מסתמן: יאיר לפיד הוא פקאצוש

כאן:

יאיר לפיד מבקש לשים אמוטיקון של לב בפייסבוק לתמיכה בברית זוגיות אזרחית, 29.10.2013

“אשתי אין לה פייסוק” // שרשור היסטרי של איש נשוי שמחפש סטוץ מאחורי גבה של אשתו

איש נשוי פרסם בקבוצת הכרויות בפייסבוק סטטוס לחיפוש סטוצים מאחורי גבה של אשתו, ש”אין לה פייסוק”, כדבריו. לשרשור הגיעו נשים שהתחילו איתו, אנשים שנזפו בו על מעשיו ואישה שמכירה את אשתו. פרסמנו ב”הארץ” לקחים מהשרשור הזה, ולטובת הקוראים הסקרנים וההיסטוריה, הנה השרשור המלא. שמות מלאים ותמונות פרופיל של המשתתפים נמחקו, שמות פרטיים של חלקם מופיעים בהודעות.

איש נשוי מחפש סטוץ בפייסבוק. קליק להגדלה

הילד קיבל רשיון ואתם לא רוצים שינהג ויעשה תאונה? כך תעשו זאת כמו בוס // ג’וני זילבר ועידו קינן

מזל טוב עמיתוש. צילום: ורד שביט

מזל טוב עמיתוש. צילום: ורד שביט. טשטוש מספר: צייר של חלונות

מכונית עם מדבקת "לנסיכות שלנו". צילום: פשה קגן

מכונית עם מדבקת “לנסיכות שלנו”. צילום: פשה קגן

מכונית עם מדבקת "שלמה אמא אוהבת אותך". צילום: אביעד שמיר

מכונית עם מדבקת “שלמה אמא אוהבת אותך”. צילום: אביעד שמיר

תזכורת: כך תעבירו את הסמארטפון לשעון חורף // עידו קינן

גדעון סער מנסה להגניב צעירים על הבחירות המקומיות // עידו קינן

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שלח משרד הפנים הודעות לבוחר. בני ה-17, המצביעים בפעם הראשונה, קיבלו הודעה שונה, שבה ניסה שר הפנים גדעון סער לשכנע אותם שזה יותר משפיע מרשתות חברתיות, טענה ששווה לבחון בעין ביקורתית, אלא אם היא נועדה למטרות רטוריות של יצירת הזדהות על ידי שימוש במונחים מחיי היומיום שלהם:

להצבעה בבחירות יש כוח ממשי, יותר מ-Like בפייסבוק או מציוץ בטוויטר. זאת הזדמנות אמיתית להשפיע!

הודעה לבוחר הצעיר בבחירות המקומיות 2013

הודעה לבוחר בבחירות המקומיות 2013. צילום: עידו קינן

תזכורת מן הארכיב: כדי להעניק תחושת אותנטיות, גדעון סער, כשעוד היה שר החינוך, הוציא הודעה לעיתונות בתור סטטוס פייסבוק.

תודות: ירין גרויסר, דרך הוואטסאפ של “מזבלה

משה ליאון לא מפסיד בכבוד בפייסבוק: חוסם סטטוסים ולא מודה בתבוסה // עידו קינן

משה ליאון, מועמד מפלגת דרעי-ליברמן לראשות עיריית ירושלים שהפסיד בבחירות אתמול, לא עדכן על כך את 7453 אוהדיו (עשירית מ-73,789 אוהדי ניר ברקת). הסטטוס האחרון שלו הוא מאתמול משמונה בערב, ובו הוא מתחנן שיעזרו לו לנצח.

זו התגובה שלו לשאלה אם יישאר (בירושלים? במועצת העירייה?):

(אם כי בוואלה הוא אמר שיישאר בירושלים).

אנשי ליאון חסמו היום את האפשרות לפרסם סטטוסים בקיר הפייסבוק שלו. להערכתי, תוך כמה ימים הדף הזה נעלם מהרשת. אז הנה צילום שלו למזכרת:

דף הפייסבוק של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, 23.10.2013

ככה זה נראה בארה”ב אחרי הבחירות לנשיאות: ברק אובמה מכריז על נצחון, מיט רומני מודה לתומכיו.

[עדכון 24.10.2013] ליאון פרסם היום סטטוס סיכום, כפי שעדכן הקורא אלעד רוה. האפשרות לפרסם על הקיר שלו עדיין חסומה, ואני עדיין מעריך שהדף שלו ייסגר בקרוב.

תודה

לפני שלושה חודשים בדיוק יצאנו לדרך.
דרך קצרה בזמן אך ארוכה באירועים, מחשבות וחוויות שיעד אחד היה לה- להפוך את ירושלים למקום טוב יותר לתושביה. מבחינה זו הגענו ליעד. הצלחנו לגרום לשינוי בסדר היום של הבחירות בירושלים ובעז”ה גם של התנהלות העירייה כולה. מהיום, אי אפשר יהיה להתעלם מהתושבים הפשוטים, מהשכונות ומהצרכים הבסיסיים שמגיעים לכל אחד ואחת מתושבי ירושלים.

