אוויר ציבורי

9 תגובות לפוסט “אוויר ציבורי”

1. ההיא on 18 בינואר, 2006 16:26

   מה שבאמת מרגיז אותי זה שבשני הצדדים (מעשנים ולא מעשנים) יש אחוז מסויים שמשוכנע שמי שמבקש שלא יעשנו לידו לא עושה את זה כי זה מפריע לו *באמת*, אלא מתוך קטנוניות ומיזנטרופיה.
   אפילו בלי להכנס לנושא הבריאות – יש אנשים שלא מפריע להם לחזור הביתה עם ריח של מאפרה בשיער ובבגדים (אני די מקנאה בהם) ויש כאלה שזה מאוד מפריע להם. באמת. בחיי שזה לא בשביל לעצבן.

   בנוגע לחימום/קירור, נראה לי שאנשים נוטים להתחשב הרבה יותר במי שקר לו, מתוך איזו תפיסה שמקור נעשים חולים, אבל חום זו סתם “אי נוחות”. אפילו אם נניח לרגע שזה נכון, ההגיון הזה מאבד משהו מהמשיכה שלו כשאתה יושב בחדר עם עוד 50 איש ביום קיץ לוהט, ומישהי נכנסת ומכבה את המזגן או מכוונת אותו ל-29 מעלות כי מתחת לזה זה “לא אנושי”. במיוחד במקרים בהם המישהו הזה הוא אישה במשקל ארבעים קילו שמגיעה למשרד עם גופיה ומופתעת תמידית מהעובדה שקר לה.

2. assafTV on 18 בינואר, 2006 17:39

   אני חושב שגם נשים כמו שלי יחמוביץ’ יסכימו איתי שבמקרים כאלה מותר להוריד עליה (על השחיפה שקר לה, לא לשלי) לאטמה ואף למעלה מזה וזה ייחשב כבסדר. מצטער אבל בקיץ, בחום המיוזע הישראלי, אדם – גבר או אשה – שמשנה את טמפרטורת המזגן לכל מה שהוא לא קור ארקטי דינו להיסקל למוות.

3. ההיא on 18 בינואר, 2006 18:02

   :-)

4. גע"ס on 19 בינואר, 2006 09:35

   עד לפני כמה חודשים עבדתי עם מישהי ששקלה ארבעים קילו ובכל זאת היה לה חם. בכל אופן, הכללים צריכים להיות כאלה: בקיץ – מי שסובל מקור צריך לדאוג לחולצה ארוכה או סווטשירט שיהיו באופן תמידי במשרד. בחורף – מי שסובל מחום צריך לבוא לבוש בשכבות ולשבת במשרד עם חולצה קצרה.

5. ההיא on 19 בינואר, 2006 13:02

   בדיוק. זה מה שאני עושה, ואין דבר שמעצבן אותי יותר מאנשים שחושבים שזו פגיעה אנושה בזכויותיהם לצפות מהם להביא איתם חולצה ארוכה אם קר להם במידה מוגזמת, או להתלבש בשכבות אם חם להם. כמו שאני לא מציקה לאנשים שישימו מזגן על 15 מעלות (למרות שנורא בא לי) כי אני יודעת שזו בעיה שלי, שיעזבו אותי הקפואים כרונית עם ה-29 שלהם.
   בקיץ שעבר הייתי בקולנוע ומישהו התלונן להנהלה שקר לו באמצע הסרט, וכתוצאה מזה כולנו התבשלנו במרחץ זיעה במשך השעה שנותרה, כי הגאונים כמובן כיבו את המיזוג לגמרי. רבאק.

6. עמית on 19 בינואר, 2006 17:41

   ב”אמריקאית” יש ביטוי קסם שנקרא 78 מעלות פרנהייט (נראה לי שזה בערך 26 מעלות צלזיוס). אם מישהו אומר לך שקר לו או חם לו אתה אומר לו “זה 78 מעלות” והוא מייד סותם את הפה. אולי בגלל שזו הטמפרטורה שנקבעה כסטנדרט (עוד מילת קסם אמריקאית) בקניונים.

   לגבי עישון – יש בהחלט חוק נגד עישון במקומות ציבוריים ולהבנתי גם מקומות עבודה נכללים בזה. לא זכור לי מתי הייתי בשנים האחרונות במשרד (אני לא מדבר על מוסך או נגריה) שמעשנים בו. בתור מעשן זה מגעיל אותי לעשן בתוך חדר סגור עם מזגן, וגם מגעיל אותי שמעשנים עליי.

7. אהוד on 19 בינואר, 2006 17:48

   מי סותם את הפה? 26 מעלות זה חם מדי.

8. עמית on 19 בינואר, 2006 17:52

   חרשתי הרבה קניונים בארה”ב ואף פעם לא הרגשתי שחם לי או קר לי מדי – הטמפרטורה הייתה פשוט מושלמת להכעיס (להכעיס, כי כשאתה עובד הרבה בקניון כבר נמאס לך מזה שאף פעם לא קר לך ולא חם לך). אבל אולי צריך לחשוב על טמפ’ סטנדרטית שתתאים לישראלים חמי המזג, ואכוף אותה כמו שאוכפים את החוק להטרדה מינית במקומות העבודה

9. אהוד on 20 בינואר, 2006 10:10

   18 מעלות.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.