דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 2.07MB)

‏ ‏י”א אב תשע”ח

‏23 יולי 2018

באמברגו עד 25.7.18 בשעה 6:00

פרקליטות המדינה מציגה דו”ח סיכום פעילות לשנת 2017

מצ”ב לעיונכם דו”ח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2017. פרסום הדו”ח זו השנה השלישית, הינו חלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב. הפרקליטות רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים אודות עבודתה כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי.

בשנת 2017 התרחשו מספר התפתחויות מרכזיות בפרקליטות: פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) התפצלה ממחוז צפון המאוחד והחלה פעילותה בתחילת שנת 2018, הנהלת הפרקליטות עדכנה את התוכנית האסטרטגית של הפרקליטות, הוקם ביחידת הניהול של הפרקליטות תחום חקר תהליכים ובקרה לשיפור עבודת הפרקליטות ואף מונתה ראשת תחום לטיפול בעבריינות קטינים ונוער בכפיפות למשנה הפלילי לפרקליט המדינה, אשר אחראית ברמה הארצית לשיפור ההתמקצעות בתחום, בין היתר באמצעות הכשרה הנחיה והתווית מדיניות אחידה. בנוסף, בוצעו מהלכים לקיצור הליכי מכרז המאגר לגיוס פרקליטים חדשים לשורות הפרקליטות, כחלק ממהלכי התייעלות, אשר אפשרו השנה לראשונה את קליטתם של פרקליטים חדשים בסמוך לאחר קבלת תעודת ההסמכה לעריכת דין.

הדו”ח כולל נתונים אודות פעילות פרקליטות המדינה – מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה, ובכלל זאת מחלקת הבג”צים, מח”ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד, וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2017.

להלן מספר נתונים בולטים לשנת 2017:

1. כוח אדם-

· ניהול נשי – 61% מהמנהלים בפרקליטות הן נשים

· ארגון “צעיר” – 36% מהפרקליטים עד גיל 35, 64% עד גיל 40.

2. שילוב בני מיעוטים מצוי במגמת עליה מתמדת- והם מהווים 9% מכלל העובדים, מחציתם פרקליטים.

3. תיקי חקירה – 35,076 תיקי חקירה הועברו לפרקליטות מהמשטרה, מתוכם 38% עם המלצת גניזה:

· כ-70% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 טופלו בתוך כחודש ממועד פתיחתם.

· כ-39% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות.

4. כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים-

· 82% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2017 הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית.

· 30% מכתבי האישום שהוגשו במהלך שנת 2017 עסקו בעבירות אלימות כעבירה מרכזית.

5. אכיפה אזרחית – הוגשו 273 תביעות יזומות (גידול של 68% ביחס לשנת 2016) בהיקף של 701,958,933 ₪

להלן לנוחיותכם הפניות לנושאים ונתונים בולטים המובאים בהרחבה בדו”ח:

כוח אדם

בפרקליטות מועסקים 1830 עובדים נכון לסוף שנת 2017, מהם כ-1,000 פרקליטים. בקרב הפרקליטים, 64% הן נשים, מבין המנהלים בפרקליטות, 61% הן נשים. הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית, כ- 64% מהפרקליטים הם בני 40 ומטה.

בשנת 2017 חל גידול של כ-14% במספר בני החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית המועסקים בפרקליטות. נכון לסוף שנת 2017, הועסקו בפרקליטות 160 בני מיעוטים, המהווים כ-9% מכלל העובדים, כאשר מחציתם פרקליטים. עוד לפי הדו”ח, שילוב בני המיעוטים בפרקליטות נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. בשנה החולפת חל גידול של כ- 100% במספר העובדים יוצאי אתיופיה המועסקים בפרקליטות, וכיום מועסקים בה 38 עובדים ישראלים יוצאי אתיופיה.

