🐑 הנסיך מכבסה וניקוי יבש


פוסט של אדם עציון

תוכלו לשוות בדמיונכם את תמהוני כשעם עלות היום העיר אותי קול קטן ומשונה, ואמר:
“בבקשה, צייר לי כבשה!”
“הה?”
“צייר לי כבשה!”

או לפחות, כך חשבתי שאמר הקול.
לכשהתעוררתי דיי, ביקשתי מהילד המשונה שעמד מולי לחזור על דבריו.
“עשה לי כביסה,” הוא הפציר.

“שמע, ילד, אני לא ההורה שלך ואני לא מכבס לך שום דבר. איך נכנסת לכאן בכלל?”
אך הילד המטונף המשיך בשלו.
“אנא ממך, עשה לי כביסה.”

“תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” עניתי בטון הולך וגובר. “אני לא מכבס לך כלום. אם אתה רוצה כביסה, תרד כאן למטה, תפנה ימינה ואז שמאלה באמ;פם, ותגיע לרחוב ראשי גדול. אם לא תואיל בטובך לדלג תחת גלגליו של אוטובוס, לפחות תוכל למצוא שם מכבסה ולנקות לעצמך את הבגדים. יום טוב!”

הילד קימט את מצחו וחשב לרגע. “מכ…בסה?” הוא שאל. “מה זה?”
“אלוהים אדירים ילד אני מנסה לראות פה את משחקי הכס. מכבסה! יש שם מכונות כביסה! מכניסים מטבע ודוחפים את הבגדים פנימה ו… קיבינימט מה הבעיה שלך בכלל?”
“איך אדע שמצאתי מכבסה?”
“אתה תראה שכתוב באותיות גדולות בכניסה.”

הילד מצמץ בעיניו הגדולות ובלורית הזהב שלו התנפנפה באוויר הדלוח של המזגן הדולף שלי. “אינני יודע לקרוא,” הוא אמר בקול קטן.

“לא אפטר מהילד המסריח הזה בחיים,” חשבתי לעצמי.
“תראה, נורא קל לזהות. זה פשוט חדר עם מלא מכונות כביסה.”
“מכונות כביסה?!” הילד התרעם. “מה זה?”

“ג’יזס.” מלמלתי. “הנה, תראה, זה נראה ככה.” ציירתי לו תמונה קטנה.

מכונת כביסה. תמונה: אדם עציון

מכונת כביסה

“מה זה?!” הילד הזדעק. “למה כלואה בפנים עז?”


אדם עציון הוא כותב. אפשר לקרוא אותו בטוויטר ובאתר שלו