🗯️ האם רשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה – חופשית, נטולת פיקוח ומאפשרת אנונימיות – עומדת להיעלם? ⌨️ עברייני רשת


ג’וני זילבר, עידו קינן

עברייני רשת. קליק לארכיון המדור. צילום: Lydia (cc-by), עיבוד: חדר 404

אני לא מתעניין בנייטרליות רשת. אין לי מושג מה זה, אבל אני די משוכנע שזה עוד אחד מהנושאים הסמולניים האלו שאתם מנסים לדחוף לנו לגרון.
שאלה מצוינת! המונח “נייטרליות רשת” מציין עיקרון עתיק יומין בעולם ניהול הרשתות, שהיסודות שלו נחים בעידן הטלגרף. נייטרליות רשת פירושה שספקיות האינטרנט יעבירו את הרשת כפי שהיא, בלי להתערב בתכנים שלה. החופש שנובע מהעיקרון הזה – שהיה עד לא מזמן עיקרון מקודש במדינות המערב ועכשיו קורס ברעש גדול – פירושו שהאינטרנט נראית אותו דבר בכל מקום, ושכל אזרח רשת יכול לתקשר עם אומת הרשת כולה, בלי חשש מצנזורה או מאינטרסים פוליטיים וכלכליים.

ברשת כפי שהכרנו אותה עד כה, ספקיות האינטרנט שימשו כ”צינור טיפש” – הן מעבירות את כל המידע כפי שהוא, בלי לגעת בו ובלי להתערב בו, כשם שחברת הטלפון לא מאזינה לשיחות שלך ומחליטה אם הן ראויות להתקיים, אבל להבדיל אלפי הבדלות מספקית הכבלים שלך, שמחליטה אילו תכנים לתת לך ובעבור מה היא דורשת תשלום פרימיום.

“בלי חשש מצנזורה” זה שם קוד לפורנו וסרטים גנובים, כן?
כן. המהפכה האמיתית של הרשת היא שבפעם הראשונה מאז המצאת הדפוס – אולי בעצם מאז המצאת הכתב – עומדת לרשותנו מערכת להפצת מידע שאף אחד לא יכול לפקח עליה ואף אחד לא יכול לעצור אותה. החופש האדיר הזה והמהפכה שהוא הוליד מפחידים את כל מי שנולד בעולם מרושת פחות. גם אנחנו נבהלים ממנו לפעמים, במיוחד כשאנחנו קוראים את הטוקבקים שלכם. אבל מי שבאמת נבהל הם אנשי הסדר הישן: רודנים במזרח התיכון שישבו בנינוחות על כיסא השלטון ופתאום, בום, טוויטר והאביב הערבי; רודנים במזרח העוד יותר תיכון שמגלים שיותר קשה להם לסמא את עיני העם בקשר ההדוק בין ההון, השלטון והעיתון; וגם חברות שנהגו להתפרנס היטב כמתווכות בין מוזיקאים ויוצרי סרטים ובין הקהל, ושהרשת שתתה להם את הביזנס. זה גם מפחיד את מי שהיה רגיל לעולם שבו הורים יכולים לשלוט במידע שמגיע לאוזני הילדים שלהם, וקשה להם מאוד לתפוש שהילדים שלהם יודעים יותר מדי בגיל צעיר מדי.

למה אתם רוצים שלילד שלי תהיה גישה לפורנו גמדים ממזרח גרמניה? אתם שונאים את הילדים שלי?
הרשת החופשית היא רשות נפרדת מהמדינה – זו שיש בה פקודת עיתונות מנדטורית ואסור לספר בה על אסירים סודיים או על כלי נשק בלתי קונוונציונליים; זו שבית המשפט יכול להטיל בה צווי איסור פרסום; זו שבה בעלי העיתון הם שחקנים שיש להם אינטרס פוליטי או כלכלי להסתיר או להבליט מידע. במקומות אחרים הרשת היא לא רשות נפרדת, אלא ישות חתרנית ממש: השלטון עושה ככל שביכולתו כדי לצנזר אותה, והיא עדיין פורחת לו מתחת לאף.

אני אסכם את מה שאמרתם במשפט אחד: בשם החופש לעשות ריפרש כל חמש דקות בפייסבוק, אתם בעד סרטים גנובים ופדופיליה.
אתה צודק, החשש הגדול לחופש ברשת הוא לא מהממשלות, אלא מחברות מסחריות, שהחופש ברשת נוגד כל היגיון עסקי שיש להן. כשחקן בשוק המסחרי, יש לך אינטרס ברור מאוד להגביל את התחרות שלך. ברשת התחרות מאגפת אותך מכל כיוון, ורבים מהמתחרים שלך מוכנים לעשות את מה שאתה עושה בחינם. לו אתה ספקית הכבלים הגדולה במערב, קומקאסט, שהיא במקרה גם הבעלים של חברת הטלוויזיה NBC ואולפני הקולנוע יוניברסל, אתה רוצה מאוד להגביל את הגישה של הלקוחות שלך לתכנים של המתחרות; אתה רוצה גם לוודא שאם מי מהם יוריד באופן בלתי חוקי תכנים ששייכים לך – אתה תנתק אותם מהרשת לתמיד. ההגבלות של רשות התקשורת הפדרלית בארה”ב, ה-FCC, מנעו את זה עד כה.

