דוח 2017 של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את הדוח שנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – שנת 2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ביום שני 3/9/2018 ב-6:00 אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
מעל לרבע מפעילות הלבנת ההון שאותרה בשנת 2017 נקשרת לעבירות הונאה מרמה וזיוף 23% מהמידע נקשר לעבירות שוחד ושחיתות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, מפרסמת דו”ח לשנת 2017 הסוקר את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים רבים. הדו”ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד. בנוסף סוקר הדו”ח את מעורבותה של הרשות בהובלת פרויקטים לאומיים משמעותיים. הרשות הובילה בשנה החולפת פרויקט דגל לאומי – הערכת הסיכונים הלאומית בהלבנת הון ומימון טרור, אשר כוללת מיפוי של כלל הסיכונים הייחודיים עמם מתמודדת מדינת ישראל, נקודות תורפה ואמצעי הבקרה לצמצום הסיכונים. הערכת הסיכונים הלאומית אומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצוות העל, ומשמשת בסיס לקביעת מדיניות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, כאשר הדו”ח מציג לראשונה טבלת ריכוז הממצאים. כמו כן, הרשות הובילה השנה את היערכות מדינת ישראל לביקורת הבינלאומית של ארגון ה-FATF, פרויקט לאומי מורכב בצורה יוצאת דופן אשר אם ישראל תעמוד בו בהצלחה תוכל להצטרף כחברה לארגון היוקרתי. הדבר יאפשר למדינה לקחת חלק בקביעת המדיניות העולמית בתחום, ישפר את מעמדה של המערכת הפיננסית בכלכלה העולמית, ימשוך השקעות לגיטימיות ועוד. ההיערכות לביקורת דרשה עשייה מקצועית אינטנסיבית ורחבת היקף עם מכלול רשויות האכיפה, גופי הביטחון, גופי ממשל והסקטור הפיננסי. שרת המשפטים איילת שקד ומנכ”לית משרד המשפטים אמי פלמור קדמו הובלת ההליך ברמה האסטרטגית וליוו ההיערכות באופן הדוק. בנוסף הרשות השלימה השנה הליך מעמיק לבחינת אפקטיביות פעילותה וגיבוש אסטרטגיה שכללה שינוי תפיסת ומתכונת ההפעלה, שדרוג היכולות המודיעיניות והיכולות הטכנולוגיות שלה, והעמקת הפעילות היזומה על פי גישה מבוססת סיכון. הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום. הדו”ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2017 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים: » תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2017 הינו הונאה, זיוף ומרמה (26%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (23.4%), לצד מימון הטרור (10.4%). » דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2017 היו העברות בינלאומיות (15.6%), שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ’יינג’ים (8%), הסתייעות במלביני הון מקצועיים (5%), חברות ואנשי קש (4.5%), פעילות במקלטי מס (7.5%) פעילות בנדל”ן (6%) ועוד. » בשנת 2017 חל גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות – גידול של 27% בשנת 2017 לבדה, המשקף גידול מצטבר של כ-97% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות. זאת, לצד גידול ניכר במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות בשנת 2017, במענה לבקשות המידע, המהווה גידול של כ-31% יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-82% יחסית לשנת 2013. » מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 87% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל ו-86% מאלו שהעבירה לרשות המסים – שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון. » בשנת 2017 חל גידול של כ-18% במספר בקשות המידע של הרשות ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs) יחסית לשנת 2016 (בקשות מידע יוצאות), וחל גידול מצטבר של כ-162% בסך בקשות אלה, יחסית לשנת 2013. