האלקטרונאי הצעיר והמעודכן
“האלקטרונאי הצעיר” היתה ערכת רכיבים אלקטרוניים – חוטים, נגדים, לדים, טרנזיסטורים ועוד, ובסיס פלסטיק שבו הרכיבים מוכנסים – שנועדה ללמד ילדים איך עובדים מעגלים חשמליים ומכשירים אלקטרוניים באמצעות בנייה שלהם. חוגי אלקטרוניקה לתלמידי היסודי סיפקו את המקרא לסמלים שמייצגים את הרכיבים השונים בשרטוטי המעגלים החשמליים. בימינו, כשמכשירים אלקטרוניים הופכים אינטואיטיביים יותר להפעלה ואינטואיטיביים פחות להבנת המנגנונים שמפעילים אותם, שני פרויקטים מנסים להנגיש את לימודי האלקטרוניקה לקהל הרחב.
דנקי פאזל הוא פרויקט של האמן היפני יורי סוזוקי, שפעיל בלונדון וסטוקהולם (והשתתף בנובמבר 2013 בכנס בינ”ל לזכר אלכס וורד, אוצר המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל). בהזמנת מוזיאון העיצוב של לונדון, סוזוקי יצר סמלים חדשים לרכיבים, שאפשר להבין מהם אינטואיטיבית מה הרכיב מבצע, ובנה רכיבים ממעגלים מודפסים בצורת הסמלים שעיצב. כך, במקום להסתכל על שרטוט, לזהות את הסמלים, לתרגם בראש לרכיבים ולהרכיב מהם את המעגל, הסמלים הם בו זמנית גם הרכיבים, ושרטוט המעגל החשמלי הוא בו זמנית גם המעגל עצמו. החיבורים בין הרכיבים מתבצעים בהרכבה על חריצים ייעודיים, ללא צורך בהלחמה. “באמצעות תהליך ההרכבה”, מסביר סוזוקי באתרו, “מגיעים להבנה ולהערכה של אבני הבניין של מערכות טכנולוגיות מורכבות יותר”.
צ’יביטרוניקס הוא פרויקט מימון-קהל של ד”ר אנדרו “באני” וואנג, האקר אמריקאי בוגר MIT שמתגורר בסינגפור, וז’י קי (Jie Qi), דוקטורנטית במעבדת המדיה של MIT. הפרויקט מטמיע רכיבים אלקטרוניים במדבקות גמישות, שאפשר לקלף ולהדביק על משטחים שונים כדי ליצור מעגלים חשמליים ללא צורך בהלחמה. וואנג כתב באתרו: “למרות שטכנולוגית מעגלים גמישים היא דבר שכיח בתוך מוצרי צריכה – יש בטח חצי תריסר דוגמאות של מעגלים מודפסים גמישים בטלפון הסלולרי שלכם – הם זוכים לייצוג חסר במוצרי חובבים ועשה-זאת-בעצמך”.
קי כתבה על המוצר כי “המעגלים החשמליים הדקים, הקלים, הגמישים והדביקים הללו מאפשרים לנו להכניס הידודיות אלקטרונית למשטחים חדשים כמו ספרים, בגדים, קירות ואפילו גופנו!”. הפרויקט רץ במשך חודשיים האחרונים והסתיים עם גיוס של יותר מ-68 אלף דולר.
התפרסם בבלוגיה של MindCET – מרכז חדשנות בחינוך מבית מטח, 16.2.2015
רוצים חינוך למדעים? שילחו את הילדים שלכם למכרה
מיקרוסופט מקמצת במידע על תוכניותיה העתידיות בנוגע למיינקראפט, משחק הווידאו הפופולרי שרכשה ב-2.5 מיליארד דולר. אבל הדברים שאמר מנכ”ל החברה, סאטיה נדלה, ביום הכרזת הרכישה, לא משאירים מקום לספק – מיקרוסופט רואה במיינקראפט כלי חשוב לחינוך טכנולוגי. נדלה השתתף באותו יום במפגש של לשכת המסחר המטרופוליטנית של סיאטל. הוא סיפר שבאותו בוקר, בתו בת ה-10 שאלה אותו אם הוא יודע משהו על זה שמיקרוסופט קונה את מוג’אנג. “עבורי”, אמר נדלה, “מה שמיינקראפט מייצגת הוא יותר מזכיון משחק שהוא להיט. זו פלטפורמת עולם-פתוח. אם תחשבו על זה, זה המשחק הזה שהורים רוצים שהילדים שלהם ישחקו בו”. לדבריו, “אם אתם מדברים על חינוך ל-STEM (ר”ת של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), הדרך הכי טובה להכניס מישהו ל-STEM, או לעורר את סקרנותם, זו מיינקראפט”.
מיינקראפט הוא משחק וידאו בגוף ראשון מז’אנר ארגז-חול, מעין לוח לגו אינסופי מעשית שבו השחקן חוצב וכורה משאבים, ובהם פחם, עורות של חיות ועץ, ומשתמש בהם לבנות לעצמו מגורים, כלי עבודה, כלי נשק וכדומה, כשהוא צריך לשמור על בריאותו ולהתגונן מאויבים ובהם זומבים. האפקטים הקוליים לא מרשימים, גרפיקת הקוביות שלו בסיסית וגסה (אבל מאפשרת לבנות דברים, מבתים ועד מדינות שלמות, ואפילו מחשב בסיסי שעובד), והוא משחק הווידאו הנמכר בעולם עם יותר מ-100 מיליון הורדות למחשבים לבד (ללא קונסולות). המורה ג’ואל לוין גילה במשחק הזה הזדמנות חינוכית.