הכל בזכותכם:
חבריי לדרך, חברי הרשימה, אנשי המטה, היועצים, פעילי השטח המדהימים, ומעל לכל- 94,277 הירושלמים שיצאו מהבית להביע אמון בדרך החשובה הזאת. אנשים מופלאים, מכל גווני הקשת הפוליטית, החברתית והדתית שהתאחדו כדי להביא שינוי לירושלים. אני מעריך ומוקיר בתודה עמוקה כל אחד ואחת מהאנשים היקרים שסייעו, עזרו ותמכו בדרך הזאת. בחרנו לשים את התושבים לפני הכל, באהבה, בהקשבה, בחיבוק ובמפגש- והצלחנו. לכיסא ראש העיר לא הגענו הפעם, אבל הצלחנו להעביר מסר משמעותי של חיבור והקשבה לתושבים שתקוותי שתעבור הלאה ותמשיך בשנים הקרובות. הכל בעזרתכם ובזכותכם.

נוי אלוש נחשף כיוצר סרטון הראפ הביומטרי, וראפרים אמיתיים מעלים ראפ תגובה // עידו קינן

רשות האוכלוסין כנראה מנסה לשווק את המאגר הביומטרי לצעירים, ומישהו במשרד הפרסום אמר לה שצעירים זה ראפ, יו, אז היא העלתה את הסרטון המ——-ביך הזה, שהאח אהודק כבר ביצע בו המתת חסד. היום פרסם הראפר אלפרבר פרסם שיר תגובה.

[עדכון 21:45] ערן ורד גילה שאת הסרטון של הרשות יצר נוי אלוש, כוכב הרימיקסים האינטרנטי.

אלוש הגיב בפייסבוק שלו:

אוקיי, אז ביומיים האחרונים עלה לרשת סרטון שעשיתי עבור לשכת הפרסום הממשלתית ומשרד הפנים בנושא המאגר הביומטרי. כמובן שמהרגע הראשון קמו כמה “אזרחים מודאגים” וקרעו לו את הצורה ברשת. ואחרי שהבינו שאני קשור לזה, אז גם התחילו לקרוע לי את הצורה. סבבה. לגיטימי לגמרי. אבל רק נבהיר כמה דברים:
1. לא הסתרתי שאני קשור לזה. פשוט נתתי לזה לרוץ קודם עצמאית ברשת. עניין מקצועי לגמרי. מי שלא מבין בזה, עדיף שלא ידבר.

2. אני עובד בתחום הפרסום ומתפרנס ממנו. לא רק כ”נוי אלוש”, אלא הרבה יותר מזה, ממש כבעל משרד הפקות לכל דבר, ואיש קריאייטיב, מוזיקה וכו’. וזאת הכי פרנסה לגיטימית בעיני.

3. מצפוני שקט. מעבר לפרנסה, הסכמתי לעשות את זה כי מדובר בפיילוט לשנתיים וזכותם הלגיטימית, לדעתי האישית, לנסות לשכנע את האזרחים להצטרף אליו. גם לי כמובן יש גבולות (אם הייתי מסכים לכל ההצעות שקיבלתי מפוליטיקאים הייתי עם הרבה מאוד כסף בבנק), אבל רק אני מחליט מהם הגבולות שלי.

4. בגלל שזה אינטרנט ובגלל שזה אני, התעקשתי שיהיה ייצוג גם למתנגדים ולשמחתי הסכימו ללכת על זה. מי שעובד קצת עם משרדים ממשלתיים, יודע שזה לא עניין של מה בכך.

5. כל ביקורת לגיטימית בעיני. על התוכן או על סוג הלקוח, בוודאי, על השחקנים, ראפרים, טקסט, ממוזיקה וכו’, בוודאי ובוודאי. אבל מי שקטל את כל הסרטון באופן גורף בקטע המקצועי, לא עשה את זה מהמקום המקצועי.

6. די נמאס מכל האנשים שרואים את החיים בשחור לבן. או שאתה שמאלן או שאתה ימני. או שאתה אוהב פופ ומזרחי או שאתה אוהב אינדי. או שאתה בעד מגדלים ועשירים או שאתה בעד מדינת רווחה. ברגע שאתה אומר או יוצר דברים שמתאימים להשקפה שלהם, הם מחבקים אותך ומשייכים אותך מיידית למחנה שלהם. ברגע שאתה קצת סוטה, מבחינתם אתה בוגד. אז יאללה, עזבו אותי בשקט. בחרתי פתק אחד הורוביץ, פתק שני רוב העיר. אני רואה “הכוכב הבא” ומקלל תוך כדי את התרבות של “הכוכב הבא”. אני מת על ארקטיק מאנקיז, אבל הולך גם להופעות של ריהאנה. ככה זה, תתמודדו.

• תודות: אפרת בן-צור, דורון אופק

צה”ל מזהיר: פוגען! // עידו קינן

the last supper. צילום: יוני לרנר (cc-by)

הודעה שסומסה היום לאנשי קבע של צה”ל:

ערב טוב, בשעות האחרונות נשלחת הודעת טקסט המכילה פוגען למנויי צהל רבים. בהודעה מתבקש המשתמש ללחוץ על קישור בכדי לצפות בתמונות (ההודעה מופצת בשפה האנגלית). בעת לחיצה המשתמש על הלינק מופצת ההודעה עם הפוגען לכלל אנשי הקשר האגורים במכשיר של המשתמש, באופן אוטומטי. לאור כך, ההנחיות הבטחון עלפיהם את נדרשים לפעול: 1. אין לפתוח הודעות טקסט או ללחוץ על קישור המופיע בהודעה, כאשר כתובת השולח איננה ידועה. 2. התקינו על המכשיר תוכנת אנטי-וירוס ייעודית (הכנסו לחנות האפליקציות והתקינו אותה על מכשירכם).