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו”ל. » נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך שנת 2017 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.8 מיליון “דיווחים רגילים” על פעולות פיננסיות. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-7% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-19% בחמש השנים האחרונות. מקורן של מרבית הפעולות המדווחות בדיווחים רגילים הינו במערכת הבנקאית: כ-72% מהפעולות המדווחות בשנת 2017. » מספר ה”דיווחים הבלתי רגילים” (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, היא אינה רגילה) עמד השנה על למעלה מ-88,000 דיווחים. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-13% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-78% בחמש השנים האחרונות. מקורם של כ-60% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית. » ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ’יינג’ים). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם וכעת הם מהווים כ-26% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2017. » בדו”ח מופיעים ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחומי הלבנת הון ומימון הטרור (לראשונה בלווי הציונים הקונקרטיים לכל סיכון), בהם בולטות עבירות המקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה. בתחומי הפעילות העיקריים שזוהו כבסיכון גבוה להלבנת הון נכללים נותני שירותי המטבע, השימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל”ן (בעיקר במזומן ונאמנויות), ישויות והסדרים משפטיים ואלכ”רים (בעיקר גמ”חים והקדשות דתיים). דו”ח הרשות לשנת 2017 סוקר גם מגמות הנמצאות במוקד ההתעניינות העולמית, ובראשן מימון הטרור. בשנת 2017 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות בתחום שעיקרן העברות כספים ממדינות תומכות טרור, בגלוי או בסתר, גיוס תרומות לעמותות תומכות טרור ופעולות בלתי חוקיות, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה. הרשות ממשיכה לפעול לשיפור ולהרחבה של המנגנונים המאפשרים איתור מקורות המימון, חשיפת התשתית הפיננסית התומכת בפעילות טרור והקפאה מהירה של כספים. בכלל זאת, התחקות אחר פעילות עמותות תומכות טרור, ניטור פעילות במעברי גבול, ויצירת מודלי החשדה לאיתור בלדרים. כ-50% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב”כ בשנה החולפת תרמו לחקירותיו בתחום מימון הטרור, וכפועל יוצא לפעילות הסיכול. נתון זה מדגיש את רמת האפקטיביות הגבוהה ויכולותיה המשתבחות של הרשות במחקר מעמיק ומורכב אחר פעילות מימון טרור. בשנת 2017 נטלה הרשות חלק פעיל בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור, וביניהם פרויקטים שעסקו בדרכי הגיוס של פעילי טרור, בדרכים לסיכול מימון טרור, במנגנוני החלפת מידע בין גופים רלוונטיים ברמה הלאומית, ובשינויים בדרכי מימון טרור של ארגון דאע”ש. בכך, ממשיכה הרשות לסייע למדינת ישראל להושיט יד למדינות אחרות המתמודדות עם איומי הטרור, ולפעול לשיתוף פעולה גלובלי בתחום. שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד: “משרד המשפטים בראשותי רואה חשיבות רבה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובטרור. לשם הבטחת מאבק אפקטיבי בתופעות אלה, המשרד מקדם כלים למאבק בפשיעה הכלכלית, בהלבנת הון ובמימון הטרור, לצד קיומם של שיתופי פעולה נרחבים בין גופי האכיפה והביטחון במדינה ובין