הפרקליטות הפלילית

· תיקי פרקליטות

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על-ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל. בשנת 2017 חלה עלייה קלה במספר התיקים שהועברו מהמשטרה אל הפרקליטות ביחס לשנת 2016,כאשר הועברו 35,076 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות, ונפתחו על בסיסם 29,561 תיקי פרקליטות. כ-39% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2017 עסקו בעבירות אלימות, כ-15% בעבירות מין, כ-11% בעבירות הונאה וכ-7% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-38% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2017 המליצה המשטרה לסגור את התיק מכיוון שסברה שלא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין פלילי, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות.

בשנת 2017 נסגרו במחוזות הפרקליטות 25,742 תיקים (מדובר בתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 או בשנים קודמות). 4,714 תיקים (18%) הועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר לתביעה המשטרתית) וכ- 21,028 תיקים (82%) נגנזו במחוזות הפרקליטות מבלי שהוגש בהם כתב אישום, כאשר עילות הסגירה המרכזיות הינן חוסר ראיות (59%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (21%) וחוסר אשמה (12%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-29,108 חשודים (לשם השוואה, התיקים שנגנזו בשנת 2016 יוחסו לכ-21,870 חשודים).

· תיקים הממתינים לבירור דין (מב”ד)

מב”ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים. נכון לסוף שנת 2017 נותרו בכלל הפרקליטות רק 141 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). מתוך תיקים אלה, ב-107 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

כ-70% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (כ-20,623 תיקים), מחציתם יועדו לגניזה ע”י המשטרה.

· כתבי אישום

במהלך שנת 2017 הוגשו על ידי מחוזות הפרקליטות 4,236 כתבי אישום, ירידה קלה ביחס ל-2016, בה הוגשו 4,500 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 38% לבתי המשפט המחוזיים, 7% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2017, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (30%) ולאחר מכן עבירות המין (17%) וההונאה (8%).

הדו”ח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים, ואף מציג לראשונה נתוני התפלגות כתבי אישום שהוגשו על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, כאשר מרבית כתבי האישום שהוגשו בפרקליטות זו כוללים עבירות כלכליות (עבירות מס, ני”ע, עבירות שוחד ומרמה, הגבלים עסקיים ועוד). במחוזות דרום, ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (בין 36-34 אחוזים). במחוזות ת”א והמרכז לעומת זאת, שיעור עבירות האלימות והמין יחסית דומה ועומד על בין 21-26 אחוזים. השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות הונאה הוגש במחוזות מיסוי וכלכלה (16%) ומחוז תל אביב (14%).

· תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2017

בשנת 2017 הופיעו פרקליטי פרקליטויות המחוז הפליליות בכ-89,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-70% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה. בשנה זו הסתיימו בבתי המשפט כ- 5,673 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-7,899 נאשמים, עלייה משנת 2016 במהלכה הסתיימו כ-4,900 הליכים שיפוטיים שנוהלו על ידי הפרקליטות. כ-82% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 7% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו (“אי הרשעה”) ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-4% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

ביחס ל-76% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הרשעתם התקבלה במסגרת הסדר טיעון, ואילו 24% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 86% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.

· ערעורים פליליים

בשנת 2017 הוגשו לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ 2,782 ערעורים פליליים. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות (580) והן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית או יחידות אחרות(2,202). לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 597 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה על ידי יחידות הפרקליטות. בסך הכל הוגשו 3379 ערעורים בשנת 2017 לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים.

87% מהערעורים הוגשו על ידי הנאשמים ולא על ידי המדינה. 50% מהערעורים עסקו בעבירות אלימות (24%), מין (15%) ועבירות המתה (11%).

במהלך שנת 2017 התקבלו פסקי דין ב-679 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, 110 מתוכם הוגשו על ידי המדינה. מתוכם 62% התקבלו באופן מלא או חלקי על ידי בית המשפט. מבין הערעורים שהוגשו מטעם הנאשמים לבית המשפט העליון, 62%% נדחו או נמחקו.