לפני חמש שנים שיחק לוין בגירסה מוקדמת של מיינקראפט עם בתו בת ה-5, וגילה שהמשחק מלמד אותה במהירות דברים הן בעולם של המשחק עצמו והן כישורים כלליים: היא הבינה איך עובד החלל הווירטואלי שבו מתקיים המשחק, פתרה חידות ואף שיפרה את כישורי הקריאה והכתיבה שלה כי רצתה לתקשר עם שחקנים אחרים, כך לפי כתבה שפורסמה במגזין “אטלנטיק”. לוין הביא את המשחק לבית הספר היסודי הפרטי בניו יורק, שבו לימד טכנולוגיה, והצלחת הניסוי בן השבוע הביאה להארכתו לסמסטר שלם. לוין הבין שיש לו פיצוח, גייס שותפים והקים סטארטאפ בשם TeacherGaming, שקיבל את ברכת מוג’אנג, יצרנית מיינקראפט. תחת הסטארטאפ יצר לוין את MinecraftEdu, גירסת מיינקראפט מותאמת ללימוד. באוקטובר סיפר לוין בבלוג הטמבלר של MinecraftEdu שהגירסה החינוכית תורגמה לארבע שפות, ומשמשת תלמידים מהגן ועד האוניברסיטה ביותר מ-40 מדינות.
לוין משתמש במיינקראפט ללמד בכיתות ב’ שיעור שהוא מכנה “אזרחות דיגיטלית”, שכולל שימוש בטוח באינטרנט, פרטיות, תקשורת והבנת השלכות של מעשים בעולם הדיגיטלי. בראיון לטקרפבליק אמר: “הצלחנו לשחק תרחישים שבהם התלמידים היו צריכים לעבוד יחד, לפתור בעיות, להתגבר על מחלוקות בחלל הווירטואלי הזה”. מורים לאנגלית אומרים לתלמידיהם לכתוב יומנים על חוויותיהם במשחק, ומורים לשפות זרות מבקשים מהתלמידים לתקשר ביניהם במשחק רק בשפה הנלמדת. המורה מייקל הארווי יצר במיינקראפטאדו עולם-משחק שבו התלמידים מתחרים זה בזה על איסוף קוביות עם מספרים וסימני חשבון לשם יצירת משוואות פשוטות, ועולם שבו דמויות חיצוניות מלמדות את התלמידים איך עובדת חווה חקלאית, שאחרי הצפייה בה הם נדרשים למצוא דרכים לבנות חווה משגשגת למרות שיש לה מקורות מים מאוד מוגבלים. המורה אריק ווקר בנה עולם שבו התלמידים יכולים ללמוד על תרבויות עתיקות. המורה סטיבן אלפורד מלמד במיינקראפט איך חלקיקים יכולים לעבור בין מצבי צבירה, כשהאווטרים של התלמידים בעולם-המשחק משמשים בתפקיד החלקיקים.
מרקוס “נאץ'” פרסון, היוצר של מיינקראפט, נרשם בתיכון לקורס תכנות, אבל במקום להקשיב למורה יצר גירסה משלו למשחק הווידאו הקלאסי פונג. בהמלצת המורה הוא ויתר על המשך הקורס, ניגש למבחן הגמר וקיבל 100, כך לפי הספר שנכתב על תולדות המשחק, “Minecraft: The Unlikely Tale of Markus ‘Notch’ Persson and the Game That Changed Everything”. את מיינקראפט פיתח בסופשבוע אחד במאי 2009, ושחרר אותו לעולם בלי הוראות משחק. אנשים שקנו את המשחק ב-10 אירו לעותק נאלצו להתחיל לשחק ולנחש מה המטרה, ולדבר ביניהם כדי לחלוק רעיונות וטיפים. כמו העולם בתוך המשחק, גם המשחק עצמו נבנה בשלבים תוך כדי ניסוי וטעיה – פרסון המשיך לשחרר בסופי שבוע תוספות לגיימפליי, מהלך העלילה והשיחוק במשחק.
ההתאמה של מיינקראפט לחינוך נובעת משילוב של הפופולריות שלו והלימודיוּת המובנה במשחק בו. מי שמשתמש במיינקראפט לחינוך עושה שימוש בעניין של התלמידים במשחק כדי ללמד אותם כישורים שנחוצים בו (כמו הקלדה כדי לתקשר בין השחקנים וחיפוש באינטרנט כדי למצוא עוד מידע על המשחק); ובונה בו אתגרים, כמו החווה עם המחסור במים, שגורמים לתלמידים לרצות ללמוד עוד דברים כדי לעמוד בהם. התלמידים עושים זאת בלי לשים לב שהם בעצם לא רק משחקים, אלא גם לומדים. במיקרוסופט יצטרכו לחשוב איך מקדמים את השימושים החינוכיים בלי להרוס את חווית המשחק.
התפרסם בבלוגיה של MindCET – מרכז חדשנות בחינוך מבית מטח
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