המדינות השותפות למאבק, הגברת המודעות לנושא בקרב הסקטור הפיננסי והעמקת שיתוף הפעולה במאבק זה מצד הסקטור הפרטי. אני מברכת את הרשות וד”ר שלומית ווגמן-רטנר העומדת בראשה, על תנופת העשייה וההישגים של הרשות, ובייחוד תרומתם למאבק בפשיעה החמורה, וכנגד ארגוני ופעילי טרור, ועל פעילותם הרבה לקידום מעמדה של מדינת ישראל כגורם מוביל ומוערך בזירה הבינלאומית בתחום”. מנכ”לית משרד המשפטים, עו”ד אמי פלמור: “רשות אפקטיבית היא מפתח למאבק לאומי אפקטיבי בפשיעה כלכלית ומאורגנת ובטרור. המהלכים האסטרטגיים שמוביל משרד המשפטים ברשות ובאמצעותה משפרים את האפקטיביות של הרשות, משנים את משטר הלבנת ההון והופכים את מדינת ישראל לשחקן משמעותי ומשפיע במאבק הבינלאומי במימון הטרור ובהלבנת ההון. אני מברכת את ד”ר שלומית ווגמן-רטנר על ההישגים ומודה לעובדי הרשות על עבודתם המקצועית והמסורה.” ראש הרשות, ד”ר שלומית ווגמן-רטנר: “בשנה החולפת ביצעה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בכל תחומי פעילותה, העמקת שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל ומחוצה לה באיתור פרואקטיבי של יעדי הלבנת הון ומימון טרור, והעמדת מידע ומודיעין פיננסי שתרם בצורה משמעותית לחקירות של ארגוני פשיעה ושל ארגוני טרור, ואף חולל מספר לא מבוטל של חקירות. בשנה החולפת יזמה הרשות ולקחה חלק מהותי במספר רב של פרשיות מרכזיות, במגוון תחומים, וביניהם מאבק בארגוני פשיעה, מלביני הון מקצועיים, מימון טרור, עבירות מס, שחיתות שלטונית, הימורים ועוד. ברצוני להודות לעובדי ומנהלי הרשות על עבודתם המסורה והמקצועית, אשר תוצאותיה המרשימות באות לידי ביטוי בדוח. בזכותם, הרשות ממשיכה להוביל מהלכים אשר ממצבים את מדינת ישראל כשחקנית משמעותית במאבק הגלובלי המשולב בהלבנת ההון ובמימון הטרור.”
פעילות צה”ל בסוף השבוע ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא על פעילות צה”ל בסוף השבוע? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
פעילות צה”ל בסוף השבוע 📸 דו”ץ
דובר צה”ל:
אמברגו לפרסום כלל תכני ההודעה: מחר (א’), בשעה 06:00
בעקבות פיגוע הדקירה ביישוב אדם ביום חמישי בו נרצח יותם עובדיה ז״ל ונפצעו שני אזרחים נוספים, פעלו בסוף השבוע כוחות צה״ל בשיתוף שב”כ ומג”ב בכפר כובר ממנו יצא המחבל.
במסגרת הפעילות הכוחות ביצעו סריקות בכפר, תחקורים והחרמת כספי טרור וחומרי הסתה.
בהתאם להערכת המצב נמשך הכתר על הכפר.במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות, במהלכן הושלכו סלעים ובקבוקי תבערה וצבע והובערו צמיגים לעבר הכוחות. הלוחמים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.
כוחות הביטחון ימשיכו לפעול להגנת התושבים במרחב ויפעלו כנגד הטרור בישובים ובצירים.
מצורפות תמונות מפעילות הכוחות בכפר במהלך סוף השבוע.
פעילות צה”ל בסוף השבוע 📸 דו”ץ
ראיון פרישה עם השופט יורם דנציגר ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את המיטב מראיון הפרישה של השופט יורם דנציגר לכתב העת “עורך הדין”? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
[ שופט 🎨 עמיר קדרון – Nick_Shadow (cc-by-nc-nd) ]
אמברגו למחר – חמישי 26.7.18 בשש בבוקר!
שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ יורם דנציגר, בריאיון פרישה לגיליון החדש של כתב העת “עורך הדין”:
מצדד בסניוריטי, תוקף את הפוליטיקאים, מנמק את החלטתו לא להשאיר גופות מחבלים כתנאי למיקוח, מחמיא לנשיאה על החלטתה להיעזר ביחצ”ן, מעריך שתיק זדורוב יגיע למשפט חוזר ומקווה שהוועדה לבחינת הרשעות שווא שהוקמה לאחרונה לא תהיה ועדת שווא….
הכותרות: (לפי סדר הופעתן בריאיון ולאוו דווקא בסדר חשיבותן).
