עשור ל #השתג, שנולד ליצור קבוצות וליווה מהפכות האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

ההשתג חוגג עשור. ההשתג הוא טקסט (תג) שבראשו סולמית (האש), שמסמן את הפוסט שבו הוא נמצא כמשתייך לקבוצה, נושא, מטרה וכיוצא בזה. למשל, “בואו בהמוניכם! #אוהביםאתביבי” או “ראיתי עכשיו את #קונאן תוקע סנדוויץ’ בקופיקס”.

From breaking news to movements that unite us and bring about change. Here's to 10 years of trending hashtags on Twitter. #Hashtag10 pic.twitter.com/2hc2pqJZ2H

— Twitter (@Twitter) August 23, 2017

את ההשתג המציא הטכנולוג כריס מסינה, בהשראת השימוש בסולמית לפתיחת קבוצות ב-IRC וביישומים נוספים. ב-23/8/2007 צייץ מסינה:

how do you feel about using # (pound) for groups. As in #barcamp [msg]?

— ⌗ChrisMessina (@chrismessina) August 23, 2007

אחר כך הרחיב ופירט את הצעתו בפוסט בבלוגו. אומת הטוויטר אימצה את ההצעה, באירועי חירום ובהתארגנויות אקטיביסטיות מקוונות ואקסווביות.

לטוויטר לקח שנתיים לאמץ את ההצעה ולהפוך את ההשתגים לשימושיים הרבה יותר בכך שהפכה אותם ללינקים, שמובילים לעמוד עם כל הפוסטים באותו השתג, ובהמשך להציג טרנדים בסטטוסים לפי השתגים. רשתות חברתיות אחרות אימצו גם הן את ההשתג.

“It’s giving humanity a way to express themselves — as incoherent as it may be” https://t.co/vmIrofxsBG

— NYTimes Tech (@nytimestech) August 25, 2017

דיברנו על כך עם מעין אלכסנדר, מנהלת פרויקטים חברתיים דיגיטליים, שכתבה על כך בפייסבוק של בלוגה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי“:

במקור, ההשטאג נועד לאגד שיחות בנושא מסוים ולעקוב אחרי הנושא, ולאפשר לאנשים שזה לא מעניין אותם לסנן את התוכן הזה מרשימת העדכונים שלהם. זה התחיל בטוויטר ומשם עבר לרשתות נוספות ולהקשר תרבותי רחב יותר.

כ-125 מיליון השטאגס נוצרו מאז, והניסיון מראה שזה עובד טוב בעיקר סביב אירועים מקצועיים-חברתיים-טכנולוגיים.

השטאגס תומכים ביצירה של קהילות: חיבור ושיחה בין אנשים סביב נושא, גם אם הם לא מכירים. לפעמים קשה להתחיל להשתמש בהשטאג מסויים, וללמוד להכיר את הרלוונטיים לנושא שמעניין אותך. אבל כשמיליוני אנשים משתמשים בהשטאג מסויים, זה יכול להיות כלי עוצמתי להניע תנועות חברתיות. למשל: #yesallwomen , #blacklivesmatter, ובישראל: #j14, #no2bio.

כמו כל דבר חברתי שמצליח, חברות מסחריות משתמשות בכלי הזה גם, לקמפיינים מסחריים ושיווק מוצרים. מצד שני, יש כמה מאות אלפי השטאגס שרק אדם או אשה אחת השתמשו בהם. השטאגס גלמודים שכאלה.

בעברית ההשטאגס קצת פחות תפסו, גם בהתחלה לא כל הרשתות תמכו בעברית, וגם בגלל שסימן ה-# הוא תו לא עברי ולפעמים סדר האותיות משתבש.

דווקא השימוש בהשטאגס באינסטגרם שמטרתו הרחבת הפצת התוכן מכניס השטאגס לשימוש יותר נרחב ע”י דוברי עברית שגולשים ברשת.

עושה רושם שההשטאגס כאן כדי להישאר.