ספאם בחירות מקומיות: המועמדים מאשימים את החברים שלכם // עידו קינן וג’וני זילבר

ספאם סמס מוניציפלי בהרצליה. צילומסך: תום טרגר

“הפור נפל: מצביעים אורית רשפי מועמדת מחנה מפלגת העבודה לראשות העירייה”, דיווח סמס שנשלח היום לחברי מפלגת העבודה בהרצליה. “היום בבוקר קיבלתי סמס מ-000 בנוגע לזה שרשפי היא המתמודדת הרשמית מטעם מפלגת העבודה”, מספרת ליאת לויטה, תושבת הרצליה. “לי אישית לא ברור איך היא קיבלה את הטלפון שלי, כי אני לא מאלה שמחלקים את המספר לכל אחד”.

את חברת מפלגת העבודה?
כן, התפקדתי לפני שלוש שנים. הבאתי להם את המספר שלי בידיעה שחשוב להיות פעילה ואני לקבל מהם עדכונים ודיווחים חשובים”.

כשנחקק חוק הספאם, שאוסר על שליחת מסרים פרסומיים בלתי קרואים, הפוליטיקאים החריגו ממנו את הספאם הפוליטי, כי ידעו שיצטרכו לעשות שימוש בכלי הזה לקדם את עצמם, והבחירות המוניציפליות הן דוגמה עדכנית לכך. רשפי לא עברה על חוק הספאם, אבל הנסיבות שבהן הגיעו לידיה פרטי המתפקדים של מפלגת העבודה מפוקפקות בלשון המעטה. זאת משום שבניגוד לנאמר בסמס השקרי, רשפי אינה מועמדת “העבודה” אלא רצה מטעם הרשימה העצמאית “הרצליה אחת”. את תגובתה של רשפי לא הצלחנו לקבל, אולם יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג’ובראן, הוציא הצהריים צו זמני שמורה לה להפסיק להפיץ סמסים שמציגים אותה כמועמדת העבודה.

הספאם שנשלח לתושבי כפר סבא הירוקה בשם זאב בילסקי

מקרה נוסף של ספאם מוניציפלי שהגיע בדרך לא דרך נרשם בשבוע שעבר. תושבי שכונת כפר סבא הירוקה קיבלו באימייל ספאם פוליטי שקורא להם להצביע ליהודה בן חמו, ראש העיר המכהן. על האימייל היה חתום, בשמו ובסריקה חובבנית של חתימתו, זאב בילסקי, המתמודד על ראשות עיריית רעננה, שביקר בשכונה שבוע קודם. השאלה מדוע מועמד מרעננה עושה תעמולה פוליטית למועמד מכפר סבא (“יהודה בן חמו הוא חבר אישי”, הסביר בילסקי בהודעה) חשובה פחות מהשאלה מי שלח את הספאם לרשימת תפוצה מפולחת של תושבי השכונה, ומאיפה הוא השיג אותה.

“בילסקי הוא חבר אישי של יהודה בן חמו ומעריך את פועלו, ולבקשתו שלח לו בשבוע שעבר מכתב שתומך במועמדותו”, מסר בתגובה דובר מטה הבחירות ודוברו האישי של בילסקי, יעוז סבר. ניר גרוסמן, דובר קמפיין יהודה בן חמו, טרם הגיב.

רשימת תפוצה מפולחת של כפר סבא הירוקה נמצאת בידי עיריית כפר סבא, ששולחת באמצעותה הודעות לתושבי השכונה. שימוש למטרות תעמולה בפרטי התקשרות שתושבים נתנו לעירייה למטרות אחרות הוא אמנם לא עבירה על חוק הספאם, אבל הוא כן עבירה על חוק הגנת הפרטיות. אולם דוברת העירייה, צאלה וקסמן גונן, הכחישה שנעשה שימוש ברשימה של העירייה לשליחת הספאם ומסרה כי “הוראות הדין אוסרות על העירייה להעביר נתונים ודרכי התקשרות עם תושבים לצדדים שלישיים. בין היתר, בשל הזכות לפרטיות”.

זה חבר זה?

ספאם בילסקי-בן חמו וספאם רשפי הם שתי דוגמאות להתנהגות המגונה של פוליטיקאים מקומיים. אלו פוגעים בפרטיות ומטרידים הן את מצביעיהם הפוטנציאליים והן תושבי ערים אחרות, שנקלעו לרשימות הספאם שלא בטובתם.

שלמה גלבוע, המתמודד על ראשות עיריית חיפה, מטריד את עידו קנר בספאם סמסים מאז יולי. “פרט קטן ושולי, מעולם לא גרתי בחיפה, אין לי יכולת חוקית להצביע בחיפה, ואין לי קשר לעיר חיפה מבחינה מוניציפלית. כלומר הספאמר שלמה גלבוע, שולח לי סמס זבל להצביע לו, כאשר אין לי יכולת בכלל להצביע לו”, כתב קנר בבלוגו.

