אנשי הצק-צק-צק נגד ילדים בני 14 שלא זוכרים בדיוק את המילים של ההמנון
נכון, לעשות את הווידיאו הדי-צפוי הזה, שבו בני נוער מתבקשים לשיר את ההמנון, היה רעיון שלי, והכוונה היתה לצחוק על ועם המשתתפים וכן, גם לגרד קצת כניסות של צדקנים מצקצקים שמאוהבים באייטמים מהסוג הזה ונכנסים אליהם בהמוניהם כדי להזדעזע.
אבל עדיין מעצבן אותי לראות את התגובות האוטומטיות לכתבות מהסוג הזה: “בושה”, “זבל של נוער”, “מפגרים”. אלה פאקינג ילדים בני 14, מוצפי הורמונים שעולמם מורכב מהאסונות הקטנים והמרגשים של עצמם והעניינים ה”חשובים” יותר עדיין לא מקועקעים להם למוח על אוטומט. אז מה? זו באמת כזו טרגדיה שילד לא זוכר אם מדינת ישראל בת 64 או 65? באמת כזה קריטי שטינאייג’ר יידע את המספר המדויק?
בני הנוער שהצטלמו לווידיאו היו חמודים, מקסימים ומצחיקים. אז הם פספסו מילה או שתיים בהמנון ושכחו אם זה “צופיה” או “הומיה” – זה מה שקובע אם הנוער “מחונך” או לא? זה מה שהופך אותם לחרא נוער? אלה הערכים המקודשים של המדינה שלנו, לזכור שיר בעל פה? יאללה יאללה, בגיל 14 לא כולנו ידענו הכול, והתעסקנו בעיקר בעצמנו. ביג דיל. היום אנחנו לא באמת יודעים הרבה יותר.
המשיכו לטעות ולהתפדח, ילדים מטורללים שלי! אני אוהבת אתכם ואמשיך לייצר לכם זבל כיפי ושמח ככל האפשר, כדי להעביר לכם את התקופה המגעילה הזאת שנקראת התבגרות בכמה שיותר סבבה גם אם אין לכם מושג מי זה נפתלי הרץ אימבר.
רחלי רוטנר היא עורכת ערוץ הצעירים וואלה Zone. למצולמת בתצלום בראש הפוסט אין קשר לנאמר בו
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