· אכיפה כלכלית משולבת

כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה. לטובת העמידה ביעד זה, הוקמו במחוזות הפרקליטות בשנים האחרונות חוליות אכיפה כלכלית. חוליות האכיפה מונות לפחות 3 פרקליטים: פרקליט בעל מומחיות בתחום הפיסקאלי, פרקליט בעל מומחיות בתחום הלבנת הון, ארגוני פשיעה וחילוט ופרקליט בעל מומחיות בתחום האזרחי מנהלי.

בשנת 2017 שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים על ידי המשטרה (בתיקים שבליווי הפרקליטות) עמד על 704 מיליון ₪. היקף הרכוש שחילוטו התבקש במסגרת בקשות שהוגשו לבית המשפט בשנת 2017 עמד על 244 מיליון ₪ (לעומת 228 מליון ₪ בשנת 2016). שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2017 עמד סכום זה על 234 מיליון ₪ במצטבר [84 מיליון ₪ קנסות; 100 מיליון ₪ עיקול מס ו- 50 מיליון ₪ חילוט סופי]

· המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה, גוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה. מדובר במחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב. בסמכות מח”ש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת. מח”ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע”י אנשי שב”כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים).

לאחרונה פורסם דו”ח מח”ש בהרחבה בכלי התקשורת, לעיון בנתונים נוספים:

http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Publications/OnTheAgenda/Pages/06-02-18-01.aspx

· יחידת הסייבר

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה עוסקת בתיקים פליליים הנחקרים ברובם ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433, כמו גם בתיקים בעבירות מידע הנחקרים ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ובתיקים בעבירות מקוונות כלפי קטינים הנחקרות בידי יחידה 105 (לשעבר מאו”ר) שהוחל בהקמתה במהלך שנת 2017 במשטרת-ישראל. כמו כן, היחידה מלווה פרקליטים מיחידות הפרקליטות השונות בתיקים שהתעוררו בהם שאלות מתחום זה ומתווה המדיניות בתחומים שונים בתחום עבירות המחשב, הראיות הדיגיטליות והסיגינט. במהלך שנת 2017 הושלם שלב ההקמה הראשוני של היחידה, והיא מתפקדת כיום הן כיחידת מטה, הן כיחידה המנהלת תיקים פליליים והן כיחידה המנהלת הליכי אכיפה אלטרנטיביים בנוגע לפרסומים אסורים באינטרנט וברשתות החברתיות.

במהלך שנת 2017 חל גידול במספר התיקים בהם טיפלה היחידה – 49 תיקים, לעומת 19 תיקים בשנת 2016. בין מגמות הפשיעה עמן התמודדה יחידת הסייבר במהלך שנת 2017 ניתן לציין פעילות עבריינית ב”דארקנט” ולהצביע על שימוש הולך וגובר במטבעות קריפטוגרפיים, בראשם הביטקוין, על מנת להעביר תמורה כספית בגין ביצוע עברות פליליות ולבצע בדרך זו פעולות של הלבנת הון. כמו כן, כ-50% מהתיקים שטופלו ביחידת הסייבר במהלך שנת 2017 עסקו בעבירות מין ופדופיליה באמצעות הרשת. כ-20% מהתיקים נוספים עסקו בעבירות נגד מערכות מחשב ומערכות מידע, שבוצעו בידי האקרים (פצחנים).

כאמור, משימה נוספת של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות פליליות במרחב המקוון. במסגרת זאת, פועלת היחידה לקידום מהלכים של הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך ספקיות השירות המקוונות ועוד. האכיפה האלטרנטיבית משמשת ככלי אכיפה חלופי לאכיפה הפלילית ה”קלאסית”, כאשר לא ניתן לזהות באופן פרסונלי את מבצע העבירה, לאתרו או להביאו לדין, וככלי אכיפה משלים לאכיפה הפלילית ה”קלאסית”, כאשר החשוד נחקר ועומד למשפט, בבחינת מהלך של הפסקת המשך ביצוע העברה. תנאי יסודי לקיומה של פעילות זו הוא כי קיימת אינדיקציה ברורה לקיומה של עבירה פלילית המתבצעת באינטרנט.