על שיטת הסניוריטי:
“אני סבור ששיטת הסניוריטי היא העדיפה. אוסיף רק שאלו המתנגדים לשיטת הסניוריטי נזכרים להציף את התנגדותם אך ורק בסמוך למינויו של נשיא חדש, שאז הארץ כולה סוערת. אם רוצים לשנות את השיטה, זה הזמן לקיים דיון ציבורי רציני ומעמיק, כאשר יש לנו עוד חמש שנים וחצי לכהונת הנשיאה אסתר חיות. אם אתם שואלים את דעתי, יתרונות השיטה עולים על חסרונותיה”.
על תיק זדורוב:
האם אדוני סבור שרומן זדורוב זכאי למשפט חוזר?
“אני לא יכול להתבטא בעניין הזה”.
אבל מה שעורר סערה עדיין מעורר סערה.
“כן, זה אחד מהתיקים האלה שמעוררים עניין וסקרנות יותר מאחרים. אחת לעשור לערך יש תיק שמעורר סערה ציבורית, לאו דווקא ברמה של זדורוב. כך, למשל, פרשת אל-עביד, הרצח של חנית קיסוס ז”ל, פרשת רצח דני כץ ז”ל, שעד היום אלה שהורשעו ברצח טוענים שהם לא ביצעו את העבירה. כך גם פרשת עמוס ברנס. פרשת זדורוב, אולי גם בגלל הנסיבות האיומות שבהן בוצע הרצח – רצח של ילדה קטנה, באמת ‘פרח’, במקום שאמור להיות הכי מוגן, בבית הספר, זה משהו שהוא מטלטל. אי אפשר להתעלם גם מכל התיאוריות שנזרקו לחלל האוויר ומכל החשדות באשר לזהות הרוצח, לרבות של בני המשפחה שנחלקו ביניהם לגבי האחריות של זדורוב. אימה של תאיר ראדה ז”ל סבורה עד היום שזדורוב לא ביצע את הרצח. אביה ז”ל חשב שכן. זוהי אכן פרשה יוצאת דופן מבחינת היקף ההתעסקות התקשורתית והציבורית, אבל אנחנו לא יכולים לעסוק בה לעומק שכן זו אחת מאותן פרשות שתגענה אולי למשפט חוזר, ואני לא חושב שזה נכון שמי שצריך לקבל החלטה אם להורות על משפט חוזר בבוא היום יושפע באיזושהי דרך מדעתו של שופט שישב בהרכב”.
על הוועדה לבחינת הרשעות שווא בראשותו:
האם אדוני סבור כי חפים מפשע יושבים בבית האסורים?
“אם בארצות הברית ובאנגליה נמצא שאנשים שלא ביצעו עבירה יושבים בכלא, אני לא יכול לשלול את האפשרות הזו לגבי ישראל. קח למשל, את פרויקט החפות האמריקאי שהחל לפני כשלושים שנים. כתוצאה מפרויקט חשוב זה נמצא שכ-1,500 אנשים הורשעו בביצוע עבירות שהם לא עברו. אציין כי על חלקם נגזר עונש מאסר עולם ועל חלקם עונש מוות. באנגליה נמצאו בשני העשורים האחרונים כ-350 מקרים דומים שבהם בוטלו הרשעות לאחר תום המשפט. אם זה המצב בארצות הברית ובאנגליה, האם אפשר לשלול את קיומן של הרשעות שווא בישראל?”
אזי יש לברך אפוא את כבוד השרה איילת שקד על הקמת הוועדה בראשותך.
“אני שמח ששרת המשפטים החליטה לעשות מעשה ולהקים את הוועדה הזאת. מה שמדאיג אותי שזאת לא הפעם הראשונה ששרי משפטים מחליטים לעשות שינוי. מתכנסת ועדה לדון בסוגיה חשובה, אך המלצותיה אינן מביאות לשינוי המצב הקיים.
האם מקנן בליבו של אדוני החשש כי בסופו של יום לא ייעשה דבר עם המסקנות של הוועדה?
“מובן שאני מקווה, כמו כל יו”ר ועדה, שההמלצות שלי ושל החברים שלי תתקבלנה. אחרת מה הטעם”.