גם אחד מהחתומים מעלה קיבל ספאם מגלבוע, לכתובת אימייל שמשמשת אותו לקבלת הודעות לעיתונות. ההודעה של גלבוע נפתחה במילים “חברים יקרים”, והאחד מאיתנו השיב לו, “אני לא חבר שלך ואני רוצה לדעת מאיפה השגת את האימייל שלי”. גלבוע השיב: “קודם כל סליחה שקיבלת את המייל הזה. כל המיילים הוצאו מספר הטלפונים האישי שלי כך שאני מניח שבאיזה מקום בעבר הצטלבו דרכינו. אני כמובן אסיר את שמך מייד”. הוא גם צירף את מספר הטלפון הסלולרי שלו.

שלמה גלבוע, מאיפה המספרים?
“מאחר שיש לנו מאות מתנדבים, ביקשתי מהם את ספריות הטלפונים שלהם. אין לנו הרבה, 3000-6000 [אנשי קשר]. מי שביקש הסרה הסרנו אותו. השתדלנו, לפעמים מתפספס”.

שיטה מעניינת.
“אין לי ברירה, אין לי כסף. זה פחות עובד, עובדה שאני לא ראש העיר”.

באנר בחירות מתוך ספאם אימייל של שלמה גלבוע

גם לירן זילברמן, מועמד רשימת “תותים” ברמת השרון, טוען שהשיג רשימות מחברים של הנמענים, מה שמעלה את השאלה איזה מין חברים נותנים את הפרטים שלך לפוליטיקאי.

ענבל (השם המלא שמור אצלנו) דיווחה על סמסים מהמספר 03-6292902, “הפעם הצביעו למענכם: הצביעו זילברמן ותותים להורדת הארנונה ולא הורדת ראשים”. “אני מניחה שקשור לרמת השרון, שם גרנו בעבר. לא הרשינו לאף רשימה לשלוח לנו חומרים”, היא אומרת.

בטלפון הזה ענתה לנו סיגל ממטה תותים, שסיפרה ש”הרבה תושבים שהם כבר לא גרים ברמת השרון, זה רוב המתלוננים. פשוט לא ידענו שהם עברו דירה, הם כבר לא גרים ברמת השרון כבר כמה שנים, אז מתקשרים אלי מצפת, מטבריה, אפילו מחברון. הרבה התקשרו מהכפרים גם. פשוט אין לנו דרך לדעת שהם כבר לא איתנו, לא גרים בעיר”. בסיום השיחה ביקשה סיגל: “אבל תנו חמלה קצת, רוצים לזכות בבחירות”.

לירן זילברמן, הבנתי שאתם מקבלים תלונות מאנשים שמקבלים מכם הודעות, והם כבר לא תושבי רמת השרון.
“היה לנו אחד שהתקשר”.

אחד? אמרו לי במטה שלך יותר מאחד.
“לא יודע מי אמר לך במטה”.

סיגל. אבל לא משנה, השאלה היותר מעניינת: מאיפה מגיעות הרשימות המקוריות?
“אני לא יודע, אני לא מתעסק עם זה, יש את הצוות שמתעסק עם הרשימות. בדרך כלל רשימות של אנשים שאנחנו פגשנו, ראינו, היה לנו איזשהו קשר, או שחברים מוסרים על חברים שלהם. יכול להיות שחלק מהחברים, חלק מהעדכונים לא עדכניים”.

אין דרך לקנות רשימות כאלו? מישהו שמציע לך לקנות רשימה של 5000 תושבי העיר עם טלפונים ואימיילים?
“אני לא יודע, אנחנו עושים כל מה שהוא תקין ובמסגרת החוק”.

מרן מביט על האייפון שלך מלמעלה

“קיבלתי שיחות ספאם פוליטי מראש מועצת מזכרת בתיה, גם לטלפון בבית (ניחא, אפשר למצוא בדפי זהב) אבל גם לטלפון הסלולרי שלי, שלא רשום על שמי בחברת הטלפונים או בכל מקום אחר (שייך לאחד ממקומות עבודותי, והבעלים אינו גר במזכרת בתיה)”, מספר עידו, ששמו המלא שמור אצלנו. “למועצה המקומית יש את פרטי הטלפון הזה, לדוגמא למחלקת החינוך, בעיקבות הרישום לגנים. ובטח גם למחלקות נוספות יש (אולי לגביה). אבל בוודאי לא נתתי זאת למטרת ספאם פוליטי של ראש המועצה”.

טלילה שרעבי-שלז, דוברת מועצת מזכרת בתיה, מכחישה שהפרטים הגיעו מהעירייה: “אין קשר בין מערכת הבחירות לבין המועצה. אני בתור דוברת ומי שנמצאת פה קרוב אל ראש המועצה אומרת לך שאין קשר. אנחנו לא מערבבים בין בשר וחלב. אנחנו מאוד מקפידים על זה”.

ראש העירייה מאיר דהן לא חזר אלינו.