בשנת 2017 חלה עלייה של מאות אחוזים בהיקף הבקשות שבהן טיפלה יחידת הסייבר להסרת תכנים או הגבלת הגישה אליהם, ביחס להיקפן בשנת 2016. בשנת 2017 התבקשה הסרתם של 12,351 תכנים אסורים. כ-99% מכלל התכנים האמורים נגעו לעברות של טרור והסתה לאלימות. תכנים אלה הועברו לטיפול יחידת הסייבר במסגרת פעילותו של צוות בין-משרדי שהוקם על-ידי שרת המשפטים, ושותפים בו, לצד יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, גורמי ביטחון שונים. ברקע הקמת הצוות הבין-משרדי ההבנה שיש קשר ישיר בין תכנים תומכי טרור ותכני הסתה ברשתות החברתיות לבין ביצוע פיגועי טרור שכונו “טרור היחידים”. פעילות הצוות נועדה לסכל את הסיכון הישיר שנשקף מפרסומים אלה. אשר ל-1% הנותרים מכלל הבקשות שטופלו ביחידת הסייבר, אלה נגעו לתכנים כגון פגיעה בפרטיות, הפרת הוראות איסור פרסום סטטוטוריות או שיפוטיות, עברות על “חוק הסרטונים” (פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותו של אדם ויש בהם כדי להשפילו או לבזותו). 85% מהבקשות של יחידת הסייבר להסרת תכנים או הגבלת גישה אליהם – התקבלו באופן מלא, 3% נוספים התקבלו באופן חלקי ו-12% מהתכנים לא הוסרו.

הפרקליטות האזרחית

· תיקי פרקליטות

הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מנהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי. פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז. פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמנהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה, או בהם מתייצב היועץ המשפטי לממשלה.תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים לתחומי תביעה מרכזיים: נזיקין, מקרקעין, קצין תגמולים, עבודה, חיובים, מיסים, משפט מינהלי ומעמד אישי.

בשנת 2017, נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-22 אלף תיקי פרקליטות. ניתן לזהות מגמת עלייה מתמדת בשנים האחרונות במספר התיקים הנפתחים ומטופלים בתחום האזרחי. כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 17% בתחום המנהלי, 13% בתחום הנזיקין, 12% בתחום המקרקעין, 10% בתחום המיסים ו-7% בדיני עבודה.

אחת ממשימותיה של הפרקליטות האזרחית היא להתייצב, בשם היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים משפטיים אזרחיים ומינהליים המתנהלים בפני בתי המשפט אשר המדינה איננה צד להם. המדובר בעמדות רוחב המוגשות בשם היועץ המשפטי לממשלה, במקרים ייחודיים בהם מצא לנכון היועץ להתייצב, או לבקשת בתי המשפט המעוניינים לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם יפסקו בסוגיה חדשנית או עם השלכת רוחב. בשנת 2017 התייצבו יחידות הפרקליטות האזרחית, בשם היועץ המשפטי לממשלה, ב-55 תיקים. 26% מהעמדות הוגשו בתיקי תובענות ייצוגיות, 11% הוגשו בתיקים שעניינם מקרקעין.

· המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מטפלת בתיקים המתנהלים בביהמ”ש העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. המדינה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד. בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. בשנת 2017 טיפלה המחלקה האזרחית בכ-551 הליכים בבית המשפט העליון, 90% מההליכים הוגשו נגד המדינה. מדובר בעלייה ניכרת (כ- 57%) ביחס לשנת 2016, אז טופלו במחלקה כ-350 תיקים. כשליש מהתיקים שהוגשו לביהמ”ש העליון היו בתחום המקרקעין, כ-15% מהתיקים הם בתחום הנזיקין, כ-15% נוספים עסקו במעמד אישי.

