🌱 מכרז של המדינה ביקש מערכת לשתילת רעיונות ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים

[עדכון בתחתית הפוסט]

מכרז פומבי 06-2016 קורא לחברות להציע “מתן שירותי ניטור, אחזור וניתוח מידע ברשת עבור משרדי הממשלה”. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי של משרד האוצר פרסם את המכרז באפריל אשתקד, וחברת באזילה זכתה בו.

בדברי המבוא מסביר כותב המכרז כי “משרדי הממשלה נדרשים מעת לעת לשירותי ניטור, אחזור ועיבוד מידע המצוי ברשת האינטרנט. השירותים נדרשים לצרכים מגוונים במגזר הממשלתי כגון: הפקת מידע שימושי לצורך הפעילות השוטפת, בחינת היתכנות, זיהוי מגמות, איתור צרכים, זיהוי וטיפול במשברים”.

אחת הדרכים לטיפול במשברים ברשת היא הטייה של השיח שם לכיוונים הרצויים לנשוא המשבר. זו עלולה להיות דרך מפוקפקת, אם היא לא נעשית בשקיפות ובגלוי, אלא בהסתרה על ידי שתולבקיסטים ודומיהם – משתמשים בתשלום או משתמשים מפוברקים ששותלים תכנים שמטים את השיח לכיוון הרצוי לגוף הממושבר.

כסאות משרדיים סביב עציץ. צילום: Steve Koukoulas (cc-by-nc-nd)

איך מתכוונים משרדי הממשלה לטפל במשברים? כיוון אפשרי נמצא במכרז, בפרק בעל הכותרת האוקסימורונית “דרישות אופציונליות (S)” ובין שלל דרישות/לא-דרישות טכניות, סעיף 2.9.5 דורש-לא-דורש את היכולת הבאה:

רעיון בשיח – המערכת תאפשר שתילה של רעיון בשיח ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים. הדבר יתבצע מתוך המערכת באופן אוטומטי או חצי אוטומטי.

קטע ממכרז פומבי 06-2016 של מינהל הרכש הממשלתי. הדגשתי את סעיף השתילה

מחבר המכרז יכול היה לבחור לכתוב “הצגת רעיון”, “הצעת רעיון”, “הכנסת רעיון” ועוד מילים רבות אחרות, אבל הוא בחר בצירוף “שתילת רעיון”, וכזו שאפשר לבצע “באופן אוטומטי או חצי אוטומטי”, כלומר ללא מגע יד אדם, או כמעט ללא. שום דבר במשפט הזה לא מרמז על כוונה לנהל דיון פתוח וגלוי ושקוף. כך גם כותרת המכרז, המציגה פעילות פסיבית מול המידע שהגולשים מספקים, לעומת הסעיף הנ”ל, שמעיד על פעילות אקטיבית מול הגולשים עצמם.

למשרדי ממשלה יש דוברים, הודעות לעיתונות, נוכחות דיגיטלית ותקציבי פרסום להעביר את המסרים שלהם. בדיונים ברשתות חברתיות, בכתבות באתרי חדשות ובשרשורים פורומים, משרדי ממשלה אמורים לענות לשאלות ותלונות הגולשים ולהגיב לשאילתות העיתונאים. מערכת שתילת רעיונות במרחבים הללו היא מערכת תעמולה.

תומר אביטל מ”קרן התחקירים” ואני הגשנו בקשת חופש מידע למשרד האוצר, לגבי הרעיונות שמשרדי הממשלה השונים שתלו באמצעות המערכת. אעדכן בהתפתחויות.

[עדכון 16:20] עיתונאי הטכנולוגיה לשעבר ניצן ויידנפלד מציע הסבר ששולל טכנולוגיית תעמולה: “זו מערכת סטנדרטית מהסוג שמציעות חברות כמו Brand Watch. הרעיון הוא שתוכל לעשות פוסט מתוך המערכת ישירות. הניסוח אכן אומלל”.

[עדכון] מקור מוסמך מאשר את הסברה של ויידנפלד – מדובר בניסוח גרוע לבקשה תמימה של אפשרות לפרסם פוסטים, סטטוסים ותגובות באתרים וברשתות החברתיות ישירות מתוך מערכת הניטור.

להורדה (PDF, 1.03MB)

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

פרסום תגובה