ספאם סמס של ש"ס. צילומסך: ינאי גונצ'רובסקי

“אני מוטרד מטלפונים של דרעי ספציפית וממסרונים של ש”ס (אפילו ביקור בית של שליחי ש”ס) כמה וכמה פעמים”, מספר שי כהן. “מעולם לא הצבעתי וודאי לא הייתי חבר מפלגת שס. שום קשר אליהם בשום צורה”. באחת ההודעות שקיבל נכתב כי “מועצת חכמי התורה של תנועת ש”ס תקיים הערב תפילה מיוחדת על ציונו של מרן זכר זכר צדיק לברכה, שיעתיר בתפילה בשמי מרום ע”כ אחד ואחת שיקיים מחר ביום הבחירות את בקשתו וצוואתו ויעשה נחת רוח למרן”. גם גלית עציון דיווחה על סמס דומה. הרב עובדיה יוסף ז”ל יתקשה להתפלל עבור המצביעים, מאחר שהוא אינו בין החיים. הבטחה לתפילה שלו עבור מי שיצביע למועמד שש”ס טוענת שיוסף תומך בו עלולה להיות גם עבירה על חוקי הבחירות, שאוסרים להציע תמורה עבור הצבעה.

“יש לנו מאגר של התומכים שלנו לא רק בבחירות, אלא בפעילות שוטפת במשך כל השנה, ומשם נוצר הקשר”, אומר דובר ש”ס, יעקב בצלאל. “זה הפניות ציבור, אנשים שפונים אלינו במשך כל השנה, זה קשר יומיומי”.

ואיך קורה מצב שאנשים שאינם מצביעים שלכם ולא פנו אליכם מקבלים מכם פניות?
“אנחנו תמיד עושים סנכרון, וברגע שיש שמות שאפילו בספק, אנחנו מורידים אותם. כשיש 240 אלף קלות במאגר, יכול להיות שיש כאלה שנכנסים בטעות”.

אחד הנמענים, ינאי גונצ’רובסקי, קיבל מאותו מספר טלפון (02-5717398) הן את ההודעה על התפילה והן הודעה סותרת, לכאורה, שבה נכתב: “תתעוררו! הבוקר בערוץ 10 הודה ניר ברקת ב’אורלי וגיא’ שסגר דיל עם חסידויות בעלז וגור. שומרים על ירושלים חופשית עם פתק לבן לראשות העיר”. גונצ’רובסקי כתב בפייסבוק: “בעוד שברור שהסמס הראשון משדל להצביע לחרדים, חדי האבחנה ישימו לב שגם הסמס השני למעשה פועל לטובתם: כשאדם שמתעצבן מדילים עם חרדים שם פתק לבן בקלפי, הדבר עוזר לחרדים. נראה ששני הסמסים מכסים ביחד את רוב סוגי התושבים בבירה, ובהנחה שרוב האנשים מוחקים סמסים מיד כשהם מקבלים אותם (ולכן לא שמים לב למקור המשותף), מדובר בתחבולה די מחוכמת (הייתי אומר ‘מאוד מחוכמת’ אם הם היו אכן שולחים את הסמסים ממספרים שונים), אך מאוד לא מוסרית. מה שהם לא יודעים זה שאני בכלל רשום בת”א (:”

טוב ביי

“אני קיבלתי סמ”ס מדן להט, שאין לי ומעולם לא היתה לי כל נגיעה אליו או למפלגתו, ממס’ הטלפון 052-9999815”, מספרת אביבית (השם המלא שמור אצלנו). “דן להט שלח לי SMS למרות שאני רשום בגבעתיים”, מדווח עמיתנו ב”הארץ” עודד ירון על ספאם מאותו מספר. להט רץ מטעם “יש עתיד” בתל אביב, ומספר הטלפון הזה משמש אותו ומועמדים אחרים של המפלגה מישובים שונים להספים תושבים.

“יש עתיד מספימים בכיף. גם מראשל”צ עיר נעורי, וגם בתל-אביב עיר מגורי. הם לא מבינים, שהם רק עולים על עצבי”, מדווח חגי יעקובסון. הוא קיבל ספאם מהמספר האמור מרמי בז’ה מ”יש עתיד” ראשון לציון ומלהט.

“העברתי כתובת מהרצליה לת”א לפני 6 שנים או יותר”, מספרת אנונימית (שמה שמור אצלנו). “לא שזה הפריע לשלל מועמדים מהרצליה להפגיז אותי בסמסים, כולל שיחת טלפון שיועדה לאבא שלי (שאין לו בכלל סלולרי)”. היא קיבלה סמסים מלהט ומשרת הבריאות יעל גרמן, שקידמה את עפרה בל מ”יש עתיד” הרצליה.

גרמן הספימה גם את אנה קנטרוביץ’ שתצביע לבל. “אני חיפאית במקור ורשומה מעל עשר שנים בת”א. הקשר היחידי שיש לי עם הרצליה הוא שאחותי גרה שם…”, מספרת קנטרוביץ’. “המפלגות היחידות שהיתי בקשר איתן אים פעם היא שינוי (בתקופת טומי לפיד) ועיר לכולנו (בבחירות הקודמות) אז הסמס מגרמן דיי הפתיע אותי :-)”.

ניר ודל, שמעיד על עצמו ש”כבר שבע שנים לא גר בחדרה”, קיבל ספאם סמס מצבי גנדלמן, המתמודד לראשות חדרה מטעם “יש עתיד”.