על קיומן של הרשעות שווא:
במדינה שבה שיעור ההרשעות נושק לכמעט מאה אחוז, והסדרי הטיעון הם בבחינת קודש הקודשים, האם יכול להתעורר ספק בדבר קיומן של הרשעות שווא בישראל?
“זה נכון שמערכת אכיפת החוק בישראל מבצעת מעצרים בכמויות שאולי הן בלתי סבירות, ובפרט בהתחשב בכך שברוב המקרים, למרות שעצרו את האנשים, לא מוגש נגדם כתב אישום. אפשר אולי ללמוד מכך שהמשטרה והפרקליטות מפעילות מערכות של סינון ובדיקה פנימית באופן שבסופו של דבר מוגשים כתבי אישום רק נגד חלק מהאנשים שנעצרו, וזה אומר שהמערכת שלנו בריאה. מצד שני, אפשר לטעון כי אם ברוב המקרים לא מוגשים כתבי אישום נגד מי שנעצרו, הרי זה מעיד שיש מעצרים רבים שהם מיותרים”.
על החלטת הנשיאה חיות להיעזר ביחצ”ן:
נפל דבר בעולם המשפט הישראלי, נשיאת בית המשפט העליון נדרשת לשירותי יח”צ, תדמית ודברוּר אישיים. מה זה אומר עלינו כחברה, ומה זה אומר על בית המשפט העליון?
“אני חושב שזו החלטה נכונה שהייתה צריכה להתקבל לפני שנים, שהרי עולם התקשורת השתנה. היום כל בן אדם יכול להיות איש תקשורת ועיתונאי, כל בן אדם כותב מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, ויש לזה גם במה. נוסף על כך, השתנו כללי המשחק ביחסים בין הפוליטיקאים לבין בית המשפט. פוליטיקאים חדשות לבקרים עושים מה שבעבר לא היה עולה על דעתו של פוליטיקאי לעשות: לרדת לא על פסק דין של בית המשפט העליון, אלא לרדת לגופו של שופט. אמירות מסוג של ‘נותנים רוח גבית לטרור’ או ‘נעלה עם בולדוזרים על בית המשפט העליון’ לא נשמעו בעבר. ביקורת הייתה מאז ומתמיד. חלק מהביקורות לא היו קלות, אבל בשנים האחרונות נחצו הגבולות. הגישה השמרנית אמרה כי שופט מתבטא אך ורק בפסק הדין שלו. לדאבוני, הגישה הזאת כבר עבר זמנה. זה נכון, פסק הדין הוא תוצר סופי של עשייה שיפוטית, אבל כאשר בית המשפט נתקף ללא הרף, ללא כל הצדקה, חשוב שהציבור ידע בדיוק מה עושה בית המשפט העליון ועד כמה חשובה עשייתו לכל אדם.
“לפעמים עלול להתקבל הרושם המאוד מאוד מוטעה שמה ששופטי בית המשפט העליון עושים זה לנגוס בלי הרף בסמכויות הרשויות האחרות, לבטל חוקים של הכנסת חדשות לבקרים ולהצר את צעדיה של הרשות המבצעת. זה בפירוש לא המצב.
“בעולם שבו שולטת תקשורת מודרנית לצד גורמים מלבי אש ומתסיסים אשר חדשות לבקרים חוצים קווים אדומים, אין כבר די בשירותים החשובים של הדוברות ההיסטורית של בית המשפט העליון, אשר עסקה בעדכון העיתונאים על מועד שחרור פסק דין חשוב או סיפקה לעיתונאים ואחרים תמצית של פסק הדין”.
על זהות הרכב בית המשפט העליון:
לכאורה יש ממש בדברי נבחרי ציבור שונים, לרבות חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים, הדורשים כי בית המשפט העליון “ישקף” את העם או את “רצון העם”?
