שחרור חבילה מהמכס: מחזה אבסורד קישוני שהיה באמת, למרבה הצער
רצף האירועים הבא התרחש לפני מספר שעות.
————
– סליחה, איפה זה בניין ממן?
– שמאלה וישר עד הסוף
– אבל אין פה שמאלה
– אז ימינה ושמאלה ואז שוב שמאלה ועד הסוף
– המממ… אוקיי. ואפשר לחנות שם?
– בטח, תגיד לשומרת היא תפתח לך
– תודה
————
– שלום, אפשר לחנות פה? רק באתי לאסוף משהו קטן מהמכס
– לא, אי אפשר. שמאלה וימינה
– אבל כבר נסעתי שמאלה, ואין שם ימינה, זה אין כניסה
– אז שמאלה ושמאלה
– חחחח… אוקיי… תודה
————
– היי שוב, נסעתי שמאלה ושמאלה, ושוב הגעתי אלייך. אולי אפשר בכל זאת להיכנס לכמה דקות? אני רק אוסף חבילה
– אי אפשר. שמאלה, ואז הרבה ישר, ואז בסוף שמאלה – יש חניון
– אוקיי תודה
————
– הלו? שלום, זה המוקד של החניון?
– כן, מה הבעיה?
– הגעתי לחניון, והכפתור של המחסום לא עובד, אי אפשר להיכנס
– צריך ללחוץ על הכפתור
– כן, לחצתי על הכפתור, הוא לא עובד, ויש פה את הטלפון שלכם
– והכפתור לא עובד?
– לא, בשביל זה התקשרתי
– תלחץ על הכפתור, ואם לא עובד אז תנסה מהכניסה השניה. היא מוסתרת מאחורי המשאית.
– מאחורי איזה משאית? אה, המשאית. טוב, אני אנסה, תודה. ואיפה משלמים?
– במכונות ביציאה
– אפשר באשראי?
– בטח, מזומן או אשראי
– תודה
————
– שלום, איפה נכנסים פה למכס? אין פה שלטים!
– מצד שמאל, תקיף את הבניין, נכנסים מאחורה
– תודה
————
– שלום, איפה הכניסה למכס?
– מהצד השני, פה זה המחסן, נכנסים מקדימה
– אבל אמרו לי מאחורה
– פה זה המחסן
– טוב, תודה
————
– שלום, פה זה המכס? באתי לאסוף חבילה
– כן, תשב בכסאות מימין, יפנו אליך
– תודה
כעבור 7 דקות
– סליחה, אתם חושבים שהתור הזה מתקדם?
– זה לא תור
– אבל אמרו לי לשבת פה לחכות
– (פקידה מנפנפנת מרחוק לגשת אליה) מה הבעיה?
– באתי לאסוף חבילה. התקשרו אליי ואמרו שיש לי פטור ממכס, שסתם עצרו אותי, ושאני יכול לבוא ופשוט לאסוף
– שילמת את הקנס?
– לא, אין קנס, זה פטור ממכס. אמרו שזה יהיה כתוב במחשב, שאני רק צריך לשלם על האיחסון
– ואיפה הקבלה על הקנס?
– אין קנס אני אומר לך, רק תשלום על האיחסון. תסתכלי במחשב
– אבל אתה צריך לשלם על האיחסון של החבילה
– כן!! אני יודע! כמה אני צריך לשלם?
– פנינההההה!!!! הבחור אומר שיש לו פטור. כמה קנס אני מחייבת אותו?
– הוא שילם קנס??
– (לחשושים… “קבלה”…. “מחשב”… “קנס”… “סווטלנה”… “קנס”…)
כעבור 4 דקות
– טוב, אנשים עם פטור זה לא פה זה אצל קובי
– מה קובי? אז בשביל מה חיכיתי? איפה קובי יושב?
– מאחורי החלון, תלך שמאלה
– זה לא קיר?
– ימינה, תלך ימינה, במשרד
– תגידי, כולם פה היו ביום חופש מהגן כשלימדו כיוונים?
– מה?
– לא משנה. לחכות לקובי או להיכנס?
– אתה לא רואה שהוא עם בן אדם? תמתין בבקשה
– תודה
כעבור 16 דקות
– סליחה שאני מתפרץ, אתה קובי? באתי רק לשחרר חבילה שיש עליה פטור, ואני קצת ממהר
– אז למה לא אמרת קודם?
