התקשורת אשמה!

עכשיו התקשורת אשמה בלהאשים את התקשורת.

דבורית שרגל, ולווט אנדרגראונד:

כל מקום שאני נמצאת בו – נמכר. באוגוסט שנה שעברה מכרה תמי מוזס את רייטינג למעריב, ועכשיו שוקן מוכר. לאקי מי.

יאיר רוה, סינמסקופ:

מו”לים, תפסיקו להעסיק אותי
רק היום קלטתי שהמלחמה בלבנון היא באשמתי. תראו מה זה: התחלתי לעבוד ב”זמן תל אביב” באוקטובר 1994. ימים של אופוריה. עיתונים עבים, המון תרבות. כעבור שנה וחודש: רצח רבין. הכל קרס. עברתי ל”העיר” באוקטובר 1999. גיליונות עצומים בגודלם. גיליון פסח עבר את ה-200 עמוד. מדור התרבות חצה את 20 העמודים. גיליונות נושא, אינסרטים חגיגיים, העיר בתפוצות, לונדון למתקדמים, פריז למתקדמים, ספרד למתקדמים. שישו ושימחו. כעבור שנה: אינתיפאדת אל-אקצה. הכל קרס. עברתי ל”פנאי פלוס” ביולי 2005. בלה בלה בלה. כעבור שנה: מלחמת לבנון II. מו”לים, למען שלומה של המדינה שלנו, שלא לומר למען שלום עיתוניכם, הפסיקו להעסיק אותי. או בפראפרזה על קובי אור: צריך לשלם לי משכורת כדי שלא אכתוב אצל אף אחד.

11 באוגוסט, 2006 | בנושאים 404, עיתונות ותקשורת 

תגובות

4 תגובות לפוסט “התקשורת אשמה!”

  1. BoR|S on 11 באוגוסט, 2006 10:54

    אמממ, מתפנה מקום… :)

  2. יהונתן on 11 באוגוסט, 2006 10:57

    לגבי רווה, אני חושש שהוא טועה – כי אפשר לומר אותו דבר על כל דבר – יש מלחמה כל יום כאן.

  3. שוקי עם התוכי on 11 באוגוסט, 2006 23:16

    קשה להאמין, אבל נמסר לי שהשמש לא זורחת מהתחת של ולווט.

  4. BoR|S on 14 באוגוסט, 2006 23:47

    גיס חמישי כבר אמרנו?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3285182,00.html

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.