“בית המשפט העליון לא אמור ‘לשקף’ את ‘רצון העם’. בית המשפט העליון, כערכאה הבכירה ביותר במערכת המשפט, אמור להיות מורכב מהטובים שבשופטים. עם זאת, יש לברך על כך שהשופטים המצוינים המתמנים לבכירה שבערכאות ‘ישקפו’ את פניה המגוונים של החברה הישראלית”.
על התבטאות פוליטיקאים נגד שופטי העליון:
בניגוד לשנים עברו, פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר לגופו של שופט ולא לגופם של פסקי הדין. כיצד אדוני מסביר תופעה זו? וכיצד על המערכת לנהוג במקרים אלה?
“אכן, המציאות בתחום זה השתנתה. יש פוליטיקאים שמרשים לעצמם לתקוף בצורה בוטה ומכוערת שופטים, שכן אין הם שבעי רצון מהחלטותיהם ומפסקי דינם. כיום הכול מותר, הכול פרוץ. פוליטיקאים אלו, כך נראה לי, אינם מכוונים את דבריהם אל השופטים, אלא הם מדברים אל ציבור המצביעים הפוטנציאלים שלהם”.
על השיקולים הזרים המונעים את הקמת בית משפט לערעורים:
האם אדוני סבור כי יש להקים בית משפט לערעורים? ומדוע הוא לא קם עד היום?
“כן. נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם המליצו על כך. אני סבור כי זה דבר הכרחי בכל מדינה מתוקנת שמתחת לבית המשפט העליון ובין בתי המשפט המחוזיים יש בית משפט לערעורים. למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה בצורה משמעותית במהלך שבעים שנות עצמאותנו ולמרות העומס הגדול המוטל על בית המשפט העליון לא השתנה מבנה מערכת בתי המשפט ולא הוקמה ערכאת ערעור על אף נחיצותה. איני יודע מדוע לא מוקם בית משפט לערעורים. השמועה אומרת, ואני אומר זאת בזהירות המתבקשת, כי רוצים שבית המשפט העליון יטבע תחת עומס הטיפול ביותר מ-10,000 תיקים בכל שנה ולא יוכל להתמקד בטיפול בעשרות או אפילו במאות בודדות של תיקים העוסקים בעניינים עקרוניים בעלי חשיבות מרבית. הדבר היה צריך להיעשות כבר מזמן”.
על נימוקי הכרעתו בבג”צ גופות המחבלים:
“וכעת אני מגיע להתייחסות לפרשת גופות המחבלים, כוונתי לפסק הדין בעניין עליאן (בג”ץ 4466/16). באותו עניין עסק פסק הדין בשאלה אחת בלבד: האם מסמיכה תקנה 133 (3) לתקנות ההגנה את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לשם החזקתן לצורכי משא ומתן לשחרור הנעדרים והשבויים שבידי החמאס? מצאתי כי תקנה זו אינה מקור סמכות לפעולת המפקד הצבאי. לשיטתי מסקנה זו התבקשה מכוח עקרון שלטון החוק ועקרון חוקיות המינהל. התקנה שעליה ביקשה המדינה להסתמך לא הייתה לדעתי חקיקה ספציפית ומפורשת המקנה למפקד הצבאי את הסמכות שלה הוא טען. לא המחוקק המנדטורי ולא המחוקק הישראלי נתנו את דעתם לסיטואציה הקשורה להחזקה ארעית של גופות מחבלים לצורכי משא ומתן. השופט ג’ורג’ קרא הצטרף לדעתי, ואילו השופט ניל הנדל סבר, בדעת מיעוט, כי התקנה היא מקור סמכות מספק. דעת הרוב קבעה כי אם המדינה חפצה בכך עליה לגבש הסדר חוקי מלא ושלם, שיוקדש באופן ספציפי לנושא זה שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקיימים בדיננו”.
על הפגיעה המתמשכת בבית המשפט העליון:
“בשנים האחרונות מתחזקים הקולות הקוראים לצמצם ולהגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון. אין להשלים עם מגמה נפסדת זו ואין לתת לה יד, שכן בית המשפט העליון הוא הערובה האיתנה היחידה לשמירה קפדנית על שלטון החוק, על ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל ועל זכויות האדם”.