ספאם סמס של זהר בלום מ"יש עתיד" ברחובות, ותשובותיו של עמרי וייל

אמיתי טוויטו קיבל מהמספר הזה ספאם מזהר בלום, מועמד “יש עתיד” ברחובות. הוא השיב וביקש להפסיק להספים אותו, אך קיבל הודעת ספאם נוספת מבלום. טוויטו כלל אינו תושב רחובות. כמוהו גם עמרי וייל, שמספר: “הקטע פה הוא שאני לא רשום כתושב רחובות בשום מקום. כלומר האיש מנהל מאגר מידע פרטי, כנראה ללא רישיון הנדרש לפי החוק”.

כשמתקשרים אל המספר המספים מקבלים הודעה מוקלטת של סלקום, שלפיה “לא ניתן להשלים את השיחה כפי שחויגה”.

שאלתי את דוברת מפלגת “יש עתיד”, הדר אלוני, מאיפה המפלגה השיגה את מספרי הטלפון, מדוע אנשים מסוימים מקבלים ספאם ממועמדי שתי ערים ומדוע אחרים מקבלים ספאם ממועמד מעיר שאינם גרים בה. אלוני המליצה לי לבדוק את המצב במפלגות אחרות, ואני המלצתי לה לעשות את העבודה שלה. בהמשך היא התעלמה מכל השאלות שלי ושלחה תשובה לאף אחת מהן: “מפלגת ‘יש עתיד’ איננה מפרה את חוק הספאם וכל הודעות הטקסט שנשלחות מטעמה נשלחות בהתאם להוראות כל דין”.

ספאם מסיבות

“קיבלתי הודעות משלוש רשימות תפוצה של חיי לילה להצביע ל’רוב העיר'”, מספרת תושבת תל אביב, שביקשה להישאר בעילום שם, על הרשימה של אסף זמיר, סגן ראש העיר, המזוהה עם בעלי מועדונים ובליינים וחיי הלילה. “רשימות תפוצה שנרשמתי אליהן לפני כמה שנים במטרה לקבל עדכונים על חיי לילה, ופתאום הן קופצות”. הרשימות האמורות הן של “החתול והכלב”, “הקלרה” ושל אנשי חיי הלילה דן נפתלי ואייל פטרושקה. גם אנה קנטרוביץ’ סיפרה סיפור דומה: “הסמס של ‘רוב העיר’ פשוט הצחיק אותי נורא כי הוא מאותו מספר שאני מקבלת הודעות מהכלבתול [החתול והכלב].. כאילו לקחו את אותם היחצנים”.

ספאם סמס של "רוב העיר" בתל אביב

“אני קיבלתי תגובות שמקבלים סמסים אנשים שהסמס הקודם היה מאיתן כבל ושלי יחימוביץ'”, אומר זמיר. “יש בערך 300 פעילים מתנדבים בקמפיין הזה, וכולם נתנו את ספרי הטלפונים שלהם, היות שזה חוקי. חלקם אנשי לילה וחלקם אנשי תרבות ואמנות וחלקם אנשי חינוך וחלקם אנשי ספורט, וזה נהיה בליל. אנחנו שולחים לכל העולם ואחותו סמסמים כדי לעורר מודעות, זה הולך להיות בעיניי הבחירות עם אחוז ההצבעה הכי נמוך אבר”.

אין דרך אחרת להשיג טלפונים? אין מישהו שמוכר טלפונים, רשימות של משרד הפנים?
“משרד הפנים לא נותן טלפונים. יש אנשים שמוכרים לדעתי, אבל זה לדעתי לא חוקי”.

וטלפונים שיש לעירייה?
“זה לא נגיש לאף אחד”.

אימיילים אתם שולחים?
“לא למיטב ידיעתי.יש הרבה אנשים ששלחו לתפוצת המייל של עצמם, ‘תצביעו רוב העיר'”.

למה בעצם לא באימייל?
יותר קל לנו בסמסים ובפייסבוק. אני חושב שזה אמצעים טכנולוגיים שאנשים משתמשים בהם יותר ורגילים לקבל בהם יותר, ויש תפוצה יותר רחבה וכללית, ככה אני מרגיש לפחות. אני קורא בפייסבוק. מייילים שהם לא ברדאר שלי אני לא פותח אפילו”.

משרד הפנים: זה לא אני

“ב-13 לאוקטובר קיבלתי סמס עם הטקסט ‘האגדה על המלך ביילסקי הראשון, צפו ושתפו’ וקישור לסרטון ביוטיוב”, מספר יריב חדד, שבעירו רעננה מתמודד זאב בילסקי עם ראש העיר המכהן, נחום חופרי. “לא פתחתי את הסרטון, וכרגע הסרט מוגדר שם כ’פרטי’. הסמס הגיע ממספר לא מוכר – מעולם לא נידבתי את הטלפון שלי למטה בחירות כלשהו. אין לי מושג מאיפה יש להם את הפרטים שלי. מעולם לא נתתי למטה פוליטי את הפרטים אבל יתכן שהמקור הוא לא העיריה”.

