתנים לתיקון – זורקים אותם, כל זה בלי לדעת איך הם עובדים, איך וממה הם מורכבים ומה זה עושה לאיכות הסביבה. הפסולת האלקטרונית מהווה 2% בלבד ממטמנות הזבל בעולם, אבל אחראית לכ-70% מהפסולת הרעילה, לפי מנכ”ל Electronic Recyclers International, חברה שעוסקת במיחזור פסולת אלקטרונית.

במחסן הפסולת האלקטרונית גוואנוס בניו יורק יזמו את “חפירות יום רביעי”, אירוע שמשלב לימוד ואמנות סביב פסולת אלקטרונית. “‘חפירות יום רביעי’ הוא אירוע שמאפשר לציבור ולמתנדבים לפרק מוצרי אלקטרוניקה, כדי לראות מה יש בפנים”, אמרה יזמין מיהוג’ביץ’, מנהלת תוכניות בגוואנוס, לאתר ניו יורק סיטי לנז. “התחלתי את ‘חפירות יום רביעי’ כי רציתי שאנשים יבינו מה יש בתוך מוצרי האלקטרוניקה שלהם, […] שישאלו שאלות על דברים שאנחנו משתמשים בהם מדי יום אבל לא יודעים מה הם, ממה הם מורכבים. […] אמנות היא דרך נהדרת עבור הציבור ומתנדבים להיכנס לתחום איכות הסביבה”.

---

עורכת: אחינעם קפון; טכנאית: ?; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-???????. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

---

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•