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

עזבו אותי באמותיכם מכל הפוליטיקה האוונגרדית שלכם. זה מפריע לי להוריד סרטים בטורנט?
כמובן.

מה!
כמובן. אנחנו נסביר: אם אתה ספקית האינטרנט הישראלית הבדיונית קווים לוהטים 000 נט, ויש לך לקוחות שמכבידים על קווי התקשורת שלך עם הורדות קבצים או משחקים, אתה רוצה לגבות מהם יותר או לפחות לחנוק להם את קו האינטרנט. בישראל יש הוראה מ-2011 שאוסרת על הנוהג הזה בסלולר, ובפברואר השנה נחקק חוק לנייטרליות רשת שאמור להרחיב את זה גם לספקיות תקשורת, אבל פה זה ישראל וספקית האינטרנט הפיקטיבית קווים לוהטים 000 נט עושה את זה בכל זאת כי לך תתפוס אותה.

נהדר. אז מה קרה השבוע בפייסבוק? יש איזה רכילות חמה על מארק זאקרברג?
אבל החופש האדיר הזה והעמידות המדהימה של הרשת הם כמובן רק אשליה. נקודת התורפה היא שכדי שהרשת תהיה חופשית, המרכז שלה צריך להישאר יציב. המרכז הזה הוא ארצות הברית, כי ככה זה, הרשת שייכת לממשלה האמריקאית ואל תאמינו לאף אחד שיגיד לכם שהרשת זה עניין בינלאומי. אבל בית המשפט בארה”ב, בשבתו כמשרת האינטרסים התאגידים, פסל את הצו של רשות התקשורת האמריקאית שמבטיח את עקרון “הצינור הטיפש”, בתירוץ – סליחה, התכוונו, בנימוק – שה-FCC חרגה מסמכותה. ה-FCC, הפועלת תחת ממשל אובמה, שייזכר לדיראון עולם כמי שיחסי הציבור הליברליים שלו הסתירו מדיניות המתעבת את החופש ברשת, הזדרזה להציע פשרה, שתהיה, לפי יו”ר הרשת, יותר “סבירה לעסקים”.

ההתגמשות, שתיתן לספקיות בעלות אינטרסים את הזכות להגביל, לחסום או לבצר בחומות תשלום חלקים מהאינטרנט, היא השלב הראשון בחיסול הכוח הדמוקרטי האדיר של הרשת והפיכה שלה למשהו אחר, משהו שיהיה הרבה יותר “סביר” לאליטות הישנות של הכוח. משוק סואן ושוקק, הרשת תהפוך לקניון: אסור לרוץ, אסור לגלוש על גלגיליות, אסור לעשן, אסור לשבת, אסור לא לקנות.

אזעקת שריפה על רקע יצירה של איי ווייוויי במוזיאון ישראל  📷 עידו קינן

אזעקת שריפה על רקע יצירה של איי ווייוויי במוזיאון ישראל 📷 עידו קינן

אני טוקבקיסט ויש לי משהו מעליב להגיד על המקצוע שלכם או על איך אתם מתלבשים.
אתה מעלה נקודה מצוינת. תחשוב על עולם שבו עולה שקל תשעים להשאיר טוקבק. נשמע לך מופרך? יש לנו את זה ביותר מופרך: תחשוב על עולם שבו הספקית שלך מחייבת אותך להזדהות בשמך האמיתי בכל פעם שאתה כותב משהו ברשת.

מופרך.
אתה צודק, זה לא מופרך בכלל: כשהמדינה מנסה לדרוש מספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים, הספקיות יכולות להתגונן ולומר שהן (כ”צינורות טיפשים”) לא אחראיות על המידע שעובר דרכן. לא בטוח שההגנה הזו תעמוד להן כשתהיה להן הזכות להתערב בתכנים שעוברים דרכן. במצב כזה סביר שהספקיות, כדי להימנע מתביעה, יחסמו את הגישה שלך לשירותים שיאפשרו לנו לתבוע אותן על הוצאת דיבה בגללך (אנחנו מתלבשים יפה מאוד דווקא!), או יגבו ממך תשלום נוסף כדי לממן את סוללות עורכי הדין שלהן.

אם חוק נייטרליות הרשת הישראלי ייאכף, אתה תוכל להגיש תלונה במשטרה על ספקית אינטרנט שחסמה גישה לאתר שלך, או לכל אתר/שירות/פרוטוקול אחר (למשל, כשכל הספקיות חסמו אתרי הימורים כי איזה שוטר אמר להן לעשות את זה כשלא היתה לו שום סמכות חוקית לכך, כפי שקבע בג”ץ). והספקית החוסמת תידרש לתת הסברים בבית המשפט.

כל הטור הזה הוא דמגוגיה. לא שאלתי אתכם אף אחת מהשאלות שעניתם להן. למעשה התעלמתם ממני לגמרי.
אתה צודק: זה יכול להיות עולם די נורא, שבו תהיה חופשי להתבטא ברשת, אבל איש לא יוכל לשמוע אותך.


ג’וני זילבר ועידו קינן עובדים יחד כבר יותר מדי שנים. הטור התפרסם במדורם “עברייני רשת” במוסף “גלריה שישי” של “הארץ”, 8.5.2014

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

פרסום תגובה