· אכיפה אזרחית

היחידה לאכיפה אזרחית היא יחידת מטה אסטרטגית בפרקליטות המדינה. היחידה אחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשם שמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק. אכיפה אזרחית היא שם כולל להליכים אזרחיים ומנהליים יזומים על ידי המדינה, להבטחת זכויות קנייניות, כספיות, חוקיות ואינטרסים ציבוריים של המדינה. לצד התביעות היזומות שמגישה המדינה, מתבטאת האכיפה האזרחית בשילוב ידיים של גופי האכיפה והרגולציה בהובלת הפרקליטות, ושימוש במגוון כלים אזרחיים ומנהליים לשם אכיפת החוק ולמקסום האפקטיביות כתוצאה מפעולתם המשותפת. לצד תפקידיה אלה, מפקחת היחידה לאכיפה אזרחית על הליכים משפטיים המנוהלים ע”י עורכי דין חיצוניים במיקור חוץ. מטרת מנגנון מיקור החוץ הינה לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים השלטוניים והמשמעותיים, לרבות בתחום האכיפה האזרחית.

בשנת 2017 הוגשו על ידי היחידה לאכיפה אזרחית ועל ידי מחוזות הפרקליטות האזרחיים 273 תביעות יזומות (גידול של 68% ביחס לשנת 2016) בהיקף של 701,958,933 ₪ (עלייה של כ-75% משנת 2016). 74% מהתביעות היזומות שהוגשו על ידי המחלקה לאכיפה אזרחית עסקו בתחום הנזיקין, 20% בתחום המקרקעין והשאר בתחום החוזים והחיובים. כמו כן, במהלך שנת 2017 נפסקו לטובת המדינה בהליכים שיזמה היחידה כ- 100 מיליון ₪, עלייה משנת 2016 (אז נפסקו לטובת המדינה 75 מיליון ₪).

בשנת 2017 התקיימו 33 מבצעי אכיפה אזרחית משולבת ברחבי הארץ, בין היתר בחולות, רהט, עמיעוז, רחובות, בית דגן, כפר חב”ד, צומת ביל”ו, חולון, אור יהודה, ת”א, ירושלים, כפר מנדא, חיפה, מכמורת, נחשולים, זכרון יעקב, מג’דל שמס, רמת הגולן, מירון ועוד. מבצעי האכיפה המשולבת מבוצעים ככלל לאחר “שולחנות עגולים” המנוהלים על ידי הפרקליטות בהשתתפות גורמי אכיפה רבים. בשנת 2017 ניתן לראות גידול במבצעי האכיפה כלפי גורמים עבריינים ותופעות פשיעה, לצד פעילות יזומה בעיקר בתחום המקרקעין בדגש על אכיפה במושבים.

· מחלקת הבג”צים

הדו”ח השנתי כולל נתונים אודות מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה. מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה, בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המנהלי והחוקתי. בשנת 2017 נפתחו במחלקת הבג”צים כ – 2,896 תיקים, עלייה של כ-10% ביחס לשנת 2016. כ-84% מהתיקים עסקו בעתירות לבג”ץ, 5% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-7% ערעורים על פסקי דין מנהליים. מתוך 84% מהתיקים שהינם עתירות לבג”ץ, 25% הן עתירות בעניינים שונים הקשורים לאזור יהודה ושומרון, ו23% הן עתירות בעניין מעצרים מנהליים ביהודה ושומרון.

במהלך שנת 2017 הסתיימו כ- 2000 עתירות שהתנהלו בבג”ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2016), עלייה של כ-11% ביחס לשנת 2016. 59% מהעתירות נדחו והשאר התקבלו באופן מלא או חלקי. כ-36% מהעתירות לבג”ץ מתייתרות עוד בטרם הגשת תגובת המדינה לבית המשפט. מרבית המקרים מסוג זה מתרחשים בעקבות בחינת התיקים על ידי המחלקה אל מול גורמי המדינה הרלוונטיים, גיבוש עמדת המדינה ביחס לעתירה ולאחר מכן הצגת עמדת המדינה לעותר. במקרים אלה העתירה נמחקת בין אם בשל הגעה להסכמה בין המדינה לבין העותר ובין אם בשל החלטת העותר לחזור בו, לאור עמדת המדינה, מן העתירה ולא להביאה להכרעה שיפוטית.

תגובות

פרסום תגובה