גורם שתומך בבילסקי סיפר לנו שהסרטון על בילסקי הופץ בסמס לתושבי רעננה, אבל גם לעובדי העירייה שאינם מתגוררים בעיר, ושהוא חושד שהטלפונים הגיעו מהמאגר של העירייה. הסרטון, כאמור, הוסר כבר. לא ברור מי עומד מאחוריו, אולם לינק אליו נשלח אלי על ידי יועצת התקשורת של חופרי, איה מזרחי. סבר, דוברו של בילסקי, מסר: “חבל שהטלפונים של תושבי רעננה הופצצו בשבוע שעבר בלינק לסרט מכפיש ומשמיץ”.

מרכזת מטה ההסברה של חופרי, חנה בית הלחמי, אומרת: “הסרטון לא קשור אלינו”. לדבריה, חופרי כלל לא ראה את הסרטון: “מישהו התחיל להראות לו אבל הוא איבד את הסבלנות”. בנוגע לתעמולה בסמס היא אומרת: “אנחנו שלחנו [סמסים] רק לכאלה שיש לנו מהרשימה הרשמית של משרד הפנים, שיש בה משהו כמו 20% טלפונים ניידים, לא יותר, הרוב זה טלפונים בבית. הרשימה מלאה בחורים בטלפונים – יש כמות גדולה של טלפונים שגויים. אבל יש פה 40 אלף עם זכות הצבעה, גם אם אתה מוריד ומוריד אתה נשאר עם בערך עשרת אלפים טלפונים. הדברים שמדוייקים ברשימה זה הכתובת על פי הרישום האחרון ממשרד הפנים, אנחנו לא יודעים אם הם באמת גרים פה, היו אנשים שצלצלנו אליהם והסתבר שהם כבר לא גרים ברעננה. וכמובן לכל אחד מאיתנו יש רשימות משלנו – אני שולחת לכל החברים שלי, מישהו אחר שולח לכל החברים שלו”.

ואיך משיגים אימיילים?
“כל מי שאנחנו מדברים איתו, כמו לכל מטה בחירות יש לנו טלפניות שמתקשרות אחד אחד, ומהתומכים מעדכנות פרטים שונים. ויש אימיילים של החברים שלנו”.

גם במטה הבחירות של דוד סויסה, המתמודד על ראשות עפולה מטעם רשימת “עפולה בראש”, מספימים בטלפון וטוענים שהמספר הגיע ממשרד הפנים. ליאור סלע מספר: “קיבלתי טלפון ממטה הבחירות של דוד סויסה ממספר 073-2793191, שוחחה איתי רוז, ביקשתי את מספר מאגר המידע, או מהיכן הגיע מספר הטלפון שלי לידיהם (מספר הטלפון שמופיע במשרד הפנים הוא פרטי שאיני משתמש בו, והם התקשרו למספר של העבודה), לא ידעה לומר לי, אמרה שתחזור אלי תוך מספר דקות, חזרה ואמרה שקיבלה את הטלפון מקובץ בעלי זכות בחירה, ושלא קיימת הרשאה שלי לחזור אלי”.

נסיונות לדבר עם המטה של סויסה נתקלו במערכת ניתוב שיחות, שניתקה את השיחה פעמיים. ממנהל הקמפיין של סויסה טרם נמסרה תגובה.

אולם לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), המידע הנמסר לרשימות המתמודדות הוא “רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית שביום הבחירות ימלאו להם 17 שנים לפחות”. גם דוברת משרד הפנים, אפרת אורבך, אומרת שבקובץ בעלי זכות הבחירה שהמשרד מעביר לרשימות השונות אין טלפונים, רק שם, מען, תעודת זהות ומספר קלפי: “אין שום מצב שאנחנו מעבירים טלפונים, אין בכלל רובריקה כזאת”.

ביבי ביקש

אפרת לוי קיבלה היום שיחת טלפון ממספר סלולרי שהיא לא מכירה. לדבריה, בצד השני היתה אישה שאמרה לה “אני מתקשרת מלשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה בעצמו ביקש שנתקשר ונבקש שתצביעי לליכוד-ביתנו בבחירות המקומיות, זה ממש ממש חשוב לו”. “השיחה היתה היום ב-11:30, בדיוק כשהגעתי לקלפי”, מספרת לוי.

אז הם גם עוקבים אחריך.
“ממש! ראש הממשלה משקיע בי משאבים ממש מרשימים. קצת מפחיד, אבל סבבה”.

הם לא ידעו איפה את גרה.
“לא נראה לי. לא נאמר על זה שום דבר בשיחה”.

ומה אמרת לה?
“אמרתי לה, ‘או, אז גם לי יש משהו שמאוד מאוד חשוב לי: את יכולה למסור לראש הממשלה שאני עובדת סוציאליות, ושהוא מוזמן לכונן פה מדינת רווחה ולצמצם את הפערים ואז אולי אני אשקול להצביע לו. בינתיים את יכולה למסור לו שאני מצביעה לעיר לכולנו של דב חנין’. אז היתה שתיקה המומה בצד השני, ואז היא אמרה, ‘אה, אוקיי, תודה רבה’ וניתקה”.

התקשרנו למספר שממנו הגיעה ההודעה ונמסר לנו שהוא שייך למטה הבחירות של הליכוד בתל אביב, ושלא ידוע מי התקשר ללוי משום שהמכשיר משמש מספר אנשים במטה. השארנו מספר טלפון, אבל עד עכשיו אף אחד לא חזר אלינו, אפילו לא כדי לשכנע אותו להצביע לליכוד ביתנו.