– אמרו לי להמתין, שאתה עסוק
– תיכנס, תיכנס, אני אטפל בך מיד. שב, שיחה קצרה בטלפון ואני איתך
– תודה
כעבור 17 דקות
– כן, אני איתך
– באתי לאסוף חבילה. הנה הטופס, ובמחשב כתוב שיש לי פטור. ואני ממהר.
– אבל לא כתוב פה פטור
– אני יודע, זה כתוב ב-מ-ח-ש-ב
– אה, זה במחשב. חכה, אני אשאל את פנינה
– ד”ש לפנינה.
– מה?
– לא משנה.
כעבור 7 דקות
– אתה לא צריך לשלם קנס! יש לך פטור. רק 51 ש”ח עמלה.
– אני יודע. מה עכשיו?
– תלך לאשנב, הם ישחררו לך את זה.
– תודה
————
– שלום, שילמתי את העמלה ואמרו לי שכאן משחררים לי את החבילה
– כן, זה כאן. תצא החוצה לאשנב השני, שם משחררים לך
– אז זה לא כאן, זה שם
– מה?
– לא משנה, תודה
————
– שלום, כאן משחררים לי את החבילה?
– כן, זה כאן. בהמשך, יש עוד דלפק, שם משחררים
– תודה
————
– שלום, כאן משחררים לי את החבילה?
– איציק!!!! תביא את המלגזה
כעבור 8 דקות
– זה החבילה שלך?
– לא.
– איציק!!! תביא את המלגזה
כעבור 4 דקות
– זה שלך?
– כן, תודה. ברוך השם.
– בבקשה, יום טוב.
(הליכה לאוטו עם חבילה ביד, גשם שוטף, ללא מטריה)
– הלו, שלום, זה המוקד של החניון?
– כן
– אמרתם לי קודם שאפשר לשלם במכונות ביציאה, אבל אין פה מכונות
– מי אמר לך?
– לא יודע, הבחור
– לא יודעת מה אמרו לך. צריך לשלם ליד השומרת
– אבל כרגע הלכתי מהשומרת לאוטו 5 דקות בגשם! אתם אמרתם לי שזה ליד היציאה!
– לא יודעת מה אמרו לך. צריך לשלם ליד השומרת
– תודה
————
– שלום, פה משלמים על החניה?
– יש מכונה מסביב, מאחורי הדלת
– כדאי לכם גם לשים עליה ענפים ולצבוע אותה בחאקי, זה יסתיר אותה עוד יותר טוב
– מה?
– לא משנה, תודה
————
– סליחה, אבל המכונה לא מקבלת אשראי
– שטרות ומטבעות
– אבל שאלתי במוקד, ואמרו לי שאפשר באשראי
– שטרות ומטבעות
– אבל יש לי רק אשראי, או שטר של 200, והיא לא מקבלת
– אני לא יודעת מה להגיד לך. שטרות ומטבעות
– 200 זה לא שטר?
– אין לך מנוי לחניון?
– לא, רק באתי לאסוף חבילה
– אז למה לא אמרת קודם? הייתי נותנת לך להיכנס עם האוטו
– אהההההה!!!!! אמרתי! פעמיים!!! ואת אמרת שאי אפשר!!!! ושאני אסע שמאלה ושמאלה!! אמרת פעמיים!!!!
– באמת?? כי אתה לא אמרת לי
– לא אמרתי לך מה???!!!!
– טוב חכה אני אביא עודף
כעבור 6 דקות
– בבקשה, הנה פרטתי לך שטרות למכונה
– תודה באמת
– בבקשה, שמחתי לעזור, שיהיה לך יום נעים
– שיהיה לך יותר אייקיו
– מה?
– לא משנה, יום נעים גם לך, ביי
– ביי חמוד
דלד דותן הוא איש הייטק תל אביבי, הומוסקסואל ומוזיקאי מוצהר. לדבריו, הפוסט, שהתפרסם במקור בפייסבוק, אמין למדי ומתאר את חוויות היום – אולי לא אחד לאחד, אבל מספיק קרוב. הוא מסרב לומר מה יש בחבילה