הדו”ח השנתי (2017) של נציב פניות הציבור ברשות השנייה ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את דוח נציב פניות הציבור ברשות השנייה ל-2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
[ הגשת הדוח השנתי 2017 של הרשות השנייה 📸 משרד התקשורת ]
דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
פרס ביטחון ישראל למפתחי פרויקט גילוי המנהרות ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לדעת מי זכה בפרס בטחון ישראל? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום הערב אחרי הטקס, בל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
שיחזור השבעת המטכ”ל הראשון ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לראות סרטון ותמונות על אירוע השיחזור של השבעת המטכ”ל הראשון? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום היום ב-17:30, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
כרזת “יום שבועה לצבא-ישראל” 📸 ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון
סרטונים, תמונות ומידע על מציאת אח”י דקר ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לראות סרטונים, תמונות ומידע על מציאת אח”י דקר? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום היום ב-17:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
הסכם בין ישראל גרמניה לרכישת ספינות סער 6 ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא על הסכם בין ישראל גרמניה לרכישת ספינות סער 6? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ב-17:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
הדמיה של ספינת “סער 6” 📸 דו”ץ
אמברגו לפרסום כלל תכני ההודעה: היום (א’) בשעה 17:00
בחודש מאי 2015 נחתם הסכם בין ישראל לגרמניה להצטיידות זרוע הים בארבע ספינות ״סער 6״ מדגם ״מגן״, אשר יהוו נדבך מרכזי במערך להגנה על מרחב המים הכלכליים, הנכסים האסטרטגיים, והרציפות האנרגטית של מדינת ישראל מהים.
לספינת ״סער 6״ יכולות רבות, ביניהן: מערכת נגד טילים ויירוט ירי תלול מסלול מבוססת מכ״ם אדיר, יכולת תקיפה שטח קרובה ורחוקה, יכולת שהייה לאורך זמן, אמצעים לגילוי מטרות בים ובאוויר ונשיאת מסוק מדגם סי-הוק.
כמו כן, על הספינות יותקנו מערכות לחימה מתקדמות כמו כיפת ברזל ימית, ברק 8, מערכות ל״א, מערכות הגנת סייבר ואמצעי גילוי ומעקב.
ארבע הספינות צפויות להגיע עד תחילת שנת 2021, כאשר הראשונה מבניהן תגיע כבר בסוף שנת 2019.
היום (א’), ז’ באייר התשע”ח 22 באפריל 2018, הכריז מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט על שמותיהן של ארבע ספינות ״הסער 6״: אח”י “מגן”, “עוז”, “עצמאות” ו”ניצחון”. ההחלטה על השמות נקבעה על ידי פורום ראשי המספנים הזרועי בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט. כמקובל בזרוע הים חלק מהספינות קיבלו את שמות כלי שיט אשר שירתו בצי בעבר כחלק משימור המורשת הזרועית והנחלתה בקרב המשרתים.
מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט:
ניתן לראות את הספינות בימים אלו קורמות עור וגידים, סקיצות של ספינה, מנועים ולוחות חשמל. אנחנו נקבל את הספינות בעוד כשנתיים במספר חודשים ספורים אחת מהשניה. הגעתן של הספינות עתידה לשנות בצורה משמעותית את פניה של זרוע הים ושייטת 3 בפרט.
זרוע הים תפעיל כלים בעלי יכולות חדשות שאין ברשותנו היום עם מעטפת הגנה והתקפה מצוינות ומדויקות ליעודן שבראשן הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים.מצורף אייטם בנושא. לפתיחה: http://www.videoidf.co.il/220418-HE-01.mp4
ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות 2018 ⏲️ שוברים אמברגו
רוצים לקרוא את ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות 2018? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-20:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
בנימין נתניהו מצ’וטט עם גולשי IOL 📸 עמוס בן גרשום, לע”מ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