הספמת? שלם בקלפי // ג’וני זילבר

מלך הספאם. צילום: יח"צ

מלך הספאם. צילום: יח”צ

אני לא הולך להצביע היום. כן, חשוב להצביע. לא, אני לא הולך להצביע. אני לא אצביע כי יש לי חוק חדש: מועמד שמספים את הנייד שלי – לא מצביע לו. נכון לעכשיו זה אומר שאני לא מצביע למרצ, לירוקים, לעבודה, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, לניצן הורוביץ, וגם, למרות שאני רשום רק כתושב תל אביב, אני מתכוון לא לממש את זכותי הדמוקרטית בערים הרצליה (שם לא אצביע לדחליל של יש עתיד עפרה בל ולמישהי בשם מיכאלה זידנר (?)), חולון (לא זוכר, ולא בא לי לחפור בסמסים) ובת ים (כנ”ל).

ילדותי? סבבה. עקשן? סבבה. לא מצביע.

כשחברי הכנסת שלנו, חתולים חולי סוכרת סוג A, חוקקו את חוק הספאם, הם השאירו לעצמם ולתעמולה הפוליטית שלהם חור בחוק שאפשר להעביר דרכו משאית זבל. ומשאית זבל זה מה שצריך כדי לנקות את הנייד שלי מהרעש האלים והדוחפני שלהם. יש משהו גועלי במיוחד בלנסות להשתלט על תיבת הסמס שלי ב”מסרים” שלכם. כשמספימים לך את המייל, טוב, מייל אפשר לכבות. אבל הצפצוף של הסמס חודר לך ישר לתוך הבטן הרכה של הפרטיות. אפשר להיות אדישים למייל אבל סמס תמיד מקפיץ אותך: סמסים מגיעים מחברים, מקולגות. הם מכילים מסר מיידי (איפה אתה? מחכים לך?) וצריכים תשובה במיידי (אני באמ:פם בלי ארנק ועם שטר של עשרים. לקנות חלב – או קונדומים?) וכשאתה נדחף לי לאפיק התקשורת הזה כי אתה!!! צריך!!! להגיד!!! לי!!! משהו!!! דחוף!!!?!!!1 – אתה מת בעיני.

מת.

ספאם סמס מניצון הורוביץ לראשות עיריית תל אביב

כתושב תל אביב מעניין אותי במיוחד הרעש האלים והכוחני של ניצן הורוביץ, שמבטיח לנקות את העירייה מהכוחנות של רון חולדאי (חולדאי, דרך אגב, לא מסמס לי). בשבועות האחרונים מחקתי כל כך הרבה סמסים מניצן שאני מתחיל לשאול את עצמי אם יצאנו לדייט גרוע. נדמה לי שעד היום בצהריים עוד תכננתי להצביע לו. אבל אז התחיל טרטור סמסי הבחירות לטרטר במלוא עוצמתו. לדירה שלי פלשה כל האנרגיה הרעשנית וכל ההמולה המקולקלת של פעילים שרופים בטישירטים עם סיסמאות בחירות וכתמי זיעה. ומה אתם יודעים: כל סמס שלישי – הורוביץ. בסמס המאה הבנתי: לא רוצה להצביע לאיש הזה. לא לו ולא לאף אחד שטקטיקת הניצחון שלו היא לפרוץ לי לדירה בתופים ומחולות ולצעוק “צא להצביע! צא להצביע! צא להצביע!”

ילדותי? נו פרובלם. עקשן? אוקי. אני תורם במו עקשנותי לאימפריית הרשע של חולדאי? אין בעיה. יש לי השגות לגבי השלטון הנאור ומלא הפרפרים שיביאו איתם הבולדוזרים המטרטרים שמרעישים לי את הטלפון כל היום. אבל יודעים מה, סבבה. תכינו לי סטיקר, “תרמתי במו ידי לאימפריית הרשע ולא הצבעתי היום!” אני אדביק אותו. כי אני. שונא. ספאם.

כשנדחפים לך לתיבה באלימות כזאת, אתה שואל את עצמך אם הם לא מבינים איזה אקט פולשני זה לסמס, ולסמס, ולסמס שוב. אם הם לא מבינים – הם צריכים ללמוד. אבל העניין הוא שאני חושב שהם יודעים, ועל הזין שלהם. הם יודעים שהם מפריעים ודוחפים ולא נעימים וזה לא מפריע להם, ובעיני זה מאוד מזכיר את החוויה של לגור בתל אביב. גם הזה שצופר לך מתחת לחלון בשתיים בלילה יודע שהוא מפריע לך ועל הזין שלו. וגם הפקח שכותב לך דו”ח בשנייה שנגמר לך הפנגו. וההוא עם הג’יפ על המדרכה. וגם חולדאי. ולכן אם יצא שגם אתם עוד לא הצבעתם, אני מזמין אתכם לשקול לא להצביע, ובמיוחד לא להצביע להורוביץ, כי התל אביביות שהוא מביא לטלפון שלי היום, וכנראה יביא איתו לעירייה, לא שונה בשום כלום מתל אביב של חולדאי.

לדף הבא →